string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }
  • שבזי
    חידת שבזי
    סרטה של ישראלה שאער-מעודד מפרק את הדימוי של ר׳ שבזי
  • פלמנקו
    רוקדים לבנקאים
    על מאבקן הסוחף של מוזיקת וריקוד הפלמנקו בדרום ספרד

איך ארכיון נעלם? כמו תינוק

היסטוריונים לא משתגעים על מידע שמגיע מהקורבן, אבל מה לעשות שהארכיונים הקשורים לפרשות מזרחיות סגורים כמו תאומים סיאמיים של ארכיוני הוותיקן. על ארכיבים עלומים, עיתונאים שותקים וילדים שתוקים
איריס חפץ

פסיכואנליטיקאית ישראלית שחיה בברלין מזה 15 שנה (עלייה ראשונה של האינתיפדה השנייה). ערכה את האתר "קדמה", במה לדיון מזרחי

ירון לונדון מעלה שאלות חשובות וצודקות במאמריו האחרונים בנושא היעלמות ילדים מזרחים. הוא מעיד על עצמו כחסר השכלה בתחום הידע המדובר, אבל הוא אולי יודע יותר על היעלמות והשתקה ממה שהוא חושף. הראיון המפורסם של לונדון עם ניסים סרוסי בתוכנית "טנדו" מ-75', שבו הוא השפיל את סרוסי עד עפר, נעלם למשל מארכיוני הטלוויזיה, או כמו שכתוב בוויקיפדיה: "הקלטות ראיון זה לא שרדו". אפשר גם לומר שהקלטות הראיון שבו לונדון, מחבר השיר "ציף ציף מעל הרציף", מגחיך את מילות השירים של סרוסי, נחטפו, או נעלמו או נמסרו לאימוץ. ההקלטה הזאת היא כמו תינוק תימני, אך שמכיוון שהראיון הזה היה כישלון, אין לו הורים וירון לונדון לא ממש הופך עולמות – ככל הידוע – כדי למצוא אותו. לעומת זאת, הורים רבים שילדיהם נעלמו כן עושים את זה, למרות שלונדון מיתמם ותוהה, איך זה לא נעשה, ממש באותו הרגע בו הוא עונה למאמר של נעמה קטיעי על עוזי משולם, שהפך עולמות כדי למצוא אפילו ילדים שאינם שלו.

למעט מספר עדויות מהצד הממסדי, כל מה שעומד לרשות מי שמעוניין בחשיפת האמת במקרה הזה הוא בעיקר עדויות של הקורבנות על היעלמות עולליהם. את השאר המדינה דואגת להסתיר. היסטוריונים לא משתגעים על מידע שמגיע מנקודת המבט של הקורבן, הם נוטים לייחס לו מניעים רגשיים שונים וחוסר אובייקטיביות. עדויות התוקפן עדיפות עליהם בעיניים מדעיות עשרות מונים. לכן חשובה היתה פתיחת ארכיוני הצבא בפני האקדמיה הישראלית שהביאה לתיעודים של הנכבה, גם מצד התוקפנים. הנגישות למסמכים איפשרה את המחקר של אילן פפה ובני מוריס, למשל. כאשר התוקפן מודה בפשע, קשה לערער עליו, הוא הרי התגבר אולי על הבושה וחשף עצמו לעונש אפשרי. קציני צה"ל וחייליו, חברי קיבוץ שגרים על אדמות של כפרים פלסטינים, מספרים על כך בעצמם בסרטים תיעודיים שונים.

כל זה נעדר כשמדובר בהאשמות של קורבנות מזרחים נגד הממסד: הארכיונים שקשורים לפרשות מזרחיות סגורים כמו תאומים סיאמיים של ארכיוני הוותיקן, ולתזמון הסגירה גם קשה לקרוא "צעד בונה אמון". תיקים שדרשה ועדת קדמי, שהיתה אמורה לחקור ביושרה את היעלמות הילדים המזרחים, הושמדו באורח פלא בדיוק זמן קצר קודם לכן. מין צירוף מקרים שכזה.

צילום:  naamanus, cc by-nd

הארכיונים של משרד הבריאות על טיפולי הקרנות לילדים מזרחים בקרני רנטגן קטלניות, אחרי שנזקי ההקרנות האיומים לאחר הפצצת הירושימה ונגסקי היו מוכרים, היו פתוחים בפני פרופ' ברוך מודן, לימים מנכ"ל משרד הבריאות. כל כך פתוחים, שהוא הצליח לפרסם מאמר בעיתון הרפואי הנכבד "The lancet" בשנת 1974 עם נתונים אפידמיולוגיים על המחלות הממאירות יותר או פחות מהם סבלו הילדים שהוקרנו. לשם כך הוא היה חייב לעשות סטטיסטיקה שמבוססת על תיקים רפואיים ומעקבים שמתועדים בהם: מינוני הקרנות, סוג הגידול, מיקומו, מידת ממאירותו וכו'. התיקים הללו, במדינות שאינן נוהגות כמדינות טוטליטריות, שייכים לפציינטים, ולא למדינה. זו זכות בסיסית של אדם לגשת לתיקו הרפואי, שנמנעת ממזרחים רבים עד היום. אבל אנשי משרד הבריאות ממלאים פיהם מים כבדים כאשר הם נשאלים למיקום הארכיון היום. הוא נעלם בתהום הנשייה כמו תינוקת תימנייה. אבל אולי באמת לא חיפשו אותו מספיק? אולי זה נובע מכך שאין אפילו מנכ"ל משרד בריאות אחד שחושף את שיטות העבודה של המשרד? או לפחות אין אחד כזה שלחש ללונדון את זה באוזן בצופן חסמב"הי.

המציאות מראה, שכאשר העיתונות חוקרת היא מצליחה להגיע לממצאים. הדו"ח של "אשה לאשה" על מתן זריקות דפו-פרוורה לנשים אתיופיות שגרם לירידה בילודה של 50% בקרבן, הביא לתחקיר של גל גבאי הבלתי-הגמונית בעליל, כפי שהיא מעידה על עצמה. בעקבותיו הודתה המדינה בפה רפה וחשוק שיניים שהזרוע הארוכה שלה מעורבת בעניין. כשהאקדמיה חוקרת, היא גם מגיעה לממצאים שלפיהם רופאים יהודים שגדלו באירופה המערבית הפנימו סטריאוטיפים אנטישמיים והיו משוכנעים שיהודים הם זן מנוון ושיש להגביל ילודה של יהודים, למשל. או במילים של פרופ' מאיר (שעל שמו קרוי בית החולים בכפר סבא, שבו נולדים מדי יום תינוקות רבים): "בשבילנו יש ל'אויגניקה' בכלל, ולשמירה מהעברת מחלות תורשתיות בפרט, ערך עוד יותר גדול מליתר העמים! … הרופאים, אנשי הספורט והעסקנים הלאומיים צריכים לעשות תעמולה רחבה לרעיון: אל תולידו ילדים אם אינכם בטוחים שיהיו בריאים בגוף ובנפש!". לשם כך הוקמו תחנות ייעוץ, שבהן יעצו לנשים מזרחיות בעיקר לא להוליד או לעשות הפלות. כל זה בעידן הפרה-פרוורה.

arc3

אבל לעיתונות כנראה לא מפריע לראות ארכיון מזרחי סגור. לונדון, בשר מבשרה של העיתונות בישראל, לא עשה שם לעצמו כחלוץ בקריאה לפתיחת הארכיונים. כישורי הצלפות שלו מתעוררים כפי הנראה בהזדמנויות אחרות. בתגובה למאמר של נעמה קטיעי ואיתמר טובי טהרלב הוא עובר ליריות בצרורות של שאלות (ככה עושה "צלף בודד"? זה נראה יותר כמו עדר שב"כניקים משתולל בדובאי), ששווה להתייחס אליהן:

1. יש בהחלט ילדים והורים שעשו מעשה וחיפשו אחר הוריהם או ילדיהם הביולוגיים. חיפוש קצר בגוגל עושה את העבודה, לא צריך לשכור לשם כך את אורי גלר. זה מה שיוצא בחיפוש זריז. קצת תמוה שמה שלונדון לא יכול לעשות ממרום צבריותו וגילו המופלג, עם הטכנולוגיה העומדת לרשותו היום, הוא דורש מהורים שחוו זה עתה חויית הגירה קשה, לא יודעים את השפה, לא מכירים את המקום ונמצאים ביחסי תלות גבוהים עם הממסד גם בשל כך. ילדים לאבות לא ידועים (זהות האם היתה לרוב ידועה מטבע הדברים) נקראים בכתבים יהודיים "ילד שתוקי". זהו ילד ששואל את אמו מיהו אביו – ונענה בשתיקה. מדובר בילדים שחלות עליהן סנקציות חברתיות, כמו יפתח הגלעדי, בן לאשה שזנתה, שגורש על ידי אחיו הביולוגיים ו"החוקיים". אלו ילדים שמפנימים את שתיקת ההורים, קולטים בלי מלים שיש דברים שאסור לדבר עליהם. כמעט לכל משפחה יש סודות כאלו שילדים מפנימים ומדברים אותם בשפתם שלהם. מהסיבה הזו, סביר להניח שיש המון ילדים שלא חיפשו את הוריהם והורים שלא חיפשו את ילדיהם ויש להם סיבות טובות ומורכבות לכך. אלא אם מניחים שמדובר בחיות, כאלו שצריך לנגב את הרוק שהן מריירות, או באיזה "מנשה תימני" פיקטיבי ונחמד ולא באנשים עם נפש מורכבת. גם אם אף ילד לא חיפש את הוריו, מה שלא נכון, זה עדיין רק מוכיח שילדים לא מחפשים את הוריהם כל כך בקלות. לא פחות ולא יותר. במדינה שבה מי שקורא לועדת חקירה על היעלמות ילדים נחשב ל"קיצוני" ו"מסוכן", זה אפילו מובן מאליו שילדים לא יחפשו את הוריהם ויסתכנו בהפיכת חייהם לגיהנום. אבל אולי הילדים בכלל לא בישראל, אין לדעת.

2. האם נמצא ולו רשע אחד בסדום שנחשד בהעברת תינוקות לידי מאמצים? ובכן, התשובה היא לא. הארכיונים כמובן סגורים, אבל מדי פעם כשבחורינו הטובים רוצים לרוץ ולספר לחברה, הם עושים את זה. כמו ב"מבצע מוראל" של המוסד, שבו נחטפו ילדים מרוקאים במרוקו מהוריהם והועברו לקיבוצים. ההורים הסכימו לשלוח את הילדים לקייטנה, בעת שסוכני המוסד העבירו אותם לישראל לקיבוצים והשתמשו בהם כ"קלפי מיקוח" כדי לאלץ את ההורים להתאחד עם ילדיהם ולהגר לישראל. אז אפשר להניח, למי שהיה ספק, שלממשלת ישראל או לראש ממשלתה ונציגיהם עלי אדמות לא היו עכבות מוסריים לחטוף ילדים מרוקאים מהוריהם. במקרה הזה הפושעים אפילו לא מבינים שהם עשו פשע ומכיוון שהם מתרברבים בו, יש לנו גישה לרסיסי מידע בנושא. גם פה אגב, מתראיינים קורבנות שלא חושפים ולו קצה מהקרחון שאליו הוגלו.

3. כמובן שיש עדויות לגבי הנכבה וגירוש פלסטינים על ידי באי הכוח של ישראל. מזה אנו למדי שהסיפור המזרחי והיותם של מזרחים קורבנות של אשכנזים, הוא באופן שיטתי נושא מושתק וכנראה הטאבו הגדול ביותר בישראל. בעת שלחוקרים יש גישה לחלק מהמסמכים הקשורים לטיהור האתני של פלסטין, אין להם גישה לארכיונים שקשורים להיסטוריה המזרחית. העובדה שיהודים ישראלים הם תוקפנים כלפי ערבים ופלסטינים היא מזמן לא משהו להתבייש בו בישראל, אבל תוקפנות פנימית כלפי מזרחים ואתיופים, בזמן שמכסים על הפשעים בסיפורי הצלה נוטפי טללי נעורים עבריים, היא שתוקית. לילדים החטופים יש רק אמא מתגעגעת וזהות האב-מדינה, אינה ידועה. יש כאן מישהו שבורח מאחריות ויש לו מה להסתיר כפי הנראה.

אם מישהו חושב שכל זה בדיה ודמיון, שידאג לפתיחת הארכיונים, ואז נוכל לראות. בינתיים משקיעה המדינה ובאי כוחה מאמצים רבים בהשתקה, וילדים שתוקיים יודעים שמאחורי השתיקה מסתתר אבא.

לקריאה נוספת:

חכו עד שנת 2066 | שושי זייד

תשובה לצלף בודד | נעמה קטיעי

מה אם שמו של הילד לא היה יחיא? | שושנה מדמוני-גרבר

הגמוניה? אני? | ירון לונדון

על אמת וכוח: תגובה לירון לונדון | נעמה קטיעי ואיתמר טובי טהרלב

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. יוסי

    חשוב לזכור שגם הארכיונים הצבאיים שקשורים ל48 עדיין סגורים, שלא לדבר על 67 ואחר כך. מה שבני מוריס ואילן פפה זכו לראות זה כנראה רק מיעוט מהמסמכים המתעדים את פשעי הנכבה.

  2. יואב

    מאמר חכם וחשוב. תודה

  3. דן כוכבי

    מכאן בנקל ניתן להבין מדוע הממסד מסרב לחשוף בפני צאצאי שואת תימני כנרת את הארכיון .
    הממסד חושש שהציבור יגלה את חומרתה המופלגת של השואה לתימני כנרת החל מניסויים רפואיים , שליחתם למות בביצת המלריה , הצהרות כוזבות לפיהן הקרקע תעבור לבעלותם כעבור שלוש שנים של התיישבות רצופה מבלי לגלות לתימני כנרת כי אין להם כוונה לכבד אחר התחייבותם , מחיקת שואת תימני כנרת מדפי ההיסטוריה.

    משנוכח הממסד לגלות עד כמה קל לבצע שואה בתימני כנרת נסללה בפני מנהיגיו הדרך למכור את ילדי התימנים ולערוך בהם ניסויים רפואיים .

    מאומה לא השתנה מאז ועד היום.

    הסיכוי היחיד שיש לניצולי שואת תימני כנרת לשכנע את שר השיכון לקיים דיון בעניינם ברשות מקרקעי ישראל היא שבעלי מצפון אשכנזים יקראו לו לעשות כן .

    1. שושי שמר

      דן,
      מדבריך קיבלתי את הרושם שאתה לא מעוניין בבדיקה, כי די לך במה שאתה מאמין שאתה יודע.
      שגם אם כל החומר הארכיוני ייחשף בפני חוקרים מקצועיים, ישרים, אמיצים ויסודיים – ובפניך – לא תקבל את מסקנותיהם, אלא אם יהיו זהות למצופה על ידיך על סמך מידע חלקי.
      נדמה לי שאתה מביע בחוקרים אלה חוסר אמון מראש.

      1. שרלי

        אכן, לאור הנסיון עם האשכנזים בועדות חקירה יש לדרוש שתוקם ועדת חקירה נקיה מאשכנזים, יהיו בה מזרחים, תימנים ואפילו חוקרים ושופטים מחו"ל.
        בלי זה לא יהיה ניתן להאמין לממצאים.

        1. איציק

          המזרחים עצמם, הממסד המזרח אירופי\רוסי יודע את זה ומעודד את זה
          ולא רק שהוא יתערב בבחירת השופטים והחוקרים, הוא גם ינסה להשפיע עליהם ועל עדים באמצעות השב"כ.

          לכן שופטים\חוקרים מזרחים ואפילו תימנים לא ערובה לחקירה הוגנת..
          ראה למשל את הסיכום של הטייח התימני שמעיד על עצמו כעיתונאי ומשפטן חוקר שערך עיתון לוחמני..
          http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/483/001.html

          "זו לא הייתה פרשה שמישהו רצה לעסוק בה."
          ואני לתומי חשבתי שכבודו משפטן לוחמני..

          "הם הפכו למשהו שקרוב לכת"
          הבעיה היא כמובן הם ולא הפושעים האמיתיים..

          "דרך הבוטה והאלימה ביותר"="התבצרות בביתו"
          פרופורציות שיכולות להיות רק למזרחי נרצע..

          "האיש היה ויישאר חידה."
          בעיני החידה הגדולה היא איך תימני שיודע מצויין מה האמת הופך כזה נרצע ועלוב..

          "פרסמתי מאמר שמנסה להבין. לא להצדיק."
          תסמונת מלקקי הפינכה..

          "הימים נקפו, והוכחות לא סופקו."
          המשפטן והעיתונאי "הלוחמני" שמעדיף לא לחקור אלא לחכות..

          "האיש שהילך אימים על החברה הישראלית"
          טוב לדעת שהחברה הישראלית הגיבורה שניצחה את כל צבאות ערב היתה מאויימת מהאיש ה"תמהוני"..

          "בנס הסתיים הסיפור עם הרוג אחד בלבד, משה אסולין בן ה-19. "
          המשפטן הלוחמני מודה לאלוהים שהציל אותנו בנס מ"האיש שהילך אימים על החברה הישראלית"..

          "בשיא הפרסום, ההצלחה של משולם חיסלה אותו."
          המשפטן הלוחמני התימני מפגין יכולת ניתוח פסיכולוגי מרשים..
          מזל שהוא לא מסביר לנו שלמשה אסולין ז"ל בכלל היתה נטייה אובדנית.

          "התקשורת לא הצליחה לפענח את תעלומת משולם וחסידיו. משולם וחסידיו לא הצליחו להביא לפענוח פרשת ילדי תימן. "
          "סימני השאלה, אפשר להניח בצער, יישארו עוד הרבה מאוד שנים."
          החוקר הלוחמני התימני המהולל מסכם את העניין ככשלון טראגי של נסיון לפתור תעלומה בלתי פתירה..

      2. דן כוכבי

        ואלה הם

        שולמית
        יהודה
        רחל
        שמואל
        ישראל

        אמי ניצלה ממות
        תודות לכך שגדלה אצל סבתה ביבניאל
        שם חיסנו את ילדי המושבה כנגד מחת המלריה

        מקור המידע הגיע אלי מכלי ראשון גם על ידי סבי וסבתי ומשאר ניצולי שואת תימני כנרת

        מניין הסקת שאינני נכון לקבל ממצאי מחקר .

        אלא ששיננו יודעים היטב כי הממסד האשכנזי לא יחשוף את המסמכים אודות שואת תימני כנרת כמו שואת חטופי ילדי תימן כמו שואת הניסויים הרפואיים שבוצעו בילדי תימן לבקשת האמריקאים

        את כמו שאר הציבור יודע כי אם ישמע קולם של האשכנזים בני הדור החדש יבוא שינוי שהרי הממסד מצליח לחסל באמצעות הליכים משפטיים כל מזרחי שמעיז להרים ראש .

        בניגוד לצפיית הממסד לא נרים יד או נשתמש באלימות לתיקון העוול . נכה בסבלנות עוד דור ועוד דור ככל שיידרש עד שדור המדבר ילך לעולמו ואת מקומו יתפוס דור חדש שיבקש לערוך היטהרות כמו בדרום אפריקה .

        1. איציק

          שהם רוצים, שדור המדבר ילך לעולמו במקום לעמוד למשפט
          פלילי וציבורי על פשעים נגד האנושות תוך חשיפת כל הפשעים.

          את הכספים שהרויחו מהניסויים ומכירת ילדים בטח הבריחו למדינות זרות וככה לא יהיה את מי לשפוט ואת מי לתבוע. מי ידרש לשלם את הפיצוי, הציבור עצמו? מעמד הביניים והשכבות החלשות?

          הממסד האשכנזי לא מכשיל מזרחים רק באמצעות הליכים משפטיים אלא גם באמצעות רדיפה והטרדה פלילית אקטיבית שמבצעת החטיבה היהודית בשב"כ (המשטרה החשאית של אפרטהייד אנשי הגוש המזרחי) במטרה להשתיק ולהכשיל את המאבק המזרחי אבל רוב המזרחים מעדיפים להשאר תמימים או יותר גרוע מזה להפוך לקאפו כדי לקדם את עצמם.

        2. שושי שמר

          עצוב.

          אני מאמינה שעצם הטלת החיסיון על מסמכים הנוגעים לפרשה היא עצמה מעידה שנעשו מעשי נבלה. היקף המעשים אינו ידוע, ויתכן שהמציאות אף היתה קשה מכל ששוער.

          הדעת נותנת שמעשים חמורים נעשים גם היום, כל עוד המעורבים סומכים על כך שבחסות המחשכים לא ייתפסו.

          דוגמה מרכזית: בוועדת השרים לחקיקה נהנים שרי ממשלת ישראל מחופש הצבעה נגד טובת הציבור, כי לא מתפרסם כיצד הצביע כל שר.

  4. עמית

    הטענות לגבי מבצע מוראל מתבססות על…?
    מניסיון משפחתי – שני דודים שלי היו מבני הנוער שעלו כחלק מהמבצע – אני יכול להעיד שהטענה הזו שיקרית. המשפחות היהודיות ידעו היטב שבני הנוער יעלו לישראל, ובעוד שחווית הפרידה הייתה קשה, הן ההורים והן בני הנוער ידעו היטב (והתעודדו) מהעובדה שהם הולכים לעלות לישראל.
    http://www.haaretz.co.il/mobile/1.1464584
    ״ב-1986, במלאת 25 שנה למבצע, התקיים באשקלון כנס של הילדים שעלו במסגרתו. בני הזוג ליטמן (המתגוררים עד היום בשוייץ) הוזמנו, נפגשו עם הילדים שבגרו וליטמן זכה לתעודת הוקרה רשמית על פועלו.״
    חוטף שמקבל תעודת הוקרה מ״חטופיו״..אממ..

    1. איריס חפץ

      הסיפור על כך שההורים לא ידעו תמיד לאן לוקחים את הילדים שלהם מבוססות על הסרט ובו זה נאמר. יש בסופו גם עדות של אחד הילדים שבגרו (נדמה לי שקוראים לו יוסי, אני בחופשה ורחוקה מהסרט כרגע) שמספר זאת. וכן, יש בהחלט מקרים שבהם החטופים מודים לחוטפים והם גם לא תמיד חווים זאת כחטיפה. זה מנגנון הישרדותי מוכר בספרות הפסיכולוגית.
      המוטיבציה של ליטמן היתה להציל יהודים אחרי שהוא קרא בשנות השישים על השואה, והיא כבר מוטיבציה קצת פסיכוטית שלא מבחינה בין מציאות חיצונית לפנימית. בעולם כזה, גם הפתרונות הם לא תמיד הגיוניים ואחד הפתרונות של ילדים שנותקו מהוריהם הוא להזדהות עם השובים שלהם. זה בדיוק מה שמניע משטרים לחטוף ילדים ולעשות להם מה שנקרא "חינוך מחדש". באופן הזה הם מזדהים עם הדמויות ההוריות החדשות שלהם ומתנתקים ממשפחתם ומההיסטוריה שלהם.

      1. עמית

        אין לי גישה לסרט המלא כך שאני אצטרך להסתמך על מה שהבנת ממנו. סיפור הקייטנה בשוויץ היה סיפור כיסוי כלפי הרשויות המרוקאיות, לא כלפי ההורים היהודים. אם היו מקרים שבהם ההורים הוטעו לגבי לאן פניו של בן הנוער העולה מועדים אז אלה היו מקרי עוול נדירים. כל הפרסומים והכתבות לגבי מבצע מוראל מתארים את הלבטים ואת הקושי שהיה לבני הנוער והמשפחות להיפרד – במקרה של הדודים שלי, אמא שלהם (סבתי) הסתגרה בדכאון בחדרה במשך יומיים. לעומת זאת, עד עכשיו לא נתקלתי בשום מקום ובאף אדם שטוען שמי מהאנשים לא היה מודע לכך שבני הנוער עולים לישראל.

        ובמטותא, לרמוז שקבוצה גדולה של אנשים ״נשטפו במוח״ בילדותם רק מכיוון שהזכרונות והתודעה שלהם נוגדים את הטענות והתודעה שלך לא מכבד אף אחד..

        1. איריס חפץ

          בבקשה, פנה אל האחראים במדינת ישראל ותבקש מהם שיפתחו את הארכיונים ואז נראה. אני לא טענתי בשום מקום לשטיפת מוח (ולכן גם כתבת את זה במרכאות, אבל זה לא מצדיק את הענין), אלא להסבר מורכב יותר שמתייחס לנפש האדם ומכבד אותה.
          בינתיים כל הארכיונים ממשיכים להיות סגורים ולהיעלם או להיפתח רק למורשים מטעם המדינה. זה כאמור, לא ממש מראה על חשיבה לא טוטאליטרית. יפתחו הארכיונים ואז נדבר. עד אז, אני מאמינה למה שאני רואה בעיניים שלי ואני רואה עדויות עקיפות וישירות כמו בסרט למשל. אם תרצה, שלח לי את הכתובת שלך, אנסה להעתיק את הסרט ולשלוח לך ואז נדבר.

  5. איציק

    את החוק לפתיחת ארכיונים מ-30 ו-50 שנה ל-70
    רק לפני מספר שנים..?

    אפסים עלובים, שקרנים בזויים וערימה של מושחתים
    זאת בערך כל מהותה של ציונות הגזע האשכנזית ממזרח אירופה..

    לתבוע רק בית דין בינלאומי, אחרת זה כמו להגיע להסכם עם המאפיה האיטלקית שתקים ועדת חקירה שתשפוט את עצמה.

  6. שושי שמר

    חוסר שקיפות ממשיך להיות מכת מדינה. גם על הפרוטוקולים של ועדת טרכטנברג הוטל חיסיון לעשרות שנים.
    רביב דרוקר, יו"ר התנועה לחופש המידע והזוכה במגן השקיפות לשנה זו, סיפר בתוכניתו המקור בערוץ 10, כי בקשת מידע שהגיש למועצה להשכלה גבוהה נענתה בדרישת תשלום של מאות אלפי שקלים.

    המצב גרם לי לחפש שקיפות בעשרת הדיברות. אולי העניין כבר נדון. מצאתי: כבר בדיבר השני "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" – שיסתירו את האמת.

  7. כותב שורות אלה

    החודש נפטרה הבלוגרית והכותבת אירית (איריס) יער-אדלבאום, שהיתה דמות נוכחת כאן וגם נדמה לי שפרסמה אי אלו מאמרים.
    היא סיימה את חייה בנפאל, בתחושה כנראה מוצדקת של רדיפה על ידי המדינה, שככל הנראה גם לא הוסיפה לאריכות חייה.
    למרות שלא חסכה כאן את שבטה מאיש ולא תמיד היתה נעימה במיוחד (כאילו שכולנו נעימים), ואולי דווקא בגלל זה, ובגלל ראייתה המיוחדת, הכשרון והשנינות היא חסרה ותחסר בנוף הכתיבה האינטרנטית לא רק כאן.
    יתכן שכבר נכתבו כאן שורות לזכרה ופוספסו על ידי כותב שורות אלה, ואם לא, אקוה שייכתבו. היא ראויה לזאת.

    1. דני

      היא לא נרדפה על ידי המדינה …

  8. תשובה

    מה קרה לאלו שניסו לעשות משהו בנידון, מפחיד….

  9. ראובן עזרא

    אינני תמני אבל לא משנה , אתם יכולים לספר לירון לונדון – מנשה התימני שמנשה התימני – (לא משנה ) בלי התימנים רמת הגולן,הכינרת ,הגליל העליון , ואולי כל עמק יזרעאל – היו עוברים לסורים ב-1973 – ראו ערך- קהלני אביגדור >תהיו בריאים