string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

אוכל של עשירים מזהם יותר

ההשלכות ההרסניות של גזי חממה פוגעות לכאורה בכולם. אולם, העשירון העליון פולט הרבה יותר גזים מהעשירון התחתון בעוד שהתחתון מוגן פחות מפני הנזקים. מחקר ראשון מסוגו מראה את אי השוויון בפליטת גזי חממה כתוצאה מצריכת מזון אופיינית לעשירונים השונים
גיא מילמן

לייצור המזון, במיוחד בחקלאות התעשייתית, נודעת השפעה ממשית על היקף פליטות גזי חממה באופן ישיר או עקיף. גזי חממה אלו נוצרים בכל שלבי מחזור החיים של המזון, החל משלב החקלאות ותשומותיו, דרך הייצור, הפצה, קירור, קמעונאות, הכנת המזון בבית וכלה בסילוק הפסולת. למעשה, בעוד שבמחקרים השונים קיימת הסכמה על כך שפליטות גזי חממה מייצור המזון וצריכתו מהוות חלק משמעותי מפליטות גזי החממה בעולם, המחלוקת המחקרית נסובה סביב הערכת היקף הפליטות. לדוגמא, לפי דוח של האו"ם מ-2014 14.5% מפליטות גזי החממה כתוצאה מפעילות אנושית מקורן בתעשיות המזון מן החי (בדוח משנת 2006: 18%). פליטות אלו הן יותר מסך הפליטות מאמצעי התחבורה השונים – באוויר, בים וביבשה. לעומת זאת, עפ"י ארגון המחקר הסביבתי World Watch Institute משק החי גורם לפחות ל-51% מפליטות האנושות (2009); לפי מחקר שערך האיחוד האירופי ב-2006, פליטות גזי החממה ממזון מהוות כ-31% מסך הפליטות הכולל של 25 מדינות האיחוד.

בישראל קיימת התייחסות רבה למזון, אך בעיקר בהקשר לבריאות, לדיאטה, ליוקר המחיה ולצדק חברתי. לעומת זאת, היבטים של צדק סביבתי הנובעים מהמזון, ובעיקר תרומתו לפליטות גזי החממה (GHGs), נעדרים מהשיח המחקרי, הציבורי והפוליטי שהתפתח בעקבות שינויי אקלים וגיבוש המדיניות בתחום.

מחקר זה שמתבצע במסגרת עבודה לתואר שני בהנחיית פרופ' דני רבינוביץ וד"ר דיוויד כץ הינו חלק ממחקר רחב היקף העוסק במחקר ומדיניות צדק אקלימי בישראל, של האגודה לצדק סביבתי בשיתוף אוניברסיטת תל אביב. מטרות מחקר ומדיניות צדק אקלימי הן לבדוק את התרומה של קבוצות אוכלוסייה שונות לפליטות גזי חממה ממקורות שונים, ולגבש כלי מדיניות הכוללים יעדי צמצום פערים חברתיים.

climate_conference_newהמחקר בתחום המזון בוחן את פליטות גזי החממה מצריכת מזון בישראל, תוך בחינה של התרומה היחסית של מעמדות כלכליים שונים לפליטות אלו. חשיבות המחקר נובעת בשל היותו חלוצי בכמה רבדים: פליטות גזי חממה מצריכת מזון מהוות חלק משמעותי מפליטות גזי החממה בעולם, ולראשונה נעשה במחקר זה ניסיון להתייחס לפליטות גזי החממה בישראל מצריכת מזון. כמו כן, המחקר עוסק באי-שוויון בפליטות גזי חממה של קבוצות אוכלוסייה שונות בתוך המדינה, ומתמודד עם המחסור במידע אמפירי על אי-שוויון זה בעולם בכלל, ובישראל בפרט. איסוף מידע כזה יוכל לסייע להערכת ההשלכות הכלכליות, החברתיות והפוליטיות, אשר יכולות להיגרם לקבוצות האוכלוסייה השונות עקב שימוש בכלים טכנולוגיים וכלכליים שונים. בנוסף, מציע המחקר מתודולוגיה חדשה לבחינת פליטות גזי חממה של קבוצות אוכלוסייה שונות במדינה, ובוחן הצעות למדיניות להפחתת פליטות גזי החממה ממזון.

שיטות המחקר

כמויות צריכת המזון חושבו באמצעות נתונים ממאגרי מידע שונים (בעיקר  הלמ"ס), הנותנים אינדיקציה על הוצאות העשירונים על המוצרים השונים ועל מחירי המוצרים. במחקר נבדקו 112 סוגי מוצרים, המהווים בין 67% ל-80% מכלל הוצאות משקי הבית לצריכה ביתית. בנוסף, בוצע סקר דעת קהל מקיף על ידי המכון לסקרי דעת קהל, הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת תל אביב ובהנחיה אקדמית של ד"ר ענת אורן, בקרב בתי האב בישראל, להערכת כמויות צריכה של מוצרי מזון שונים ע"י קבוצות הכנסה שונות ועל-פי חלוקה של מוצרים שצורכים בבית ומחוצה לו. תוצאות הסקר נותחו לפי חיתוכים דמוגרפיים של מצב כלכלי, ובעיקר על-פי סעיף ההכנסה המשפחתית.

carboncake
הפער בפליטות פחמן כתוצאה מצריכת מזון אינו רק בין מדינות עשירות למדינות עניות אלא גם בין עשירים לעניים בתוך מדינות

כדי להעריך את היקף פליטת גזי החממה מסוגי מזונות שונים, נאספו נתונים ממקורות מידע מכל רחבי העולם, שנבדקו באמצעות שיטת (LCA (life cycle analysis – ניתוח מחזור חיים – שמטרתו להעריך את ההשפעות שיש לתהליכי הייצור על הסביבה, החל בשלב חומר הגלם ועד שהמוצר המוגמר נהפך לפסולת. רמת פליטות גזי החממה לנפש בישראל נמדדת בשיטה מוטת ייצור, ע"י חלוקה של סך הפליטות שנוצרות במדינה בגודל האוכלוסייה. לעומת זאת, במחקר זה, באמצעות שימוש בנתוני LCA, אנו בודקים את טביעת הרגל הפחמנית של צריכת המזון – סך הפליטות הישירות והעקיפות, הנוצרות לאורך מחזור החיים של מוצרי המזון. מכיוון שהשפעת גזי החממה היא גלובלית, מתקבלת בדרך זו של חישוב והערכה תמונה הרבה יותר שלמה של פליטות גזי החממה.

תוצאות המחקר

נמצא, כי כמות הפליטות מצריכה ביתית לנפש בעשירון העליון היא הגבוהה ביותר, וגבוהה בכ-70% מכמות הפליטות לנפש בעשירון התחתון, שהיא הנמוכה ביותר. כאשר מתייחסים לכלל צריכת המזון (כולל אכילה מחוץ לבית), הרי שהפערים אף גדולים ומשמעותיים הרבה יותר.

בנוסף, ניתן ללמוד כי לצריכת מזון בישראל משמעות גדולה מאוד מבחינת פליטות גזי החממה: כמות הפליטות לנפש, שהתקבלה למוצרי המזון הביתיים שנבדקו נעה בין 555 ק"ג ל-2 טון (תלוי במעמד החברתי-כלכלי ובנתוני הפליטות). גם התמונה העולה מתוך הסקר שנערך משקפת תרבות צריכה עם הבדלים בין קבוצות אוכלוסייה שונות.

ניתן לראות, כי לסגנון חיים ולהרגלי צריכה, כמו אכילה מחוץ לבית, יש השפעה משמעותית על פליטות גזי חממה בהקשר הסוציו אקונומי.

ביום חמישי הקרוב, ה-3 באפריל תתקיים באוניברסיטת תל אביב ועידת מדיניות האקלים בישראל ובה יוצג מחקר זה במלואו

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות