string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

על מבחן "האדם הסביר": בעקבות גזר הדין של יונתן היילו

יונתן היילו הורשע ברצח האנס שלו, ירון איילין, ונגזרו עליו 20 שנות מאסר שכן מעשיו לא עמדו במבחן "האדם הסביר". האם בית המשפט שמע, באמת, את עדותו? האם לקח בחשבון את הטראומה? האם הבינו השופטים כי נפשו נרצחה שוב ושוב כאשר נאנס פעמיים?
שרון מייבסקי

English

בית המשפט המחוזי בלוד גזר השבוע 20 שנות מאסר על יונתן היילו, בן 24 שהורשע ברצח ירון איילין בנתניה ב-2010. היילו טען כי נאנס פעמיים על ידי איילין ופעל מתך הגנה עצמית. הנרצח הספיק עד מותו לעמוד לדין בגין אונס קטינה, עבירות רכוש, סחיטה ותקיפת שוטרים. היילו מתואר בהכרעת הדין כמי שניהל אורח חיים נורמטיבי, ללא עבר פלילי. בניכוי מוצאו האתיופי, שכונת מגוריו והרקע המשפחתי שלו והאלימות המינית שספג, הוא יכול היה להיות "בן טובים" של ממש. אה, בני טובים זה מסיפור אחר.

היילו, שהודה ברצח, ישב שנתיים בכלא עד שהשופטת עדנה ארבל קבעה בעת הערעור לעליון כי יש לשחררו למעצר בית ולבחון היטב את טענת ההגנה העצמית. בספטמבר האחרון דחה בית המשפט המחוזי את טענת ההגנה העצמית וקבע כי בעת שהשניים נפגשו באקראי בשעות הלילה, ניצל היילו הלום האלכוהול את ההזדמנות שאיילין הסתובב לרגע, חנק אותו ואז וידא הריגתו באמצעות השלכת אבן על ראשו מספר פעמים. עוד אמרו שופטי בית המשפט כי למרות שהם מקבלים את העובדה שהיילו פחד מהמנוח בעקבות מעשי הסדום, קרי מעשי האונס והסחיטה, וקבעו כי היה נתון במצב של מצוקה נפשית עקב ההתעללות – למרות כל זה הנאשם הבין היטב את מעשיו. בעת שפסקו את אשמתו בספטמבר כתבו השופטים כי היילו החליט לרצוח את איילין, התכונן למעשה תוך כדי המעשה עצמו וביצע אותו ללא התגרות. בכך הוכיחה התביעה את שלושת היסודות המצטברים לדרישת כוונת התחילה בעבירת הרצח: הכנה, החלטה להמית והעדר קנטור.

יונתן היילו. בית משפט מחפש את העדות הסדורה. צילום מסך
יונתן היילו. בית משפט מחפש את העדות הסדורה. צילום מסך

מיד לאחר שקראתי את הכרעת הדין, חזרתי לספרה המופתי של ג'ודית לואיס הרמן, "טראומה והחלמה". וכך היא כותבת: "הטראומה הנפשית היא אסונו של חסר האונים. בזמן התרחשותה הנפגע עומד חסר ישע לנוכח כוח חזק ממנו. כאשר כוח זה הוא כוח טבע, אנחנו מדברים על אסונות. כאשר הוא כוחו של בן אדם אחר, אנחנו מדברים על מעשי זוועה".

לאור הבנת עומקה של טראומה נפשית בעקבות פגיעה מינית, אני מבקשת להעיר שתי הערות על הכרעת בית המשפט.

האחת, נושא העדות הכבושה, שמופיע כמה פעמים בהכרעת הדין. עדות כבושה היא עדות שהעד "כבש" בלבו וגילה אותה רק בשלב מאוחר יותר. בית המשפט העליון קבע כי ערכה של עדות כבושה מועט וקיים חשש למהימנותה. אבל כל מי שעוסקת בתחום האלימות המינית מבחינה פסיכולוגית, חינוכית או מחקרית יודעת כי עדות כבושה היא סממן מובהק לטראומה מינית. יותר מכך, שרטטו בפני כבישת עדות לאורך שנים ואשרטט לכםן את הפגיעה המינית שהתרחשה. בית משפט כבית משפט מחפש את העדות הסדורה, הקוהרנטית, המהימנה, בעוד שפגיעה מינית, באופן אינהרנטי לפעולתה על נפש הנפגע/ת, משבשת את הקוהורנטיות, יוצרת קיטועים ברצף הזמן, ומעל הכל אולי, מבקשת את הסתרתה, דחייתה, הכחשתה.

בהתאם לכך וכיוצא מכך כבישת העדות היא כמעט הדבר המתבקש. תחת הסדר של העדות המאורגנת היטב, האמינה והמהימנה, מציעה העדות של נפגע/ת תקיפה מינית סדר שונה של דברים – ראשית ישנה הפגיעה המינית, הדיסוציאציה, הניתוק אולי מחיקת האירוע. עוד יבואו בהמשך הפלאשבקים, רסיסי זכרונות, סיוטים שיגיעו מעת לעת, אורחים בלתי-רצויים. זה היה או לא היה? היה כך או אחרת? מתי כל אלו מצטרפים לנרטיב אחד אותו אפשר לשטוח בפני משהו – חבר, חוקר, שופט? לעתים מיד, לרוב יחלפו שנים עד שכל שברי התמונות יתאחדו למראה אחת שלמה. על כן השאלה "למה התלוננת רק עכשיו?" שגויה מיסודה. התלוננתי רק עכשיו כי קודם לא ידעתי מה קרה לי, לא האמנתי לעצמי, לא יכולתי לספר את הסיפור. לא העזתי, כי איך אפשר להציג תמונת פאזל שלמה כאשר חלקי הסיפור והנפש מסרבים לגעת אילו באילו?

הנה עוד דוגמה לדרך שבה הכרעת בית המשפט מחייבת עמדה אובייקטיבית אשר אינה מבינה או לוקחת בחשבון את הטראומה והשלכותיה:

בענייננו, על אף שניתן להבין שהנאשם חש פחד במפגשו עם המנוח, עמדו בפניו מספר דרכים להתמודד עם הסיטואציה אליה נקלע ותחושתו הסובייקטיבית כי 'אין מוצא' אינה עומדת במבחן האדם הסביר. בפני הנאשם עמדו מס' אפשרויות להתמודד עם התעמרות המנוח בו, שהעיקרית שבהן היא פניה לרשויות ויש להניח ולצפות כי האדם הסביר היה בוחר בה. מעשה ההתגרות, הכולל את הדרישה הכספית, האיום, הפניית הגב, לא היה כה קשה שהאדם הסביר היה עלול להגיב כפי שהגיב הנאשם. אף אם אניח לטובת הנאשם שהתלוו לכך הערות בעלות גוון מיני, וכי באותה סיטואציה ראה לנגד עיניו את הפגיעה המינית של המנוח בו, אין בכך כדי לקבוע כי מדובר במעשה התגרות בדרגה קשה ובעוצמה כזו עד כי יש להסיק שרוב האנשים היו מתקשים לא להגיב בדרך הקטלנית שבה פעל הנאשם.

בית המשפט כבר קיבל את גרסתו של יונתן היילו כי ירון איילין פגע בו מינית. אם כן, כיצד קשור מבחן ה"אדם הסביר" לענין זה? הרי אירוע תקיפה מינית מוציא את האדם מתחום האירוע הסביר אלי עולם הגיהנום הבלתי-סביר ועל כן דורש מאיתנו קריטריון אחר להגדרת הסביר. אני לא מבקשת להציע מעשה רצח כפתרון אפשרי, אני מבקשת לעורר את ההבנה והתפיסה כי טראומה נפשית בעקבות אלימות מינית היא היא כמעשה רצח של ממש, אולם במקום לעבור לעולם הבא אתה ממשיך להסתובב בעולם בני האדם כשבעצם כל מערכות הקיום שלך – היכולת לתפקד, להרגיש שליטה, לקשור קשרים, למצוא משמעות – כל זה מתמוטט אולם אתה עדיין בשר ודם, איש, אשה, אדם שפעם חי חיים סבירים; ומה לגבי מידת סבירותו של העתיד? זאת אין לדעת.

אני רוצה להציע נרטיב מעט אחר למעשה הרצח. אני רוצה שנביט אחרת על יונתן היילו שנפשו נרצחה שוב ושוב כאשר נאנס ועוד פעם נאנס חודשים לפני אותו האירוע. הפגישה הלילית עם איילין היתה כנראה סף התהום. היילו חשש, ידע כי האונס השלישי מחכה לו במרחק דקות מספר. הוא יודע כי הפעם השלישית היא רק עניין של זמן. איך הוא יודע? האיש הסביר או האשה הסבירה שעברו תקיפה מינית חוזרת על ידי אותו התוקף יודעים. היילו לא יכול היה לעמוד בפני רצח נפשו בשלישית והשכים להרוג את איילין.

בסצינה האחרונה של "תלמה ולואיז", כאשר השתיים נמצאות במכונית של לואיז על סף הגרנד קניון, השוטר, בגילומו של הארווי קייטל, צועק למפקד שלו: "כמה פעמים האשה הזאת עוד צריכה להידפק". השוטר מתכוון ללואיז, שירתה למוות בגבר שאנס את תלמה אל מול עיניה.

אז אני שואלת, כמה פעמים יונתן היילו צריך להידפק.

אני מקוה שיונתן היילו יקבל תמיכה ציבורית, מקוה שארגוני הנשים יוכלו להילחם גם בשבילו. ומעל הכל אני מקוה שיוגש ערעור לבית המשפט ושבית המשפט ישקול מחדש את עונשו של היילו, שנרצח פעמיים בטרם רצח בעצמו.

שרון מייבסקי היא פעילה פמיניסטית דתייה, בלוגרית, יוצרת. מנחת קבוצות וסדנאות על אלימות מינית ופמיניזם. לבלוג שלה

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. יואב

    פשוט תודה
    מי ייתן והיקום יחזיר לך אהבה ענקית על מאמר כל כך חכם, אנושי ומרגש.

  2. ג. אביבי

    אין לי ספק כי אילו היה אותו מעשה נעשה ע"י אדם ממוצא אירופאי ובאותן הנסיבות, ביהמ"ש היה מחליט אחרת לגמרי. קל וחומר אם האנס היה ממוצא לא אירופאי.

  3. איציק

    איך אדם סביר בישראל יכול להתפלא מפסיקות אבסורדיות של מערכת המשפט האשכנזית כל פעם מחדש למרות שהוא יודע שהיא טייחה כבר 4 פעמים את חטיפת הילדים המזרחים תוך ניהול רדיפות שבכ אכזריות להשתקת הקורבנות?

    או שכולם משחקים ב"נדמה לי" ולא סיפרו לי או שההיגיון שלי דפוק לגמרי.

  4. אדם

    חוסר ההתחשבות במצבו של היילו והעונש באמת שערורייתיים. בתי המשפט בישראל יכולים להיות אטומים להחריד. עם זאת, הגזירה השווה שגוזר המאמר הזה (והרבה מאוד טקסטים פמיניסטים אחרים) בין אונס לרצח, לא באה בחשבון. לקיחת חיי אדם אינם דבר טריביאלי, גם לא של אדם "רשע". ומאונס, עד כמה שהוא מעשה חמור ומחריד, ניתן להשתקם, גם אם הדבר דורש זמן ומאמץ רבים.

  5. dror BDS

    There are no better words to describe the situation: the Zionist law CANNOT bring justice to the victims .
    Thanks to שרון מייבסקי for so important and clear words.

    What that also important to say (if one still doesn't understand why the court is a terrorist organization) is that the judges DO know all the information that was given in this article, know but still continue to pretend :
    "פני הנאשם עמדו מס' אפשרויות להתמודד עם התעמרות המנוח בו, שהעיקרית שבהן היא פניה לרשויות ויש להניח ולצפות כי האדם הסביר היה בוחר בה".

    Accursed, damned, blasted, bloody judges. While all the judes will be "adam savir" as יונתן היילו ננוחם.

    1. Sean

      Dror, as much as I am critical of both the judges' decision and the Zionist regime, your attempt to relate the two issues fails. The article did not mention anything about Zionism, and rightly so. If anything, the issue is related to modern law and modern state in general, not to the Zionist law in particular. Your comment makes a parody of the generally good critiques of the Israeli regime.
      I join your thanks to Sharon Mayevsky for a good article.

      1. dror BDS

        I absulutely agree with you – the article did not mention anything about Zionism, and rightly so. But i did. It is my supplement.

        According to my knowledge, the similar Zionist regime's way of thinking, acting, getting decisions and decrees, in this issue and in other issues that relate directly to what i call "por'anut zionit" push me to add the word "Zionist court".
        It's also related to modern law and modern state in general, and unfortunately in many "modern", western states the law situation is similar to the Zionist state, but here, Haokets, people understand the meaning of Zionism, and for me it was important to compare the evil court to Zionism..

    2. dror BDS

      Sorry about my English. Kindly see here another two excellent articles and read my comments there (in Hebrew)

      http://rsvpdev.atomplayground.info/oketz/2013/06/06/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98-%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A1/

      and my comment (to another excellent article) that explains better what i tried to say
      http://rsvpdev.atomplayground.info/oketz/2013/05/01/%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%9E%D7%94%D7%91%D7%95%D7%99%D7%96-%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%91/#comment-106872

  6. אלי קליר

    אין לי ספק שישנה כאן סתירה בין לשונו הדווקאנית של החוק לבין טיב המעשה.
    כשופט הייתי מבין היטב לליבו של היילו ומצדיק את מעשהו. לא היתה להיילו דרך אחרת להיפרע מהאיש שהתעלל בו באכזריות כזו. ואכן, זה המקרה שהחוק היבש עומד אין אונים מול הצדק לאמיתו. הייתי אומר כי כאן חובתו של מוסד החנינה להתערב, ולהתערב מהר, עוד היום, ולשחרר את היילו מריצוי המשך עונשו.

  7. שרון

    הוא נראה אזרח נורמטיבי. למה להחריב לו את החיים?

  8. DORI

    דורי קלגסבד רצח ,זה לא מכבר ,את ארתור בן השש ואת יבגניה אמו בדמי ימיה.
    רצח בכוונה תחילה.במודע.
    רצח אכזרי בקור-רוח מתנשא של ילד רך ואם צעירה על לא עוול בכפם בידי פריץ מורם מעם חלכה.
    דורי קלגסבד הוא שוע.מחובר ומקושר היטב למעכרת השיפוטית ,לעומדים בראשה ולפרצות הרבות במשנתה המהודקת למראית עין.
    דורי הוא מולטי-מיליונר.לבן שמוצאו אירופי.הוא שכר את שירותם של הטובים שבפליליסטים שכן הוא ייצג את החלאות שהם מייצגים ובתורו ייצגו את מי שמותר לו הכל.
    דורי קלגסבד לווה והוסע אישית בניידת משטרה עד לפתח בית-הכלא ניצן .(לא שטיח אדום ?)
    הוא לא נענש .זאת על על פי אותה קודקס חוקים ומערכת -חוק ואותו מבחן סבירות .
    הריבוד הפרשנותי העמוק הוא א-פריורי והדינמיקה הבלתי כתובה שמאחורי הקלעים המשפטיים הנראים לעין חורצים את גורל השבט עליו מנוי עוה"ד שרצח לחסד ולזכות גם אם ביצע את האיום שבפשעים ונטל חיי ילד ואישה ואם בכוונה תחילה רק מתוך אנוכיות צרופה, זחיחות בלתי נסבלת,מנותק מהנפשות שבעם החוצות כביש לתומן וניבטות אליו מהקבר השחור על גלגלים כאוויר שקוף שניתן להמשיך ולנסוע עליו למוות כעל בועת חמצן ללא חיים.
    הקריירה שלו לאחר בדיחה של 1.3 ש' בניכוי התנהגות "טובה" משגשגת .הכסף נשפך.החיים הטובים אינם רואים את הנרצחים המתים וגם אין אפשרות לתחקרם אודות הטראומה והפוסט טראומה בכדי שגזר הדין הצודק יינתן על ידי שופטים שמקרבם צמח הרוצח.
    אין מה להרחיק לכת האיפה ואיפה ואו דין בוזגלו זוקף ראש בגאווה מכופלת.
    יונתן היילו לא נולד עם צבע העור המתאים,לא עם השם הנכון ולא התחנך על ברכי המערכת המעקרת את שיוויון האדם והאישה בפני מערכת חוק דיפרנציאלית הלכה למעשה.
    זו אינה הדוגמא היחידה ולאחרונה מתרבים המקרים של סינדרום ה-W.T וה-P.M.C .
    הגזע הטהור רקוב מראש הפירמידה הפוליטבירוקית-דמו-קטטורית ועד אחרון השוטים "משרתי הציבור" הנבחרים.

    1. אייל

      גם שושן ברבי נולד עם הצבע הנכון . די לגזענות!!!!!

    2. סתם אחד

      על איזה רצח אתה מדבר?

  9. עירית

    מאמר מאלף וחכם מאין כמוהו.
    צריך להלמד באוניברסיטאות.
    לדעתי – אונס הוא בדיוק כמו רצח, ופסק הדין צריך להיות בהתאם.
    וברור שמי שחושב אחרת – לא נאנס אף פעם בחייו.

  10. גיא

    הכוונה לאדם סביר שעבר תקיפה מינית.

    ראי ע"פ 553/77 תומא נ' מ"י, ודנ"פ ביטון נ' מ"י 1042/04.

    ראי גם
    A. Ashworth, The Doctrine of Provocation, 35 CAM. L. J. 292 (1976).

  11. ראובן גרבר

    אונס אינו רצח. אך הוא עילה להתגונן כנגדו אף במחיר רצח.

  12. חץ דוד

    בית המשפט הוא מבנה. יש מישהו שביזה את עצמו ואת כולנו ביחד איתו – ויש לו שם. לו או לה או להם או להן – אסור לתת לשופטים חסינות מביקורת אישית. מספיק חמור שיש להם חסינות מתביעות אישיות

  13. אביגיל וידרה

    טעות איומה של היושבים בדין.
    מה צדקנים שכמותכם היו עושים? אם היו אונסים את בנותיכם/בניכם לא הייתם רוצים להרוג את המנוול?
    יונתן היילו היה חסר אונים וחסר הגנה, וזו היתה הדרך שלו.
    אינני מצדיקה רצח כלשהו, אבל יכולה להבין את מניעיו.
    כתוב שהוא תכנן את צעדיו תוך כדי מעשה. טוב שהוא לא היה חסר הכרה.
    בקיצור יש איפה ואיפה.
    השופט/ת היו גיבורים על החלש.
    עלובים אתם!!!

  14. דןש

    לא כל אדם יחליט מהו הפתרון לפוגעים בו – בעבור זה קיימת מערכת שמירת החוק.
    המעשה של יונתן היילו – מוגדר כרצח על פי החוק. אבל, בנסיבות המקרה העונש כבד מדי, אלא אם הוא עונש מינימלי הקצוב בגין רצח.
    אני מאד מקווה שתוגש בקשת חניננה ונשיא המדינה יחון אותו ו/או לפחות, יקצוב את עונשו לעבודות שרות

  15. אחת...

    מפנטזת לרצוח את זה שפגע בי מינית בילדותי במשך שנים…

    הוא רצח כבר את נשמתי, אז למה לו מותר?