string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }
  • שבזי
    חידת שבזי
    סרטה של ישראלה שאער-מעודד מפרק את הדימוי של ר׳ שבזי
  • פלמנקו
    רוקדים לבנקאים
    על מאבקן הסוחף של מוזיקת וריקוד הפלמנקו בדרום ספרד

לאן נעלם השד העדתי

לא מזמן שודרה בערוץ 10 סדרת התעודה המדוברת של אמנון לוי, "השד העדתי". כמה חודשים אחר כך התכנסה האקדמיה לטלוויזיה וקולנוע כדי להחליט למי נותנים פרסים. ומי לא היה מועמד?

ניסים מזרחי סיפר לא מזמן בראיון ל"דה מרקר", כי כל פעם בעת שידור טקס פרס ישראל אביו היה קורא לאמו ואומר לה בציניות: "דוריס, בואי תקשיבי לפרס ישראל, השיכנז נותנים לשיכנז פרסים". אבל זה כמובן היה אז והיום זה היום ומפא"י כבר לא בשלטון ואת המזרחים כבר לא זורקים בעיירות הפיתוח ואת ילדיהם כבר לא מסלילים בבתי ספר מקצועיים, נכון? 

לפני כמה חודשים שודרה בערוץ 10 סדרת התעודה של אמנון לוי, "פנים אמיתיות – השד העדתי", סדרת התעודה המדוברת ביותר שידענו מזה שנים. כמה חודשים אחר כך ה"שיכנז" של האקדמיה לטלוויזיה וקולנוע התכנסו כדי להחליט למי נותנים פרסים. ומי לא היה מועמד?

אמנון לוי, המזרחי שהצליח להערים על האשכנזים, להיכנס בדלתם הנעולה ולהתברג בעשייה הטלוויזיונית, קם בוקר אחד וגילה שהוא מזרחי ושאל את עצמו שאלות על המזרחיות שלו. על המזרחיות בכלל. ומה עשה? מה שאנשי טלוויזיה עושים. טלוויזיה. וכשאמנון לוי הביא אל המסך את השד העדתי – כולם דיברו רק על זה. השיח הציבורי סביב הנושא חצה את גבולות הארץ. מאמרי הדעה לכאן ולכאן הציפו את העיתונים ואת הרשת. בכל בתי הקפה, תחנות האוטובוס והרכבת, בתוכניות האירוח, בארוחות משפחתיות. כולם דיברו על השד העדתי. בחו"ל צפו ישראלים שעזבו את הארץ וגם שם ניהלו בינם לבינם דיונים וויכוחים סוערים בנושא (ראו פרויקט נרחב כאן בהעוקץ).

ומשהגיעה השעה הזו בשנה שמתכנסת לה האקדמיה לטלוויזיה ובוחרת את המועמדים לפרסים השונים, מצאנו שוב ששום דבר לא השתנה. חמש המועמדות בקטגוריית סדרת התעודה הטובה ביותר היו: "איכילוב" (יס דוקו), "החיים כשמועה" (ערוץ 8 ), "לוד בין ייאוש לתקווה" (ערוץ 8), "ליבוביץ – אמונה, אדמה, אדם" (ערוץ 8), "שידוך משמים" (יס דוקו). את המקום הראשון חלקו שתיים מהסדרות: "החיים כשמועה" ו"לוד – בן יאוש ותקווה".

"השד העדתי"? אפילו לא הוזכר.

levy

קברניטי הטלוויזיה, אלו שמגדירים ומעצבים את התפיסות הציבוריות אוהבים את המזרחים שלהם מסוג אחד. זה מאוד ברור. "עממיות", "ארץ נהדרת", "להיות איתה" ועוד רבים מספור. אלו ייצוגים שההגמוניה מרשה, מאדירה ומעודדת. את הייצוגים המותרים ניתן למשל לפגוש בסדרה הקומית הזוכה של השנה, "הפרלמנט". אף אחד לא מצייר מחוץ לקווים. עולם כמנהגו נוהג. המזרחי שומר על התפקיד המסורתי שלו, איתו חיים חברי האקדמיה בשלום. כשרק קמה הטלוויזיה המסחרית, טען אלכס גלעדי, מי שהיה מנכל"ה הראשון של קשת, שבניגוד לאליטיזם של הערוץ הראשון – זאת תהיה טלוויזיה עבור כולם, אפילו "מסעודה משדרות". מה שהוא התכוון כנראה זה שזאת תהיה טלוויזיה שמסעודה תמשיך לגלם את התפקידים שאותו גלעדי ודומיו מייעדים לה. כאשר ידרשו אותם קברניטים לדין וחשבון אישי, כאשר הם עצמם מושא הביקורת, כאשר קמה המסעודה על הגלעדי ואמרה לו "אתה כן כי אותי הדירו" – יש מחיר.

את המחירים שמשלמים וישלמו מזרחים ומזרחיות שנעמדים עם מראה אל מול ההגמוניה המדושנת והבטוחה, זו שתופסת עצמה נאורה, סובלנית וליברלית, אנחנו מכירים. מזרחים ומזרחיות, אנשי אקדמיה, חינוך, קולנוע, תקשורת, שירה ופוליטיקה, אלו שלא מוותרים בשום פנים ואופן על המראה הזו, יכולים לספר על הברקסים שההגמוניה שמה להם. על ההדרה. על המחיקה. על הדחייה בקידום. על המקומות בהם מרגישים שמצופה מהם לשתוק. על הביקורת הנוקבת. על הגזענות שהם חווים על בשרם ועדים לה כלפי אחיהם ואחיותיהם בוקר וערב. הם יכולים לספר על הקביעות שהם לא מקבלים ועל הפאנלים מהם מודרים ועל כס השופט בו לא ישבו, על מקום בדירקטוריון אותו לא יקבלו.

המזרחי שכבר הצליח להשתחל, עדיף לו שילבין עורו פנימה והחוצה באופן דטרמיניסטי. יסגור את הסדקים האחרונים למען לא תברח לו אפילו לרגע ה"שכונה". אחרת? אחרת, ה"שיכנז" מעניש אותך ולא נותן לך פרסים על הסדרה שהיתה כל כך משמעותית עבור חלק כל כך גדול מהציבור. אבל הוא עדיין החלק שלא משנה. שלא רלוונטי. שלא מכתיב את תפיסות העולם המקובלות והרצויות בארץ ישראל. אמנון לוי עשה בסדרה שלו משהו שלא עשו כאן שנים. הוא ידע מה הוא מסכן, הכיר את המחירים שהוא עומד לשלם אבל הוא לא מצמץ. אמרו שעשה זאת בשביל הרייטינג (בניגוד לשאר אנשי הטלוויזיה שעובדים בשביל האהבה?) שהוא פופוליסט (פופוליזם = הפקת סדרת תעודה בנושא שאסור לדבר עליו?)  שהוא משתכנז בעצמו (כפי שמגיל אפס כולנו התחנכו שכדאי לנו להיות, אחרת לא יקבלו אותנו?).

כשביקשתי את תגובתו לכך שלא קיבל את הפרס, שאפילו לא היה מועמד, אמר לי רק "את מופתעת? עדיף ככה" ולא הוסיף.

לקריאה נוספת:

רכבת שדים – פרויקט מיוחד

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. נעים

    זה שהסידרה של לוי הפכה לשיחת היום לא אומר שהיא באמת טובה.

  2. ארז

    ואם נשפוט לפי המוצרים שיצאו מבית היוצר של אמנון לוי בשנים האחרונות, זה לא מופרך.

    זה שלוי יצר סדרה בשם "השד העדתי", יופי. זה לא אומר שהוא הופך למועמד אוטומטי לפרסים. קודם שיעמוד בקריטריונים של איכות. גם המאמר הזה לא טוען ולו במשפט אחד שיש לסדרה סיבה אחת לזכות בפרס פרט לכך ש"מגיע לו כי היא מזרחי". אז בפועל אתם חוטאים באותו חטא שאתם מאשימים את האקדמיה לטלוויזיה וקולנוע: העדפה של יוצרים על פי "גזעם".

  3. עמית

    זה הנושא והפריים טיים שעוררו הרבה הדים. לא התכנית עצמה, שהייתה פחות מבינונית.

  4. raf

    אז אולי אמנון לוי צדק? כנראה שכן

  5. אייל שלו

    ארז, קריטריונים לאיכות?
    קריטריונים כפי שאני מכיר אותם הם פרמטרים שניתנים לשינוי כדי להתאים לגוף שמחלק את הפרס. אפשר להגדיר איכות כמידת העיניין שהסדרה מייצרת וכמידת השיח הציבורי. מתוך כל הסדרות שציינה אור סיונוב במאמר כמה ישמעו מוכרות לעובר אורח אקראי ברחוב?
    אולי זו איכות?

  6. מאיר עמור

    אייל שלו, חזק ואמץ. מילים כדורבנות ובעיקר חכמות. התוכנית של אמנון לוי זכתה ממני לביקורת (כאן) אבל לא בגלל האיכות הירודה שלה אלא בגלל העובדה שהוא חשש מללכת את המרחק שמרואייניו ומרואיינותיו הציגו לו. לו היה הולך מרחק גדול יותר היתה התוכנית לא רק מדוברת יותר אלא גם פוליטית יותר. הוא כנראה ידע מדוע אין הוא הולך את הצעד הפוליטי הנוסף. איך שלא יהיה, הקריטריונים שהציגה והציבה אור סיונוב הינם קריטריונים רלוונטים לאיכות ותוכניתו של אמנון לוי עמדה בהם באופן ברור. באנגלית אומרים "ראש וצאוור מעל האחרים/ת." הוא עוד יקבל את הפרסים. אנחנו נעניק לו אותם. גם עם ביקורת. ביקורת זה טוב.

    ולסיום: "למה מי אתם?"

  7. יואל

    סדרה שמראיינת שלושה נערים שתפסו במקרה יושבים בשכונה וטוענת שהם מייצגים את כל הנוער המזרחי היא סדרה לא רצינית שלא מגיע לה שום פרס.

  8. Bi

    חשיבות התוכנית היתה בחשיפה של התחושות והרגשות שלנו כמזרחים בישראל.
    הדבר מלווה אותנו כבר כמה דורות, שבהם הבושה בארץ המוצא השפיעה על כל מהלך החיים.
    עצם העובדה שעד היום יש אנשים שמסתירים את מוצאם המזרחי – אומרת שהבושה נטמעה בנו חזק מדי, וקשה להודות בכך.

  9. שאול סלע

    אני מאוד מקוה שסמי מיכאל ושמעון בלאס סרבו שידונו במועמדותם לפרס ישראל בספרות אם היתה הצעה כזאת. בחודש מאי האחרון לא צפיתי במה שנקרא "טקס הדלקת המשואות". שמעתי והתאכזבתי מכך שמאיר בוזגלו ורינו צרור נטלו חלק בפארסה הזו.

    הסיבות לרעש שעשתה הסדרה של אמנון לוי נובעות מכך שלאשכנזים שכעסו יש את האמת שלהם שתואמת את הרעיונות של קלמן כצנלסון,בן דרור ימיני ועמית. גם אם מציגים בפניאותם אשכנזים עובדות על אפליה ממוסדת שכלולות במחקרים של מוסדות ציונים , הם ימשיכו לדבוק בקלמן כצנלסון. אשכנזים כאלה יש לרוב.

    1. ישראלי

      אם המדינה הציונית כה שנואה עליך, מדוע אתה לא מהגר ממנה?
      לסמי מיכאל מגיע פרס ישראל ואני מקווה שיקבל אותו בהקדם.
      קלמן קצנלסון הוא תועבה והרבה מאד אשכנזים מתעבים אותו.
      הכי קל לעשות הכללות לא מבוססות. שיהיה לך לבריאות.

      1. שאול סלע

        יש מסה קריטית של אשכנזים שחשים גזענות,זלזול והתנשאות ולעג כלפי מזרחים.התגובות של אשכנזים בעקבות הסדרה של אמנון לוי מעידות על כך.

        ואם מדברים על כצנלסון אז

        משה גרנות,חיים הזז,אורי הייטנר ובן דרור ימיני גרועים ממנו הרבה יותר

        כולם מחבקים את המזרחים עד שהמזרחים מספרים על מעלליהן של ממשלות ישראל והסוכנות היהודית. אותה מדינה שרוצה לתבוע פיצויים בשם המזרחים , היא אותה מדינה שתקעה את המזרחים לשנים רבות עם הטוריות והמעברות, בזמן שהאשכנזים קיבלו פתרונות דיור מהירים וזכו לתעסוקה מכובדת.(אשכנזים שהגיעו למעברות "בטעות" יצאו משם מהר מאוד)

        מי שחשף לעיני כל את הפשעים של הציונות האשכנזית הם הפעילים בעלי יכולת ביטוי כמו יהודה שנהב,אוה אילוז,אלה שוחט וסמי שיטרית.האשכנזים הגזענים מגלגלים עיניים ואומרים שהם לא יוצאים נגד המזרחים אלא נגד "הפעילים" שלהם.

        סמי שיטרית ,יהודה שנהב ,גדעון גלעדי והרבה אחרים הם שהטמיעו בהיסטוריוגרפיה של המזרחים את העובדות על פשעי הציונות האשכנזית כנגד מזרחים.

        לפיכך מי שיוצא נגדם אד הומינם הוא גזען ציוני אשכנזי גם אם קוראים לו בן דרור ימיני

  10. גלעד לוי

    אומנות לא נמדדת על פי קריטריונים שאיזה ועדה קבעה, זה כבר בירוקרטיה (לא קשור לאומנות). אומנות נמדדת על פי כמה הד היא יוצרת וכמה מדברים עליה. בשורה התחתונה בעידן האומנות המודרנית והמדיה הציבור קובע לא שום ועדה. נגמרו ימי משטר האופל של הערוץ הראשון. :) מבחינתי אמנון לוי קיבל את הפרס מהעם :)

  11. דני

    בוועדה הבוחרת. רק כאשר תהיה נציגות משמעותית בכל גופי
    הבחירה למינהם אזי נזכה שגם יעלו ויזכו מועמדים שאינם רק אשכנזים.
    מתי ? לדעתי תלוי גם במזרחים. יותר מעורבות יותר פעילות
    וכן יותר אסרטיביות.

  12. Bi

    כש״משתכנזת״ פוסלת מראש מוסיקה פרסית, עוד לפני ששמעה.
    כש״משתכנזת״ מספרת בגאווה שבמשפחה דיברו ביידיש, אבל מסתירה את ״שפת האם״.
    זה רק מוכיח שהבושה ב״מזרחיות״ צרובה בנו עוד מילדות.
    ספגנו אותה עם חלב האם שהתביישה בתרבות ובשפת הוריה.

    ואיך זה קרה?
    מי שעדיין לא מבין, שיקרא את נאומי הפוליטיקאים בשנות ה50.
    השנאה שהיתה מכוונת כנגד הערבים – הפכה לשנאה ותיעוב התרבות המזרחית.

      1. Bi

        ל״אור״ – האם המילה ״משתכנזת״ , לא מובנת?

        כש״משתכנזת״ פוסלת מראש מוסיקה פרסית, עוד לפני ששמעה.
        כש״משתכנזת״ מספרת בגאווה שבמשפחה דיברו ביידיש, אבל מסתירה את ״שפת האם״.

        הסבר: משתכנז = מזרחי שמתחזה לאשכנזי.
        וזה כל כך קל כשיש שם משפחה שנחשב לאשכנזי.

        רציתי להשמיע מוסיקה פרסית יפיפיה לצברית ממוצא פרסי. ושהוריה דיברו פרסית.
        התגובה המיידית היתה שלילית. דחייה מוחלטת מראש. מבלי אפילו לשמוע צליל אחד.
        והמשך המשפט היה ״אני אוהבת שירים ביידיש״.

        אשה אחרת גם היא צברית ממוצא פרסי – לא רוצה שיזכירו אצלה בבית את המוצא הפרסי. והיא מספרת שאצלם במשפחה דיברו ביידיש.

        גם אני נהגתי במשך שנים רבות להסתיר את המוצא הפרסי.
        עד שלמדתי שהאופי לא קשור למוצא.
        יש טובים ויש רעים בכל העדות.
        והיום אני מודעת לנזק שההכחשה גורמת להתנהגות וליחס בין בני האדם.

      2. Bi

        וברגע זה אני שומעת ברדיו ראיון עם אדם שהורי אימו באו מפרס-אירן.
        אבל הוא מספר כך: נולדתי כאן הורי נולדו כאן והורי הורי נולדו כאן.

        אולי הוא מתכוון להורי אביו.
        אבל למה לא לספר את האמת מהיכן הורי אימו הגיעו.
        האם זה יפחית מערכו?

        זה הדיכוי שעברנו בילדותנו
        להסתיר את המוצא המזרחי.

    1. דןש

      מרבית אזרחי מדינת ישראל המוגדרים כיהודים, כולל אלו המכונים עדות המזרח ( מיהם בכלל כיום ? ), מעדיפים את התרבות המערבית על זו המזרחית.
      "אלוהים ישמור אותנו" ( אינני מאמין באלוהים ) לאמץ את התרבות הסעודית, הסורית, העירקית ואפילו המצרית. בכל ארצות ערב שולטת הדיקטטורה, הפליית/הגבלת האישה, הבלת הדעה , המחשבה והיצירה, דיכוי ההמונים לטובתם של השליטים ועד ועוד ועוד. לא השנאה מוליכה אותנו ( אולי למעט יוצאי ארצות ערב), אלא הרצון לעלות, להתפתח ולחשוב.

      1. שאול סלע

        ה"זמר העברי" עושה לשמחתנו את דרכו לעמק הבכא

        [..] אבל, בבקשה – לא אום כולת'ום במקום וֵרדי, על כך יעידו גם "מזרחיים" רבים.[..]

        אז ככה,נסרין קדרי וזיו יחזקאל הופיעו עם התזמורת האנדלוסית הים תיכונית בביצוע שיריהם של אום כולתום והקהל הריע בהתלהבות. זהבה בן הוציאה עם התזמורת הערבית של נצרת דיסק עם שירי אומ כולתום. הרב דוד מנחם שהופיע על אותה במה בעיר פס במרוקו עם jordi savall ,יאיר דלאל ומונטסראט פיגראס שר שירים ערביים יחד עם התזמורת הערבית של נצרת. הרב דוד מנחם לא רק הופיע על אותה במה עם מונטסראט פיגראס ז"ל אלא ששר יחד איתה את השיר המסיים את הקונצרט שנערךבאותו קונצרט בפס שבמרוקו . זיו יחזקאל חובש כיפה ,יודע ערבית על בוריה הוא סולנה הראשי של התזמורת הערבית של נצרת.

        יואיל נא אהוד בן עזר להכנס ל YOUTUBE להקיש בעברית "אום כולת'ום","פריד אל אטראש","היכל המוסיקה העיראקית" וימצא שהרבה ישראלים ששפת אמם עברית מעלים וצופים בכמות עצומה של שירים מהמוסיקה הערבית הקלאסית. כאשר אהוד בן עזר יקיש ב מנוע החיפוש ביוטיוב "היכל המוסיקה העיראקית" הוא ימצא שבשנה האחרונה הועלו ל YOUTUBE למעלה מ 25 תכניות בנות חצי שעה עד שעה של שירים ערבים עיראקים בידי מוסד הנקרא היכל המוסיקה העיראקית.

        זה לא מדעי אבל מעמיד קושיה לאהוד בן עזר שמסתמך על עדות של "מזרחיים" כאשר הוא לועג לאום כולת'ום.זהבה בן בקליפ של זהבה בן ששרה אינתה עומרי היו 326000 השמעות.

        1. אדם

          אם לוותר על המקאם אומר גם לוותר על דיכוי הנשים כמו בעיראק, דיל לא רע.

  13. יעל ברדה

    https://www.facebook.com/events/1399432123642110/?ref_dashboard_filter=upcoming

    ערב עדויות מיוחד – יוצרים/ות זכויות
    לקראת צדק חלוקתי במשאבי תרבות
    לאירוע בפייסבוק
    חמישי, ה- 27.2, שיערך בבית ספר מנשר ברחוב דוד חכמי 18, דרום ת"א.
    הערב יערך בסימן " יוצרים/ות זכויות- לקראת צדק חלוקתי במשאבי תרבות", כאות הפתיחה לקמפיין ציבורי רחב לחלוקה צודקת של משאבי התרבות באופן שוויוני לכלל הקהילות האתניות והלאומיות בישראל.
    בערב נשמע עדויות של אמנים/ות ממגוון תחומים, אשר יציגו בפנינו את מאבקם/ן והתלאות בדרך לקבלת תקציבים ממשרד התרבות להמשך היצירות שלהם/ן ונציג את תוכנית הקמפיין.
    בתוכנית הערב:
    19:15- 19:00- שולה קשת, מנכ"לית ארגון אחותי ונציגת קואליציית ליבי במזרח תציג את תוכנית הקמפיין.
    19:15- 19:30- עו"ד יעל ברדה- חשיפה ראשונית והסבר של בג"צ צדק חלוקתי במשאבי תרבות.
    19:30- 21:00- עדויות ברצף- שמיעת סיפורים אישיים של אמנים
    ואמניות מכל התחומים.
    21:00 – שמעון אלקבץ, מנהל מינהל התרבות, תגובה ודיון
    אם ברצונכם/ן להשתתף בערב העדויות, אנא פנו לספיר סלוצקר עמראן, רכזת הפרוייקט, בטלפון 0547800665
    או במייל sapir.slam@gmail.com
    או לכרמן אלמקייס-עמוס רכזת הקואליציה
    במייל celmakiyes@gmail.com
    _ _ _ _

  14. השוקיסט

    אמנון לוי לא נכנס כי התכנית פשוט לא הייתה טובה ולא משנה כמה הד ציבורי היא עוררה. הד ציבורי הוא לא מדד לכלום וטוב שכך אחרת תכניות הריאליטי שפונות למכנה המשותף הכי נמוך(בערך כמו אמנון לוי) היו מועמדות גם הן. התעודות המועמדות היו עשויות יותר טוב מהתכנית שלו ולנסות לשייך לבחירה מאפיינים גזעניים לא יתפוס.

  15. דרור BDS

    אמנון לוי: "בזמן האחרון אני לא יודע מי אני. קורא ידיעה בעיתון, ולא יודע אם אני בעד או נגד. רואה ויכוח ולא יודע איפה אני עומד. זה מוזר כי אני תמיד ידעתי. כבר מהכותרת ידעתי. לפעמים לפי העיתון כבר ידעתי. ועכשיו, אני קורא עד הסוף, ולא יודע.
    […] מבקשי העבודה. ברור שאני בעדם, אפשר בכלל אחרת? אני בעד שיתנו להם אשרות עבודה בישראל, שיקלטו אותם, הכל. אבל איזה פתרון יש לנו עבור תושבי השכונות שגרים על יד התחנה המרכזית, אנשים קשי יום, שפצצה חברתית הופלה עליהם? ולמה אני לא שומע אף דובר בשמאל מתייחס אליהם? מר"צ? זהבה גלאון? דב חנין? הלו? יש שם מישהו? מה אנחנו אומרים לאנשים האלו, שכבות מוחלשות שדווקא עליהם הביאו קבוצה אנשים חלשה עוד יותר? למה הבעיה שלהם לא מעניינת את השמאל?
    והבעיה היא לא רק של המנהיגים. הפוליטיקאים. מאד אופנתי לעזור למבקשי המקלט, שמיכות, אוכל, בגדים, מה לא, כל מי שיש לו לב תורם משהו למבקשי המקלט, בצדק, ככה צריך, אבל מי בכלל חושב על תושבי השכונות? מי מדבר עליהם? למי יש פתרון עבורם? איך הם ינהלו את החיים שלהם בצל 50 אלף פליטים שגרים ברחוב בשולי השכונה שלהם? ואני מרגיש שלדבר עליהם זה כל כך טרחני ומשעמם. פלטים סודנים אין, שכונות עניות אאוט, למה זה ככה? האמת המכוערת היא שהשארנו אותם לבדם, שורדים את מלאכת החיים המסובכת שלהם, בקצה הסקאלה ותמיד מחוץ לעניינים.
    […] נשארתי בשמאל, אבל כשאני מסתכל סביבי אני לא תמיד מבין מה עובר על האנשים שם. איך הם לא רואים את מה שאני רואה? איך הם לא כואבים את העוול? איך זה לא מזיז להם? …משהו נסדק. מתערער. כי אם הם לא רואים את מה שאני רואה, אני מתקשה להאמין שהם יכולים בכלל לראות.
    וזה באמת מפחיד אותי".
    https://www.facebook.com/amnon.levy.9/posts/493641337411875

    חובה להשוות. ההשוואה הראוייה היא לא לנאצים, אלא להתייחסותם של מה שאמנון לוי מכנה שמאל לתושבי דרום ת"א, מול התייחסותם למאבק המזרחי ומול התייחסותם למאבק הפלסטיני. הנזק העצום שמחוללים יגאל שתיים ודומיו שווה לנזק העצום שמחוללים תנועת מרצ למאבק הפלסטיני (למשל, התמיכה בג'ון קרי ובמה שמכונה מו"מ לשלום) ודומה לנזק המצטבר הגורמת תנועת חד"ש. נדב פרנקוביץ התריע לא פעם כי התמיכה המבישה באסד – היחיד באיזור הראוי להקרא נאצי – הינה רק סימפטום לתפיסה הכוללת הבעייתית מאד של התנועה הזו.

    אמנון לוי, טעית. אין מדובר בשמאל. מדובר במתחזים. מדובר באנשי מפא"י שעדכנו את הסטטוס שלהם: בלי מאי גולן ובלי בל"ד. יחד עם פושעת המלחמה ציפי לבני הם מובילים את העם הפלסטיני לאבדון. יחד עם יגאל שתיים הם מובילים את תושבי דרום ת"א ל"פתרון" היחיד שיישאר להם – השימוש באלימות.
    מי שרוצה למנוע את הקטסטרופה חייב להלחם בהם, לא לעמוד חסר אונים ולהשתומם על מה שמכונה שמאל.

    1. אדם

      למה אסד הוא "היחיד הראוי להקרא נאצי"?

  16. דןש

    התוכנית היא תוכנית מגמתית המראה לכאורה שאין תקווה ומי שפרץ את הדרך מכונה "משתכנז".
    אני מסכים שלא נעשהמספיק לקירוב עיירות הפיתוח ( נדמה לי שהיום משקיעים בהם יותר לסגירת פערים). עוד רבה המלאכה. הסדרה במקום לקרב וליצר פתרונות הדגישה את השונה ואת חוסר התקווה, שאיננו אמיתי.

  17. Bi

    ל״דןש״
    התוכנית היתה רק תיעוד חיי המזרחיים בישראל.
    מי שעבר את כל החיים כאן בישראל כמזרחי, יכול להתחבר לסדרה הזו.
    אשכנזים לא יבינו זאת.
    אימי נולדה כאן וגם אני. ובכל זאת ספגנו את התחושה שלהיות שייך לעדות המזרח ״אינו כבוד גדול״.
    לכן רבים מסתירים זאת. לכן רבים ״השתכנזו״.

    ובנוגע לתגובה קודמת שלך על ״המסר החברתי״
    כשלא מראים ומשדרים את הדברים הטובים שיש במדינות ערב – אז מקבלים רושם כאילו הכל שלילי.
    צריך להבדיל בין תרבות לבין פוליטיקה.

  18. ג. אביבי

    כתבה יפה של אור סיונוב.
    פרס ישראלי / ציוני לא יינתן לסדרה "השד העדתי", וטוב לאמנון לוי שכך. פרס מטעם הממסד האשכנזי הגזעני היה מעוות את התמונה האמיתית.
    צרצרי הגזענות שצצים מחוריהם, כולל באתר זה, כל אימת שמוזכר נושא קיפוח המזרחים במדינת הצלב האשכנזית-ציונית, מעידים על עומק המשטמה הנרכשת כאן נגד המזרחים (כולל אתיופים ופלסטינים) בקרב ציבורים גדולים מאוד מקרב האשכנזים. מדינת ישראל במתכונתה הציונית לא יכולה להתקיים ללא הפצת אידאולוגיה גזענית (כרגע היא מוסווית אבל שיטתית ויעילה) על עליונות האשכנזים והיותם צודקים תמיד מטבע בריאתם.