string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }
  • שבזי
    חידת שבזי
    סרטה של ישראלה שאער-מעודד מפרק את הדימוי של ר׳ שבזי
  • פלמנקו
    רוקדים לבנקאים
    על מאבקן הסוחף של מוזיקת וריקוד הפלמנקו בדרום ספרד

40 שנה למהפיכה הניאו-ליברלית הראשונה

על ניסוי כושל בבני אדם שהפך למחלה מידבקת
יאיר ברק

ב-11 בספטמבר הובעה שביעות רצון רבה בבית-הלבן, במפקדת ה-CIA, במשרד-החוץ האמריקני ובלשכת היועץ לבטחון לאומי מתוצאות האירוע הצבאי, שממשלת ארה"ב השקיעה בו במשך כעשרים שנה ממון רב במישרין ובעקיפין – כ-10 מיליון דולר בסך הכל: הפיכה צבאית בראשותו של הרמטכ"ל אוגוסטו פינושה שהתחוללה בצ'ילה ב-11 בספטמבר 1973. לפני 40 שנים בדיוק סולק מן השלטון והחיים בעת ובעונה אחת נשיא צ'ילה הסוציאליסט סלוודור איינדה, שנבחר בבחירות דמוקרטיות ב-1970, ובמקום הדמוקרטיה כוננה דיקטטורה אפלה ורצחנית, שעל אופיה, מהותה ושיטותיה אין עוררין. אין עוררין גם על תמיכתה הישירה בפוטש של ארה"ב, על כל ראשי השלטון בה – הנשיא ניקסון, מזכיר המדינה וויליאם רוג'רס (שסיים את כהונתו 8 ימים לפני ההפיכה אך היה שותף לקונספירציה מראשיתה), היועץ לבטחון לאומי הנרי קיסינג'ר ואחרים. מסמכי הממשל האמריקני של אותן השנים, שנחשפו לציבור בשנים 2004-2003, מלמדים על כך בפירוט (מצמרר). ב-11 בספטמבר בהיסטוריה של ארה"ב, יש איפוא שני צדדים של טרור: באחד היא היתה שותפה לטרור מתוכנן היטב ובשני היא נפגעה מטרור מתוכנן היטב. בכל אחד משני אירועי הטרור הללו נהרגו, נרצחו, הועלמו כ-3,000 בני-אדם. קורבנות של מוחות שטניים וציניים.

pinochetandkissinger
פינושה וקיסינג'ר: אין עוררין גם על תמיכתה הישירה בפוטש של ארה"ב, על כל ראשי השלטון בה

לשמחת ראשי הממשל האמריקני היו שני שותפים חשובים נוספים, שעמדו בראש בית-הספר לכלכלה באוניברסיטת שיקגו: פרופ' ארנולד הרברגר, ומפורסם וידוע ממנו אז וגם היום – פרופ' מילטון פרידמן. אוניברסיטת שיקגו הוחדרה לצ'ילה באמצע שנות ה-50 בעזרת הממשל האמריקני שסייע בהקמת בית-ספר לכלכלה באוניברסיטה הקתולית ובמימון לימודי תואר שני ושלישי של עשרות מבוגרי אוניברסיטה זו באוניברסיטת שיקגו עצמה. בוגרי שיקגו, שכונו בצ'ילה "נערי שיקגו", הוחדרו לכל דרגי הממשל הצ'יליאני ושירתו בו גם בממסד השלטוני בימי הנשיא איינדה.

באותו לילה עצמו שבו חוללה החונטה את ההפיכה, דלקו האורות באחד מבתי ההוצאה לאור שבעיר, שבו הודפסו בקדחתנות מאות עותקים של מסמך עב כרס בן 500 עמודים, שהיה ידוע ל"נערי שיקגו" ולאוהדיהם בשם El Ladrillo ("הלבנה") – תוכנית להשלטת מהפיכה ניאו-ליברלית בנוסח אוניברסיטת שיקגו, שהוכנה יחד עם הפוטש. אין מקריות – בליל ההפיכה עצמה הוכנה לפרטיה גם המהפיכה הניאו-ליברלית משום שהא בהא תליא.

לקציני החונטה, שלא כ"נערי שיקגו", לא היתה מדיניות כלכלית מגובשת וסדורה. לקציניה היו השקפות שונות. חלקם לא נמנה עם חובבי כלכלת השוק החופשי ובוודאי שלא בגירסתה הקיצונית מבית-המדרש בשיקגו. לכן, כדי להוציא את ה"הלבנה" אל הפועל גייסו "נערי שיקגו" למאמץ את פרופ' פרידמן ואת פרופ' הרברגר, שהגיעו לצ'ילה במרץ 1975 למסע שכנוע. פרידמן הופיע פעמים רבות בכלי-התקשורת הצ'יליאניים ובהופעות אלה נקט במטאפורות מדיקליות כדי לתאר את "החולי הכלכלי" של צ'ילה ואת השיטה שהוא מציע לריפוי כולל באמצעות ביטוי שהיה למטאפורה העיקרית של המדיניות הכלכלית שהונהגה בעקבות מסעו – "טיפול בהלם" – El tratamiento de shock. במאמר שפורסם ב-1976 בכתב-העת "ביזנס וויק" (January 12, Pp. 70-71) הובעה פליאה על תמיכתם של הרברגר ופרידמן (נראה שהמגזין לא ידע על הקשר האמריקני לפינושה) במשטר האימים של פינושה ועל תגובתו של פרידמן, שטען כי גינה את המשטר בפומבי. "ביזנס וויק" כתב כי לא נמצאה כל הוכחה להסתייגות כזו בנאומיו ובהופעותיו התקשורתיות.

chicagoschoolחודש לאחר מסע ההפחדה המדיקלי, באפריל 1975, החליטה החונטה על יישום מלא ומקיף של תוכנית שיקגו, הידועה כיום כניאו-ליברליזם. צ'ילה היתה מאז, במשך 17 שנים, למעבדת הניסוי הגדולה, המקיפה והעקבית ביותר של מדיניותו הכלכלית של פרידמן. המתנגדים למדיניות זו חוסלו בברוטליות, נעלמו או הושמו מאחורי סורג ובריח. למדיניות זו לא היתה כל אופוזיציה אפקטיבית והיא נוהלה ללא הפרעה של "סמולנים", סוציאליסטים או חסידי קיינס, שהיה ועודנו מוקצה בעיני הפרידמניסטים. ומדוע זה חשוב? כיוון שאסכולת שיקגו התיימרה להיות מדע כלכלה אובייקטיבי, אולטימטיבי ואוניברסלי. כך היא הכריזה על עצמה. יש רק כלכלה אחת, טענו וטוענים עדיין חסידיה, וכל השאר אידיאולוגיה, מיסטיקה, דת ועל כן שיקגו מתאימה וישימה בכל מזג-אוויר, לכל אקלים ובכל גיאוגרפיה, היסטוריה וחברה. מכאן, שאם המעבדה לא הוכיחה הצלחה, הרי שכל התפישה כושלת על-פי הגיונה של השיטה עצמה.

בצ'ילה לא רק הומצא מושג ההפרטה (בשנת 1969), אלא אף בוצעה ההפרטה הניאו-ליברלית הראשונה, ולא בבריטניה של תאצ'ר כפי שמקובל לחשוב. עד 1980 הקטינה הממשלה את מספר החברות שבבעלותה מ-596 ל-48 כשאת עיקר ההפרטה מימנו הבנקים ולא הרוכשים, שהיו אמורים "להביא כסף מן הבית". אך מי שמימן את הבנקים היתה הממשלה, שהעמידה לרשות רוכשי הנכסים המופרטים מאות מיליוני דולרים, בעוד היא מקבלת מהם תמורת המכירה את אותם מאות מיליוני דולרים. ממשלת צ'ילה הלאימה את ההפרטה.

מדיניות החונטה חוללה ב-1981, בניגוד לכל צפי ניאו-ליברלי, משבר כלכלי חמור. כל 14 הבנקים המופרטים פשטו רגל ועימם עוד 90 חברות מרכזיות והאבטלה הגיעה בשנות המשבר ליותר מ-22%. ממשלת צ'ילה חזרה והלאימה בנקים אלה באמצעות טריק אופייני – היא נטלה על עצמה את החוב אך לא את הבעלות והניהול. "סקטור נא" (לא מולאם-לא מופרט כונה הבלוף). כך, מעורבותה של ממשלת החונטה במשק הצ'יליאני ב-1983 חזרה להיקפה של מעורבות ממשלת איינדה הסוציאליסטית ערב ההפיכה הצבאית ב-1973. הלאמה זו כונה בציניות מרה "הדרך של שיקגו לסוציאליזם".

מה היו תוצאות ההפרטה, שגל שני שלה תוקפני יותר מן הראשון ובמימון מסיבי יותר של הממשלה התחולל מ-1985 ואילך? אבטלה ששיעורה לא פחת מ-10% והיווצרות פירמידות עסקיות: הרבה עסקים משורשרים בידיים ספורות, שהיו לרוב בידי המערכת הפיננסית המופרטת. ב-1978, בראשיתה של בניית פירמידות זו, פירסם בצ'ילה Alexandro Foxly מאמר מקצועי ביקורתי שכותרתו Economic Experiment in Chile. במאמר מתאר Foxly המתאר את התופעה ומתריע מפני תוצאותיה ההרסניות לכלכלה ולחברה.

שירותי הבריאות הציבוריים, שצ'ילה היתה מובילה דרום-אמריקאית באיכותם ובזמינותם לכל, נוהלו בבזבזנות ובלא תחשיבים כלכליים, עברו תהליך של ניוון במטרה לחסל את הרפואה הציבורית ולכונן תחתיה רפואה פרטית (שר"פ): ההשקעות בציוד רפואי צומצמו, חידוש הציוד הרפואי ועידכונו הטכנולוגי עוכבו, מספר המיטות בבתי-החולים הוקטן, מספר אנשי הסגל הרפואי צומצם בחצי למרות הגידול במספר האוכלוסין, מבני בתי-החולים הוזנחו וחלקם אף התקשה במימון החלפת נורות תאורה, משכורות הרופאים והאחיות קוצצו, והתורים לניתוחים הוארכו. רק כוחות הצבא, שתקציביו הוגדלו ללא הרף במימון רווחי מכרות הנחושת הממשלתיים שלא הופרטו, נהנו ממערכת רפואה ציבורית באיכות המסורתית של צ'ילה.

כל תוכניות הבניה הממשלתיות חוסלו. "נערי שיקגו" הנחו את הממשלה לזנוח את הרעיון שקרקע היא מטבעה מוצר במחסור. מחסור בקרקע, הם הסבירו, מקורו במגבלות שלטוניות מלאכותיות על מסחר חופשי בקרקע. על בסיס טיעון זה הקטינה הממשלה ואף ביטלה את כל המיסוי על קרקע; צמצמה את מגבלות השימוש בקרקע והפריטה את כל קרקעות המדינה. התוצאה: ב-1990, עם חיסול משטר החונטה, חסרו בצ'ילה 800,000 יחידות דיור ועוד 300,000 נזקקו לשיפוץ. מחירי הדירות האמירו ביותר אף כי השוק, על-פי התיאוריה, היה אמור להוזיל ולבנות לכל דורש. ל-40% מתושבי צ'ילה לא היו מגורים נאותים.

רק לאחר 14 שנות ניאו-ליברליזם חזר התמ"ג לנפש לרמה שהיה בשנת 1970. העוני עלה משיעור של 20% ב-1970 ל-41% ב-1990. שיעור העוני הקיצוני – הוכפל. בין 1978 ל-1988 הגדיל העשירון העליון את חלקו בהכנסה הלאומית מ-37% ל-47%. החוב החיצוני של צ'ילה גדל מ-5 מיליארד דולר ל-21 בשל ביטול כל מחסומי המכס. תקציבי הרווחה צומקו אמנם והתקציב הממשלתי לא היה גרעוני, אך מה היה הרווח מכך, שהרי אפילו תקציב נעדר גרעונות זה הוכיח שאינו מסוגל לדכא את האינפלציה, שלא פחתה מ-10% במשך כל שנות שלטון החונטה ומשמעות הדבר היא שמי שטוענים כי גרעון תקציבי = בהכרח אינפלציה, מאיימים איומי סרק. ואלה מקצת מן התוצאות של משטר הכלכלה שיצרה אסכולת שיקגו בצ'ילה ואשר העם הצ'יליאני מאס בה ובה בסופו של דבר.

אז מה אפשר ללמוד מצ'ילה? שהתיאוריה הניאו-ליברלית בנוסח פרידמן ואוניברסיטת שיקגו אינה מדע ובוודאי שאינה הכלכלה האקסקלוסיבית; שפנטיות כלכלית גרועה בהרבה מפנטיות דתית; שרצוי מאוד למנהיגים כלכליים פתוחים לבחון תנאים מקומיים, מגבלות חברתיות ופוליטיות, לגלות רגישות לרגישויות – גם של מיעוטים – ממינים שונים, לבחון היטב בעיות ולהציע מגוון של פתרונות ודרכים, שאינם רק בחינה בינארית של הפרטה או הלאמה. בפני כלכלנים חילוניים עומדות הרבה אופציות, או כפי שאומר הפרופסור האמריקני לכלכלה דני רודריק – כלכלה אמנם יש רק אחת, אבל התפריטים הם רבים ושונים.

יאיר ברק חוקר את ההיסטוריה של ההפרטה בישראל כמחקר לתואר ד"ר בבית-הספר להיסטוריה של אוניברסיטת ת"א

לקריאה נוספת

כולם צריכים ללכת | רנן  יזרסקי

היסטוריה קצרה של הניאו-ליברליזם (1) | יוסי דהאן

היסטוריה קצרה של הניאו-ליברליזם (2) | יוסי דהאן

11/9 אינו מציין רק את נפילת התאומים | יוסי לוס

 

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. ד"ר גליה זלמנסון לוי

    הזדמנות מצוינת לקרוא את ספרה של נעמי קליין: דוקטרינת ההלם שכולל את המהפכה הניאו ליברלית בצ'ילה וקושר אותה לתהליכים כלל עולמיים שעדיין ממשיכים…

  2. אולג קומליק

    לאחרונה פרסם הסוציולוג הצ'ילאני הידוע Juan Rolando Monroy ניתוח מתומצת של ההתפתחויות כלכליות-חברתיות שחלו בצ'ילה מסוף המאה ה-19 ואילך, המעוגן במסגרת המושגית של קליינטליזם, שהובילו בסופו של דבר למהפכה הניאו-ליבראלית תחת המשטר של פינושה. מומלץ לקרוא!
    http://economicsociology.org/2013/09/08/the-chilean-clientelism-and-the-social-and-political-evolution-in-chile/

  3. עמית

    קצת ביסוס לטענות שלך?

    גרמת לי להתעניין ב"מסמכים הסודיים שפורסמו" וגילו את המעורבות האמריקאית בהפיכה, אז הלכתי וחיפשתי מה התגלה בהם.

    קיסינג'ר וניקסון בשיחה פרטית, שבוע לאחר ההפיכה:
    Kissinger: And that coup last week – we had nothing to do with it but it still came off apparently prematurely.
    Nixon: That's right and the fact that he just set up a cabinet without any military in it is, I think, very significant.

    גם נרטיב האימים הכלכלי שהכותב ניסה לבנות כאן לא תופס במיוחד. בעיקר מכיוון שבשנים הראשונות לאחר ההפיכה הצבאית צ'ילה עברה ממשבר כלכלי לצמיחה כלכלית גבוהה. המשבר שצ'ילה חוותה בראשית שנות ה-80 נבע מהמשבר הכלכלי העולמי של ראשית שנות ה-80. (https://en.wikipedia.org/wiki/Early_1980s_recession) ובכל מקרה הוא החל לאחר 7 שנים של צמיחה כלכלית לאחר תחילת הרפורמות הליברליות. מהר מאוד לאחר המשבר הכלכלי של ראשית שנות ה-80 צ'ילה חזרה לצמוח בהתמדה. אפשר לייחס את זה ל"הלאמה" מחדש, או שאפשר לייחס את זה לרפורמות הליברליות שהפכו את צ'ילה לפתוחה יותר לשווקי העולם – ולכן גרמו לה לחטוף חזק במשבר העולמי של ראשית שנות ה-80, ולהתאושש חזק ביחד עם ההתאוששות העולמית המהירה ממנו.

    1. יורם שורק

      הנה כאן תוכל לראות מה קרה לתמ"ג של צ'ילה על ציר הזמן: http://en.wikipedia.org/wiki/File:GDP_per_capita_LA-Chile.png
      בתקופת פינושה מצבה היה גרוע מהממוצע בדרום אמריקה, אשמח אם תראה לי איפה אתה ממקם בגרף "7 שנים של צמיחה כלכלית לאחר תחילת הרפורמות הליברליות" השנים שלאחר ההפיכה היו שנות שקיעה בכלכלה של צ'ילה למרות נטילת הלוואות שהעלו את החוב הלאומי פי 3 בתקופת פינושה. הצמיחה הגדולההתחוללה לאחר הדחתו.

      1. עמית

        בשנתיים לאחר ההפיכה המדממת הייתה דעיכה כלכלית, אך החל מ1975 צ'ילה צמחה כלכלית, תקופת צמיחה שנפסקה רק עם המשבר העולמי של ראשית שנות ה-80. לאחריו צ'ילה חזרה לצמוח ואף בקצב מדהים. וכאמור, אין סיבה שלא לייחס גם את הצמיחה לאחר המשבר של שנות ה-80 לכלכלה הליברלית – צ'ילה עדיין הייתה כזאת.

        מעבר לזה – הניצחון המרכזי של הרפורמות הליברליות היה על האינפלציה – שהגיעה ל-800 אחוז (!) בשנת 1973, שנת ההפיכה, וצנחה חזרה לרמות נורמליות לאחר הרפורמות הליברליות.

        הניסיון לקשר בין הרפורמות הליברליות לבין משטר פינושה הוא חסר בסיס – מילטון פרידמן ראה ברפורמות הליברליות הצלחה בדיוק בגלל שמשטר פינושה נפל וצ'ילה עשתה מהפך לדמוקרטיה, והוא השתמש בזה כאחד מהתימוכין שלו לתיאוריה הכוללת לגבי הקשר בין חופש לחופש כלכלי.

        1. יורם שורק

          אין קשר בין הרפורמות לפינושה? מילטון פרידמן ראה ברפורמות הליברליות הצלחה בדיוק בגלל שמשטר פינושה נפל ? הקשר ההדוק בין פרידמן וחבר מרעיו לצ'ילה נוצר בתקופת פינושה. לטענתך פרידמן ושות' בנו תכנית כלכלית לרודן כדי להפיל אותו? מה בדיוק צמח בצורה מדהימה אם המשכורות ירדו ב8% ותקציבי החינוך, הבריאות והדיור ב20% (בזמן שהחוב החיצוני צמח פי 3 ). שים לב לגרף: בשנות פינושה צ'ילה פיגרה בעקביות אחר אמריקה הלטינית.

          1. עמית

            פרידמן ושות' לא בנו תכנית כלכלית לרודן, הם בנו תכנית כלכלית למדינה – בהחלט מתוך מחשבה שליברליזציה כלכלית תוביל לחברה דמוקרטית יותר עם חופש רב יותר, אמונתו המרכזית של פרידמן. הוא ראה את נפילתו של הרודן כתימוכין לתיאוריה שלו שקושרת בין חופש כלכלי לחופש:

            "Chilean economy did very well, but more important, in the end the central government, the military junta, was replaced by a democratic society. So the really important thing about the Chilean business is that free markets did work their way in bringing about a free society"

            "מה בדיוק צמח בצורה מדהימה אם המשכורות ירדו ב8% ותקציבי החינוך, הבריאות והדיור ב20% (בזמן שהחוב החיצוני צמח פי 3 ). "

            אתה עושה סלט ומנסה לערבב בין סיבה ותוצאה. התכנית הכלכלית שפרידמן הציע כללה קיצוצים הדרמטיים בתקציבי החינוך הבריאות והדיור (תתפלא, קיצוץ דרסטי בתקציבים של ממשלת מסואבת זה לא בהכרח דבר רע או מהווה ניגוד לצמיחה כלכלית) ונועדה בדיוק בשביל להתמודד עם החוב הלאומי של צ'ילה שטפח במהירות עצומה.
            ואכן, צ'ילה עברה מגירעון של 10 אחוז מהתוצר ב1972 לעודף תקציבי ב1976.

            " שים לב לגרף: בשנות פינושה צ'ילה פיגרה בעקביות אחר אמריקה הלטינית."

            והפסיקה את ההסתחררות האינלפציה, ועברה ממשבר כלכלי לתקופת צמיחה. אבל שוב, מה שחשוב יותר הוא שצ'ילה לא הפסיקה להיות ליברלית לאחר פינושה. למעשה סבבים נוספים של רפורמות ליברליות והפרטות הונהגו גם בשנות ה-80. ובתקופה זאת צ'ילה השיגה קצב צמיחה מדהים מעל ומעבר לשאר דרום אמריקה.

          2. ג. אביבי

            אם קיסינג'ר et ניקסון "הדליפו" לתקשורת שיחה על פיה לשניהם אין קשר כביכול להפיכה הפשיסטית בצ'ילה, זאת לא "הוכחה" לחפותם, אלא רק מחשיד אותם יותר במעל. האמריקאים לא נוהגים להודות בהפיכות שהם יוזמים בעולם. בד"כ הם נזעקים נגד משטרים דיקטטורים (ראה סוריה, מצרים וכו'), במקרה הצ'ילני הם תמכו במשטר הדיקטטורי.
            כל מי שמנסה לספר שהעוני המוכפל (בין תחילת ה80 לאמצע ה90) בצ'ילה בעקבות העמקת הניאו-ליברליזם, לא קרה באשמת פינושה ומשטרו מתעלם מלוח הזמנים הרלוונטי. מי שמסתכל על המאזן של המדינה ולא על איך הוא מתחלק בקרב כל האוכלוסייה, שוכח שכלכלה נועדה לשרת את הציבור שחי באותה מדינה ולא את הגרפים.
            המצב אחרי 1980 (בה נאלץ המשטר לחקוק חוק משאל עם על עתיד הח'ונטה) בו כלכלת צ'ילה התדרדרה, רק מחזק את הטענות על כישלון הניאו-ליברליזם – מבחינתה של רוב האוכלוסייה. המשבר באותן שנים התרחש בעיקר במדינות שעברו לשיטה הניאו-ליברלית האכזרית (ישראל, ארגנטינה, צ'ילה). פינושה המשיך לשלוט כנשיא-דיקטטור עד 1990 (בעקבות המשאל ב1988). גם לאחר פרישתו מהנשיאות הוא כיהן בסנאט ע"פ חוק שהוא חוקק בימי הדיקטטורה והמשיך להיות המפקד העליון של הצבא. כלומר עד למעצרו באירופה (1998) השפעתו ניכרה ומדיניותו הניאו-ליברלית המשיכה כמעט באותה מתכונת ורוששה מיליוני אנשים.
            את "הנס הצ'ילני" שחולל המשטר הפשיסטי – ניאו-ליבראלי ע"י ביטול שכר מינימום ושליחת מיליוני פועלים לעוני מחפיר, הפרטות קרנות הפנסיה, על חשבון רווחת המעמדות הנמוכים, בנוסף לרצח והעלמה של עשרות אלפי מתנגדים פוליטיים, אפשר להשוות עם מדיניותו הכלכלית של סטאלין (תכנית החומש בשנות ה30) שהצעידה את ברה"מ קדימה. הלז עשה זאת תוך שליחת עשרות מיליונים לעבדות (כ"מתנגדי המשטר") ורצח של המונים.

  4. עמוס נוי

    לעמית הראשון – לא ממש מבין את הטיעון שלך. הוא נראה לי טיפשי באופן יוצא דופן. מול הררי המסמכים המוכיחים למעלה מכל ספק את המעורבות האמריקאית הישירה בהפיכה בצ'ילה, אתה מביא כהפרכה שיחה בין ניקסון וקיסינג'ר שבה הם *לא* מאשרים את העובדות האלה? גם אני יכול להפריך ככה את מלחמת העולם השנייה – היא לא היתה מעולם. יש לי שיחה פרטית של סטלין עם צ'רצ'יל שבה הם מדברים על מסעדות בלונדון ולא מזכירים את המלחמה הדימיונית ההיא. חזק, אה?

    קשה להיות בן אדם ביקורתי, בעיקר עם נטייה שמאלנית: תמיד חשדנים בטירוף, תמיד חושדים בך בגלישה לתאוריות קנספירציה פרנואידיות, ותמיד כשפותחים ארכיונים מסתבר שהיית מה-זה תמים/ה והמציאות היתה גרועה הרבה יותר!

    1. עמית

      מפתיע לראות שמישהו כותב בביטחון רב כל כך שיש "הררי מסמכים למעלה מכל ספק.. "למרות שספק רב אם הוא אשכרה קרא עליהם או אותם. השיחה הפרטית שציטטתי בין ניקסון לקיסינג'ר היא אחד הדברים שפורסם במסמכים האלה, ובאופן די מובהק אם שר החוץ ונשיא ארצות הברית מדברים בשיחה פרטית – כלומר, כזו שאין להם מה להסתיר בה – על ההפיכה כמשהו ש" we had nothing to do with it". זה פריט מידע די נחרץ נגד הטענה שמה ש"הררי המסמכים" האלה גילו זה מעורבות של ראשי הממשל האמריקאי בהפיכה.

      כמובן, גם אני לא סקרתי את כל המסמכים, לכן אפשר להסתמך על הניו יורק טיימס שכנראה כן סקרו אותם, וכתבו עליהם בשנה שבהם שוחררו 17 אלף מסמכים על הנושא: " Senate investigation in 1975 concluded that the C.I.A. was not directly involved in the 1973 coup …. and the new information apparently provides no evidence to the contrary."
      http://www.nytimes.com/2000/11/17/opinion/the-cia-s-chile-files.html

      לכן שאלתי האם יש מידע אחר שכן מחזק את הטענה הזאת? או לחילופין, שכמו במאמרו של הכותב על הנמלים, יש כאן הטעיה של הקוראים.

  5. יוסי אדרי

    חשוב שעוד אנשים יידעו על ה-11/9 המקורי, וילמדו את הלקחים ממנו. עצוב לחשוב שעד היום אנשים שחונכו על השטויות של אדון פרידמן ממשיכים לנהל את כלכלות העולם כולל אצלנו- שימו לב שאדון ביבי לא מוכן לחשוב על נגיד שלא עבר באוניברסיטת שיקגו בעת שהוא מחפש מועמד לתפקיד. דרך אגב לעמית הראשן, ברור שהייתה צמיחה, כי לאחר שפל אדיר כל שיפור סטטיסטי ייחשב כצמיחה, ראה ה"צמיחה" בכלכלת ישראל.

  6. יואש א.

    המאמר הזה פורסם בהעוקץ ב-2013, אבל יש בו אקטואליות רבה למצב ולניהול הכלכלי הנוכחי בישראל על ידי "הקוסם" ביבי נתניהו וממשלתו.
    הבחירות הסתיימו ומלאכת הרכבת הממשלה יצאה לדרך, אבל התפיסה הכלכלית הקלוקלת מבית מדרשו של פרידמן ואסכולת שיקגו, עדיין שלטת בישראל, וממשיכה לפעול כנגד רוב האוכלוסייה. זו נעשית מרודה, מדוכאת ונעדרת תקווה לשינוי ושיפור מצבה.
    גם הצהרות המועמדים לניהול משרדי הממשלה, וגם עמדת בנק ישראל תומכים בהמשך המצב שבו רוב האוכלוסייה רחוקה מתמיד מהשגת דיור, משרות רפואי ראוי (שהשר"פ מכרסם בו) שנידון לדרדור וניוון מערכת הבריאות הציבורית הטובה יחסית .
    בחסות הצורך ב"בטחון לאומי" ובתחזוקת הכיבוש והשליטה בפלשתינים, מוזרמים
    עיקר המשאבים המוגבלים של הציבור בישראל ליעדים לא ראויים ולרווחת מקורבי השלטון והאוחזים בשלטון.
    מצער לראות שרוב ה"כלכלנים" (קלקלנים)בישראל, הקרובים לצלחות השלטון ותגמוליו, ממשיכים להתנבא כמו אסכולת שיקגו שכבר נזנחה בארה"ב, ומתדלקים בכך, את ממשלו של ה"קוסם" מארץ עוץ.

    1. ד"ר ראובן גרבר

      המאמר מעניין ונראה בעיני שאינן מבינות בכלכלה, אך רואה מה קורה במציאות, כמאמר נכון. אצלנו בקסטל סניף הדואר הועבר לחנות מכולת, הדואר במבשרת עמוס ביותר, וחבילות נעלמות בדרכן. דומני שבשנות הששים של המאה הקודמת, המצב היה טוב יותר.
      בני, שמבין יותר ממני בכלכלה, טוען שהממשלה חפצה להפריט את הדואר, ולכן היא יוצרת מצב בלתי נסבל שכזה. גם זה אפשרי בעיני. כולנו רואים כיצד השחיתות הממשלתית וההונית גדלות כמו סרטן בגוף הציבור הרחב.