• בגין ונחמה
    הצבעה שבטית
    מה מסמנים המונחים שמאל וימין בישראל? ראיון עם לב גרינברג
  • צלשלאמת
    אות קין
    כך לוהקה א"ק לתפקיד הפופולרי ביותר בז'אנר סרטי האימה

אין טיפת רווחה

חודש אל תוך המאבק, והאדמה רועדת. האמת מתחילה לצאת לאור, אותה אמת אודות האופן והסיבות שבגינן ילדים וילדות ממשפחות מאוד מסוימות בישראל מוצאות ומוצאים מבתיהן
רוויטל מדר

חודש למאבק הציבורי של ש' להשבת בנה לחיקה. חודש למאבק הציבורי, ושנתיים למאבקה של ש'. רק כעת החל מאבקה לחלחל לציבור, והיום הוא סיפור שעובר מפה לאוזן, חוצה כבר מזמן את גבולות הרשתות החברתיות. וסיפורה שלה, שהוא סיפור אישי, של אם אחת שרוצה להשיב לחיקה את בנה, שזועקת בפני מדינה שלמה ומנגנונים של בתי משפט ומערכת הרווחה, כי יקיימו בעניינה דיון הוכחות, הוא למעשה סיפורם של אלפי ילדים וילדות במדינת ישראל, שמוצאים מביתם למשפחות אומנה, להוסטלים, למוסדות שונים, לאימוץ ולהם יש משפחה.

ישראל היא מספר 1 בעולם בהוצאת ילדים מביתם, וניתן להניח שאל מול המספר הזה תהיה בין האחרונות להעניק טיפול בתוך הקהילה למשפחה שנתקלת בקשיים, אם כלכליים, אם אישיים. המונח שעומד באורח ציני מאחורי הפעילות הענפה של רשויות הרווחה בהוצאת ילדים מביתם, מבלי להעניק להורים את האפשרות להשמיע את קולם במהלך התהליך שבו נקרעים ילדיהם מהם, הוא טובת הילד. מתוך המונח הזה נגזרת גם האפשרות להטיל חיסיון מוחלט על ההליך של הרווחה וההליך המשפטי שמתקיים לצידו. חיסיון מוחלט, לצד דיונים שמתקיימים בנוכחותו של צד אחד. העיקר שהאם או האב, או שניהם, לא יזכו להשמיע את קולם בבית המשפט.

והלוא, זו דרישתה של ש'. דרישתה היא – תנו לי דיון הוכחות. תנו לי ולמי שמייצג אותי להוכיח כי אין בסיס לטענותיכן ביחס אלי, תנו לי את הזכות שעומדת לפושעים הגדולים ביותר – להוכיח את חפותי.

צילום: באדיבות הילה עוז
צילום: באדיבות הילה עוז

בטורים קודמים שפורסמו בעניינה של ש' יכולנו להסביר במה היא מואשמת, יכולנו לתת פרטים יותר נרחבים על ההליך שבו היא נתונה, כמו גם גילה של בנה, על הטיפול שלו הוא זוכה ואו לא זוכה מצד משפחת האומנה שאליה נמסר. הטורים הללו נכתבו לפני שהרווחה, שבוע אחד לתוך המאבק הציבורי, הוציאה צו איסור פרסום בעניינה של ש'. הוציאה אותו, כמובן, במעמד צד אחד. למה? כי זוהי טובת הילד. כך ניסתה הרווחה להשתיק את ש', להשתיק את סיפורה והלכה למעשה להסתיר את התחלואות הרבות שמלוות את עבודתה היומיומית, ושנוגעות לאלפי משפחות ממעמד נמוך, מקבוצות מיעוט, שלהן אין את הכלים להילחם ברווחה, ואין את הכלים להשיג חשיפה לסיפורם.

ש' סירבה לשתוק, וכעת היא נדרשת לשתוק. אך עד אותו רגע, היא לא ויתרה, וסיפרה את סיפורה כדי שישמע ויסופר ברבות וברבים. כי רק מתוך הזעקה הזו, מתוך הקול שלה שמספר את עצמו, הרווחה יכולה למצוא את עצמה במבוכה שבה היא נתונה כעת. מבוכה שמובילה אותה לנהוג באופנים שהיו מביישים גם בן נוער שמתנהג בבריונות ברשת. בכל מקום שבו מתאפשר לה, לרווחה, להכפיש את שמה של ש', היא תעשה זאת. אם על ידי שליחות, שיאמרו (בניגוד לחוק) שהן מכירות את המקרה מקרוב, ולעתים אף ייחשפו פרטים (שקריים) אודותיו, גם כן בניגוד לחוק.

כי לרווחה אין חוקים. וכפי שראינו, במשפט ילד המריבה, על אף שהחוק מחייב כי לפני שילד יועבר לאימוץ יתנהל בעניינו דיון הוכחות, הרי שהועבר ילד המריבה לאימוץ מבלי שהתקיים אותו דיון הוכחות. גזר הדין ניתן, האשמים והאשמות נמצאו, אך לרגע שאלת חפותם לא עמדה לבית המשפט. בטח ובטח שלא לרווחה.

חודש אל תוך המאבק הציבורי ולצד תמיכה ציבורית רחבה כתב שר הרווחה מאיר כהן על קיר המאבק של ש'. כתב לה פוסט, שכאילו בא לבטא את פנייתו האישית אליה, אך הלכה למעשה בא לעשות יד אחת עם הרווחה, בתוך תהליך הכפשתה של ש'. כהן כתב שהוא חקר ובדק היטב את המקרה, וכי לצערו טובת הילד אינה עם אמו. עם מי הוא בדק? אפשר להניח שעם הרווחה. על אילו מסמכים נשען? אפשר להניח שעל תסקיר הרווחה. ככלות הכל, קולה של ש' עד היום לא נשמע בדיונים שהתנהלו בעניינה. למעשה שר הרווחה, שאחראי על הרווחה, שאותה פעילות קלוקלת היא עניינו ותחת אחריותו, הסיר ידיו מעניינה של ש', ובכך הסיר ידיו מעל קולותיהם של אלפים של הורים, של ילדות וילדים שאומצו או שנמסרו למוסדות שמהם אין דרך חזרה.

כהן לא השכיל לראות כי הקרקע אינה אותה הקרקע שהרווחה הורגלה אליה. כי קשר השתיקה סביב פשעי הרווחה כבר הופר, ומרגע זה שום צו איסור פרסום לא יהיה בו כדי לעצור את פרץ העדויות שמגיעות אלינו. שום פוסט, רשמי וסמי חביב עד כמה שינסה להיות, שעושה שימוש באותם מונחים ושיטות טרפוד של הרווחה עת זו פוגשת את האמת, לא יכול לעבור את המבחן שלו שאלה פשוטה: מדוע, אם אתם כה בטוחים באמת שלכם, אתם מונעים את קיומו של דיון הוכחות? הלוא לו ש' היתה חושבת שיש בטענות הרווחה אמת, האם באמת היתה קוראת לקיומו של דיון הוכחות? האם היתה זועקת לשובו של בנה, אך בו זמנית מתחננת שיקיימו רק דיון הוכחות בעניינה?

ואכן מעניין, ויש לתהות כיצד קורה, ששר במדינת ישראל, שר הרווחה, זה שהקבוצות המוחלשות של החברה אמורות לעמוד בראש מעייניו, כותב את הפוסט הזה, ומתעלם בו לחלוטין מן העובדה כי לא התקיים דיון הוכחות. כי גזר דינה של אישה ניתן במדינה שבה הוא שר, מבלי שזכתה להוכיח את חפותה.

חודש אל תוך המאבק, והאדמה רועדת, כי אינה יכולה עוד להכיל את כל פסולת השקרים שהוטמנו בתוכה. והיא עולה על גדותיה, והאמת מתחילה לצאת לאור, אותה אמת אודות האופן והסיבות שבגינן ילדים וילדות ממשפחות מאוד מסוימות בישראל מוצאות ומוצאים מבתיהן, בעוד שמי שבאמת צריכים שיוציאו אותם מבתיהם, כי הם באמת נתונים בסכנה, נותרים בצל האימה.

מבט קצר בתגובות שלהן זכה שר הרווחה, אם בפוסט שפרסם על קיר המאבק של ש', ואם בכל אחד מהפוסטים שאליהם השיב בעניינה על קירו, עת העתיק והדביק את תשובתו, מבהיר כי הרווחה יכולה להמשיך ולהשתמש בכליה המיושנים. אלה שיש בהם כדי להדהד את הכוח האדיר שיש לצערנו עדין בידיה, אך הכלים המיושנים הללו פג תוקפם. ויש לקוות שבקרוב יפוג גם תוקפה של הרווחה הזו. רווחה שאין בה טיפת רווחה.

עוד בנושא:

שנתיים ולא הבאתי אותו הביתה / ריקי כהן בנלולו

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. אשה נרגזת

    בשיטת המשפט הישראלית לא ש' צריכה "להוכיח את חפותה" אלא להיפך – מי שטוען שאינה אם ראויה צריך להוכיח זאת, בדיוק כמו בתביעה פלילית. כמובן עם ראיות וחו"ד כחוק, נתונות לחקירה נגדית של הצד השני וחו"ד מומחים מטעמו.

    מוזר שאף אחד לא מעלה את הסוגיה הזו – כולם שבויים בתוך הקונספציה, כולל ש'.

    1. רוויטל מדר

      אני מסכימה, ולוקחת לתשומת לבי את העובדה שלא שמתי לב לכך. לצערי, באופן שבו הדברים מתנהלים, ברי כי הרווחה לא נדרשת להוכיח דבר, ואילו רק על ש' עומדת החובה להוכיח כי דבריהם אינם נכונים

    2. דניאל

      ממש לא מוזר, החוקים והתקנות משתנים בין פלילים משפחה ותעבורה.
      ומדי פעם גם מתעדכנים ובדרך כלל זה לא לטובת האזרח.
      זה לא תופס לגבי מקרים כאלו. לצער כולנו!!!

  2. Bi

    איך חלפו שנתיים בלי ליצור פה ״רעידת אדמה״?
    אשה ואמא כמו כל הנשים והאמהות.
    אמא שרוצה לגדל את הילד שלה.
    אמא שנשמעת ונראית מצויין.
    אז איך גונבים לה את הילד שלה?

    מי מחזיק בילד?
    מישהי עם קשרים וכסף?

    1. רוויטל מדר

      שנתיים חלפו כי לוקח הרבה זמן עד שש' היתה בעלת ייצוג משפטי הולם. שנתיים חלפו כי לוקח זמן עד שמתוודאות לזכויות שלך בתוך התהליך. שנתיים חלפו כי לקח זמן עד שנקרו בדרכה נשים שמכירות מספיק אנשים כדי שגם אל מול האטימות והשתיקה התקשורתית, קולה יצליח להגיע לאנשים. שנתיים חלפו כי לצערנו, גם במאבקים חברתיים שעניינם זכויות אישה ואדם, כשאת אשה מוחלשת את פעמים רבות פחות מעניינת. הרווחה יודעת למי להיטפל. למי שאין לו האמצעים הכלכליים להילחם בה, ולמי שלחברה נוח לעצום מולה את עיניה

  3. ישי

    כל הכבוד על הפרסום עיתונות במיטבה ,איך כל השנים העניין חלף מתחת לרדאר הציבורי ,רק אלוהים יודע.

  4. שלומית צפרי

    רויטל היקרה, תודה רבה לך על טור מצוין ומדוייק.
    כולי תקווה שהאמת שלי תרעיד עולמות וביחד נפר את קשר השתיקה של הרווחה וכל הנוגעים בדבר.

    1. רוויטל מדר

      האדמה כבר רועדת נשמה. והכל בזכותך

  5. קרולינה

    גועל נפש שמאבק על הבן שלה שהיא זו שגידלה אותו במשך שנתיים שהיא זו שקמה בלילות היא זו שהאכילה ודאגה לו בתור אמא ובעצם היא זו שרצה ממקום למקום כדאי להשיג לו מסגרת לגן כדאי שתוכל לפרנס אותו . וביום בהיר באים ולוקחים אותו מילאה לקחתם אבל את החוק המתופש הזה לא לתת לה את הזכות להביע את דעת על בנה שנלקח אני לא מבינה את הזוועה הזו מי אתם בכלל מה עשיתם עבור (הילד) למה מה קרה ? נפלתם על אדם חלש זה מה שחשבתם שישתקו לכם בושה וחרפה פשוט מדינה של גנבים אחרי שעשו את כל העבודה הקשה עם הילד לבאו ופשוט ולקחת גועל נפש ותשוה של מאיר כהן היתה ממש צפוייה וזה עוד יותר מעציב את הסיפור כי אותם גורמים שיכולים להזיז עניינים בנושא בעצם חוזרים אחרי העבודה לביתם החם אל הילדים שלהם מה "למה שהם יכניסו ראש בריא למיטה חולה " בטח זו המחשה שעוברת עליהם גועללל נפש שנאה שלא לתאר הצלחתי לפתח לגורמי הרווחה שנתנו יד בזה אין איך לכם מצפון (רווחה ) הרי יש לכם ילדים בבית !!! וגם עם אין לכם אתם הרי בני אדם איך אדם יכול להיות עם לב כלכך קר ואכזר זוועת אני כבר כמה שורות שפשוט לא מצליחה להחזיר את עצמי אבל חייבת לבסוף להוסיף סליחה על הביטוי אבל לא מצליחה להתאפק יותר פשוט בני זונוות

  6. דןש

    כל זאת בתנאי שהמאמץ ו/או המוסד במיוחד, נותנים לילד הרבה הרבה מעבר ליכולת הוריו. או נכון יותר שההורים אינם נותנים ו/או אינם מסוגלים לתת לילד את צרכיו הבסיסיים, באופן שיגדל כאדם עצמאי התורם לעצמו ולסביבתו.
    במקרים של אי יכולת ההורים – יש לשים את הרגשנות בצד.

    1. אשה נרגזת

      הילד הוא צד לדיון, ואם מישהו גורס שהאפוטרופוס שלו כחוק (הוריו !) אינו פועל לטובת הילד מן הדין שתהיה חובה שהאינטרס של הילד (!) יהיה מיוצג, וע"י גורם חיצוני שאינו אחד הצדדים לדיון. מי שמגיש בקשה לבית משפט הוא צד לדיון, אי אפשר לטעון אחרת.

      רגשנות? ממש לא !

  7. עירית

    אין דבר יותר נורא,ציני ופטרוני משרותי הרווחה בארץ. צריך לחזור לבתי הספר לעבודה סוציאלית ולבדוק מה מלמדים אותם שם. כיצד הם תופסים את זכותו הבסיסית של האדם. על כבוד האדם.

  8. מילי מאסס

    ההפרדה בין אם לילדה , בעיקר אם הוא פעוט מחבלות בקשר בין אם לבנה.
    קשה להסביר לילד מדוע הוא נלקח מן הבית.,
    קל להוכיח אחרי שנתיים כאלו שהקשר בין האם לבנה לא מצדיק את החזרה הבייתה.
    זו הדרך שבה פועלת המדינה.
    .

  9. י.א

    מצד שני, הם כנראה מיהרו מאד-מאד להחזיר ילדים לחזקת הוריהם גם כאשר הללו היו בסיכון ממשי, אבל משרד הפנים רוצה להעיף את כ-ל המשפחה לדרום סודן, וכך חושפים את הילדים ביודעין לסכנה כפולה (שתיהן ממשיות מאד)

  10. אירנה ס.

    הגיע הזמן להחזיר צדק למדינה שמתיימרת להיות דמוקרטית! דיון הוכחות, נציגות של עורך דין של כל הצדדים – אלה דרישות מינימליות!! וכל זה צריך להיעשות לפני, ה ר ב ה ה ר ב ה לפני שמוציאים את הילד מהבית, והוא כבר שנתיים לא עם אימא שלו, לפני שניתן לה זכות דיבור בכלל! מזעזע!

  11. DoNotCensor

    תזכורת לחיים המתוקים והמתוקנים כשעדיין ערכנו היהודים את הדין מבוסס על חוק-הטבע (Natural Law), לפני ש…, כפי שאני רואה זאת, עבודת האלילים הציונית-אשכנזית בתחפושת מכוונת של יהדות – או איך שרק תרצו לתאר את מערכת ההתעללות בבני אדם טובים הזו – השתלטה על כל חלקה טובה בחיינו והביאה איתה חורבן רב וסבל בל ישוער שעדיין לא סופר מקצתו. תזכורת מבתי משפט באנגליה וארה"ב כשגם בהם עדיין נערך הדין על פי חוק-הטבע, לפני הסתאבות ה"פוזיטיבית" של העשורים האחרונים:
    .
    "זה בתחום חוק המשפחה שהשופטים האנגלים עדיין שומרים פחות או יותר בשלמותה את מסורת החוק המקובל של חוק-הטבע. במקרה שעירב את זכות ההורה למשמורת הילד, השופט בואן השתמש במושג "חוק-הטבע" עצמו. הוא אמר: "בית המשפט חייב שלא לשכוח לעולם, ולא ישכח לעולם, בראש ובראשונה, את זכויות חיי המשפחה, שהן זכויות קדושות". ואז, בדברו על רווחת הילד, אמר "טובת הילד אינה כפי שתופס זאת בית המשפט, טובת הילד חייבת להיות ע"פ חוק-הטבע, אשר מורה, ככלל, על כך שהאב יודע הרבה יותר טוב מהי טובת ילדיו מאשר בית משפט…" . במקרה בעל טבע דומה שאירע יותר לאחרונה השופט סלסר מביא שני ציטוטים מתוך הספר סומה תיאולוגיקה של תומס אקווינס. הראשון: "זה נגד צדק-הטבע* אם לפני הגיע ילד ליכולת השימוש בהגיון הוא יילקח ממשמורת הוריו, או שייעשה לילד כל דבר שהוא כנגד רצון הוריו, משום שהילד עטוף לחלוטין בדאגה, בטיפול ותשומת הלב של הוריו שמהווים מעין רחם רוחני". השני: [אם ילדים] "הם עדיין לפני הגיעם ליכולת השימוש ברצון החופשי, אזי על פי חוק-הטבע הם צריכים להיות תחת השגחת הוריהם כל זמן שעדיין אין להם את היכולת לעמוד ברשות עצמם". "
    .
    *אני מעדיף צורת תרגום זו על פני "הצדק הטבעי" השחוק עד עיוות.
    מתוך:
    John C. H. Wu, The Natural Law and Our Common Law, 23 Fordham L. Rev. 13 (1954).
    Available at: http://ir.lawnet.fordham.edu/flr/vol23/iss1/2
    .
    צ'רלס דזמונד, שופט בית המשפט לערעורים של ניו יורק: "הזכות של הורה, תחת חוק-הטבע, לייסד בית ולגדל ילדים היא זכות יסוד בסיסית והיא מעבר להישג ידו של כל בית משפט".
    מתוך:
    Charles S. Desmond, Natural Law and the American Constitution, 22 Fordham L. Rev. 235 (1953).
    Available at: http://ir.lawnet.fordham.edu/flr/vol22/iss3/1
    .
    והרי תיאור כללי יפה של התבנית החוזרת על עצמה של תהפוכות הכוח בחברות אנושיות בין קיצוניות משפטית "פוזיטיבית" אשר מתרחשת בד"כ כאשר אלילי ממון משתלטים על ניהולן, לבין מתינות ואנושיות משפטית של חוק-הטבע כאשר חברי וחברות החברה מנהלים את חייהם בעצמם:
    .
    "הגדרת החוק פשוט כרצון המדינה שמנוסח חוקתית – הגדרה שהיא התזה העיקרית של פוזיטביזם משפטי – מופרכת לחלוטין כאשר המדינה הטוטליטרית עולה ומחריבה לא רק את בסיסו של המבנה החברתי של הפוזיטיבזם המשפטי, אלא גם שוללת מהשורש את הרעיונות של זכויות אנושיות בסיסיות של כבוד עצמי, של האוטונומיה של המשפחה ושל זכויות ההורים, שהפוזטביזם עדיין מתיר להם לחיות בשוליים החיצוניים כירושה שלו מתקופה קודמת.
    לכן זה מובן שחוק-הטבע – כמו בפעמים כה תכופות בעבר, בזמנים של דומיננטיות הפוזטיביזם, בהם מצא לו בית ומקלט בפרניאליזם – קם ופרח שוב, בראשונה לאחר מלחמת העולם הראשונה, ולאחר מכן באנרגיה מחודשת לאחר עלייתה והצלחתה החלקית של המדינה הטוטליטרית, שבוודאי היתה צמצום עד אבסורד של הפוזטיביזם."
    מתוך:
    Heinrich A. Rommen, Natural Law: Man and Society, 24 Fordham L. Rev. 128 (1955).
    Available at: http://ir.lawnet.fordham.edu/flr/vol24/iss1/8