string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }
  • שבזי
    חידת שבזי
    סרטה של ישראלה שאער-מעודד מפרק את הדימוי של ר׳ שבזי
  • פלמנקו
    רוקדים לבנקאים
    על מאבקן הסוחף של מוזיקת וריקוד הפלמנקו בדרום ספרד

על מופלטות וקצינים לבנים

אחרי שבוע "הקולינריה המרוקאית" בבית רה"מ, מאיר בביוף בודק: איפה ביבי ואיפה המזרחים

יוני 1996. מי לא זוכר את הערב ההוא בבנייני האומה, שבו נשא בנימין נתניהו את נאום הכתרתו לראש ממשלת ישראל, ראש הממשלה הצעיר ביותר בתולדותיה של המדינה, שירש את יצחק רבין שנרצח כחצי שנה לפני כן? מי לא זוכר את כל המזרחים והחרדים, שברית הדפוקים שנכפתה עליהם מכיוונו של השבט הלבן הזרימה אותם בהמוניהם לאולם העמוס מפה לפה, ששידר את ניצחונה של ירושלים הבית"רית-מזרחית-מסורתית על תל אביב הספק אדומה, ספק ניאו-ליברלית, ובוודאי חילונית-אשכנזית? מי לא זוכר את קריאות ה"היידה-ביבי, היידה-שרה" הקצובות והקולניות? מי לא זוכר את חרדתו של השבט הלבן מפני בגיניזציה של ביבי, שגררה בעקבותיה מסע של דה-לגיטימציה אגרסיבית כלפיו וכלפי זו שלצדו?

כמעט שני עשורים חלפו מאז, וכצפוי (בעיניי, לפחות) התברר שביבי לא רק שאינו מהווה פוטנציאל לסיכון המבנה החברתי הקיים, הוא אפילו מתגלה כאחד מכלבי השמירה האימתניים ביותר לשימורו של מבנה זה. ביבי הוא אחד הנוכלים הנקלים בתולדותיה של המדינה, וגם גזען לא קטן. המילה יושר, בהקשרו של ביבי, יכולה להופיע רק בנושא תדמית הנוכל שהוא הרוויח ביושר ברחבי העולם ובישראל. ביבי הוא ראש ממשלה כושל לא רק בנושא החברתי-כלכלי. "מדיניותו" – כך מוגדרת ההתלהמות הרגשית שלו כלפי איראן – לא רק שלא בודדה את איראן, ישראל היא שהפכה לכלב המצורע של העולם. שוו בנפשכם מה היה קורה אילו פואד בן אליעזר, או כל מזרחי אחר, היה מנווט את המדינה למקום שהיא נמצאת בו היום. אני רק יכול לנחש איך היו מגיבים אמנון אברמוביץ' ומאיר שלו. אבל מה שחשוב לנו, כמובן, הוא תקיעת הסכין של ביבי בגבם של המזרחים, שלא היססו להצביע עבורו ולהביאו למעמדו הנוכחי. נכון, רבים מהם נטשו אותו – והדבר השתקף היטב בבחירות האחרונות – אך הפתקים נדדו לנציונליסט אחר, גם הוא חלקלק ודוחה, אבל מרעננה.

ביבי ושרה במימונה. צילום מעמוד הפייסבוק של רה"מ
ביבי ושרה במימונה. צילום מעמוד הפייסבוק של רה"מ

הברית ההיסטורית וההדוקה שחיברה בין המזרחים לימין, האצ"ל והלח"י, שלימים נוכסה על ידי מנחם בגין לכוח פוליטי אדיר, הייתה כורח המציאות של אותם הימים. תנועת העבודה, כגוף שלא היה מוכן להתפשר על העיקרים של הוגי התנועה הציונית שראו במזרחים גזע נחות, טרקה בפניהם את כל הדלתות. הרוויזיוניסטים, שמימד הגזענות כלפי המזרחים רחש גם בקרבם, הבינו את שנעלם מעיניהם של אנשי העבודה: רק בעזרת המזרחים הם יוכלו לכבוש את השלטון. בגין, בסבלנות אין קץ, "בישל" את האלקטורט המזרחי לקראת יומו הגדול. הוא היה, כמו שכולנו הכרנו, דמגוג-על. הרטוריקה החכמה שלו ידעה לפרוט על הנימים הכי רגישים למזרחים, שהכירו לו תודה כנה על שהוא גילה רחשי כבוד להם, למסורתם ולתרבותם. היום הגדול שהביא את בגין אל כס ראש הממשלה, הוא גם קו פרשת המים באיכות היחסים שבין הימין ובין המזרחים.

הכתרתו של בגין לראש ממשלה הייתה השיא בשידוך בינו ובין המזרחים. מכאן ואילך, החלה התדרדרות. לא שבגין הפך את עורו, אך מלחמת לבנון הראשונה על חלליה הרבים, הדינמיקה הבלתי צפויה שלה ומות רעייתו עליזה, קירבו אותו לפרק הסופי והטרגי בחייו. ליורשיו – יצחק שמיר, ובעיקר ביבי – לא הייתה שום מחוייבות לברית הבלתי-כתובה עם המזרחים. יתירה מזאת, כוחו המתעצם של האלקטורט המזרחי שהביא למהפך של 77', החל להפחיד גם את מי שנהנו ממנו – בניה של "המשפחה הלוחמת". לפתע, השאלות סביב הפגזתה של אלטלנה וזהותם של מגרשי הבריטים פינו את מקומן לטובת השאלה היותר קריטית – התמורות הדמוגרפיות המעמידות את המשכיות ההגמוניה האשכנזית, ולא משנה אם היא ימנית או שמאלנית, בסכנת קריסה. כך, למשל, מצאו עצמם דן מרידור ורוני מילוא קרובים הרבה יותר לשמאל הציוני-אשכנזי מאשר למרכז הליכוד המזרחי ברובו. והם לא היו היחידים. מכאן, קצרה הייתה הדרך להזרמתן של המאסות הלבנות מברית המועצות, תוך העלמת עין מאי-יהדותם של חלק ניכר ממיליון המהגרים שהן כללו. הדחיפות לביסוסה המחודש של ההגמוניה האשכנזית דחק לפינה את כל השאלות האחרות. ה"חושו אחים, חושו!" של אמנון דנקנר שקרא לאחיו הסלאבים הלבנים להחיש את פעמיהם ארצה, היטיב להמחיש ולבטא את הלכי הרוח של השבט הלבן.

בעוד גלי ההגירה ההמונית מברית המועצות לשעבר ממפים מחדש את פני החברה בישראל, תוך דחיקה צנטריפוגלית של המזרחים חזרה לשוליה, התנהגו המזרחים כאילו שום דבר לא קורה. אל מול ההתארגנות הרוסית המרשימה ומאורגנותה משכבר הימים של ההגמוניה, המאסה המרכזית של המזרחים המשיכה לתלות את יהבה בליכוד של שמיר, ואחר כך בביבי – שלא רק שלא פיצו את המזרחים על תמיכתם בהם, אלא אף התנכלו להם ביודעין ובכוונת מכוונים. ביבי גם עיקר את כוחם של חברי מרכז הליכוד, בנוסף לטרור החברתי שלו, שקורבנו העיקרי היה (והווה) הציבור המזרחי. פעיליו ומצביעיו המזרחים של הליכוד פחתו והלכו בתקופת כהונתו של ביבי, אך לנוכח התנהלותו הצינית והגזענית כלפי המזרחים, האנמיות המתרפסת של המזרחים בליכוד רק הגבירה את התנכלותו של ביבי כלפיהם.

ביבי, חובה להזכיר, בנה את הקריירה שלו על המיתוס של אחיו – יוני נתניהו שנהרג בפעולת אנטבה. פעולה זו, שבה שוחררו חטופים ישראלים ממטוס אייר פראנס שהונחת באוגנדה, הוצגה בארץ כפעולה שעצם קיומה, כביכול, של המדינה היה תלוי במידת הצלחתה. ורק תזכורת קטנה: הפעולה התרחשה כשנתיים וחצי לאחר התבוסה הצבאית, ובעיקר המוראלית, שישראל האשכנזית היהירה נחלה מידיהם המיומנות של לוחמים ערבים – מצרים וסורים – שבניגוד לכל ה"הערכות המודיעיניות" התגלו כאמיצים, חכמים ובעלי יכולות המצריכות מורכבויות של שיטות לחימה. ישראל ההלומה והשפופה הייתה זקוקה למבצע כזה כדי לשקם את האגו המרוסק שלה, ובני משפחת נתניהו, שהבינו את עוצמת המיתוס וההילה שנכרכו סביב ראשו של יוני, לא היססו לסחוט מהמדינה את המקסימום האפשרי. ביבי, כמו ביבי, ללא בושה וללא עכבות, בנה מהמיתוס המפוברק של אחיו את הבוננזה הפרטית שלו. סוחר הרהיטים לשעבר של חברת "רים" היה לפוליטיקאי הבכיר בישראל.

ב"מצב האומה".
ב"מצב האומה".

כבר בראשית צעדיו הפוליטיים בארץ, הוא חשף טפח מנגיפי הגזענות המקננים בנבכי נפשו. ב-14 בינואר 1993, ב"הופעה" היסטרית ומביכה בשעת צפיית שיא בערוץ 1, הוא שיתף את כל העולם בפרשיית סחיטה שלא הייתה ולא נבראה, כשהוא מרמז שסחיטה זו באה מכיוונו של דוד לוי, שהיה בעל כוח והשפעה בליכוד של העת ההיא, ואותו ביקש ביבי לסלק כדי לזכות בראשות הליכוד. הטרמינולוגיה שבה השתמש ביבי, "אדם המוקף בחבורה של פושעים'', הינה קוד מוכר באשר למוצא אתני מסוים. המילים "פשע" ו"פלילים" יצויינו רק בהקשרם של המזרחים. בהקשר האשכנזי, אם בכלל, המילים תהיינה הרבה יותר מכובסות. הפנטזיה של ביבי סיפרה על קלטת, שבה הוא נראה שוכב עם מאן דהיא (והוא אכן אישר שקירנן את שרהל'ה, ובטון יללני ומביך ביקש את סליחתה) ושאותם "גורמים פליליים" מאיימים לחשוף ולהפיץ אותה. הוא הגיש תלונה במשטרה, והכל התברר כפרי דימיונו החולני והגזעני. כעבור שנים, כשהיה כבר ראש ממשלה, הוא סיפר בריאיון עיתונאי שאחד הזכרונות המכוננים מתקופת ילדותו היה מראה החיילים הבריטים בחוצות ירושלים. ורק אזכיר, שביבי נולד נולד ב-1949, לפחות שנה לאחר שאחרון החיילים הבריטים כבר לא היה בארץ…

תחת הכותרת: "הם בסדר כל עוד יש להם קצינים לבנים", פירסם העיתונאי אנשיל פפר כתבה מעניינת על ביבי נתניהו ("כל העיר", 1.12.2000). באמצע שנות השבעים של המאה הקודמת, מספרת הכתבה, פנתה הוצאה לאור יוקרתית אל הסופר והעיתונאי הבריטי, מקס הייסטינגס, כדי שיכתוב ספר על יוני נתניהו ומבצע אנטבה. "הייסטינגס עשה הכל כדי לשכנע את אביו של יוני, פרופ' בן ציון נתניהו, שהוא האיש המתאים לכתוב את הספר", ממשיכה הכתבה. הייסטינגס קיבל את הג'וב, אך התלהבותו ממשפחת נתניהו, שככה והתקררה באותה מהירות שבה נסקה לשחקים. וכך מסופר בכתבה: "באותה תקופה נתניהו חזר לארץ, והייסטינגס מתאר מפגש נוסף איתו: 'בארוחה על שולחנו של ביבי נתניהו בירושלים הקשבתי בתחושה מתגברת של חוסר נוחות לדיבוריו של ביבי על עתיד מדינתו. 'במלחמה הבאה, אם נעשה את זה כמו שצריך, יהיה לנו סיכוי להוציא את כל הערבים', הוא אמר. 'אנחנו יכולים לפנות את הגדה המערבית ולסדר את ירושלים'. הוא התבדח על חטיבת גולני, יחידת חיל הרגלים הישראלית שבה רבים מאנשיה הם יוצאי צפון אפריקה או תימן. 'הם בסדר כל עוד כל עוד יש להם קצינים לבנים', הוא חייך".

ואכן, לביבי יש את כל הסיבות שבעולם לחייך. גם אם תמיכת המזרחים בליכוד שבהנהגתו פוחתת והולכת, עדיין מהלכים בינינו יותר מדי מזרחים התומכים בגזען האולטרה-ימני הזה, כפי שהוא נחשף והשתקף בפני העיתונאי הבריטי, ובכלל. האשה שלצדו אינה ראויה אפילו לתגובה, אך מצבה הנפשי – כפי שהוא מתואר בפי יותר מדי א-נשים שעבדו מולה – מצריך, בוודאי, טיפול יסודי (ויש לי הרגשה שאפילו מרוקאים, בעלי הרגלי אכילה כאלה או אחרים, יהיו מוכנים לממן את שיקומה…). אני מאמין לביבי שהוא אוהב מופלטות. אני, בכל מקרה, בוחל בו.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. אסתר עקנין

    סוטה מין בשירות שרה נתניהו
    עו"ד יוסי כהן – סוטה מין, שכפה עצמו וביצע עבירות חמורות מסוג: "חשפנות", "קופרופליה" ו-"יורופליה", הוא האיש שהופיע בחדשות ערוץ 2, בתיאום עם שרה נתניהו, כדי לגונן עליה מפני טיעוניו של אב הבית שהועלו בתביעתו נגדה יוסי כהן הפריח שקרים בשידור חי ואף נשבע בזכרו של אביו ז"ל בטענה שליליאן פרץ לא קיבלה אגורה במסגרת הסכם הפשרה עם נתניהו, למרות פיצוי בסך עשרות אלפי שקלים שכן קיבלה זה האיש הראוי כנראה לגברת הראשונה והיא ראויה לו. כך לפי יואב יצחק:
    http://m.news1.co.il/ArticlePage.aspx?docid=91142&subjectid=24

  2. דרור BDS

    "לביבי יש את כל הסיבות שבעולם לחייך. גם אם תמיכת המזרחים בליכוד שבהנהגתו פוחתת והולכת, עדיין מהלכים בינינו יותר מדי מזרחים התומכים בגזען האולטרה-ימני הזה".
    תמיכת המזרחים בליכוד הוא טיעון העולה תדיר בדיונים מסויימים. כדאי לבדוק, ואם כבר נבדק כדי להביא את הממצאים, כמה מסך כל המזרחים (מזרחים – ע"פ הגדרה מוסכמת כלשהי ובתנאי שתהיה מוגדרת היטב) מצביעים לליכוד. כמו כן כדאי לבדוק כמה מסך כל מצביעי הליכוד הם מזרחים.
    לאחר זאת, אפשר לבדוק את החתך הסוציו-אקונומי של המזרחים ע"פ הצבעתם ולהסיק מיהם אותם מזרחים מצביעי ליכוד ומה האינטרסים שלהם. בדיקה דומה שתיערך לאשכנזים, והצלבת הממצאים אלו מול אלו, תזרוק את הטיעון האשכנזי האומלל הזה אל פח האשפה של סניף מרצ בצפון ת"א.

    אם גמלה ההחלטה לא להתעסק עם אשכנזים, אפשר גם להסתפק בביטוי של סמי שלום שטרית: מזדהים ומשתפי פעולה – ממ"פ.
    הביטוי הומצא במקור לשימוש תקופה פוליטית מוקדמת יותר, טרום ביבית – סיבותיהם של אלו שהצביעו בגין אז הן לא אותן הסיבות בגינן מצביעים לנתניהו היום – ואפשר לעדכן אותה לימינו אלו ולומר: ביבי הוא אשכנזי. מסר קל , פשוט וברור. לו היה בגין חי היום, אין ספק שהיה משתמש ברטוריקה החכמה הזו.

  3. דןש

    אם אכן כן, אז מדוע מי שמכנים עצמם מזרחיים ( דפוקים ? ) ממשיכים לבחור בו ו"להמליכו", הן בפריימריס הפנימיים והן בבחירות הכלליות.

  4. יאיר

    אולי הסיפור הזה עם המזרחים יותר מורכב? אולי יש מזרחים מסוגים שונים? הכותב לא נשמע כמו אף אחד מחבריי המזרחיים, אז עד כמה הוא מייצג אותם?

  5. אווה חדד

    יש הפגין מול ביתה של המפחה המרוקנית באור עקיבא (זוג החזירים מתארח שם בתדירות). להלן הצעות לסיסמאו:ת הלאה מיס פיגי–
    די להתרפסות בפני האשכנזים
    הביתה אשכנזי גזענים
    המשפחה המארחת (אפשר לברר מה שמה)-עבדים נרצעים, תתביישו!
    בושה למזרחים
    מתי יארח הזוג החזירי משפחה מרוקנית לשם שינוי בחווילה המהודרת שלו?
    מיס פיגי האין האוכל המרוקני שמנוני מדי לטעמך ה"מעודן".

    כשלעצמי לא אוכל לצערי הרב להשתתף בהפגנה" זאת בשל מחלתי ובשל המרחק הר מביתי לאור עקיבא. כולי תקווה שעובדה זו לא תחשב לי לחטא חלילה.

  6. שרלי

    מספרים

    הליכוד קיבל 31 מנדטים, שזה כרבע מהמצביעים. הליכוד הוא הליכוד ישראל ביתנו, יוצא שבהערכה גסה כ 20 מנדטים מגיעים מלא רוסים, שזה קבל שישית מקולות המצביעים. גם אם כל הקולות של הליכוד היו של מזרחים עדיין מדובר לכל היותר בשליש מהמזרחים שמצביעים לליכוד. וזה ממש מוגזם, אז נעריך שרבע מהמזרחים הצביעו ליכוד, אחד מכל שלושה.

    אחד מכל שלושה הם מצביעים ליכוד (ולא מעטים מכירים כאלה) שזוכרים לליכוד את ימי החסד שלו, שנים 1977 עד בערך 1985 אולי קצת יותר, רוב המצביעים של הליכוד זרקו את הליכוד לטובת רבין פעם אחת ואחר כך אפילו ברק וגם לטובת ש"ס ולכל דבר כמעט שאינו ליכוד. מדובר במזרחים שנהנו מרווחה כלכלית בזכות השנים האלה של בגין ועוד כמה שנים כוח במרכז הליכוד, כאלה שעדיין זוכרים את מוראות מפאי וזוכרים את השינוי לפחות בעמידה הזקופה לאחר שהפילו את שילטון מפאי ב 77 ויש גם לא מעטים כאלה שזכו לעדנה ולפרנסה אך ורק בזכות הליכוד.

    לרוב מדובר באנשים די מבוגרים, ויש הרבה צעירים שנוספו לקלפיות שכבר לא עושים עניין לא מביבי ולא מהליכוד. אומרים רק ביבי ומצביעים ש"ס.

    לדעתי יש הרבה סיבות לדאגה לביבי, ויש הרבה סיבות לחשוב שמישהו כמו כחלון או מישהו אחר יכול לנצל את המצב להקמת מפלגה תואמת ליכוד של מזרחים או שבראשה עומד מזרחי שלא תתבייש לירוק בפרצוף של הליכוד ושל ביבי. מפלגה כזאת יכולה לקחת את השילטון. לא בדיוק הקו של העוקץ שמצפה למפלגה מזרחי עם מצע שייויוני אבל מפלגה מזרחית ימנית שתתרגם את הכוח האלקטוראלי של המזרחים לכוח ולתקציבים.

    1. ליכודניק

      היו כמה ניתוחים עיתונאים שבדקו קשר בין מעמד חברתי והצבעה לליכוד, למשל:
      http://www.themarker.com/news/1.1984605
      (הצבעה מול אשכול סוציואקונומי):
      עשירים (אשכול 10-8) מצביעים לפיד ושמאל
      מעמד ביניים (אשכולות 4-6) מצביעים ליכוד (רשל"צ, רחובות ופרדס חנה, חדרה, נתניה, אילת, עפולה, אור יהודה, קרית שמונה, שלומי ויבנה, רמלה, קרית מלאכי, ירוחם, קרית גת, חצור הגלילית, טבריה ושדרות).
      העניים ממש (אשכולות 1-3) הם חרדים וערבים- ש"ס, יהדות התורה ומפלגות ערביות.

      וכאן:
      http://www.themarker.com/news/politics/1.2080725
      ניתח מפורט יותר, ברמת שכונות: הליכוד-ביתינו חזק אצל עולים, מעמד בינוני נמוך, מזרחיים, ובעלי השכלה בינונית.

      הזאז למאמר הוא כמובן התביעה של אב הבית נגד מש' נתניהו; בוא נחשוב עליה רגע. המשפט "אתה מפטם אותנו ואז אנחנו נראים שמנים" הוא מטופש ברמות; הרי הכותב מעיד על עצמו שאין לו יכולת שליטה- מביאים לו אוכל ממלון, אז הוא אוכל הכל.

      אז כן, הליכוד הוא כבר לא "מזרחי" במובהק (וספק אם אי פעם היה; הרי גם בגין בעצמו כיבד את המזרחים, אך לא חצה את הרוביקון ולא קידם את דוד לוי, למשל, מעבר לתפקיד הסקטוריאלי של שר השיכון); אבל הוא גם לא אנטי-מזרחי: הוא משקף את המעמד הבינוני הישראלי הנמוך, שכולל מזרחים, אשכנזים ותיקים ועולים מרוסיה.

      אגב, היה כבר ניסיון לקחת את המנדטים מהליכוד למפלגה אחרת. קראו לו "קדימה". עם ציפי לבני היא הצליחה (אם כי פחות משציפתה), ועם מופז- קרסה. מופז אינו נושא שום דגל מזרחי, אבל ברור שב-2012 לפחות לא היו מנדטים מזרחיים רבים שחיכו לעזוב את הליכוד לטובת מפלגה מזרחית.

  7. משה

    סיקור מרתק אבל ,,די,,די להשתמש בשד העדתי..

  8. ג. אביבי

    ללא ספק סקירה וניתוח מדויקים.
    כדאי שבשלב זה נתחיל להתוות תכנית פעולה להשגת השוויון ולביטול של ההגמוניה הכל-אשכנזית.

  9. גרי רשף

    הבנתי כך: המזרחיים הם בעצם בעד מרץ, או ליתר דיוק בעד מקבילתה המזרחית-שמאלנית-סוציאלית שכלל אינה קיימת, אלא שלמרבה הצער בגין וביבי בחוכמתם יודעים לפרוט על "הנימים הכי רגישים למזרחים" ולכן בטפשותם הם מצביעים הפוך ממה שהם חושבים..

    מדוע הכותב מייחס למזרחיים טפשות ולאשכנזים חוכמה?

    1. תימני כינרת

      אתה מתפלא שהמזרחים לא מצביעים בהמוניהם למרצ או למקבילתה המזרחית. התשובה פשוטה – הם לא עד כדי כך טיפשים.
      מרצ שוטמת את המזרחים ותומכת באי-צדק חלוקתי לרווחתם של הקיבוצים ע"ח אזרחי ישראל ובעיקר ע"ח עיירות הפיתוח. שמאל נלחם בעד צדק חלוקתי ונגד השתלטות של מעטים תאבי הון וגזל (כגון הקיבוצים ומושבים עשירים) על אדמות הציבור ובעיקר על חשבון הפלסטינים והמזרחים. מכאן ש'מרצ' היא אנטי-שמאל.
      העובדה של'מרצ' אין מקבילה מזרחית, מעידה שהמזרחים עדיין לא השתטו לחלוטין.

  10. מאיר עמור

    משפט המפתח במאמר המצויין הזה של מאיר בביוף הוא המשפט הבא: "כמעט שני עשורים חלפו מאז, וכצפוי (בעיניי, לפחות) התברר שביבי לא רק שאינו מהווה פוטנציאל לסיכון המבנה החברתי הקיים, הוא אפילו מתגלה כאחד מכלבי השמירה האימתניים ביותר לשימורו של מבנה זה." מילת המפתח במשפט הזה אינה "ביבי" אלא "המבנה החברתי". לנושא של מזרחים ופוליטיקה. בישראל היחידים שעושים פוליטיקה הן קבוצות ואנשים עם בסיס כלכלי שהאינטרסים הכלכליים מכתיבים את צעדיהם הפוליטיים: שליטה באדמה (מושבים, קיבוצים, יישובים קהילתיים), שליטה בהון (בנקים, חברות ביטוח יצוא וייבוא), שליטה בעבודה (מעסיקים גדולים – כמו משרדי הממשלה, חינוך, ביטחון, בריאות, רשות הנמלים, חברות תחבורה וכיו"ב). מאחר ורוב אלה שמכונים מזרחים לא הצליחו לבנות כלכלה הקשורה למאפייניהם החברתיים, הם כמעט ולא רלוונטים מבחינה פוליטית. פעם הם מצביעים א' ואוכלים אותה ופעם הם מצביעים ב' ואוכלים אותה. ש"ס – שהיא המפלגה עם ייצוג כמעט מלא של מי שנקרא מזרחים פעלה באופן דרסטי נגד כל אינטרס שאפשר לזהות כאינטרס של הקבוצה המזרחית. הוא שאמרנו: ללא בסיס כלכלי ואינטרס כלכלי מזרחי, הפוליטיקה הישראלית תמשיך להתנהל על פי דפוסים אשכנזיים בלבד. כי "אשכנזים" מאורגנים – בהרבה מפלגות – להגן על אינטרס כלכלי שלהם באמצעות הפוליטיקה. לא להיפך. פעם זו פוליטיקה המנוהלת על ידי "כלב שמירה" בדמותו של בינימין ופעם באמצעות "כלב שמירה" בדמותו של אהוד. פעם בדמותה של הסיירת; ופעם בדמותה של הטייסת. פעם הטייקון הזה ופעם של הטייקון ההוא. אם הכוח של מזרחים הוא בעבודה הם חייבים ליצור מפלגה שהאינטרס שלה הוא עבודה. אם למזרחים אין דיור ציבורי הם חייבים ליצור מפלגה של דיור ציבורי. אם מזרחים רוצים חינוך שיארגנו מפלגה שתדאג שהחינוך יחנך למה שהם רוצים/ת. אם מזרחים רוצים חלק ונחלה באדמות החברה והמדינה וכנגד השליטה במועצות האיזוריות שיארגנו מפלגה שתדרוש חלוקה אגררית אחרת. אין דרך אחרת. בכלכלה את/ה עושה פוליטיקה ויוצר את הפוליטיקאים שישרתו אותך בממשלה. לא ההיפך. אף פעם לא ההיפך.

  11. אשכנזי אותנטי

    ביבי משמר את הממסד הלבן והרגישות החברתית שלו היא אפס. המזרחים עבורו הם רק ציבור שבוי שיבחר בו בכל מקרה.
    למה הציבור המזרחי שבוי של ביבי ויבחר בו בכל מקרה? בגלל שביבי ברוב חוכמתו (אני באמת חושב שהוא גאון פוליטי שאינו מוערך מספיק) דואג להיות שנוא מאד על האליטה האשכנזית המשכילה. כל עוד יהיה שנוא על קוראי הארץ, לא משנה מה דעותיו האמיתיות, כמה יגדיל את הפערים וידפוק את המזרחים – המזרחים יעמדו לצידו ויבחרו בו. השיטה לקבל את אהדת המזרחים היא ברורה ואפקטיבית: אם תהיה שנוא ע"י האליטה האשכנזית המשכילה, מקומך בראשות הממשלה מובטח. (בתנאי כמובן שאתה בעצמך לבן)
    ברור שהוא מודע לזה, ופועל להיות שנוא באופן מתוכנן ויזום. באופן זה כולנו, לבנים ושחורים, שמאלנים וימנייים עוזרים לו להישאר במעמדו.

  12. אסף ג

    קראתי ראיונות עם בן ציון נתניהו הוא אתאיסט שמושפע מהובס אבי הניאו ליברליזם שהתפיסה שלו מסתכמת במשפט: "אדם לאדם זאב" ועדיין הוא מאמין באיזה יחס עויין ברמות מיסטיות שיש כלפי יהודים הוא כמובן מאמין בעליונות אינטלקטואלית שוב באיזו יהודית (אשכנזית) שוב ממקום מיסטי.
    הוא בז לערביות ורואה אותה כנחותה. על זה גדל ביבי