• בגין ונחמה
    הצבעה שבטית
    מה מסמנים המונחים שמאל וימין בישראל? ראיון עם לב גרינברג
  • צלשלאמת
    אות קין
    כך לוהקה א"ק לתפקיד הפופולרי ביותר בז'אנר סרטי האימה

הילדים חשבו שנ' היא רוסייה

בין רוסייה לערבייה אפשר לבלבל. אבל בין סיווג אתני שעושים ילדים לבין זה שמבצע מוסד רב כוח – אי אפשר לבלבל. הראשון יכול להיות נושא לשיחה חינוכית. השני משמעותו דיכוי, השפלה, נישול, הדרה ואולי מאבק. הנה סיפור קטן על גזענות באוניברסיטה
יוליה פורשיק

на русском

נ' ואני מכירות זו את זו מעט. אנו חולקות את אותו חוג לימודים באוניברסיטה ונפגשות אחת לשבוע בתיכון בעיר אחרת. שם, יחד עם סטודנטים אחרים, אנו מעבירות פעילות לתלמידי חטיבה ותיכון בתמורה למלגה. נ' מתגוררת במעונות האוניברסיטה, שבהם גם אני עשיתי את שנתי הראשונה בעיר כחלק מתחנת מעבר כמעט הכרחית עבור המגיעים אל העיר מן החוץ.

באחת הנסיעות לתיכון וחזרה נ' סיפרה לי שהתבקשה ע"י הנהלת המעונות לשיר שלושה שירים בשפות הרשמיות של מדינת ישראל – עברית, אנגלית וערבית – לכבוד תורם מסוים. היא שיתפה אותנו מעט בהתלבטות בבחירת השירים ונטתה לוותר על השיר בערבית. לעומת זאת, השיר אותו תבצע בעברית היה ברור לה: אחד משיריו של אריק איינשטיין. נחנקתי במושב האחורי של האוטו הדחוס שעשה את דרכו חזרה מנתניה לתל אביב. המשכנו בשלנו. אחת לשבוע בין תקופת בחינות ושבועות לא נגמרים המשכנו להיפגש בחדר המורים של התיכון.

תחנת מחנק מספר שתיים – התבקשנו לבחור קלפים מאוירים שמעידים על הרגשתנו עד כה, בלעתי את הצפרדע, הפרחתי כמה מילים על תהליך, וקיוויתי לחזור הביתה. ואז נ' בחרה את אחד הקלפים. באיור שעל הקלף זוג שמעליו טלית ורב כשר המשיא אותם כדת משה וישראל. זו, אומרת נ', ההזדמנות שלה להתוודע לחברה הישראלית ולבוא בשעריה. היא גם ציינה כמה היא שמחה על האפשרות להכיר אותנו. אני נחנקת. את מה שעושה כור ההיתוך הגרעיני של צבא ההגנה לישראל עושה האקדמיה באיצטלה של מעורבות חברתית.

השותפות היהודיות בדירה לא מוכנות לקבל את נ' מטעמים של "תרבות שונה". בתמונה: מעונות באוניברסיטת סטנפורד שמאכלסים סטודנטים בתוכנית הרב-תרבותית אשר מבקשת לקדם חוויות חוצות תרבויות
השותפות היהודיות בדירה לא מוכנות לקבל את נ' מטעמים של "תרבות שונה". בתמונה: מעונות באוניברסיטת סטנפורד שמאכלסים סטודנטים בתוכנית הרב-תרבותית אשר מבקשת לקדם חוויות חוצות תרבויות

בחזרה למעונות. כדרך אגב פלטה נ' שביקשה להחליף את סידור מגוריה עם דיירת אחרת אשר עוזבת את המתחם. הן הגיעו להסדר שהיה מקובל על שתיהן ומשם היישר להנהלת המעונות. אלא שגם כאן יש שוות יותר ושוות פחות. תחילה נאמר לנ' כי אין כלל חדרים פנויים שאליהם תוכל לעבור. זאת על אף שהיא כבר סיכמה עם הדיירת הקודמת בדירה המיועדת להחליפה. לאחר מכן, נאמר לה כי השותפות היהודיות בדירה זו לא מוכנות לקבלה מטעמים של "תרבות שונה". נ' אינה מקיימת אורח חיים דתי. כך גם השותפות הנותרות. כל ארבע הסטודנטיות לומדות באותו מוסד אקדמי, מסומנות באותה הגדרה מגדרית וכפופות לאותם תנאים ואיסורים מתוקף היותן דיירות במעונות. אז על אילו "פערים תרבותיים" הן בדיוק מדברות? מכבסת המילים של הצעירות היהודיות הפלורליסטיות והמשוחררות כביכול הפכה את הגזענות שלהן ל"פערים תרבותיים". כמה נוח! לא כן?

עד כה חלקה נ' דירת מעונות עם שותפות דוברות ערבית. השפה, ורק היא, הייתה המכנה המשותף בין הבנות, שכן הן מגלמות את ההטרוגניות של דוברי הערבית במדינת ישראל. למרות זאת, אף אחת מהן לא הוטרדה מ"פערים תרבותיים". וההנהלה? נחשו לבד איזו גדה תרבותית היא בחרה לה.

כחלק מחובותיי וזכויותיי האקדמיות השנה, התאפשר לי להתעמק ביחסים בין כוח, חוק וזהות. מבין כל אלו מצטיירת תמונה כאובה של חברה המכפיפה חלק מאזרחיה ומשמרת יחסי כוח לא שוויוניים דרך דרישה למלא את המשבצת של מין, לאום ודת בטופסי הרשויות. כל עוד אנו מסכימות לכך, מבלי לשים לב בשקט אנו הופכות לכלי שרת של כוחות מהם ביקשנו להשתחרר זה זמן רב.

הפער שנוצר בין היציאה שלנו מחוץ לגבולות הכוח הממוסד אל חיי היום יום, הוא בדיוק הפער בין הטעות של התלמידים של נ', שתחילה טעו בסיווגה כרוסיה ולאחר מכן כאשר נוכחו לדעת כי טעו, זה לא שינה להם דבר, אז אולי נפער סדק נוסף בחומת האטימות והבורות שמקיפה אותנו בגלל שאנחנו נעים בעיניים עצומות.

יוליה פורשיק היא סטודנטית שנה ג' לפילוסופיה ומדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, ילידת פטרבורג, רוסיה, גדלה בקרית גת

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. דןש

    אין צורך בכתבה שלעיל להצביע על הגזענות במדינת ישראל ולא רק כלפי ערבים. החברה גזענית לגבי הרוסים, גזענית כלפי האתיופים, כל אחד והגזענות האופיינית לו.
    מבקרים תמיד את ההסתה בקרב הפלסטינים – במסגדים, בבתי הספר ובעצרות רחוב. אצלנו ההסתה אינה קיימת בפומבי אבל התייחסות ה"אדם מן הרחוב" אל האחר, מבלי שהוא מודה בזאת, היא התייחסות גזעית וגזענית.
    חבל שמוסדות ציבוריים וממלכתיים נותנים לזאת יד.

  2. רוויטל מדר

    יוליה תודה. היכן נדרשות סטודנטיות וסטודנטים למלא לאום, דת וטופס? בטפסים לקבלה לאוניברסיטה או בטפסים להרשמה למעונות?

  3. יוליה

    היי רוויטל,
    הדרישה היא בטפסי הקבלה למעונות, ולצערי אין שום אפשרות לעקוף את הסעיף הזה, אי מילוי סעיף זה , יוביל לפסילת הטפסים, וכמובן שאינו כולל בתוכו את האפשרות למלא ״אחר״.

    1. רוויטל מדר

      זה די מדהים יוליה בהתחשב בכך שאוניברסיטאות בארץ מסרבות פעם אחר פעם להגיש סטטיסטיקות אודות עצמן תחת הקטגוריות האמורות. הייתי שמחה להמשיך את השיחה עמך בפרטי. אם את מעוניינת כתבי לי madarevital@gmail.com

  4. פריץ היקה הצפונבוני

    התנהגות המינהל במעונות הסטודנטים סבה להצגדקת חרם ,לא רק בקשר לשטחים הכבושים אלא גם במוסדות בתוך ישראל. סבה נוספת מעורבות האוניברסיטאות בסיוע לכיבוש מלבד שת"פ עם הצבא גם בשוד ארכיאולוגי בשת"פ עם עמ תת אל-עד.אז אל תתפלאו אם זה יקרה.

  5. נח

    אם היו 3 בנות ערביות בחדר והנהלת המעונות היתה רוצה לשלב יהודייה נוספת, סביר להניח שהיו מתנגדות, ובצדק. טבעי שבמקום האישי והאינטימי, אנשים נוטים להתכנס ולהתחמם ליד מדורת השבט.
    גם דתיים וחילוניים יתקשו לגור בדירה אחת, למרות הנחיות המתקבלות באמצעות "תנאים ואיסורים מתוקף היותן דיירות במעונות" כלשונך.
    כתבת "מכבסת המילים של הצעירות היהודיות הפלורליסטיות והמשוחררות כביכול הפכה את הגזענות שלהן ל"פערים תרבותיים". אם את ממתגת את עצמך כפלורליסטית למהדרין, מדוע שלא תאפשרי לצעירות הנ"ל להחליט על בידול תרבותי? הרי זו מהות הפלורליזם!
    מאיזו עמדה שיפוטית את קובעת שהן גזעניות?