• ביטון-יפעת-1
    פודקאסט חדש
    "אנחנו הגנרליות של הביטחון החברתי" - ראיון עם יפעת ביטון
  • קושמרו ואברמוביץ
    בעקבות הבבונים
    מה קרה כשכתבי אולפן שישי יצאו לפגוש את הילידים בשדרות?

למי קראת קקטוס?!

במחוזותינו קשה להסתובב עם שיער מקורזל ואפילו מתולתל באופן חופשי, ועל בשרנו הבנו שעם השיער שלנו נצטרך להתמודד לבד. לקראת הערב "פתיחת תלתלים"
אפרת ירדאי

מחר (רביעי 20.11) יתקיים הערב "פתיחת תלתלים: ערב על שיער עם שורשים" בבית העיר בתל אביב. באירוע, פרי שיתוף פעולה של קפה גיברלטר והעוקץ, נעסוק בקשר בין שיער למגדר, לאתניות ולתרבות. נבחן רגעים היסטוריים בהם שיחק השיער תפקיד משמעותי, ונשאל מה נחשב לשיער טוב? מה הקשר בין שיער לגזע? למה להשאיר שורשים כהים כשמחמצנים? ואילו גברים צובעים שיער?
בתוכנית: אתי וראובן אליאס (עיצוב שיער אתי וראובן) יספרו סיפורים מקריירה רבת-שנים; אפרת ירדאי (עורכת האסופה "כושילאמאשלהם" וחברה בהוצאת הספרים רעב) תדבר על שיער שחור כחלק מהותי בזהות השחורה; איל שגיא ביזאוי (חוקר תרבות וקולנוע מצרי) ידבר על צבע מזרחי: נשים וגברים עושים גוונים; הגר אופיר (עוסקת באופנה, מחקר ופרפורמנס) תדבר על שיער קצר ואופנה נשית בין שתי מלחמות עולם וזהר ויימן-קלמן (חוקרת ומלמדת שירה, סקס ותיאוריה) תדבר על שיער דרך כתיבת נשים ביידיש והיסטוריה קווירית.

יום רביעי ה-20.11 בשעה 20:30 בבית העיר, רחוב ביאליק 27, תל אביב. לאירוע בפייסבוק. למצעד שירי שיער הגדול בקפה

* * *

הקטע הבא הוא מתוך תוכנית בוקר בערוץ 10, שחלק בה עסק בשיער של אישאמו. כשראינו את הקטע הזה לא ידענו אם לצחוק או לבכות מאוסף הבלבולי שכל של מעצב השיער אופק אהרוני, שאמר כמעט כל טעות אפשרית לגבי שיער מקורזל. כידוע, במחוזותינו קשה להסתובב עם שיער מקורזל ואפילו מתולתל באופן חופשי, ועל בשרנו הבנו שעם השיער שלנו נצטרך להתמודד לבד ובטח לא בעזרת מעצבני שיער דוגמת אהרוני.

אהרוני: …איזה שם מדהים! אישאמו קודם כל היא בחורה יפהפייה, עם שיער יבש, לא מסתדרת עם השיער, הולכת תמיד אסוף, היא כזאתי יפה ובאמת היא לא מסוגלת ללכת עם שיער פתוח… ואפילו חומרים לא נספגים בשיער, לא עוברים דרך השיער שלה, תסתכלי – כמו קקטוס.
מראיינת: הא, קקטוס.
אהרוני: איך אפשר להסתדר עם שיער כזה… היא באה היא אומרת לי היא רוצה החלקה, אמרתי לה שמעי בואי נעזוב רגע את ההחלקה… בואי נעשה פתיחת תלתלים, יש לך תווים יפים… לאחר פתיחת תלתלים משתמשים עם מוס ויש סרום מיוחד שאין בו אלכוהול ואין בו שומן… השומן בעצם שורף את השיער ועושה אותו צמרירי, כי יש לו פשתן… שומן הוא בעצם מטגן את השיער ואחרי זה השיער נשרף… צמרירי מגע לא נעים – צמרירי…"

אהרוני מציין שמדובר בשיער חרוך וששמן זית זה לסלט ולא לשיער – איזה בדרן?! אהרוני מוסיף שיש לה שיער חרוך ולמרות זאת הוא מחליט לעשות לה פתיחת תלתלים פלוס צבע, ממש חטא על פשע, הוא מעדיף שיהיה לה שיער שרוף ולא חרוך כנראה.

אהרוני (לא יוצא מן הכלל) מעיד על הכלל בארץ: כמו ספרים רבים בישראל (טובים ולא טובים), הוא לא יודע להתעסק עם שיער מקורזל וספק אם הוא יודע להתעסק עם שיער מתולתל, אז הוא פשוט מחליק אותו/פותח אותו או במילים שלו עושה לו "פעולות כימיות קלות". הוא מסביר שפתיחת תלתלים זו "פעולה כימית מאוד קלה" ואני רציתי לומר: תחזור, תחזור על זה עוד פעם, כי לא האמנתי למשמע אזניי. אבל הוא לא חזר, אז החזרתי בעצמי. שמעתי נכון. "פעולה כימית מאוד קלה" (אני לא רוצה לחשוב מה זה פעולה כימית קשה). הוא אפילו לא ניסה לומר את זה מהר כדי שלא נשמע. והוא ממשיך, פעולה כימית שלא הורסת את השיער… היא בעצם שומרת על המבנה של השיער. מה זה פעולה כימית שלא הורסת את השיער – לא מדובר בדבר והיפוכו?

התמזל מזלנו, וב-מ ק ר ה, אנחנו קוראות מדי פעם בבלוגריות אפרו-אמריקאיות שמסבירות בפרוטרוט שהשיער שלנו לא חרוך ולא נעליים, ושאם נמשיך ללכת למעצבני שיער מהסוג הזה לא יישאר לנו שיער בסוף. לפי הבלוגריות, יש להשתמש בשמנים מסוגים שונים כי השיער שלנו (בעיקר האפרו) צמא ללחות ולשמן ואם משתמשים בשמן (על שיער רטוב) הוא שומר על הלחות – הפלא ופלא. זה בעצם טוב לשיער שלנו וזה לא מטגן אותו.

אהרוני מסכם שהשיער היה לרוחב ועכשיו הוא לאורך וכולנו יכולים להיות רגועים. צייר: ינון אורן
אהרוני מסכם שהשיער היה לרוחב ועכשיו הוא לאורך וכולנו יכולים להיות רגועים. צייר: ינון אורן

בחזרה לאהרוני. עכשיו הוא מכניס את אישאמו לכלא האמיתי: "… או! עכשיו היא צריכה לקנות מוצרים…". אנחנו בטוחות שהמוצרים האלו עולים הרבה יותר ביוקר משמן קקטוס – סליחה, קוקוס – או משמן שקדים… לקראת סוף הראיון עוברים לאישאמו והמראיינת מוודאת איתה את הפרטים שמסר לנו אהרוני ומתחילה להתאהב במונח החדש שרק למדה "קקטוס אתה אומר – קקטוס… או אהרוני", וחוזרת ומצחיקה את עצמה. אהרוני מסכם שהשיער היה לרוחב ועכשיו הוא לאורך וכולנו יכולים להיות רגועים. הקקטוס בא על מקומו בשלום והוא כבר לא קקטוס. והמראיינת מוסיפה, חבל שלא התחלנו את הראיון עם התמונה (של הקקטוס) ומבהירה לאישאמו שהיא יפה ושתחייך.

פורסם במקור בבלוג "Tsivonit"

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. פינגבאק:

    עדכונים |