string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }
  • שבזי
    חידת שבזי
    סרטה של ישראלה שאער-מעודד מפרק את הדימוי של ר׳ שבזי
  • פלמנקו
    רוקדים לבנקאים
    על מאבקן הסוחף של מוזיקת וריקוד הפלמנקו בדרום ספרד

אף אחד לא צריך לעבור מסכת ייסורים בשביל לקבל חלון או דלת

הפגנת המחאה על מצב הדיור הציבורי בבאר שבע השבוע הראתה את כוחה של אחווה נשית אמיתית, של קבוצת נשים שעד לפני חודש לא הכירו זו את זו. ההיענות העצומה הראתה באיזה עצב חשוף הדברים נגעו, ואיזו חבית אבק שריפה ממתינה בשכונות ובאזורים המוזנחים של ישראל. גיבורות מאבק הדיור הציבורי בבאר…
רחל בית אריהרחל בית אריה

ממנהלות "פוליטיקלי קוראת", עיתונאית פמיניסטית

ביום רביעי האחרון, אירגנה קבוצה של 13 נשים מבאר שבע הפגנת מחאה על מצב הדיור הציבורי, ברחבת קריית הממשלה בעיר, מול הסניף המקומי של משרד השיכון. ההפגנה של הנשים (ובני זוגן), שהפיצו את הקריאה במודעות ברחבי העיר ובפייסבוק, משכה עשרות משתתפים ומאות עוברי אורח – שיותר מ-150 מהם חתמו על נכונותם להשתתף בפעילות בהמשך. ההצלחה המדהימה הזאת הראתה עד כמה נושא הדיור הציבורי ומצב השכונות המוחלשות בוער בעיר שמנסה למצב עצמה מחדש כ"עיר של הזדמנויות" וכ"בירת ההיי-טק של ישראל". היא גם הראתה את כוחה של אחווה נשית אמיתית, אותנטית, מהשטח: הצלחה גדולה שכל כולה של קבוצת נשים שעד לפני חודש בכלל לא הכירו זו את זו.

הפגנת מחאה על מצב הדיור הציבורי בב"ש, 30.04.14. צילום: רותי פררה
הפגנת מחאה על מצב הדיור הציבורי בב"ש, 30.04.14. צילום: רותי פררה

בפגישה הראשונה שלהן, בבית של איריס ודוד אוחיון, שש מחברות הקבוצה (חברות נוספות הצטרפו בהמשך) ערכו היכרות וסיפרו את הסיפורים האישיים שלהן. בתקשורת נהוג לכנות זאת "סיפורים קשים", אני קוראת להם סיפורי גבורה. מי שמצליחה לשרוד ולגדל ילדים מתחת לקו העוני במדינה שהתפרקה ממחויבותה לאזרחיה – היא גיבורה. מי שעושה את זה וגם נרתמת להוביל מאבק לשינוי היא גיבורת על. הנה רק אחד מהסיפורים, כפי שכתבה הנאבקת עדן טרנטו בפרופיל הפייסבוק שלה:

בגיל 13 וחצי יצאתי לרחוב,ילדה לבדה בין גינה לגינה בין בניין לבניין מחפשת אולי מקלט פתוח אולי יש מיזרון זרוק בחוץ רק להניח את הראש עד שהשמש בבוקר תיצא ואז אחפש פת לחם כידי לשרוד את היום שאחרי. היו לילות שבתור ילדה במקום לשחק בגן השעשועים פשוט הייתי מוצאת את עצמי יושבת במגלשה… היום אני במקום אחר במקום ששומר על הקן החם של הגוזלים שלו מפני האנשים שנקראים "עמידר" אלה שבאים ומוצאים אותי בלילה עם הילדים לרחוב. אלה שאני יוצאת לקנות חלב ומגיעים מהר וחותכים את צינור המים כידי שאשאר בלי מים בבית. ואלה שלא מוכנים לתת לי מחסה בפעם החמישית,כן…בפעם החמישית!!!! פלשתי לדירות עמידר מספר פעמים,וכל זה רק בשביל לתת לילדי קורת גג בטוחה. אני נמצאת בחובות של יותר ממליון שקלים,אין לי יכולת להחזיק דירה כלל . אני נלחמת על דירה בפעם החמישית וזאת הפלישה החמישית שלי,ואף אחד עדיין לא התעורר אף אחד לא קם ועוצר את כל הסבל הזה! הילדים שלי ואני סובלים מזה בלי סוף,מתי תבינו שמדובר פה על ילדים שרוצים פינה חמה וקבועה,להגיע לבית ולקבל ארוחה חמה. שאני יצליח לקום בבוקר ולא לפחד לצאת מהבית מחשש שכל הדברים יהיו בחוץ ואני וחמשת ילדיי ניצטרך להישאר ברחוב. עד מתי כל זה יהיה עד שמישהו יתעורר ויבין שזה לא משחק! … ילדיי הם כל עולמי,אני רוצה לגדל אותם בנחת ושלווה לצאת ולעבוד בכבוד כמו כל בן אדם נורמלי. אנא עיזרו לי מול המלחמה הגדולה הזאת שלי ושל ילדיי,אני חייבת את עזרתכם ופונה לליבכם כידי שתעזרו לנו למצוא את שלוותנו.

מפגישה לפגישה הטון השתנה – מבקשה לעזרה לתמיכה זו בזו, ואז לקריאה לפעולה. בתוך כמה ימים, הנשים יצאו אל משרדי עמידר כדי לחלק זכותונים לדיירי עמידר ולנפגעי דיור אחרים, וכך הן כתבו אז:

חגית סיגאוי:
הצטרפו אלינו שלא יהיו עוד אנשים במצבנו. ואתם אלה שיושבים בחוסר מעשה ומחכים שיעשו עימכם חסד, אנחנו לא מקבצים אנחנו שורדים! מה מבקשים? בסך הכל קורת גג. אני מניסיוני יכולה להגיד לכם שהקשבתי להם ואני בסוף החודש מוצאת את עצמי ברחוב בגלל בירוקרטיה אבל אם הייתי בת של זה לא היה קורה, אז תזיזו את עצמיכם והתחברו אלינו. אם אני בהיריון חודש אמצע שמיני יכולה לעמוד ולעשות גם אתם. אז תחשבו על העתיד ועל הילדים שלכם !!!!!!!

ג'ולי גנריך:
אני קוראת לכל דיירי דיור ציבורי ומסורבי דיור ציבורי להאבק בבירוקרטיה העגומה של המוסדות הממשלתיים העגומים שיש לנו! נא הצטרפו אלינו אל תתביישו, אל תפחדו, פשוט תלחמו יחד איתנו כי יחד זה כח!!!

איריס אוחיון:
גם המשפחות והאנשים שלא מחוסרי דיור אלא דיירי החברות המשכנות גם אצלכם אני מאמינה שיש איזה כאב בלב על ההשפלה שחוויתם כשהלכתם לבקש מהחברה המשכנת הנחה או שיפוץ או תיקון של ליקוי. זה לא משנה החברה המשכנת לא עושה לנו טובה זו חובתה לתחזק את המבנים שאנו גרים בהם ואף אחד לא צריך לעבור מסכת ייסורים בשביל לקבל חלון כדי שלא יהיה לו קר או דלת כדי שלא יכנסו גנבים אל תתביישו זה הם שצריכים להתבייש, זו חובתם לתת לנו מענה וזו זכותנו לתבוע זאת.

במהלך הפגישות עלה הצורך להביא את הקול מהשטח לפתחו של משרד השיכון, האחראי העיקרי למצב המחפיר של הדיור הציבורי. ההפגנה נקבעה ל-30.04, בין פסח ליום העצמאות, ורוח המאבק נוסחה באופן החד ביותר בשלט ענק שהכינו הנאבקות: החלטנו להפסיק לשתוק.

שלי מרגי:
אני לא יודעת מה איתכם אבל אנחנו מוכנות ומזמינות את כולכם לשעתיים בלתי נשכחות: יום רביעי 30.4.14 בשעה 10:00-12:00 ברחבת קריית הממשלה אנחנו ניהיה שם ויחד זה המון כוח!

ההפגנה עצמה, עם הסיסמאות "פיתוח הנגב זה דיור ציבורי", "הכסף בשטחים ואותנו מזניחים" ו"באר שבע דורשת דיור ציבורי", הייתה מפגן מרהיב של עוז רוח וחוסר בושה (במובן הכי חיובי של הביטוי), ששיאו בראיון סאטירי עם שר השיכון אורי אריאל, הפוליטיקאי שבז כל כך לצרכים של נפגעי הדיור (למעשה עם מסכה שנגזרה מצילום של השר). הקבוצה הבאר שבעית הובילה את הקריאות ואליהן הצטרפו פעילים חברתיים מהעיר ופעילות צוות דיור ציבורי, ביניהן רותי פררה, פעילה ותיקה ואמו של סרבן הגיוס אוריאל פררה (בעצמו פעיל למען הדיור הציבורי) שיושב כעת בכלא 6. ההיענות העצומה הראתה באיזה עצב חשוף הדברים נגעו, ואיזו חבית אבק שריפה ממתינה בשכונות ובאזורים המוזנחים של ישראל, תחת סיסמאות הפיתוח והשגשוג שהממשלה מנסה למכור לנו.

תוך כדי הפעילות, ממשיכה כל הזמן חשיבה קדימה:

אני רוצה לפתוח ולעורר מודעות לצעירים, אלה שהתחתנו עכשיו וחלקם מסוגלים להשכיר אבל כשיהיה ילד מה יהיה? או צעירים שגרים אצל ההורים. זה יוסיף המון אנשים למאבק.

"זאת רק ההתחלה", הבטיחו הנשים בסיום משמרת המחאה, ואת עוצמתו של הניצוץ הזה, את הפוטנציאל שלו להתפשט לכל הארץ ולשנות את המציאות, אפשר אולי לתמצת בדברים שכתבה אתמול איריס אוחיון, דיירת עמידר ואחת מ-13 המופלאות, לנפגעי דיור מדימונה שרק החלו במהלך דומה של גיבוש קבוצת מחאה:

דימונה לילה טוב, חייבת לשתף אתכם ולעודד אתכם כי ההצלחה היום במחאה היתה גדולה. גייסנו למעלה מ-150 אנשים שזה נגע להם ורוצים למחות, אתם חייבים גם לעשות משהו כזה. אל תחשבו שזה לא עוזר: אנחנו בהלם ממה שהיה אתמול בקריה - אספנו 150 אנשים שרוצים לבוא להפגין ועוד מאות תומכים, וכל היום יש בפייס תגובות.

הכותבת היא פעילה בצוות דיור ציבורי. לעמוד הפייסבוק של הצוות ולהצטרפות למאבק 

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. איריס

    רוצה לציין כי המחאה שלנו היא המחאה הכי חשובה והיא נוגעת לכל אחד ואחד
    לכל מעמד הבניים שקורס. לא יכול היום לחסוך לילדיו כדי שיהיה להם עתיד טוב יותר זה אומר שהם לא יוכלו לקנות בית בתנאים שיש הם זה לא אפשרי
    מה שהיה ביום רביעי זה חלום שיתגשם
    כי ביום הזה חלטנו לא לשתוק יותר ולא להתבייש כי אני לא לבד וזה פשוט מתפרץ מכולם החוצה וזה מדהים
    תודה לכותבת הכתבה זה מחמם את הלב שכותבים בשקיפות שבת שלום

  2. מאיר עמור

    חיזקו ואימצו. אני מבקש לצרף אליכן את קולי.
    תודה רבה.
    מאיר עמור

  3. דן

    גיבורות על של ממש,
    מרגש ונותן הרבה תקווה
    כולנו דיור ציבורי!

  4. סהר

    גם נשים וגם עניות וגם מזרחיות, זה ממש מרשים. כל הכבוד ותמשיכו, הלוואי ותהיה לכם רוח ההתמדה למאבק כל כך חשוב זה.

    בהצלחה!

  5. ריטה

    בשביל זה הקמנו מדינה? לדפוק את האזרחים ולשמן את השמנים????

  6. ראובן גרבר

    ביבי מדבר על מדינה יהודית ונוקט במדיניות של סדום מבחינת היחס לגר ליתום לאלמנה, ולעניים.