• ביטון-יפעת-1
    פודקאסט חדש
    "אנחנו הגנרליות של הביטחון החברתי" - ראיון עם יפעת ביטון
  • קושמרו ואברמוביץ
    בעקבות הבבונים
    מה קרה כשכתבי אולפן שישי יצאו לפגוש את הילידים בשדרות?

בית ספר לילדי מהגרים בגינת לוינסקי: דילמה ללא פתרון

יוזמתה של עיריית ת"א-יפו להקים בית ספר יסודי נוסף לילדי המהגרים והפליטים בדרום העיר, עוררה תגובות סוערות וצודקות מכיוונים שונים. בכל מקרה, כל עוד ממשלת ישראל לא תפתור את הבעיות העקרוניות של טיפול בפליטים – לא יהיה גם פתרון טוב לדילמות מהסוג הזה
נוגה דגן-בוזגלו

חוקרת במרכז אדוה והלה למען החינוך בשכונות, עיירות הפיתוח והכפרים

לאחרונה הודיעה עיריית תל אביב-יפו על כוונתה לפתוח בית ספר יסודי נוסף, סניף של בית הספר ביאליק-רוגוזין, לילדי המהגרים והפליטים בדרום תל אביב. המיקום המיועד הוא גינת לוינסקי (באותו המקום בו פעל בית הספר ביאליק לפני שאוחד עם רוגוזין).

התגובות הידועות לא איחרו לבוא. פעילי שכונות מדרום תל אביב מתנגדים בתוקף – מבחינתם מדובר בהעמקת הבעיה של ריכוז המהגרים בשכונות הדרום הסובלות גם ככה מהזנחה מתמשכת, מחסור במוסדות חינוך איכותיים וחוסר ביטחון. זאת, במיוחד כאשר הדרישה שהופנתה לעירייה להקים תיכון עיוני איכותי בדרום אינה זוכה למענה, והנה תקציב לפתיחת בית ספר לילדי הזרים דווקא יש. מעבר לכך, פתיחת בית ספר כמתוכנן כמוה כהודעה של העירייה כי אין מה לעשות והפליטים יישארו במחוזותיהם לנצח. תושבי דרום תל אביב דורשים לבנות את בית הספר במרכז או צפון תל אביב בטיעון המוצדק שלא ייתכן שקליטת המהגרים והפליטים בישראל על כל מורכבותה צריכה ליפול על כתפיהם בלבד. לחילופין, עולה הדרישה לפזר את הילדים בבתי ספר יסודיים ברחבי מרכז וצפון תל אביב.

פעילי ארגוני הסיוע לפליטים (שרובם המכריע אינו גר בדרום תל אביב) מתרגזים כרגיל על "גזענותם" של תושבי הדרום ועל התייחסות לילדי המהגרים כחפצים שניתן להעבירם ברחבי העיר. הרי הזכות ללמוד בבית ספר היא זכותו של כל ילד גם אם הוריו אינם אזרחים חוקיים ומה יותר הגיוני מלבנות בית ספר בלב אזור המגורים של הפליטים, הלוא הוא גינת לוינסקי. זאת, במיוחד כאשר חלק מתושבי דרום תל אביב לא מוכנים שילדי המהגרים ישתלבו בבתי הספר בהם לומדים ילדיהם. אגב, זו היא גם עמדתם של חלק מתושבי מרכז וצפון תל אביב אשר מתחרים על הרישום לבתי ספר "צפונים" הומוגניים יחסית כמו גרץ וגבריאלי ומתייחסים לבית ספר בלפור האינטגרטיבי כאל נחות. שלא לדבר על הבריחה של התושבים המבוססים לבתי הספר הייחודיים – אבל זו גזענות שקטה שאינה זוכה לכותרות.

תהלוכת פורים ביאליק רוגוזין. מתוך דף הפייסבוק
תהלוכת פורים ביאליק רוגוזין. מתוך דף הפייסבוק

לפי מיטב ידיעתי, בוויכוח הזה לא נשמעת עמדת המהגרים והפליטים עצמם. מאחר ואיני תושבת תל אביב ואין לי קשר ישיר עם קהילת הזרים בה, איני יודעת מה דעתם. סביר שהיא אינה אחידה.

כיום, ילדי הפליטים ורוב ילדי המהגרים לומדים בביאליק-רוגוזין. מיעוט קטן משולב בבתי ספר ברחבי העיר. במרכז תל אביב בית הספר העיקרי שקולט ילדי מהגרי עבודה וילדים מדרום העיר בכלל הוא כאמור בלפור, שם לומדים כשני ילדי מהגרים בכל כיתה לצד תלמידים מהשכונה, מכרם התימנים, מפלורנטין ומנווה צדק. לדברי אחת האמהות שבתה לומדת שם, האינטגרציה מסתיימת בשעה אחת בצהריים כאשר ילדי המהגרים עוברים למועדוניות משלהם שהן זולות יותר ופועלות עד שעות הערב. לעומת זאת, בביאליק-רוגוזין הילדים מרגישים טוב. הם אינם חווים עוינות ואפליה, מקבלים חינוך ישראלי, וצוות המורים מגלה רגישות ומעורבות בקשיים בהם הם ובני משפחותיהם נתקלים. למעשה, בית הספר מתפקד כסוג של חממה שמרחיקה אותם מעט מהתמודדות עם יחסה של החברה הישראלית כלפיהם.

במסגרת עבודתי בארגון הל"ה (הורים למען חינוך), פנתה אלי לפני כמה שנים אם חד-הורית ישראלית מדרום תל אביב שאימצה ילד ממוצא סודני. הילד למד בבית ספר באחת משכונות דרום העיר, יחיד בכיתתו לצד כשלושה ילדי פליטים נוספים בכל בית הספר. הוא סבל מהתנכלויות בלתי פוסקות מצד התלמידים הישראלים ומיחס עוין של חלק מהמורים. הוא לא נפגש אחר הצהריים עם תלמידים אחרים והיה מבודד. לבסוף, החלטנו להעבירו לביאליק שם השתלב ללא בעיות.

האינסטינקט הראשוני שלי והמחאה המוצדקת של תושבי דרום תל אביב אומרים – לפזר. אין סיבה ליצור גטאות. יש ערך לאינטגרציה, והגיע הזמן שגם תושבי המרכז והצפון ייקחו חלק בנטל הקליטה. מנגד, הרי מדובר בדיוק באותה מתכונת של אינטגרציה כפי שנעשתה לתושבי דרום תל אביב – שילוב קבוצות קטנות של ילדים רחוק מהבית שנותרים מבודדים בשונותם; הוריהם מנותקים מבית הספר; ובית הספר מנותק מהקהילה שלהם. הילדים נשפכים מהאוטובוסים וחוזרים בסוף היום לבתיהם.

מבחינת הישגים לימודיים, מחקרי האינטגרציה כפי שבוצעה בפועל מצביעים על כך שרק קבוצה קטנה של תלמידים חזקים שנשלחו לבתי ספר בצפון תל אביב הרוויחה. הרוב סבל פעמיים – לא שיפר הישגים, שיעורי הנשירה היו גבוהים, ואם שרדו את החטיבה שולבו לרוב בתיכון במסלולים מקצועיים. האינטגרציה החברתית פחות או יותר נכשלה.

ההצעה לבנות בית ספר לילדי פליטים ומהגרים במרכז או בצפון תל אביב קוסמת, למשל בנווה צדק – שכונה מצוחצחת ומטופחת ולא רחוקה מדי מאזורי המגורים של הפליטים. אבל גם זה בעייתי. הרי ברור שהדבר לא יביא להגירת הפליטים לשכונות אלה שכן מחירי הדיור שם גבוהים בהרבה. סביר להניח שתושבי השכונה לא ישלחו את הילדים שלהם לאותו בית ספר, ויעשו הכל כדי למנוע את הקמתו בנימוקים אורבניים שונים כגון "כושר נשיאה", "פגיעה בשטחים ירוקים", "צפיפות" וכד'. קריטריונים שלעולם אינם חוצים את קו רחוב יהודה הלוי. התוצאה תהיה שבית הספר יפעל כגטו בתוך השכונה והסובלים העיקריים יהיו ילדי המהגרים שילמדו בכלוב זכוכית.

קשה להימנע מציניות. אולי נבנה אי בים, נקים שם בית ספר ונשכן את הפליטים והמהגרים בבקתות צפות מסביבו, כשאוטובוס-סירה יסיע את המבוגרים למקומות עבודתם בעיר. ליטל אפריקה מול חופי ישראל. אבל בנפרד. מודל קליטת פליטים חדש שנוכל להפיץ גם לגוים.

מדי שבוע אני עוברת במחוזות גינת לוינסקי, בדרכי לרכבת. אני מזדהה עם אומללות הפליטים ועם מצוקת התושבים ומברכת שאני לא גרה כאן. שום דבר לא נראה טוב. כל עוד ממשלת ישראל לא תתגייס לפתור את הבעיות העקרוניות של טיפול בפליטים – מדיניות הגירה מסודרת, אפשרויות תעסוקה ודיור שלא על גבם של תושבי דרום תל אביב, אין פתרונות טובים לסוגיות בודדות כמו היכן ימוקם מבנה בית ספר.

נוגה דגן-בוזגלו היא היועצת המשפטית בארגון הל"ה למען החינוך וחוקרת חינוך במרכז אדוה

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. דרור BDS

    מאי גולן בכנס תושבים ופליטים מסרבים להיות אויבים כי ביחד אין עליהם: "איש רכב על חמורו וראה איש אחר ההולך ברגל. הוא הזמין אותו לרכוב איתו. הולך הרגל עלה על גב החמור והעיר: "כמה זריז הוא החמור שלך!" רכבו עוד ואז אמר הזר: "כמה זריז הוא החמור שלנו!" אמר לו בעל החמור: "רד!" שאל: "למה?" אמר לו: "אני חושש שעוד מעט תאמר – ‘כמה זריז הוא החמור שלי’…"
    מתוך: תום שגב – ימי הכלניות: ארץ ישראל בתקופת המנדט, ירושלים: כתר, 1999. (עמ’ 333-334)

    ***

    בכנס המשותף תקפו הן מאי גולן והן מה שמכונה ארגוני זכויות אדם את מה שמכונה ממשלה של מדינה כלשהי המכונה, בחוגים מסוימים, ***** (מפאת כבוד האתר וקוראיו איני מציין את שמה המפורש של המדינה הזו). נציגי הארגונים א.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט ב*****, האגודה לזכויות האזרח, המוקד לפליטים ולמהגרים, רופאים למען זכויות אדם ואמנסטי אינטרנשיונל ***** תקפו בחריפות את טיפול הממשלה במבקשי המקלט: "מבקר המדינה מצטרף היום לביקורת המתמשכת של ארגוני זכויות האדם על כישלונה הגורף של הממשלה בטיפול במבקשי המקלט בישראל. הדו"ח שפורסם היום תוקף בחריפות כל היבט במדיניותה של הממשלה כלפי מבקשי המקלט, ממניעת שירותי הבריאות והרווחה, דרך ההימנעות המכוונת מהסדרה חוקית של העסקתם ועד הפקרה בטיחותית של ממש". (מתוך דף הפייסבוק של פרופ' מאגנס).
    מאידך, מאי גולן בחרה להתרכז בענייניהם של התושבים המקומיים והזכירה, תוך מתן קרדיט לחנין זועבי, שהתושבים אינם מהגרים: "מה אתה אומר מר ביבי נתניהו באמת?! איזה הישג מרשים! רק אל תשכח שנשארו פה עוד 100,000 מסתננים בלתי חוקיים שממררים את חייהם של מאות אלפי תושבים…הרבה יותר מ- 5827…ודרך אגב המספר הזה לא מכסה – קצב ילודה של שנה אחת אפילו של המסתננים הבלתי חוקיים מאריתריאה וסודן…". (מתוך דף הפייסבוק של ח'ליל א-סכאכיני – שיתף תמונה של בנימין נתניהו שנועדה במקור לצרכי תעמולה). https://www.facebook.com/may.golan.7/posts/10152406964003118

    בניגוד לארגוני זכויות האדם האוניברסליים, המתאימים את מוסריותם ופעילותם לערכים אוניברסליים – דיבורים אין קץ על הכרה בעוול ואפס דיבורים על תיקון העוול – ברית זכויות האדם הלאומית הדמוקרטית "העיר העברית" עוסקת בעיקר בדרכים לתיקונו של העוול, כאשר ההכרה בעוול היא דבר מובן מאליו – ראשי הארגון חווים אותו על בשרם יום יום ושעה שעה. טועה נגה דגן בוזגלו כאשר היא מנסה לייצג את עמדתם של תושבי דרום ת"א בכל הנוגע למקום לימודיהם של האורחים הלא קרואים. העמדה הרווחת היא שכל הסיפור על הבי"ס הזה הוא ספין שכל מטרתו להסיט את הדיון הציבורי מהבעיה העיקרית – כיבוש דרום ת"א.

    ע"פ דוח המבקר, כ-12 אחוז מהתינוקות שנולדו בעיר במחצית הראשונה של שנת 2013 נולדו לזרים. על פי האומדנים הקיימים של עיריית בתל אביב, בשנת 2011 מנתה אוכלוסיית הזרים כ-61,000 נפש, שהיוו כ-61 אחוז מאוכלוסיית השכונות בדרום תל אביב וכ-13 אחוז מתושבי העיר באותה שנה. יש לציין כי בשנים האחרונות הצטמצמה אוכלוסיית הזרים.
    מוסיף גבי ברבש: "בתל אביב חיים כיום כ-80 אלף מסתננים מאפריקה, המהווים כ-15 אחוז מאוכלוסיית העיר. בשנה האחרונה נולדו כ-700 תינוקות לאימהות אריתריאיות וסודניות, וכיום יש בממוצע שתי לידות ליום", כך מסר היום פרופסור גבי ברבש, מנהל המרכז הרפואי איכילוב, בדיון שקיימה בכנסת השדולה למען השבת המסתננים. "הבעיה היא שסגרו את הגדר אבל לא סגרו את העלייה הטבעית, ומספר האריתראים שנולדים אצלנו עולה משנה לשנה", אמר ברבש.

    אפשר להתבונן על הברית הלאומית הדמוקרטית כעל ארגון לאומני. אפשר לכנות את תומכיה גזענים. אפשר להפיל על מה שמכונה הממשלה ועל התושבים שבחרו, לכאורה (הנתונים מראים אחרת), באותה ממשלת זדון את כל האחריות לקולוניאליזם המשתולל ברחובות. אלא שאותם תושבים לא מעוניינים לשמוע על כל הזוועות שעברו אותם מהגרים החל מסודן, המשך במחנות העינויים בסיני וכלה במחנות הכליאה במדינה הציונית כל עוד הם עצמם נתונים במצור. הדיווחים של מה שמכונה ארגוני זכויות אדם אינם מתייחסים כלל לזוועות היום יום העוברות על תושבי דרום ת"א, אילן ליאור לא טורח ליידע את קוראי הארץ מה מתרחש ב"שכונות", פרסומים בכל "אתרי השמאל" עוסקים אך ורק במצוקותיהם של המהגרים.

    ***

    מאי גולן: "גן לוינסקי יום שבת!!! [24 במאי 2014 – מה שמכונה יום העצמאות האריתראי] התעללות בתושבי השכונה המדוכאים !!! מוסיקה, רעש, ואלפי מסתננים אריתראים בגינה – שאף יהודי לא יכול לעבור בה! מאות שוטרים מקיפים את המקום ואנחנו חיים בגיהינום!
    איפה עוד זה היה מתאפשר?! רק בפח אשפה של מדינת דרום ת״א המופקרת!
    אני לא הייתי מקבלת אישור להפגנה כזאת! הם כן עד 10 וחצי בערב לא פחות ולא יותר"! https://www.facebook.com/photo.php?v=10152425181808118

    שבוע קודם, שפי פז: "אז אתמול היה יום קשה במיוחד בשכונות. המון אירועים בגינות, המון מוסיקה מחרישת אוזניים בכל שעות היום, המון תגרות וקטטות, המון קריאות לפיקוח ולמשטרה. הסרטון הזה צולם בגן התקווה אתמול אחר הצהריים לפני יציאת השבת. להזכירכם, רוב התושבים באזור שומרי מסורת. המדורה הודלקה באמצע הגינה על הדשא. החוגגים הם אפריקאים. עכשיו תשאלו את עצמכם למה אנחנו זועמים… ולקינוח. 1.30 בלילה. רחוב סלמה. כל היום בקעה מהאזור מוזיקה רועמת. כעת התריס מוגף ורק האור הכחול המסתנן מלמטה מעיד שיש אנשים בחמארה. ניידת משטרה עוצרת. השוטרים מרימים את התריס ומוצאים מאורת אלכוהול. אחרונה יוצאת בעלת המקום. את החמארות מנהלות נשים כי אותן לא עוצרים".

    שבועיים קודם, שפי פז: "הסרטון הזה – קשה, נפיץ, מעורר אי־נוחות – מבטא טוב מכל הדיבורים שלי את המתח בין שתי האוכלוסיות שנכפו זו על זו בשכונות עוטף תחנה מרכזית. גם אם בהתחלה, בהתנהלות נכונה וזהירה ובהשקעה גדולה בתשתיות, היה אפשר איכשהו לבנות דו-קיום עדין, היום הכול רותח ומבעבע. שתי קהילות שחיות זו לצד זו באיבה גלויה או סמויה, חולקים אותם רחובות, אותן חנויות, אותם אוטובוסים ואותן פיסות דשא, נלחמים על אותם פירורי חינוך ורווחה ובריאות. אין פה אהבה, גם לא שכנות טובה. רוב תושבי נווה שאנן כבר עזבו מזמן, גם רבים מהצעירים שבאו לשכונה בשנים האחרונות. רוב תושבי שפירא, אלה שנשארו, כופפים את הראש וממשיכים הלאה, ילדים, הורים, פרנסה. הם אנשים סובלניים, או אולי מיואשים עד עפר, ולא תשמעו אותם צועקים ומפגינים. רק תנו להם לעבור את היום בשלום. אבל בכל מפגש ברחוב או בגינה או במכולת חוזרת באוזני אותה האמירה: "אי אפשר לחיות ככה יותר".

    הסרטון הזה ערוך מקטעים שצולמו במוצ"ש בלילה מול אחת החמארות ברחוב סלמה. שורת החמארות (כולן עסקים לא חוקיים, כמובן) ממוקמת בגבו של בית ספר יסודי, ליד מעבר שמוביל היישר לגינת דה מודינה ולגני הילדים. הן פועלות בגלוי, לאור היום, וכשנרשמות תלונות על רעש והפרות סדר ומגיעה המשטרה, מגיפים את התריס מבחוץ וממשיכים לשתות בפנים. הבחורה האריתראית שרצה בתחילת הסרטון ומעיפה מעליה את הפעיל שלנו היא הבעלים של החמארה. זה לא העימות הראשון איתה. האריתראים שמתווכחים עם תושבים ומלגלגים על הדרישה לעזוב, התחילו לשתות שעות לפני כן והמשיכו לשתות גם אחרי שהלכנו. בשבילנו זה היה עוד לילה אחד בסדרה ארוכה של לילות בארץ ההפקר".
    https://www.facebook.com/sheffi.paz/posts/10203711206720970

    ועל זה אפשר להוסיף תמונות של מהגרים אריתראים המתחתנים ומובאים לחתונותיהם בלימוזינות מפוארות, נתונים על ארגוני פשיעה המגלגלים מיליארדים של כסף שחור (למען הסר ספק: אין מדובר בגזענות, הכוונה לכסף שלא מדווח כחוק), אי כיבוד המסורת היהודית ע"י המוני המסתננים, כולל ביזוי של בתי כנסת והבערת אש בשבתות, ועוד ועוד. כשמתעלמים מכל זה ומדווחים אך ורק על אומללותם של מה שהם מכנים פליטים, אין להתפלא כי ארגונים אלו מכונים ע"י התושבים כארגוני הסיוע וקרנות להשמדת ישראל. הנזק לשאר המאבקים, הצודקים שבמאבקים, של מה שמכונה שמאל הוא עצום. הוא גם בלתי הפיך.
    במדינת כל גזעניה, במדינת כל אשכנזיה, ימשיכו לדון האם לכנות את אלו מסתננים או פליטים. יש הרי נרטיב, וצריך לציית לחוקי השפה. ויש גם חוק, ואם מישהו, למשל המדינה, מפרה אותו, צריך לפנות לבגצ, וגם לפרסם את זה בעתון הארץ. והתושבים? גזענים. כי אם פתאום יכירו בנרטיב השולל את היותם של התושבים גזענים, איך יסבירו – ראשית לעצמם, שנית לאילן ליאור, שלישית לבגצ ורביעית לכל העולם כולו – את זכותם המוסרית וההיסטורית של מסת האורחים מאריתריאה שנטו ללון לבוא ולהצהיר: גינה ללא פליטים לפליטים ללא גינה?

    היכן ניתן למצוא מי מסרבני המצפון (חחח) שיבוא ויאמר: גם אני מסרב להקמתו של בי"ס לילדי מהגרים בגינת לווינסקי. מדוע? בגלל הכיבוש.

  2. פריץ היקה הצפונבוני

    אין לי פתרון מהשרוול. רק תודה לנוגה שהציגה את הנושא הכאוב שתחילתו בהבאת הפליטיםלשכונה המוחלשת וזה גורם סבל נוסף לאנשיה קשי היום. גם אני עובר שם לעיתים קרובות. נראה לי בכ"ז שהפתרון בי"ס בקרבת מקום למגורי הפליטיםכולל ,,מגורים בגן לוינסקי שאת זה צרך לפתור בדחיפות.

  3. בר

    מספיק עם מכבסת המילים.!!!!..הם מסתננים / עבריינים /..פורצי גבולות תרתיי משמע וזאת כשתושבי דרום העיר ת"א ועד כמה שכונות ברחבי ישראל נכבשו וחטפו את -"העקיצה" –הגדולה ביותר שנכפתה עלייהם בעידודה של ממשלת ישראל …אך אל דאגה רבותיי כל מדינת ישראל הולכת –"להיעקץ "–ובגדול..חלם!!!!!!!!