גם כשומר, גם כעו"ד: סיכויי ההעסקה של יהודים אשכנזים גבוהים יותר

מחקר חדש על אפליה בשוק התעסוקה הישראלי חוזר ומאשש תוצאות מחקרים קודמים: קורות החיים של יובל הרשקוביץ ועדן אלמוג עדיין יזכו להרבה יותר התייחסות מאשר אלה של יובל אמסלם ו-וואליד חורי
יוסי דהאן

ENGLISH                    на русском

יובל הרשקוביץ האשכנזי ויובל אמסלם המזרחי סיימו את לימודיהם באותו תיכון. הם השתחררו לא מזמן מהצבא, ובמהלך השירות הצבאי שניהם עברו הכשרה של לוחמה בטרור. שניהם שלחו את קורות החיים שלהם באי-מייל למעסיקים פוטנציאליים המעוניינים בגיוס עובדים לאבטחה. המכתב נשלח למעסיקים בשישה אזורים שונים בארץ: מספר הפניות שקיבל הרשקוביץ ממעסיקים הדורשים ממנו פרטים נוספים היה כפול מהמספר שקיבל אמסלם. כמו כן, הרשקוביץ קיבל פי שניים הזמנות לראיון מאמסלם.

עדן אלמוג היהודי וואליד חורי הערבי גרים ברמת גן. שניהם למדו באותו תיכון, שניהם תלמידים מצטיינים, שניהם סיימו את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בהצטיינות וגם שימשו כעוזרי הוראה. את ההתמחות הם עשו בפרקליטות המדינה. שניהם שולטים היטב בעברית ובאנגלית, ולחורי יש גם שליטה מליאה בערבית. אלמוג וחורי היו מעורבים בפעילות חברתית התנדבותית עם אוכלוסיות מוחלשות של מבוגרים וילדים. אלמוג שירת בצבא, וחורי עשה שירות לאומי בבית חולים. 89 קורות חיים של כל אחד מהם נשלחו למשרדי עורכי דין בולטים בישראל (לא לאותם משרדים, אלא למשרדים מסדר גודל דומה שנבחרו באופן אקראי): אלמוג זכה במספר כפול של הודעות מזה של חורי המודיעות לו שקורות החיים ששלח התקבלו, וגם קיבל פי ארבע הזמנות להגיע לראיון מחורי.

jobdiscriminationהתוצאות המדכאות הללו על אפליית ערבים ומזרחים בשוק התעסוקה הישראלי הן פרי מחקרם של ברק אריאל, אילנית טובי-אלימי, אירית כהן, מזל עזרא ויפה כהן מהאוניברסיטה העברית, ששלחו את קורות החיים הפיקטיביים הללו למעסיקים ישראליים. אחד הדברים הייחודיים במחקר זה שהוא בוחן אפלייה בשני קצוות של שוק התעסוקה, הקצה העליון של עורכי הדין והקצה התחתון של שומרים בחברות אבטחה.

אחת ההצעות המעניינות של החוקרים למאבק באפליה על רקע מוצא אתני ולאומי, היא לאסור על מעסיקים לדרוש ממועמדים לציין את שמם בקורות החיים. כך למשל, בארצות הברית יש חוקים פדראליים ומדינתיים האוסרים על מעסיקים לשאול שאלות אודות גזע, מין, גיל, ארץ מוצא, מוגבלויות ומאפיינים אישיים נוספים. מדוע, אם כך, לא לאסור על ידיעה של שמו של אדם המהווה בסיס לאפליה אתנית ולאומית בשוק התעסוקה?

המחקר החדש הזה הוצג השבוע בכנס בינלאומי מעניין שארגנו עמיתיי משה כהן-אליה ועידו פורת בנושא Human Rights and Human Mind, והתקיים במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן. לקריאת מחקר זה ומחקרים אחרים שהוצגו בכנס לחצו כאן.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. איציק

    את מה שידוע וברור לכל מי שלא פחדן, משתפ או צבוע?

  2. מיקה

    מחקר רק על זוג אחד (או שניים) ?

  3. דןש

    אין להסיק מסקר מוגבל על פלח שוק מוגבל על הפליה בשוק התעסוקה הישראלי .
    לצערי מהתרשמות בלבד קיימת הפליית ערבים במקצועות מסויימים. אבל השוק פתוח למתאימים במקצועות אחרים. כמו: רופאים; רוקחים; מהנדסי בנין; ועוד.

  4. איציק

    טוב שאתה כותב שוב.

  5. ג. אביבי

    זה לא המחקר הראשון שמצביע על אפליה בקבלה למקומות עבודה ע"פ השתייכות גזעית ואתנית. לפני מספר חודשים מחקר אוניברסיטאי (מוסד אשכנזי מובהק שמשתדל להסתיר ככל האפשר את האפליות) הצביע על פער של עשרות אחוזים, לטובת האשכנזים ביחס למיזרחים עם אותם הכישורים, בסיכויי להתקבל למשרה נחשבת בישראל. המחקר הנוכחי מצביע על פער של 100% (כלומר פי 2), מתאים יותר למה שידוע ומוכר לי. רק לשם השוואה, בארה"ב לפני עשור מועמדים לבנים הועדפו פי 1.5 ביחס למועמדים לא לבנים עם אותם הכישורים. כלומר פקטור האפליה שם פחות קיצוני מבישראל ובכל זאת מונהגת שם העדפה מתקנת.
    כעת, אם נבחן את המצב כלפי הערבים אזרחי ישראל – סיכוי של פי 1/4 מהיהודים – מתקבלת התמונה הבאה: מתוך מספר נתון של מועמדים שווי כישורים ונסיון למשרות בכירות, המחולקים שווה (1/3 אשכנזים, 1/3 מזרחים, 1/3 פלסטינים), יתקבלו 57% אשכנזים, 29% מזרחים ו 12% פלסטינים (כי מספרם היחסי הוא מחצית מהיהודים). אילולי האפליה הגזעית-אתנית כל קבוצה הייתה מיוצגת ע"י 33.3%. המסקנה הראשונה היא שהמזרחים והפלסטינים נמצאים באותו הצד – הצד המקופח.
    בהמשך סולם הקידום – בהנחה שהיחס המפלה לא משתנה ולא מגבילים את מספר הקידומים – היחסים המספריים הם: לסגל העובדים הבכירים בדרג ההתחלתי יתקבלו 6% פלסטינים, כ19% מזרחים ו75% אשכנזים. לדרג הבכיר הבא יגיעו 1.5% פלסטינים, 11% מזרחים ו 88% אשכנזים. וכך הלאה. כאמור, זאת בהנחה שהאוכלוסיות האתניות שוות ושלא מגבילים במכסות את הקידומים. אלא שהפלסטינים מהווים בסביבות 20% מסה"כ אזרחי ישראל. כשמגבילים את הקידומים במכסות (זה המצב ברוב מקומות התעסוקה) האחוזים עוד גבוהים בהרבה לטובת האשכנזים.
    התהליך המתואר ע"י המחקר אותו מסקר יוסי דהן הוא סוג של אפרטהייד סלקטיבי וחמקמק ממנו נהנית האוכלוסייה האשכנזית. אי-פעולה כנגד התופעה הגזענית הזאת מהווה סוג של הסכמה מצד המקופחים.

  6. יוסי דהאן

    למיקה, המחקר הוא על זוג יהודי (אשכנזי לעומת מזרחי) וזוג נוסף (מועמד יהודי ומועמד ערבי)
    לגיא, תודה, אכן ברק אריאל והכותבים האחרים של המחקר מזכירים במחקרם את מחקרה של דורית ששון שהפנית אליו. אחד ההבדלים בין המחקר שלהם למחקר שלה, הוא שהמחקר שלה עסק במועמדים שפנו לתעסוקה במשרות בעלות שכר ממוצע והם רצו לבחון מה קורה בקצוות
    לאיציק, תודה.

  7. ליאור

    האם בדקו, אם יש קורלציה לפי מוצא לקבלה לעבודה.

    האם מזרחים יקבלו מזרחים יותר מאשכנזים ולהיפך?

  8. יוסי דהאן

    זו שאלה מעניינת שהמחקר לא בדק.

  9. י.א

    המחקר הנוחכי אכן לא בדק זאת. אבל מחקרים רבים שעסקו ב"הטיות לא-מודעות" (implicit bias) מצאו שההטיות משותפות הרבה פעמים גם לבני בקבוצה שסובלת מאפלייה עצמם.

    מקובל להזכיר בהקשר זה את הכומר ג'סי ג'קסון שהתוודה פעם על המבוכה והצער הרב שגורמת לו אנחת הרווחה שמתחמקת מחזהו כאשר הוא מגלה שהאדם שאת צעדיו שמע במגרש החנייה החשוך הוא לבן

  10. אסתר עקנין

    אני לא כ״כ מקבלת את הקטע שהאשכנזים רדו במזרחים
    לדעתי פשעים שמזרחים פשעו במזרחים
    הוא מאד חזק
    ונתקלים בזה ברמה יומיומית
    הרבה הרבה מזרחיים שהגיעו לעמדות מפתח או התעשרו
    ממש מתעמרים במזרחיים אחרים
    אפילו יותר מהאשכנזים
    זו ההתפכחות שלי בשיח הזה

    1. ג. אביבי

      על פשעי מזרחים במזרחים אני מסכים אתך. כך נהגו גם המשת"פים היהודים תחת כל מגף של נוגש אנטישמי, מהפרעות במזרח אירופה ועד וכולל השואה. כך נהגו גם מאז ומעולם הבורגנות והמעמדות הגבוהים יחסית (בחלקן) של העמים הנכבשים כנגד בני עמם תחת מגפי הקולוניאליזם. מבחינה זאת אין חידוש אצל המזרחים. אני גם מסכים אתך שזה מרגיז לא פחות מהגזענות האשכנזית והשפעותיה.
      מכאן ועד "אני לא כ״כ מקבלת את הקטע שהאשכנזים רדו במזרחים" הדרך ארוכה ולמעשה לא קיימת. כדאי לבדוק את העובדות לפני שמגיעים למסקנה כזאת.
      מימי קום המדינה ועד אמצע ה60, המזרחים ברובם שרצו שנים רבות במעברות ורוב האשכנזים שהגיעו לכאן באותה עת כלל לא שהו שם, ומי שכן ברוב המקרים יצאו כעבור מספר חודשים. האם ליחס הזה אין השפעה מכרעת על מצב המזרחים כיום? האם לשיטתך המזרחים אחראים לכך ולא הממסד האשכנזי?
      בהמשך, מי לשיטתך הושיב את רוב המזרחים במקומות נחשלים ופחותי משאבים? המזרחים או הממסד האשכנזי?
      מי יצר אי-צדק חלוקתי שבו ישובים עם רוב אשכנזי (קיבוצים) זוכים בקרקעות מניבות רווח שנתי של 100 מיליון ש"ח, כאשר ישובים שכנים עם רוב מזרחי הגדולים מספרית פי 20 או 50 באוכלוסייתן מקבלים שטח של אחוז בלבד מאותם שכנים אשכנזים והרווח בהתאם? האם לשיטתך מזרחים כפו את זה על המזרחים?
      מי לשיטתך חטף מאות ואולי אלפי תינוקות מזרחים וסחר בהם? מי הקרין במנות אנרגיה קטלניות עשרות אלפי ילדים מרוקאים? גם המזרחים?
      כדאי לשים את הדברים בפרופורציות.

  11. ליכודניק

    הרי על פניו, ברמת הפרט- הפליית עובדים אינה הגיונית. הרי המעסיק מוותר על עובדים טובים בשכר תחרותי. לאורך זמן, מעסיקים הוגנים היו צריכים לכבוש את השוק מידי מעסיקים מפלים, שמבזבזים כסף על עובדים אשכנזים יקרים ללא הצדקה.
    אפליה מעידה על מבנה כוח בסיסי, שמנסה לשמור על הכוח וההשפעה בידיים "שלנו". מבנה כוח כזה מתגמל מעסיקים מפלים ומעניש מעסיקים הוגנים. אבל זה מסביר רק את אפליית העו"ד, לא את אפליית המאבטח. איזה כוח והשפעה יש למאבטח? בבוטות- מה אכפת למעסיק לנצל מזרחי? מי חושב שמזרחי לא מתאים לאבטחה?!

  12. דודי נתן

    אפשר לקבל הפניה למחקר עצמו
    או לשלוח לי במייל, ההפניה במאמר מעבירה אותי לכנס..
    תודה

  13. alora

    השתנה. בזה הרגע אני מדברת עם חברה שעובדת בחברת היי טק גדולה ומוכרת עם סניפים בעולם כולו, והיא מספרת לי איך מורידים את קורות החיים של כל האברג'לים והאזולאיים לתחתית הרשימה.

  14. דבורה

    האם המאמר הזה מקורו באנגלית – בקישור לשאר המאמרים לא הצלחתי להגיע אליו. היכן אפשר?
    אודה לכם מאוד, יעזור לי מאוד בעבודה שאני עושה בנושא.
    תודה