string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

דוד הנחלאווי, הפריפריה והשטחים

מה גרם לרבים כל כך להתייצב מאחורי דוד הנחלאווי? ומדוע כל הדרמה הזאת נעלמה כל כך מהר? התבוננות על אירוע שחשף את הפער בין צה"ל של מעלה לצה"ל של מטה, ובאופן אירוני גם חשף להרף עין את קן הנמלים של הכיבוש
איתמר טובי (טהרלב)

בוגר החוג לשפה וספרות גרמנית ומוסמך המחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית

נוהגים לומר שצה"ל הוא מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית. כשחושבים על זה – זה די מדויק. לפחות בכל מה שנוגע לשאלות כמו מי נוכח בו ומי נעדר, מי מקבל את תפקידי הצווארון הכחול ומי "נושא בנטל" של ההון החברתי המגיע עם התפקידים שהוגדרו כנחשבים. רובנו לא עושים הרבה כדי לשנות את הסדר החברתי הזה. לשנות משמעו להתקומם, וכשיש כל כך הרבה לאבד, לא מתקוממים כל כך מהר. נסו לחשוב על אירוע משמעותי של התקוממות פריפריאלית רחבה מן העשורים האחרונים..

אם לא מצאתם, ייתכן שהיתה לנו אחת כזו, וייתכן שרובנו פספסנו אותה. קוראים לה דוד הנחלאווי. דוד הנחלאווי הוא לא רק אדם. דוד הנחלאווי הוא לא אותו דוד אדמוב מהנח"ל. יש זהות מצומצמת מאוד בין השניים. דוד הנחלאווי הוא הפריפריה. לא מאמינים? תסתכלו בתמונות התמיכה בו: מג"ב, ג'ובניקים, רוסים, דתיים, מתנחלים, פיקוד העורף, תחזוקה, מזרחים, משטרה, אתיופים, משטרה צבאית. כנראה שלא תראו את חיילי וחיילות 8200 מזדהים עם דוד הנחלאווי, לא את טייסינו המצוינים, וגם לא את לוחמי היחידות המובחרות.

המעמד האסטרטגי והמעמד המקלל

צה"ל השתנה מאוד מאז המלחמה שהכניסה את הפריפריות לשיח הישראלי והפילה את שלטון המערך. אז צה"ל היה צריך אותם. הוא היה צריך את בני מסס (העיניים של המדינה) שיסתער עם חבריו על החרמון, את ההסדרניקים שיבואו בבגדי חג לשדה המערכה. זו היתה המלחמה האחרונה (עד כה) שבה הכמויות היו כה חשובות לצה"ל. צה"ל השתנה בכך שהוא לא רוצה יותר את כמויות האנשים האלו כי הוא חושב שהוא יכול לנצח מרחוק, בשקט, אם רק יידע מספיק. ופתאום כל הפריפריות שחשבו שהצבא הוא מקפצה גילו שבעצם יש שני צבאות – "צבא מג"ב" (החיילים שעושים עבודות משטרה של הכיבוש) ו"צה"ל האסטרטגי" (החיילים/קצינים שינצחו, יעצבו וידמיינו את המלחמה).

בצבא הראשון נמצאים רוב בני הפריפריות. בצבא השני שולטים בני רצועת הסושי: תל אביב-הרצליה-רמת השרון. הצבא הראשון עומד במחסומים ובמחסנים, הצבא השני נמצא בפעולות החשאיות, מעבר למסכים ובמשרדי הפיקוד הבכיר. שני צבאות שלא ידעו שהם לא צבא אחד עד שהחייל דוד הגיח לעברנו ועימו כאילו במקרה המציאות של הכיבוש הממשי. או אז נודע לנו שיש את צה"ל של מעלה שמתייחס לכיבוש כשדה ניסויים רציונלי מוכוון רווח ומוניטין, ואת צה"ל של מטה, העוסק בשיטור המציאות בשטחים ואחראי למנוע מהג'ונגל המזרח-תיכוני לפרוץ לווילה הלבנה, ולהפריע לצה"ל של מעלה לחשב דוקטרינות מרשימות ונקיות.

מה הוציא רבים כל כך לרחובות הווירטואליים בעקבות דוד הנחלאווי? אם נחרוג לרגע מהפרשנות המיידית, זו שרואה הכל דרך עיני הכיבוש (נגד או בעד), נראה שלפחות בהתחלה לא העימות עם תושבי חברון שמצולם בסרטון אלא הודעת דובר צה"ל, שופרו של הפיקוד העליון, היא מושא ההתקוממות. בתחילה, כזכור, הודיע הדובר כי "התנהגותו של החייל בסרטון חריגה ואינה עולה בקנה אחד עם המצופה ממנו" וכי "הנושא ייבדק וככל הנראה, החייל יודח מהיחידה ולא יחזור לשרת בתפקידי לחימה". אך מה חריג כל כך בהתנהגות? האם לא ראינו כמותה בכל עימות בין נציגי החוק לאלו שמתקוממים נגדו? חה"כ והאלוף שטרן, מי שהבין היטב מה צריך להגיד כדי להתקדם במערכת, הואיל לפרשן עבורנו את הזעזוע: "אני מודה שלמעט הקללות לא הזדעזעתי מהתנהגות החייל".

כלומר מה שהוציא את הדובר משלוותו היו הקללות, המראה התדמיתית האלימה שדוד הנחלאווי הפנה כלפי צה"ל. האלימות הנדרשת כדי להפציץ אי שם, בעזה, בלבנון, בסודאן, חבויה עמוק בשיטה. אבל במפגש הבלתי-אמצעי בין נציגי המשטר ואלו שניצבים כנגדו, האלימות האנושית יוצאת החוצה, ועולה על פני השטח – ועם זה הפיקוד הבכיר של צה"ל לא מצליח להזדהות. לכן דובר צה"ל השליך את דוד הסימבולי ממנו והלאה ואף עשה שימוש בהשלכתו של דוד האמיתי לכלא, מבלי להבחין בין סיבת ההשלכה שבה נקב בהמשך לאירוע המדובר.

מתוך עמוד הפייסבוק "גם אני עם דוד הנחלאווי"
מתוך עמוד הפייסבוק "גם אני עם דוד הנחלאווי"

דובר צה"ל כנראה צודק: צה"ל האסטרטגי איננו אלים, וגם איננו, אוי לאזניים, מקלל. צה"ל האסטרטגי מגיע ומשתלט באישון לילה ואז חומק ונעלם. צה"ל האסטרטגי פוגע ממרחק של מאות קילומטרים דרך היגיון של לייזר, שנוכח בעודו אינו נוכח. צה"ל הזה ידוע רק לבכירים ולפרסומים זרים. צה"ל האסטרטגי לא מתערבב, למעשה הוא בכלל לא מכאן, הוא כאילו מעל הפיזיקה. וצבא מג"ב? צבא מג"ב מתעסק במלאכה היומיומית והשוחקת של תחזוק מצב הביניים המתמשך של חצי כיבוש-חצי אוסלו, של שמירה מתישה על גבולות ארוכים, של חיכוך יומיומי עם אוכלוסיות ומצבי קצה. למעשה, צה"ל האסטרטגי הוא הווילה, ואילו צבא מג"ב הוא החומה של הווילה אל מול הג'ונגל. ולרגע, כשנראה מהווילה שהג'ונגל והחומה חד הם, מיד יוצאים יושביה לקצץ בגידולי הפרא. בין כך ובין כך, מגלים אלו שהובטח להם שהצבא הוא מקפצה לישראליות, שהם הפכו שוב להיות חוטבי העצים ושואבי המים של אלו הנושאים בנטל ההיי-טק, היישר ממחשבי 8200 הזוהרים.

אם תרצו, בזווית מגדרית יותר, החיילים התמרדו על כך שלא ניתן להם להגשים את גבריותם בצבא טכנולוגי מאחר שהזהות שלהם מושתקת ועוברת דה-לגיטימציה כגבריות הקשורה בטבורה לתפעול תצורות של אלימות גלויה ובלתי-אמצעית. אך יותר מכך, החיילים המוחים מתקוממים על המחיקה השיטתית שלהם מהתדמית (הרציונלית) שהצבא המנומס מנסה ליצור לעצמו. כשהחיילים התומכים בדוד הנחלאווי מכריזים – "כולנו דוד הנחלאווי" הם בעצם חושפים את האיד האלים והמביך של צה"ל ולמעשה מסמנים/מזהמים את צה"ל כולו בתדמית של אלימות ספונטנית, לא מנומסת, לא מאופקת כמו של "פַלַּנגות", ולא רציונלית.

אם כן, מה שמבחין בין שני הצבאות הוא מרחב הייחוס הרלוונטי. צה"ל האסטרטגי עסוק בשאלה התדמיתית, האופן בו הוא יהיה מדומיין כרציונלי, עצמתי, רואה ואינו נראה, בעל מוניטין ומאופק על ידי צבאות אחרים. המרחב הרלוונטי שלו כלל איננו המחסום הממשי בחברון אלא דעת הקהל העולמית. איך יראו אותנו בביקור הבא, או בנסיעת העסקים הבאה. השאלה שמעסיקה את החיילים, כמו דוד הנחלאווי, היא החוויה היומיומית שלהם בניהול הכיבוש הממשי במקביל לניהול הזהות (הגברית) שלהם בתוכו.

שוברים שתיקה: התקוממות שחורה במרחב הלבן

הדרמה שהפתיעה את בסיס ההבנה הישראלית גם מיהרה להיעלם, והמהירות שבה היא נעלמה מעלה חשד שיש חוסר יכולת להכיר ולהבין את המשמעות המלאה של מה שהתרחש (כמובן שכמו במקרים אחרים, מכיוון שישראל לא מסוגלת להתמודד עם שאלת הפריפריה של עצמה, מיהרו קולות של אנשים כמו מיכאל בן ארי להיכנס לריק שנוצר).

בהמשך, ידוע לנו שבמצב המרידה והסירוב המוכרים בצה"ל, מככבים ילדים אשכנזים טובים שגדלו לתוך פריבילגיה כלכלית המאפשרת להם "לסרב", בלי שהדבר יפגע בסיכויי חייהם הגבוהים. בפרשת דוד הנחלאווי נוצר מעין סדק בשיטה דווקא ממקור לא צפוי. כמו שכבר צוין, הדבר קשור לשינויים המתרחשים בצבא הישראלי אשר דרדרו את מעמדם של חיילי השדה ממגיני המולדת בעבר למעמד של קאסטת המאבטחים (וראו כמה מהם עובדים במקצועות אלו לאחר הצבא). לכן יש להתייחס לתופעת דוד הנחלאווי גם כקריאה להכרה בפניו האמיתיות והלא ממלכתיות של הצבא שמרימות ראש בעידן הרשת: הדיאלוג של המפגינים, המקוונים והלא מקוונים, למען דוד הנחלאווי כלל לא נעשה מול צה"ל אלא מעל לראש האסטרטגי והרציונלי שלו. מחאת דוד הנחלאווי התבצעה ישירות מול אזרחי פייסבוק וצינור לילה וכך פגעה בצורה קשה בממלכתיות הצה"לית הקדושה שמכחישה את הכיבוש הממשי – זה של החיילים ששומרים עליו וזה של האוכלוסייה הפלסטינית שנמצאת תחתיו.

אם כך, דווקא מתוך הסיטואציה הבסיסית של המציאות בשטחים מתרחש מעין היפוך בתפקידו של האחר הפריפריאלי: בעוד שבישראל פנימה, דמותו של החייל הפריפריאלי נעדרת ייצוג כמעט לחלוטין, המפגש עם המצלמות ברחוב הערבי בחברון משיב אותו לפני השטח בצורה עוצמתית ורכה (ודמוקרטית דרך עצומות בפייסבוק והפגנות ספונטניות) אל תוככי המרחב הישראלי, במקביל להגחתו של הכיבוש במלוא הבנאליות שלו. מובילי הווילה, שמזדעקים מול הדימוי שדוד משית עליהם, דוחים אותו שוב ושוב מתוך הישראליות, אבל אז מתקוממת הפריפריה באופן נרחב יותר כדי להגיד – אנחנו קיימים, כולנו דוד הנחלאווי.

מצד אחד, זו לכאורה ההתקוממות הכי פחות מאיימת, כי היא מייצגת מיעוטים מוחלשים בחברה בישראל ולא אליטות חזקות ומשפיעות. מצד שני, ההתקוממות המפתיעה הזו מעידה עד כמה מבנה הכוח בישראל מוכחש, בעודו מעוצב על ידי אליטות המוחקות תדיר את קיומם של מיעוטים רבים כל כך, במקביל להשתקת המצב בשטחים. הגחתה של הפריפריה יחדיו עם מצב הכיבוש בפועל, עוטפת באירוניה את הנסיונות של ישראל לשמור על מוניטין דמוקרטי, מאופק ולבן.

לקריאה נוספת:

דוד הנחלאווי הוא קלגס, אבל לא רק / תום מהגר

עוד של איתמר טובי (טהרלב)

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. נוי

    מאמר מעולה איתמר.

    כרגיל, אתה חותך דרך הבינאריות של המחשבה הישראלית: יהודי-ערבי, מזרחי-אשכנזי, חילוני-חרדי, ומציג מציאות שבה כל התפקידים האלה שאנו מנסים להפריד ביניהם מתערבבים ומשפיעים זה על זה.

  2. פרוספר

    הרי גם רוב השמאל המזרחי אנטי ציוני ובעד פלסטינים וסודנים במקום להתמקד בטיפול במאבק המזרחי.
    קטלק אוניברסלים שמוניברסלים זה בידיוק בהשתכנזות ומזה צריך לברוח!!

    ולא לתת לילד ללכת למגב. או צהל של האשכנזים או כלום!

    1. חיים

      אין צורך בהצעת פעולה קונקרטית, השינוי מתרחש מאליו. את הניצנים שלו ניתן לראות במחאת דוד הנחלאווי, כפי שהוסבר למעלה, אבל גם בכמות הצעירים המזרחים שנמנעים משירות מכל מיני סיבות של אי התאמה. יותר מזה, ניתן לראות את ניצני המרד בכמות המזרחים שמבינים שאם נגזר עליהם להיות חוטבי עצים ושואבי מים, אז עדיף לעשות את זה כג׳ובניקים, עם כמה שפחות סיכונים וכמה שיותר קרוב לבית (מי שמעוניין בהמחשה לתופעה מוזמן לבדוק את הרקע האתני והסוציו-אקונומי של החיילים שעושים בעיות בבקו״ם). דוגמה נוספת ניתן למצוא אצל הצעירים שמעדיפים לנסות את מזלם בעגלות בארה״ב על פני קריירה מבטיחה כנגדים (״קצינים״ במרוקאית, על פי הבדיחה הגזענית השחוקה). אז נכון, לא מדובר במרד נוצץ וסקסי לפי עולם הדימויים של השמאל. אותם מורדים שקטים לא ידברו על הכיבוש, ובדרך כלל גם לא על המאבק המזרחי. הם לא יזכו להפגנות תמיכה ולמאמרים מפרגנים בהארץ. ייתכן כי חלקם יהיו נתונים בסיכון גבוה יותר לשלוח יד בנפשם (לעזאזל, שמישהו יבדוק כבר את אחוז המזרחים, הרוסים והאתיופים מבין החיילים המתאבדים!). עבור הצבא הם תמיד היו שקופים, וכך גם המרד שלהם – שקוף. עם זאת, המרד השקוף הזה עשוי לשנות את מבני הכח בחברה.

      1. פרוספר

        דבר לעניין מה היתכונת

  3. עוד "נחלאי"???

    הערב פורסם מה שהותר לפרסם. זו הכותרת ב"הארץ": בית דין צבאי אסר לפרסם את הפרטים || חשיפת "הארץ": חייל ממערך התקשורת של צה"ל ירה לעבר המפגינים בביתוניא

    אבל וויאנט פרסם עוד מידע שרומז שייתכן ש"החייל" היה קצין מספיק גבוה מיחידת דובר-צה"ל: "חייל ביקש ממפקד הכוח של מג"ב את נשקו…,לאחר שעות שבהן ביצע משימה שאינה נחשבת למבצעית." הרי ברור שסתם חייל רגיל לא היה מקבל בהשאלה את הרובה של מפקד הכוח של מג"ב.

  4. שמחה

    אמנם המחאה הייתה רחבה וניתן לכנות אותה "פריפריאלית", אבל מי שיעקוב אחר הפרסומים של ארגונים כמו "שוברים שתיקה" יימצא שכמעט בכל המקרים מדובר ביחידות שאינן נמנות בהכרח על אותו אחר פריפריאלי.
    חטיבת הנח"ל, שעולה לכותרות לעתים קרובות בעקבות תקריות חריגות בחברון (למי שזוכר את סיפור הדגלים, למשל, מהחודש שעבר), רחוקה שנות אור מיחידות כמו מג"ב או כפיר והיא אף אשכנזית בהרבה מהצנחנים.

    1. דרור סולמי, בן גרעין

      הנח"ל שאתה מדבר עליו מסתכם בגדוד אחד, גדוד חמישים, שהוא גדוד בני הגרעינים. וגם בו קיימות שתי פלוגות בהן רק המפקדים הם בני גרעינים.

    2. מריוס

      הנח"ל כבר שנים לא שייך לקיבוצניקים.

  5. דרור BDS

    עוד באירופה ידעו להבחין בין המעמד האסטרטגי לבין המעמד המקלל. הראשונים שרו הבאנו שלום עליכם ואילו האחרונים צעקו מוות לערבים. פרשננו לענייני ציונים\בטחון אף פירשן את פרשנותו של אחד מעיתונאי החצר\דוברי הצבא הציוני וטען כי הראשונים רוצחים ילדים לצלילי מוסיקה קלאסית.

    דוד הנחלאווי הוא הפריפריה. לא מאמינים? כדאי להיזכר בתמיכה הציבורית הרחבה לה זכה השוטר שחר מזרחי שהציבור חש כי הופקר, ועוד קודם לכן בשוטרי משטרת נהריה שהופקרו לגורלם – אין פירוש אחר – במאבק נגד פורעים אמיתיים, והחליטו לעשות מעשה. הסתכלו בתמונות התמיכה בו: מג"ב… מאי גולן ותומכים מזדמנים (כמובן שכמו במקרים אחרים, מכיוון שפרשנים מסויימים – אלו שרואים הכל דרך עיני הכיבוש (נגד או בעד) – לא מסוגלים להתמודד עם שאלותיו של מאיר עמור, מיהרו קולות של אנשים כמו מיכאל בן ארי להיכנס לוואקום שנוצר). מאי גולן קוראת, בדרכה, לסרבנות חברתית: "גם אני עם דוד הנחלאווי – עדיף חייל בכלא מחייל בארון". https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152392721099549&set=t.563168117&type=3&src=https%3A%2F%2Ffbcdn-sphotos-f-a.akamaihd.net%2Fhphotos-ak-frc1%2Ft1.0-9%2F10155587_10152392721099549_4838827178948496504_n.jpg&size=960%2C641
    אין שום צל צילו של ספק, ולו הקל שבקלים, שלא תראו את חיילי וחיילות 8200 מזדהים עם דוד הנחלאווי. לא תראו את טייסינו המצוינים, גם לא את לוחמי היחידות המובחרות. לראשונים ולשניים אין את הדילמה הקיומית אותה הציבה בפניהם מאי גולן, ואילו האחרונים נוטים לסכן עצמם לשווא רק במלחמות מיותרות. חה"כ ופושע המלחמה שטרן, מי שהבין היטב באילו מניות ובאיזה סוג סחר כדאי להשקיע את הכסף, הואיל לפרשן עבורנו את הזעזוע: "אני מודה שלמעט המוסיקה אותה לא ברא השטן, לא הזדעזעתי מהתנהגות החייל". פרשננו לענייני פושעי מלחמה\פרופגנדה ציונית עידן לנדו, פירשן עבורנו את פרשנותו של זה: "לא מצטלם טוב". http://idanlandau.com/2013/04/28/doesnt-photograph-well/

    הפרשנות הרואה במיכאל בן ארי אך ורק כמי שידע להיכנס לוואקום שנוצר מתעלמת מהעובדה כי גם מיכאל בן ארי הוא אופוזיציה למשטר האימים. יש לו אמנם רעיונות שאפשר להגדירם כמשונים אך טעות לדעתי להתייחס אליו, ועוד יותר אל תומכיו ותומכותיו, כאל אויב. כדאי למשל לשים לב לדברי המגורשים ממעלה רחבעם: "היום זה הבית שלי, מחר זה יהיה הבית של מישהו אחר. פשוט באים והורסים בתים. אנחנו קרבן של המערכת שהחליטה שיהודים לא יכולים לחיות בארץ ישראל איפה שהם רוצים, בשלום עם השכנים שלהם. אין לנו בעיה עם השכנים הערבים… אנחנו בשלום עם הערבים שמסביב ומי שרוצה לגרש אותנו זה המשטר". (דקה 7:01)
    http://www.youtube.com/watch?v=R6Rl8lYSbw0&feature=youtu.be
    וזאת יש לדעת: הריסת בתי היהודים במה שמכונה ע"י משטר הזדון והשמד התנחלויות בלתי חוקיות נועדה אך ורק על מנת לתת לגיטימציה ולהצדיק את פורענות הריסת בתיהם של הפלסטינים. את זה יודעים היטב גם מיכאל בן ארי ותומכיו. אין ספק כי פורעי השייטת\טייסת\סיירת אינם יודעים זאת (וממילא אחת היא להם אם בית פלסטיני כלשהו נהרס), אך יש ספק רב אם כל אלו המפגינים והנאבקים בצורות אחרות נגד מה שגם הם מכנים התנחלויות בלתי חוקיות – ילדים אשכנזים טובים שגדלו לתוך פריבילגיה כלכלית המאפשרת להם לצעוק "שלום כן, כיבוש לא" (חלקם מסרבים, חלקם לא), מבלי שהדבר יפגע בסיכויי חייהם הגבוהים לייצג את המדינה בבגצ בעת הדיון בפסילתה של בל"ד – יודעים זאת.

    כמו איתמר טובי וכמו תום מהגר לפניו, גם בן ארי ומאי גולן לא מפנים את ביקורתם כלפי חיילי מג"ב, כולל אלו שפינו את מה שמכונה מאחז בלתי חוקי, אלא כלפי מה שמכונה הדרג המדיני. בן ארי וגולן לא החתימו עצומה הממוענת לכבוד כבוד השר מר משה יעלון, ובו תחינה לאפשר לסרבני "יהודי לא מפנה יהודי" לעשות שירות לאומי. במקום זאת הם פירסמו, כל אחד בדרכו ובלשונו, מאמר שכותרתו ציטוט של פושע המלחמה בוגי יעלון: "נטפל במתיישבים כפי שטיפלנו בערבים".
    כל מי שחפץ בסיכול ממוקד של מה שמכונה פתרון שתי המדינות, כל מי שמתנגד להריסת בתים וזריקת יושביהם לרחוב ללא פתרון כלשהו, וכל זאת למען אינטרסים פוליטיים צרים, כל מי שמכה על חטא התמיכה במה שכונה התנתקות, פורענות שנעשתה אך ורק כדי שמבצעה, שנישלח בינתיים לגיהינום, יוכל לרצוח ילדים לצלילי מוסיקה קלאסית מבלי לסכן יהודים, כל מי שמעדיף את מאיר עמור כשר בטחון ולא את מאי גולן כראשת ממשלה, טוב יעשה אם לא יחפש שותפים אשכנזיים מפוקפקים מתחת לפנס אלא יפעיל את דמיונו המזרחי המפותח וימצא מתנגדים אחרים לפורענות הציונית.

    נ.ב.
    שמח לבשר לאיתמר טובי ולמזדהים עם מאמרו כי פרשניהם לענייני צבא\בטחון\ערבים עמוס הראל, הארץ, דווקא כן מודאג מההתקוממות העממית של דוד הנחלאווי ורבבות תומכיו. במאמר פרשנות\דברור עמדת הצבא הציוני הועלתה הטענה (המדאיגה) כי זה רק ההתחלה (או משהו דומה, ציטוט מהזכרון). מפאת כבודם של כותב המאמר ושל אתר העוקץ וקוראיו, לא יינתן קישור לדברי הפרשנות של פרשניהם.

    1. מריוס

      אין מלה כזאת "ראשת ממשלה". פשוט אין. פמיניזם או לא פמיניזם.

  6. מריוס

    צר לי אבל התקוממות או לא התקוממות, מי שמאיים לירות באזרחים חפים מפשע מקומו בכלא. גם אם זה לא תואם את קודי הפופולריות של כוכב נולד והפייסבוק.

    1. ליכודניק

      הבט בסרטונים ותאמר לי האם, לאחר הדריכה, הנערים שם מתנהגים כאילו הם סבורים שעומדים לירות עליהם. הם מכירים מצויין את הוראות הפתיחה באש של צה"ל, אולי טוב מחלק מהאזרחים בארץ.

      1. מריוס

        ממש לא אכפת לי למה הנערים מודעים. הוראות הפתיחה באש של צה"ל לא כוללות לעשות דאווינים על נערים לא חמושים, בלי קשר לאם הדאווין שלך הצליח או לא.

  7. כולנו יהודים

    האם אין כלל ערבים בחברה הישראלית?

  8. מתן

    מאמר יפה. בניגוד לנאמר בתגובה הראשונה, הבינאריות קיימת בו לכל אורכו, היא רק לא הבינאריות מהסוג של ״יהודי-ערבי, מזרחי-אשכנזי, חילוני-חרדי״, אלא מהסוג של ״צבא מג״ב״ מול ״צה״ל האסטרגי״, ״הפריפריה״ לעומת ״רצועת הסושי״. אפשר לקרוא לזה בינאריות מעמדית, אפילו חשוב לקרוא לזה ככה, והמאמר הזה חשוב בהקשר הזה.

    עוד דבר שיש לי להוסיף הוא למה שנכתב בפסקה השלישית לפני אחרונה, לגבי זה ש״במצב המרידה והסירוב המוכרים בצה"ל, מככבים ילדים אשכנזים טובים״. נראה לי שכדאי לדייק כאן יותר: במה שנוגע לסרוב אידיאולוגי מפורש זה נכון, אבל ראשית, יש סוגים רבים של סרוב ״אפור״ שבהם סביר להניח שהפריפריה הרבה יותר מרכזית – פרופיל רפואי, עריקות, פטורים מסוגים רבים אחרים. שנית, מה שמכונה בצבא ״מרידות״ אף פעם לא מובל על ידי חיילים מהפרופיל הפריבילגי הזה. מי שמובילים פעם אחר פעם ״מרידות״, בעיקר בפלוגות קרביות של יחידות חי״ר כמו גולני וגבעתי, הם בדיוק חיילים כמו דוד אדמוב – קרביים מהפריפריה. המרידות האלה הן תופעה שאני לא יודע עליה מספיק (אולי מישהו כאן יודע יותר?), אבל להתרשמותי הן נובעות בדרך כלל מכך שהמפקדים הזוטרים (מפקד מחלקה, מפקד פלוגה, מפקד גדוד) מנסים לכפות משמעת על חיילים ״ותיקים״ ובעלי ביטחון עצמי ומעמד במחלקה ובפלוגה. הרבה פעמים יש לזה קשר לסוגיות של אלימות ״לא יפה״, כמו התנהגות אלימה ומשפילה כלפי חיילים חדשים, או חריגה מנהלים כאלה ואחרים. הסיבה שאני מפרט על זה כאן היא שיש לדעתי קשר בין התופעה הזאת לבין התופעה של התמיכה בדוד אדמוב – ההבדל הוא שכאן המרידה הגיעה לפייסבוק, אולי צריך להבין טוב יותר את התופעות של ״המרידות״ האלה – אולי עכשיו עם הרשת החברתית יש להן סיכוי להתרחב מעבר למחלקה או פלוגה בודדות, וזה יכול להיות מעניין…

    1. דרור BDS

      "אפשר לקרוא לזה בינאריות מעמדית, אפילו חשוב לקרוא לזה ככה".
      מתוך האלבום "מי שלא רצה את סמי שלום שטרית בתור שר בטחון יקבל את ____ בתור ראש ממשלה":
      Khen Elmaleh Ohana ומה זה "אשכנזיה שחוותה מזרחיות"???!?! בגלל שהיא חוותה עוני היא חוותה "מזרחיות"??? אתם אמיתיים???? עוני זה מזרחיות ומזרחיות זה עוני? גועל נפש, טפו על ההגדרה הזו ועל כל מי שתומך בגועל הזה.
      […] אשכנזי שחווה מזרחיות, הוא מה? אשכנזי ממעמד נמוך? עני? בזו מתאפיינת ה"מזרחיות" שלו? מעבר לזה שזו גזענות, זו מחיקה בוטה של הזהות המזרחית והפיכתה לזהות מעמדית- כלכלית ותו לא. ובמה זה שונה מהטענה שכיום אין גזענות כלפי מזרחים ולא מדובר בעניין אתני אלא מעמדי? זה בדיוק מה שצעקו ברוטשילד, שאין אפליה על רקע אתני. זה בדיוק מה שאתם עושים בנסיונות נואשים "להכניס" לאיזושהי אושייה שאתם פחות מסמפטים, בשם הנסיונות האלה מחקתם את הזהות המזרחית ויצרתם זהות מעמדית מדומיינת. מקסים". (תגובה בדף הפייסבוק של רועי חסן)

      *****

      "״במצב המרידה והסירוב המוכרים בצה"ל, מככבים ילדים אשכנזים טובים״. נראה לי שכדאי לדייק כאן יותר: במה שנוגע לסרוב אידיאולוגי מפורש זה נכון, אבל ראשית, יש סוגים רבים של סרוב ״אפור״ שבהם סביר להניח שהפריפריה הרבה יותר מרכזית – פרופיל רפואי, עריקות…".
      אכן כדאי לדייק. אין דין מרידה כדין מה שהמגיב מכנה סירוב אידאולוגי ואילו טובי מכנה, בדיוק רב, הסירוב המוכר בצה"ל. מהו הסירוב המוכר בצה"ל? [מה זה צה"ל?], מי גורם לכך שהסירוב המוכר בצה"ל הוא זה המוכר, ולא רק בצבא הציוני, אלא בכל כלי התקשורת, הציוניים והבינ"ל כאחד?
      על מה שהמגיב מכנה סירוב אידאולוגי מספר אחד מראשי יש גבול לשעבר, טוביה בסקינד: "בסוף שנות ה-80, יחד עם חברים נוספים בתנועת "יש גבול", לקחתי חלק במסע שכנוע/שתדלנות בכנסת למען רמי חסון. חסון סירב לשרת במילואים מעבר לקו הירוק, ובאותה תקופה, האינתיפאדה הראשונה, הוא שילם את המחיר היקר ביותר: מישהו בצה"ל ביקש לשבור את הסרבנות באמצעותו ובתום כל תקופת מאסר חיכה לו צו מילואים חדש. התוצאה חסון ריצה שש תקופות מאסר בכלא הצבאי במשך כ-145 יום.
      לנוכח המחיר היקר שהוא ומשפחתו שילמו, נפגשנו עם שלושה חברי כנסת שאותם ביקשנו לגייס לטובתו: אמנון רובינשטיין…אברום בורג… [לעומת זאת,] פואד בן אליעזר הקשיב, גילה אמפתיה והבטיח לנצל את קשריו בצבא כדי לסייע… אני זוכר לו לטובה את האנושיות ואת הרצון לפעול למען חסון, למרות התנגדותו לסרבנות… מוצא לנכון להעלות סיפור מן העבר כדי לאזן מעט את ההתקפות עליו".
      https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=1493151127563512&id=100006059173006

      הולכים השתדלנים אל פושע המלחמה, מסרב להכריז עליו, גם לאחר שהוסבה תשומת ליבו לעניין זה (תגובתו: "אתה [אני] איש אלים, לא רואה סיבה או טעם להתייחס לאשפה שזרקת כאן") ומאזנים(!!!) את ההתקפות עליו. אלו משת"פי המשטר, אלו הם אלה הרוצים את כל התהילה לעצמם, לעצמם ולא לו – הסרבנים המכונים "אפורים" ע"י המגיב ומכונים סרבנים חברתיים ע"י מאיר עמור.

      *****

      פטורים והורדת פרופיל נפשי שייכים בהחלט בעיקר לילדים אשכנזים טובים שלא נאה להם לעשן סיגריות אסקוט (ראה למשל "מה שסיפרתי לקב"נית" – ארץ האמורי). עריקות זה משהו אחר, וחבל, אם כי כלל לא מפתיע, כי המגיב כורך אותם יחדיו. אני מציע להמשיך ולדייק בעובדות: דוד לא הוביל שום מרד. דוד מחה על היחס ממפקדיו ואילו מפקדו ענה לו: "אתה איש אלים, לא רואה סיבה או טעם להתייחס לאשפה שזרקת כאן". לכן דוד התרגז, ולאחר מכן נשלח ע"י הפורעים לכלא. אין שום קשר לתמיכה הרחבה שקיבל על עניין אחר לגמרי: הפקרת חייו למען אינטרסים צרים: ממון ושררה. ספק אם אנשים כמו טוביה בסקינד או מי מאנשי יש גבול יתמכו בדוד הנחלאווי. הם שייכים (או לכל הפחות אינם מתנגדים) לצד המדכא.

      סיפור על מרידה? בבקשה. בזמן תקופת כליאתו של רמי חסון (אני זוכר את הפרסומים של יש גבול בעניינו, יש לי אפילו כמה כאלה – מזכרת מהימים ההם), לאחר שישבתי גם אני בכלא בפעם הראשונה (סירוב להיכנס ללבנון וסירוב לירות פגז לשיטחה) הגיע אלי מפקדו של דוד הנחלאווי, אחד בשם בנימין בן אליעזר או מי מטעמו, והודיע לפלוגה כי הם מוקפצים עכשיו(!!!) לחברון. ידידיי הטובים, מעברי ואוחנה, שלא כל כך התלהבו מהרעיון הזה, התקבצו לישיבת חירום אצלי בחדר. אמרתי להם: "טובים השניים מהאחד, ושלושה על אחת כמה וכמה. אל תיראו ואל תיחתו, קחו עמכם את כל הפלוגה לכלא 6, לא מקצתם כבראשונה, ונקום ונעלה ביחד, כי ביחד אין עלינו, ואנחנו בראשם".

      מה עכשיו, עוד פעם כלא? ילל והתבכיין מעברי. אפשר גם מחר, עניתי. ואם לא מחר, אז מחרתיים, המשיך אוחנה את חשיפת הדיכוי האשכנזי ואת השחרור ממנו בדרך היחידה שנותרה. http://mendele.co.il/?wpsc-product=hearotmehatzel
      לאחר שלושה שבועות חזרנו, ביחד, אשכנזים ומזרחים המסרבים להיות אויבים כי ביחד אין עלינו, היישר לכלא4 (ולא לכלא6 – כלא של אשכנזים). הפורעים הציונים עוד ניסו לדחוף לי סעיף המרדה, בנוסף לעריקות, אך אני כמובן טענתי שאין לי שום קשר לפרשה הזו. בשמי, בשם אוחנה ומעברי ידידיי הטובים, בשמם של ילדי עזה שנרצחו לצלילי מוסיקה קלאסית (אני אשכנזי ולכן אני מדבר בשמם של הקרבנות) אני רוצה להודות לבנימין בן אליעזר, שגם לו אין שום קשר לפרשה הזו, כמו גם לאנשי יש גבול המסורים שגם להם אין שום קשר לפרשה הזו, שאמרו לי, לאחר פנייתי אליהם יומיים לאחר שהסתלקנו, כי הם אינם יכולים לתמוך בעריקים, רק בסרבנים אידאולוגיים.

      1. טוביה בסקינד

        אני מודה, קשה לי להבין את תגובתו של "דרור" או שאולי שמו ערן אברהמי, כיוון שהתחביר במשפטיו מורכב ומסובך בעבורי. מהמעט שכן ניתן להבין, מצאתי לא מעט שגיאות ואחת מהן צורמת לי באופן מיוחד: אכן הייתי פעיל ביש גבול, אבל מעולם לא הייתי אחד מראשי התנועה. זכות זו שמורה לרבים וטובים ממני.

  9. אסף

    עבור מי שיש לו רק פטיש, כל בעייה הופכת למסמר.

    אבל אני חייב להודות, איתמר, שהפעם עשית את זה באופן אלגנטי. כמעט לא מרגישים. למשך כמה דקות אכן נעלמים להם הכיבוש והתנהגות צה"ל בשטחים – שלא לדבר על הפלסטינים – ונשאר רק סלע קיומנו: יחסי מזרחים-אשכנזים.

    מברוכ ושבת שלום.

    1. איתמר

      זה באמת סלע קיומנו, היחסים של אשכנזים עם המזרח התיכון

      1. כולנו יהודים

        אבל אין אף ערבי בטקסט הזה. לכל היותר בתור קישוט פאסיבי. המאמרים שלך הם מופת של ציונות: נרקיסיזם יהודי טהור.

          1. כולנו יהודים

            נושא מתבקש בכתיבה על הצבא והכיבוש וכו'. אבל כאמור כולנו יהודים ורק עמישראל חשוב, הגויים הם למעשה סוג של חיות ולכן לא מעניינים כמו בני האור והסגולה.

          2. איתמר

            זה שלך

          3. כולנו יהודים

            אתה כאן בשלך

  10. ג. אביבי

    ממה שיכולתי לראות, ה'תאקל' בין הנחלאווי לצעירים הוא תמצית דיכוי המזרחים באזורנו.
    בקטעי הצילום שפורסמו רואים חייל מזרחי מבוהל אוחז בנשק ומנסה להרתיע מספר צעירים. הצעירים גם הם מזרחים (בני דת מחמד), אבל ע"פ חוסר ההפתעה בהבעתם אפשר שהם מבינים את המצב. כלומר, שהם והנחלאווי נמצאים באותו צד של המטבע. בצד השני של המטבע נמצא מדכא המזרחים בני כל הדתות, התפישות והאמונות – הריבון הציוני הלבן.
    המהומה שקמה סביב התנהגותו של דוד – תזמורת המתחסדים המגנים מחד וגלי ההזדהות מצד שני – מסבירה את אחד מתפקידי המזרחים (היהודים) בפרויקט הציוני. המזרחים נשלחים ע"י הממסד האשכנזי ומעודדים ע"י הימין לדכא את הערבים. בו בזמן זה מאפשר לבני האליטה הלבנה הכובשת להופיע כהומניסטים ה"מזדעזעים" מהברוטליות של הכיבוש (מהקללות…).

    1. תורגמן

      איזו פטרונות. הפלסטינים מבינים שהם והחיילים באותו צד של המטבע? אולי נשאיר את זה להם לקבוע?

      וכנל הקביעה שהנחלאווי עוד יבין. הוא עוד יבין. הוא עוד ישוב (לערביותו) וכך כל יהודי המזרח ותבוא גאולה לעולם

      מה אני יגיד לך. הלוואי. אבל איכשהו לא נראה לי

      1. ג. אביבי

        פטרונות? לא שלי. ראשית נסה להבין את הכתוב ולא להמציא אמירות בנוסח "…הוא עוד ישוב (לערביותו) וכך כל יהודי המזרח…בלה בלה" שלא נאמרו.
        האם זאת פטרונות לחשוב שהפלסטינים – לאחר 47 שנות כיבוש בשטחים ו130 שנות נישול ודיכוי גזעני אשכנזי – כבר מבינים שהיחס למזרחים הוא כאל עוד קבוצת מדוכאים/מנוצלים רק יותר פריירית? האם הם לא למדו את הלקח מיחס הציונים למשת"פים (השתמש, נצל והפקר)? ושהפרויקט הציוני לא מכוון לטובת המזרחים אלא לניצולם בלבד?
        פטרונות מהולה בהיתממות היא לחשוב שהפלסטינים עוד לא הבינו את זה. אני גם מכיר לא מעט פלסטינים ישראלים שמבינים את זה ולא מהיום.
        אני מקווה שהמזרחים ובהם הנחלאווי יבינו את זה במהרה.

  11. מה גרם לקציני צבא הכיבוש ל פ ח ד ?

    הרוצחים מפחדים. האם מועד הסגרתם לבית המשפט לפשעי מלחמה בהאג מתקרב?
    לאחר שאפילו עמוס עוז מצא את מקומו בין מגדירי פושעי הכיבוש כ"ניאו-יודו-נאצים", פקד בימ"ש צבאי להסתיר את האמת על היורה שרצח בביתוניא, ליד כלא "עופר", את מוחמד סאלאמה בן 16, ואת נאדים נאווארה בן 17. וואינט דיווח שמפקד כוח מג"ב מסר את רובהו ל"חייל" שירה והחזיר את הנשק למפקד. אלא, שלפי הבנתי, איש מג"ב לא היה מוסר את רובהו למי שנחות ממנו בדרגה (!) כדי שזה ירה.
    היום מדווח לנו אמיר אורן על "ועדה לבדיקת סיכולים ממוקדים ‎שצה‫"‬ל הקים ומסתיר"… ויש מי שדורג שתגובות עניינות לא תתפרסמנה ב"הארץ", כדי שהדבר לא יפגע באמונת הציבור בדו"צ הפוץ… אז השאלה היא מי מסתיר–את מי שמסתיר–את המפקד שפקד להסתיר את פשעי צבא הכיבוש??? האם מפקדי צבא-הכיבוש-הצוהל-הציוני כה מפחדים עד שהקימו ועדה להסתיר את פשעיהם — מחשש שריחם ומראם יגיעו לידיעת ביה"מ לפשעי מלחמה בהאג???

    1. דרור BDS

      עזוב, אתה מתעסק בשטויות. עמוס עוז הוא ניאו-ציוני וגם לו יש חלק נכבד בנתינת לגיטימציה למשטר המגדיר פשעי מלחמה כדבר חוקי. הלך והתייחס לחייל הפשוט במקום לפורעים הסוחרים בנשק. כך יעשה גם טירקל כזה או אחר. לאחר שיסתייג מהקללות, יבוא ויסיק, לאחר דיונים ממושכים בוועדות בדיקה כאלה או אחרות, שהמצור על עזה חוקי. אלו הבלים, זריית חול בעיניים, פרופגנדה ציונית.
      מה שחשוב זה מה שכתוב פה, ועוד יותר חשוב מהן ההשלכות לכך.
      http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2333580

      1. זוכמיר

        למה שלא תלך לאתר "מידה" או לאחד מאתרי המתנחלים בשביל להפיץ שם את המניפסטים המשמיצים שלך?
        אה, זה בגלל שהם יגרשו אותך ויחסמו לך את כתובת ה-IP תוך שלוש שניות?
        אין כמו לבוא ברע למי שמנסה לבוא בטוב. זה הדבר היהודי ביותר שאפשר לעשות.

  12. רתם

    מצא חן בעיני הביטוי קאסטת המאבטחים.

  13. פטי

    הניתוח לדעתי איננו מדויק לפחות בכל הקשור ליחידות המובחרות וקציני צה"ל שכבר מזמן מורכבים בעיקר מציוניים דתיים ( ימניים ברובם וכמחצית מהם מתנחלים) ומאנשי פריפריה. ברור לי שגם הם תמכו בדוד הנחלאווי. לגבי 8200 אתה צודק אבל מסיבה פשוטה . כיוון שאינם לוחמים אלא " ג'ובניקים" ומעולם לא חוו את המתח שבחיכוך עם אויב וחשיפה לסכנה מתמדת