• בגין ונחמה
    הצבעה שבטית
    מה מסמנים המונחים שמאל וימין בישראל? ראיון עם לב גרינברג
  • צלשלאמת
    אות קין
    כך לוהקה א"ק לתפקיד הפופולרי ביותר בז'אנר סרטי האימה

עקירת פראוור - מבט מירושלים

קצין משטרה אמר שההפגנה בלתי חוקית וציווה על מג"ב לדחוף את ההפגנה במורד המדרגות לכיוון שער שכם. אף שזו הייתה הפגנה חוקית לחלוטין, זו הייתה הפגנה פלסטינית. והפגנה פלסטינית לעולם אינה הפגנה, היא "עימותים עם שוטרי מג"ב"
אמיתי בן-אבא

האינתיפאדה הראשונה הבטיחה סופה שנושאת עמה ארבעה עשורים של פחד, השפלה ואי-נראות. היא נחתה כבריזה עדינה, צוהר לאלימות מחד והתארגנויות עממיות מסוג חדש מאידך. במפגן הסולידאריות הפלסטינית המרהיב שנערך כאן בשבוע האחרון – הקריאות נגד מתווה פראוור נשמעו בהפגנות בכפר קדום, רמאללה, חיפה יפו ומקומות רבים נוספים – נראו אדוותיה. אדוות עשויות להפוך לגלים.

הפגנות בירושלים נגד תוכנית פראוור
הפגנות בירושלים נגד תוכנית פראוור, 15.07.13. צילום: Tali Mayer/Activestills.org

ביום שלישי שעבר, הייתה בשער שכם בירושלים הפגנה מפעימה נגד מתווה פראוור – נגד גירושם של עשרות אלפים והריסת עשרות ישובים בדואים וניסיון מתמשך להכחדת מרקם החברה הבדואית. האימרה המרכזית היא "לא לנכבה שנייה." הרבה מפגינות ומפגינים. שבאב הצטרפו מהרחוב. הפגנת ערב, אחרי האיפטאר, עם הרבה אנרגיות. כל הססמאות היו בערבית, ללא מגפון, כך שהייתה חלופה מרעננת של הנהגת קריאות. הרבה דגלי פלסטין. קריאות להפסקת הכיבוש מאל קודס לנקב (מירושלים עד הנגב). בחורה עיוורת נתמכת על ידי חבריה ומנהיגה ססמאות במיומנות וביצירתיות. עשרות מג"בניקים חמושים מכף רגל ועד ראש עם ציוד לפיזור הפגנות. שוטרים, סוסים, בתי כלא על גלגלים. השוטרים התחילו לסגור על ההפגנה ממספר כיוונים. קצין משטרה אמר שההפגנה בלתי חוקית וציווה על מג"ב לדחוף את ההפגנה במורד המדרגות לכיוון שער שכם. דוברי העברית שבינינו באו אליו בהפצרות, "אין מגפון, אין צעדה, אין עצרת – זו הפגנה חוקית לחלוטין." אך זו הפגנה פלסטינית, והפגנה פלסטינית לעולם אינה הפגנה, היא "עימותים עם שוטרי מג"ב."

"אין להפגנה רישיון," הוא ענה לנו. "תעצרו אותו ראשון," אמר לפקודיו והצביע על אחד הפלסטינים שניסה לדבר אל לבו.

סוסים משטרתיים דהרו לתוך הקהל, והשוטרים שעליהם הצליפו במפגינים עם שוטים. מג"ב הלמו בנשים, בגברים ובנוער. העניינים התחילו להסתבך. עוברי אורח מהרחוב הצטרפו למהומה בקריאות מהאינתיפאדה על שחרור אל-אקצה. בהוראת קצין משטרה, המג"בניקים החלו לתקוף בעלי באסטות, חובשים ופרמדיקים.

הסרטון הבא, ששודר גם בערוץ 10, הביא לתשובה מצד המשטרה שהעניין ייבדק במח"ש:

"תהפכו את הבאסטות, תעשו פה שטח סטרילי, שלא יהיה פה אף אחד באזור," צעק קצין המשטרה. מג"ב רצו לתוך דרך נאבלוס וחזרו עם נער מבוהל בן 14. "זוז לי מהדרך או שאני מעיף לך את המצלמה," צעק עלי מג"בניק. הנער הוכנס באזיקי מתכת אל תוך הסוואנה של המשטרה. חוליית מג"ב רצה לתחנת האוטובוס הפלסטינית והתחילה להלום באנשים שעמדו בתור. "תיכנסו יותר מהר לאוטובוס!" הם צעקו. צעקתי עליהם שהם התחלקו מהפסים ותוקפים אנשים מבוגרים וילדים, והם עברו גם אלי. "אתה לא תיצור חוצץ ביני ובינם!" הטיח בי המפקד.

צלם פלסטיני שאל אותי אם אני ממרצ. לא, אמרתי לו, אני אנרכיסט. "אה, אנרכי, פאוודאווי, לא-סולטאווי. אני מאווי, מאו טסה-טונג יעני, קומוניסט, נעים מאוד." לחצנו ידיים בחום בלב הבלגן. בעל באסטת צעצועים ומחזיקי מפתחות הציע לי קפה, אבל שנינו גורשנו מהאזור בטרם עת. שמונה מפגינים נעצרו בסך הכול. אני ראיתי במו עיני שלושה פצועים, מהם ילד שטופל על באסטה. באסטות ושמשיות שוברו. האזור נסגר לתנועת פלסטינים. מה שהם קוראים לו "ציר סטרילי," נקי ומולבן, שטח ליהודים בלבד. לקראת חצות עברה צעדה עם דגלי ישראל בדרך לכותל. ערב ט' באב.

היו הפגנות נוספות נגד מתווה פראוור בכל רחבי הארץ. עצורים ופצועים רבים. בסח'נין נורה גז מדמיע ומפגינים הוכו בעת מעצר. בבאר שבע מפגינה הותקפה על ידי חבורת מג"בניקיות, נעצרה, והואשמה ששרטה שוטרת בפניה ותקפה שוטר נוסף. בתקשורת נכתב ששני שוטרים נפצעו בעימותים אלימים בדרום.

"נכבה שנייה," נאמר. מאות-אלפים אז, עשרות-אלפים בקרוב. האם הנכונות המדהימה הזאת, בסולידאריות עם מיעוט בדואי שידע דיכוי לאורך מאות שנים, להתנגד למהלך העקירה האתנית שמתכננת המדינה, היא מספקת? האם אנחנו יכולות לתאר בדמיוננו טרנספר בסדר גודל כזה? נחילי בולדוזרים. העלאת קשישים וטף בכפייה אל תוך משאיות. שיירות של רכבים נושאים רבבות המונים לאן? לערי פליטים מאולתרות? למחנות? נשאל במאמר דעה ב"הארץ", מה הייתה תגובת התקשורת אם דפני ליף הייתה נעצרת באחת ההפגנות. באמת, אייך דפני?

הסרטון הבא מתאר מתאר (באנגלית) את מתווה פראוור:

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. עמית

    נכבה?
    להכיר בישובים של כמה עשרות אלפי תושבים ולספק להם לראשונה תשתית מלאות ולהכיר מאות אלפי דונמים בבעלותם הפרטית של כמה אלפי משפחות, ולצד זה לפנות כ-30,000 אחרים מפחונים לבתים צמודי קרקע עם תשתיות מלאות במרחק כמה מאות מטרים/קילומטרים אחדים הרחק מהם.
    זה נכבה?

    1. אמיתי

      נכבה – אסון, בערבית. במחאה שראינו בשבועות האחרונים נאמר: "מתווה פראוור – הנכבה של הנגב."
      העקירה הכפויה ב-1948, כפי שטען ההיסטוריון אילן פפה בThe Ethnic Cleansing of Palestine, הייתה שיטתית ומתוכננת היטב וכללה גם, ככל האפשר, את העלמת התרבות הפלסטינית והשרידים שהותירה אחריה (תהליך ההעלמה הזה נמשך גם היום).
      עקירת פראוור היא במימדים שונים בהרבה, אך גם היא כוללת תכנית סיסטמטית לעקירת הילידים בני המקום והעלמת שרידי תרבותם באמצעות הקמת ישובים ליהודים על חורבות הכפרים, נטיעת יערות, וכן הלאה. כמובן שאין לתושבים בני המקום כל חלק בהגיית המתווה ותכניות המתאר שהוגשו על-ידם שוב ושוב נדחו על הסף. לטענתם, ה"פתרונות" שגובשו בשבילם הם אסונות בפני עצמם שהורסים את מרקם חייהם ועתידם הדרדרות לפשע ואבטלה רחבי היקף.
      בנוגע לשאלתך, עמית, כתבו יפה הגר שייזף ומרים ויילר ב"הארץ":
      "תוכנית פראוור מעלה בציבור הפלסטיני זיכרונות של עקירה וגירוש הקשורים לנכבה. העיתונות העברית משתמשת אפוא בפערי התפישה בנוגע למלה טעונה זו כדי לעורר בציבור היהודי אנטגוניזם וחרדה, בלי להעביר את כוונתם האמיתית של המפגינים. בכך היא גורמת לציבור היהודי להאמין שההתנגדות לתוכנית פראוור מכוונת נגדו, ומונעת אפשרות לדיון אמיתי על התוכנית ועל השוויון בתכנון ובחלוקת הקרקעות."

      1. עמית

        לגבי מלחמת 48, מומלץ לך להסתמך על מקורות היסטוריים יותר רציניים מספרו של אילן פפה.

        ולגבי תכנית פראוור – להתנגד לתכנית בשם דרישה לשוויון בהקצאת האדמות יהיה די מגוחך, מהסיבה שכנגד תכנית פראוור עומדת דרישה של אוכלוסייה של פחות מ- 100 אלף איש (לא כולל הבדואים היושבים בעיירות הקיימות) לבעלות פרטית על יותר מ-1.1 מיליון דונם של אדמות. כלומר הדרישה הבדואית היא בממוצע כ-50 דונם של אדמה לבעלות פרטית של משפחה ממוצעת של 5 נפשות. כמובן שבין זה לבין שוויון בהקצאת האדמות אין דבר וחצי דבר, ומכיוון שגם בתוך האוכלוסייה הבדואית עצמה החלוקה היא כמובן לא שוויונית, כמה מהשבטים יהפכו לטייקוני אדמה שחולשים על אלפי דונמים.
        התכנית היא אינה תכנית של עקיר סיסטמטית אלא של יישוב סיסטמטי, של כ30 אלף בדואים שיושבים נכון להיום בפחונים, בבתים צמודי קרקע עם תשתיות מלאות. לצד זאת תהיה הכרה ואספקת שירותים לעשרות אלפי בדואים אחרים, תוך העבר חסרת תקדים של כ-300 אלף דונם לבעלים הפרטיות של אוכלוסיה קטנה של כמה אלפי משפחות.

        הנקודה היחידה שהעלת והיא בעלת חשיבות כל שהיא היא זו התרבותית – השאלה היא אכן איך ניתן להמשיך לאפשר לבדואים לפעול על פי מנהגיהם, ותוך כך לא לעשות מכירת חיסול של אדמות מדינה ואנרכיה בהתיישבויות פחונים מפוזרות ברחבי הנגב. בתכנית פראוור נותנים לזה מענה חלקי ומקצים אדמות רחבות היקף לחקלאות הבדואים, אך תמיד אפשר לפתח את החלק הזה בתכנית.

        הבעיה היא שבמקום להתמקד בביקורת הכנה והאמיתית שניתן לעשות כנגד התכנית, כמה מהעסקנים והNGOs שחברו אליהם עסוקים מדי בהתלהמות לאומנית מקום התמודדות רצינית עם הבעיות.

        1. תימני כינרת

          מספר לנו המומחה הרציני לכל דבר ועניין: "לגבי מלחמת 48, מומלץ לך להסתמך על מקורות היסטוריים יותר רציניים מספרו של אילן פפה."
          כל הנתונים על הטרנספר הגדול, טבח של מאות ואולי אלפי פלסטינים ב1948 ע"י הפלמח וצהל, על ירי מכוון נגד אלפי אזרחים פלסטינים, ביזה, אונס, רצח של מאות שבויים ערבים תוך עינוים וכו' – הכל לקוח מהארכיונים של צה"ל וההגנה. כל הטענות של פרופ' מוריס וגם של פרופ' פפה על הנכבה מבוססים על מה שתועד ע"י מבצעי הנכבה (ברור שלא כל הזוועות תועדו).
          אז מי כאן לא רציני?

          1. עמית

            לא ברור למה אתה שם את מוריס ופפה בשורה אחת – בעוד שמחקריו של מוריס הם מחקר היסטורי רציני ומונומנטלי, על אף הבעייתיות שלהם בכך שהוא עוסק באופן דיי בלעדי בצד הישראלי. ספרו של אילן פפה לעומת זאת זה ספרון תעמולה – על פי הודאתו- ומזכיר את ״נכבה זה חרטא״ של אם תרצו, רק מהצד השני.

          2. תימני כינרת

            היה טרנספר של אוכלוסייה שלמה תוך מעשי טבח ושאר זוועות ע"י הפלמח וצהל.

  2. ראובן גרבר

    החברה האלה שבמדים עם כל כלי המשחית שעליהם שואבים כוח אחד מהשני, ומתנהגים באלימות בכדי להפחיד ולפגוע. הכיבוש משחית את נפשות החיילים ואת האזרחים שמולם.

  3. דוד ניר

    מה רואים בוידאו: "שוטרים"-קלגסים משתוללים כאספסוף נטול רסן.
    פוגעים ככל האפשר, ללא אבחנה, בפלסטינים כמובן.
    כי הם ערבים ו"לנו" הכח להשחית.
    "רק ממלאים פקודות", כמובן.
    לא רק הקלגסים – גם המפקדים שלהם. והמפקדים היותר בכירים של אלו יודעים מה מצופה מהם מלמעלה. הם אמונים על "תפיסת הביטחון של ישראל": לדרוך על צווארם, להשפילם עד עפר.
    לא מזכיר הדיקטט של אדולף ושות' ל S.A. כלפי היהודים ב 1933?
    עבד כי ימלוך.