הכרה ממסדית, חלוקת משאבים, סליחה והשלמה

רועי חסן התראיין ב"ידיעות אחרונות" ודיבר על הצורך בהכרה ממסדית בעוול שנעשה למזרחים. אבל אי אפשר להסתפק בכך. רק כאשר הכרה ממסדית תלווה בחלוקת משאבים צודקת יותר, אפשר יהיה להתחיל לדבר על סליחה חברתית והשלמה בישראל

קראתי את הראיון עם רועי חסן ב"ידיעות אחרונות"אהבתי מאוד את השפה הישירה, בגובה העיניים, והרלוונטית של רועי. במהלך הראיון תובע רועי "הכרה ממסדית" בעוול שנעשה למזרחים בישראל. לדעתי הכרה ממסדית שכזו לא תבוא. זאת משום שהכרה ממסדית מחייבת חלוקת משאבים אחרת. כל הכרה ממסדית שאינה מבטאת חלוקת משאבים לא תשיג את תיקון העוול עליו מדבר רועי. על כן, בלי חלוקה מחדש לא תהיה הכרה ממסדית בעוול.

הכרה ממסדית וחלוקה של משאבים הם צדדים משלימים של אותה התנהגות פוליטית. הכרה ממסדית וחלוקת משאבים אינם צדדים שונים. הם צדדים משלימים ותלויים האחד בשני. חלוקת משאבים והכרה ממסדית הולכים יחד. על מנת לסבר את העין והאוזן, אציג כאן שתי דוגמאות לתלות ההדדית הקיימת בין הכרה ממסדית לחלוקת משאבים במציאות העכשווית בישראל. זו כמובן חלוקה והכרה הפוגעות במזרחים ומיטיבות עם אשכנזים.

הדוגמה הראשונה היא הדיכוי החברתי הבא לידי ביטוי דרך מוסד הקב"א (קבוצת איכות) בגיוס לצבא. דרישה לביטול מוסד זה בתהליך הסלקציה שנעשה בצבא, או הדרישה לעשות רוויזיה תיאורטית ומעשית משמעותית בתוכנו של מושג זה, היא דרישה להכרה ממסדית בעוול שתהליך הסלקציה הצבאי עושה ולחלוקת משאבים ויוקרה מעוותים שהצבא יוצר. שינוי שכזה יבטא – אם יתרחש – שינוי מבני של תהליך המיון וההכוונה של צבא ההגנה לישראל. רוויזיה שכזו לא מתרחשת. אין היא מתרחשת בעיקר משום שאין כיום התנגדות למושג הקב"א ולמשמעויות הקונקרטיות של מושג זה בחייהם של מאות אלפי חיילים וחיילות. ההכרה הממסדית הקיימת, וחלוקת המשאבים הנילוות אליה, מקבלות כמובנות מאליהן, את קביעותיו של תהליך המיון וההכוונה הקיימים. קביעות אלה מתקבלות כשיקוף מהימן, תקף, ישיר ונכון של מציאות חברתית. מציאות שבה אשכנזים כקטגוריה חברתית נתפסים כעליונים ומזרחים כקטגוריה נתפסים כתחתונים. המיון, התיעול, ההכוונה והייעוד של חיילים וחיילות לתפקידים בצבא נגזרים מקביעות אלה של מוסד הקב"א. הצבא שותף ליצירתו של דיכוי חברתי דרך הפרוצדרות המנהלתיות שלו בתהליך המיון וההכוונה לתפקידים במסגרתו.

דוגמה שנייה למוסד חברתי המשלב הכרה וחלוקה לא-שיוויונית של משאבים הנה הדרך שבה מופנה הון ומושגת בעלות או שליטה באדמה. אני מתכוון להקצאות הון המוענקות מזה שלושה דורות ויותר בעיקר לאשכנזים דרך מוסדות המפקחים על החלוקה האגררית הקיימת כיום בישראל. מוסדות חלוקה לא שוויוניים אלה מסתתרים, תחת שמות קוד של "בנים חוזרים" לקיבוצים, "בנים ממשיכים" במושבים ו"וועדות קבלה" ליישובים קהילתיים וכמובן "מועצות איזוריות". פירושו המעשי של מושג ה"בנים החוזרים" הוא הענקת יתרונות כלכליים ממשיים (נגישות לאדמה ובעלות עליה) באמצעות חוקי המדינה ופרוצדורת משרדיות של מספר משרדי ממשלה. "בנים ממשיכים" במושבים ו"וועדות קבלה" ביישובים קהילתיים מבצעים דברים דומים. דהיינו, אלפי משפחות בישראל זוכות למענקים משמעותיים של הון ואדמה דרך פרוצדורות ממשלתיות חוקיות למהדרין. מאחר ורוב מוחלט של הנהנים והנהנות מיתרונות מוסדיים אלה וחלוקת משאבים לא שוויונית זו הם אשכנזים, הופכים מוסדות אלה למייצגים הברורים ביותר של פריבילגיה אשכנזית בישראל. כך ההלכה (ההכרה הממסדית) הופכת למעשה (חלוקה לא שוויונית ולא צודקת של משאבים). כך מועמק הדיכוי האתני-תרבותי בישראל ומקבל נפח ונופך מעמדי באמצעות פעולתן השגרתית של זרועות המדינה.

ביקורת מוסדות אלה (קב"א והקצאת אדמות) נתפסת כפגיעה חמורה בקודשי הקודשים של עליונות הקבוצה האשכנזית בישראל. על כן, שינויים במוסדות אלה יהוו דוגמה לפעולה פוליטית מהפכנית של ממש. פעולה שכזו תזעזע את יסודות האינטרסים הבנויים אל תוך ההכרה והחלוקה הלא-שוויוניים הקיימים. חלוקה זו מוטה לטובת הגמוניה אשכנזית בישראל ופועלת להמשך ייצורה. מוסד הקב"א משפיע (לטובה על אשכנזים ולרעה על מזרחים) על החיים של מאות אלפים בשירותם הצבאי ובחייהם האזרחיים. זוהי השפעה משמעותית וישירה שאינה משתמעת לשני פנים. ל"בנים חוזרים", ל"בנים ממשיכים", ל"וועדות קבלה" ול"מועצות איזוריות" יש השפעה דומה על הקצאת משאבים של אדמה והון. זוהי היתה ועודנה הדרך הראשה ליצירתם של אשכנזים וליצירתה של אשכנזיות בישראל. מנגנון הכרה ממסדי זה והקצאת משאבים זו הינו לב-לבו של הדיכוי האתני בישראל. אלה הם מנגנונים חוקיים שנהנים מלגיטימציה ציבורית וממעמד של המובן מאליו ביצירת מעמדם המועדף של אשכנזים ושל האשכנזיות כמוסדות חברתיים ותרבותיים. עירעורו של דפוס זה נתפס כדרישה לשנות את חוקי בראשית. זהו לב ליבו של העוול הבנוי אל תוך הבראשתיות של הדיכוי האתני בישראל.

ראיון עם רועי חסן
כאשר הכרה ממסדית תלווה על ידי חלוקת משאבים אחרת ואולי צודקת יותר אפשר יהיה להתחיל לדבר על סליחה חברתית והשלמה בישראל

מכאן, כל דרישה פוליטית להכרה ממסדית בעוול שנגרם לאנשים רבים בעטיין של פעולותיהם הרגילות של מוסדות אלה, פירושה המיידי והריאלי הוא גם דרישה לחלוקה אחרת של משאבים. אין אפשרות אחרת. זאת אומרת, הפסקת ההעדפה המשפיעה טוב על אשכנזים ופוגעת אנושות במזרחים ואחרים. על כן, דרישות כאלה לשינוי מבטאות אינטרסים חברתיים מזרחיים הגלומים בתביעה של רועי להכרה ממסדית. גרימת עוולות נגד מזרחים היא דרך פעולה שגרתית של מוסדות אלה. עוולות אלה נוצרו לשם יצירת ההבחנות בין אשכנזים ומזרחים באופן ממשי. העוול הזה הוא הסיפור של ימי בראשית.

אם כך, הכרה ממסדית בעוולות העבר ללא שינוי בהקצאת המשאבים משיגה מעט מאוד או אף אינה רלוונטית כלל. לכולם זכורה "בקשת הסליחה" של אהוד ברק ממזרחים. הוא ביקש. ומה קרה? כלום! "הכרה ממסדית" שכזו היא דיבור ריק מפעולה פוליטית ועל כן מרוקנת מתוכן חברתי ממשי. על מנת שאפשר יהיה "לסלוח" צריך לשנות את ההכרה הממסדית בתוכנו של העוול. אבל, חייבים גם לשנות את חלוקת המשאבים החומריים של הון, יוקרה וכוח.

בישראל של היום אין שום כוח חברתי שיכול לשנע או משנע בפועל שינויים כאלה בהכרה ממסדית ובדרישה לחלוקת משאבים אחרת. כוח מזרחי פוליטי שכזה עדיין לא קיים. זאת אומרת, אין קהילות אינטרס של מזרחים. יש מעט אלמנטים של קהילת אינטרס שכזו בקהילה הפוליטית הקשורה לש"ס כמפלגה פוליטית. אבל גם שם הביטוי הוא חלש ביותר. לבטח, אין בש"ס איש שמדבר על "בנים ממשיכים", "בנים חוזרים" ו"ועדות קבלה" כמנגנונים שמשרתים אינטרסים זרים לקהילה התומכת ומקיימת את ש"ס כמפלגה פוליטית ופוגעים בה. בקיצור, ש"ס עדיין אינה מבטאת אינטרס של מזרחים. אפילו לא של חרדים מזרחים.

אם כן, השאלה שעומדת בפנינו כיום היא כיצד יוצרים קהילות אינטרסים מזרחיות שיש להן גם משמעויות תרבותיות ואסתטיות, אבל בעיקר משמעויות של חלוקה אחרת של משאבים חומריים? קהילות אלה עשויות לדרוש שינוי דרך הכרה בעוול והדרישה לחלוקה אחרת של משאבים. אני מדבר בלשון רבים משום שאין קהילת אינטרס מזרחי אחת, ישנן קהילות רבות. למשל, "לבי במזרח" היא התחלה של קהילה של אינטרס הדורשת הכרה ממסדית בעוול וחלוקת משאבים אחרת בתחום הכלכלה הפוליטית של התרבות. "ערס פואטיקה" זוהי התחלה של קהילת אינטרס מזרחי הדורשת הכרה ממסדית בעוול ושינוי בהקצאת יוקרה ומקום בעולם הייצור התרבותי בתחום הכלכלה הפוליטית של יוקרה חברתית. בנוסף, נמל אשדוד והעיר אשדוד כיישות חברתית הינה קהילה של אינטרס מזרחי אשר דורשת הכרה ממסדית בו ומחייבת חלוקת משאבים אחרת. רק באמצעות הכרה ממסדית בעוול ודרישה ומימוש של חלוקת משאבים אחרת אפשר יהיה להגיע למצב שבו השלמה וסליחה הן אפשרויות, רלוונטיות ומעשיות. רק כך אפשר יהיה להציג את מוטיב "הסליחה" וההשלמה החברתית שמייחלים לה כל כך בישראל.

אין להסיק מכאן כי אני מדבר נגד הדיבור והשיח התרבותיים. ההיפך הוא הנכון. ב-2009 הייתי בין הפעילים שיזמו את הקמתה של קואלציית לבי במזרח. כל שברצוני להדגיש הוא שיש צורך ללכת צעד נוסף עם הדרישה של רועי להכרה ממסדית. צעד נוסף מחייב דרישה לחלוקת משאבים אחרת מעבר להכרה הממסדית בעוול. ביקורת אינה יכולה להיות חזות של פעולה. הביקורת היא חשובה. אך ביקורת המשלבת פעולה חשובה עוד יותר. זאת מאחר והממסד לא יעניק לעולם את מה שלא יידרש וייתבע ממנו. ממסד קיים לא מתנדב לחלק משאבים בדרך אחרת מזו המוכרת ומקובלת עליו. לעולם. על מנת לקבל הכרה ממסדית בעוול צריך לעשות שינוי חברתי של הקצאת משאבים. רק כך אפשר להביא לשינוי חברתי. לסיום, אתן שתי דוגמאות לצורך הדחוף בשיתוף פעולה בין קהילות אינטרס מזרחיות לשם יצירת שינוי חברתי.

בדוגמה הראשונה אני מציב את העיר אשדוד ואת הפסטיבל השנתי של "לבי במזרח" כביטויים ברורים של קהילות אינטרס מזרחיות. לדעתי, העיר אשדוד כיישות חברתית ולבי במזרח כיישות תרבותית צריכים לשתף פעולה. דרישותיהם דומות. אשדוד ולבי במזרח דורשים הכרה בעוול חברתי ממושך דרך הקצאת משאבים שונה. שיתוף הפעולה בין שתי יישויות אלה הוא חיוני ומבטא את יצירתה של קהילת אינטרס מזרחית. מכאן גם ניתן להבין את האינטרס החברתי והכלכלי שמכתיב את המלחמה בהן. חיסולה של העבודה המאורגנת בנמל אשדוד הינה ביטוי לקונפליקט חברתי עמוק. ניסוח הקונפליקט באשדוד כ"פשע" היא אחת מפעולות ההסחה כנגד העיר אשדוד וכנגד קהילת האינטרס המזרחי בעיר אשדוד בנמל כמשאב כלכלי ועובדיו המאורגנים.

לבי במזרח 2014
העיר אשדוד כיישות חברתית ולבי במזרח כיישות תרבותית צריכים לשתף פעולה.

הדוגמה השנייה קשורה לעיירות הפיתוח ולחלוקה הגיאוגרפית למועצות איזוריות של ישראל. תחנת הרכבת בשדרות או עיר הבה"דים בנגב הן רק דוגמאות לקונפליקט החברתי הקיים. כאשר עיירות פיתוח יתבעו שינוי בחלוקת המשאבים דרך שינוי החלוקה הגיאוגרפית של המועצות האיזוריות, הייצוג במועצות אלה ושינוי תנועת ההון והמשאבים בתוך מועצות אלה, תהיה זו התחלה של הכרה ממסדית בעוול למזרחים. הממסד הקיים לא ישתנה מעצמו. צריך לשנות אותו. תושבי עיירות הפיתוח צריכים ליצור ממסד בדמותם. ממסד שהוא מספיק חזק להשפיע על חלוקת המשאבים של הון, כוח ויוקרה חברתית ולכוון את זרימתם אחרת.

אין דרך אחרת להכרה ממסדית אלא דרך חלוקת משאבים המבוססת על הכרה בעוול. ממסד קיים מתנגד לשינוי. צריך לבנות כוח (קהילות אינטרס מזרחי) שיחייב ויכפה שינוי (הקצאה אחרת של משאבים) של הממסד הקיים. הממסד הקיים לא יכיר בשום דבר אלא אם הוא יחויב לחלק משאבים בדרך אחרת. על כן, הכרה ממסדית וחלוקת משאבים אחרת זוהי פעולה מקבילה. אם אחד מהתנאים – הכרה או חלוקה – לא קורה, סימן שאין מספיק כוח לייצר את ההכרה או את השינוי בחלוקת המשאבים. סימן שיש עוד הרבה עבודה לפנינו. כאשר הכרה ממסדית תלווה בחלוקת משאבים אחרת ואולי צודקת יותר אפשר יהיה להתחיל לדבר על סליחה חברתית והשלמה בישראל. 

לקריאה נוספת:

על נמל אשדוד

על שינוי שטחי שיפוט

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. כולנו יהודים

    CTRL-F "כיבוש"
    0 תוצאות

    CTRL-F "ערבים"
    0 תוצאות

    נרקיסיזם יהודי טיפוסי, כמובן במסווה מוסרני וצדקני. רק עיירות פיתוח יש בעולם, רק ערבי שירה והקרנת סרטים נוגעים ללב על אבא מעיראק ואמא מתוניס. ואיפה אנשים שנהרגים יום יום שבוע שבוע בגלל שלא באת בטוב בעין לאיזה מג"בניק (לא חשוב מאיזה עדה)? רק שירה יש בעולם. רק "מזרחים", יעני יהודים טובים, כאלה שפרגנו לליכוד בשנות ה-70 וקיבלו איזה עצם בשנות ה-80 בזמן ששחטנו בלבנון. יאללה תקציבים, יאללה, תרבות, יאללה הכרה, יאללה תכניות טלוויזיה, יאללה מאמרים מלוקקים, כי זכויות אדם זה של אשכנזים. כולנו יהודים.

  2. אסתר

    מצטערת לא קונה את הקינה הזאת
    נתקלתי בכמויות של מרוקאים בעלי דירות להשקעה
    אכזריותם ואדישותם לגורל שוכרי הדירות מהם
    לא נופלת מיחסם של האשכנזים למזרחיים
    ואף עולה עליהם
    נפשי שתתה דם כשגיליתי את זה
    וכן בשאר התחומים
    של אנשי חינוך, עירייה וכדומה

    1. צ'יקי

      נדל"ן, צבא, ועדים, הכל נשלט על ידי מזרחים. התקשורת עוד יחסית אשכנזית, אבל גם זה הולך ומשתנה. בתרבות הפופולרית אין זכר לאשכנזים. שימי לב לאיפה הולכים באתר הזה בשביל להראות שיש קיפוח, לסיפורים על שנות ה-70 ולכל מיני סטטיסטיקות עקיפות. הם לא ישקטו עד שהאשכנזים יחזרו לאירופה. הם לא מעוניינים בצדק אלא בנקמה על עוולות אמיתיות ומדומיינות.

      1. שאול סלע

        רועי ארד שכינויו צ'יקי לא יכתוב תגובה כזו

      2. שרלי

        תחזרו לאירופה או תשארו כאן, הנקמה בדרך.
        לא נשקוט עד שלא יהיה שיוויון ויהיו ראשי ממשלות מזרחים ויהיה רוב מזרחי בבית המשפט העליון ורוב באוניברסיטה ונפרק את המוסדות האשכנזיים כמו הבימה והקיבוצים. לא נפסיק עד שלא נגיע לשנים שלמות שכל פרסי ישראל יהיו מזרחים.
        אנחנו לא נפסיק.

        זה ידוע ששיוויון זה משהו שמאוד מאיים על אשכנזים ושזה נראה להם נקמה, אבל את זה יש לפתור אצל פסיכולוג, לא בטוקבקים.

        1. צ'יקי

          אם תצליחו להבריח מפה את רוב האשכנזים סטטיסטית זה יקרה בסופו של דבר.

          1. רועי צ'יקי ארד האמיתי

            צ'יקי שכתב פה הוא צ'יקי אחר כמובן. תודה לשאול שהתריע

          2. סתם

            חח האם רועי ארד הוציא פטנט לכינוי צ'יקי?

      3. תימני כינרת

        הפרענקים משתלטים לנו על המדינה – הם רוב מוחלט בבתי המשפט, באקדמיה ובפוליטיקה. היו לנו כבר 15 ראשי ממשלה מזרחיים ואף לא אשכנזי אחד, מה יהיה? הם רוב מוחלט בנדלן – ראו כל דירות היוקרה בצפון תל אביב ובהרצליה פיתוח.
        שיוויון לפרענקים? הם מעוניינים רק לנקום באשכנזים המסכנים כי על ידי שוויון הם יאבדו את הפריבילגיות המסכנות שלהם אוי אוי…

  3. משה

    הציבור תמיד אמר "קשה לחיות " הכוונה בארץ אף לא עשו כלום חוץ מהפנתרים השחורים בזמנו היום בעידן האינטרנט כותבים מחאות בפייסבוק "עדינים" כיש בחירות בוחרים את אותם מפלגות ושוב פעם זה חוזר על עצמו מקבלים סטירה ונותנים את הלחי השניה יש לנו מפלגות חברתיות ואפשר לתת להם את הכוח להשפיע מספרים לנו סיפורים על בטחון המדינה ש"צה"ל" כביכול לוקח את רוב תקציב המדינה זה בולשיט כל כך הרבה מפלגות שנוגסות מהתקציב כול כוס שמרימים יש משהו שחיתות על ימין ושמאל מי צריך נשיא במדינה 60 מליון תקציב שנתי 60 אלף ש"ח משכורת בונים בשקט בשקט מצבור תת קרקעי לאנשי הכנת בעלות של 600 מליון ש"ח בקרוב מטוס פרטי לראש הממשלה מונופולים קרטלים שקטים מה אין במדינה כולם רוצים לחיות בעיר ליד קניונים מפעלים במרכז הארץ לא מפתחים לא את הצפון ולא את הדרום מממנים קיבוצים ע"ח הציבור תראו את תקציב המדינה על מה כול המפלגות יש להם הוצאות עמותות מתוקצבות ע"י המדינה עמלות בנקים לממן מנהלים עם משכרות ענק אין לנו אוצרות טבע אך יש לנו אוצר המוח היהודי הכוח החלש הוא הכוח במדינה שעובד הכי קשה ואותו מנצלים הכי הרבה כול פרשיה של שחיתות עוברת אחרי שבוע הרעש עושה רק התקשורת יום יום ב-103 fm אנשים רק מתלוננים אוכל לרדיו לנתן זהבי יש פרנסה כל החיים כי יהודים אוהבים לבכות עכשיו תנו תשובה למי בוחרים בבחירות הבאות? לביבי שימשיך לחגוג 3 מליון ש"ח ע"ח הציבור מקופת המדינה נו לא סיפרתי לכם משהו חדש ודאי חלק גדול אתם מכירים וזה רק חלק קטן על הביזבוזים ולכן קשה לאזרח הקטן

  4. שרלי

    מאיר

    אתה מתעס יותר מדי בקב"א, נכון שיש בעיה בצבא אך היא זניחה ביחס לבעיות הרבה יותר בוערות של המזרחים. הצבא הפך מאז שנות ה 70 למוקד מוביליות מזרחית בגלל הפנסיות שלו ויחסית הקושי הקטן יותר להתקדם. עד כמה שהבנתי היום המטכ"ל מורכב מ 50% מזרחים, זה אחד המקומות היחיד בהם היו אלופים ורמטכלים במידה סבירה ואפשר (אם כי זה לא פשוט) גם שם להתקדם.

    עלית על עץ גבוה עם הקב"א, נכון שצריך לבטל אותו, אבל גם במצב של היום בצבא לא כל כך נורא.

  5. שאול סלע

    יבורך כל מזרחי שמשתחרר מעולו של הצבא הציוני באמצעות קב"א נמוך ,שחרור או לכל הפחות לא מגיע למקומות שעלולים לא לחזור מהם. את העוקץ קוראים גם פלסטינים שאני בטוח שבצדק יתקוממו נגד הזכרת הקב"א והצבא כאמצעים להשגת שויון זכויות

    רפורמה אגררית וחלוקה מחדש של הקרקעות שמחזיקים הקיבוצים והמועצות האזוריות חשובה מאין כמותה. חלוקת הנחלות שמיועדות לבנים חוזרים/ממשיכים/??? באופן שווה בין מזרחים לאשכנזים לא תפתור את בעיות הדיור ואת הבעיות שהן תוצאותיו של קיפוח מתמשך.

    מספר הנחלות הפוטנציאלי אינו עונה על הצרכים

    בחודשים האחרונים אני קורא על כך שהחומרים מהם עשויה תרבות מזרחית הם עופר לוי ,עומר אדם וערס פואטיקה . השורשים של תרבות מזרחית עמוקים הרבה יותר. אום כולתום ומוחמד עבדול ווהאב,אסמהאן ופאריד אל אטראש ,סאלח ודאוד אל כוויתי,מחמוד דרוויש,אדוניס,משה חבושה,הרב דוד מנחם,התזמורת האנדלוסית והתזמורת הערבית של נצרת

    כמובן גם אמנים ואינטלקטואלים שמעון בלאס,סמי שטרית ,אלה שוחט ,יהודה שנהב,דוד ומאיר בוזגלו ,סמי אל מגריבי,שירה אוחיון…..

  6. מכלוף

    לקבוצת האיכות הצבאית כבר אין משמעות מעשית בצה"ל,
    היום אבות מביאים בנים ליחידות טכנולוגיות,קורס טיס,בית ספר לצניחה וכו.
    רק מי שלא מבין את תהליכי הנפוטיזם הצה"לי,ממשיך לדבר על הקב"א

  7. פריץ היקה הצפונבוני

    למה הימין המתימר ליצג מזרחיים עוד מימי המהפך של 1977השאיר את אי השויון בהקצאת משאבים על כנו? המועצות האזוריות נשארו עם אזורי תעשיה גדוליםולא הגדילו את אזורי התעשיה של עיירות הפיתוח. מזררחיים בעלי נחלות במושבים לא נהנו כמו יוצאי אירופה? וקיפוח הפלסטינים אזרחי ישראל זועק לשמים וזה לא מענין אתכם ,רק קומץ ,,אשכנזים יפי נפש"וגם מזרחיים יפי-נפש נרתם למאבק הזה. תמשיכו להצביע ימין.

  8. השפוי משפיה

    הפיתרון יבוא רק כשהמזרחיים יסכימו לותר על הפריבילגיות שיש להם ובתחילה פריבילגית "המקופח".

    רק כאשר מזרחי שלא יעבור ראיון עבודה יפסיק להאשים את האשכנזים,רק כאשר מזרחי שלא גומר את החודש יפסיק לחשוב שזה בגלל שלמועצה האזורית באר טוביה יש יותר מידי אדמות,רק כאשר מזרחי שנתפס באונס וגניבה או באמירה גזענית בלי שהשוטים ב"העוקץ" יתחילו להלל ולשבח אותו, רק אז יבוא שיויון אמיתי.

    נכון שמדובר בפריבילגיה שרבים(אם כי חשוב לציין שלא כולם) בחרו בה מרצון, אבל זה לא אומר שהיא לא גורמת נזק.

    1. תימני כינרת

      ממש צודק! הפתרון יבוא כשהמזרחיים יפסיקו לטעון ברוב חוצפתם שהמדינה קיפחה אותם, שיודו כבר שהם שולטים לנו בכל המדינה, בבתי המשפט בכנסת בכל מקום. שיסכימו עם חלוקת הקרקעות על פיה מזרחי מקבל אלפית מקיבוצניק במועצות האזוריות, ושיוותרו על הפריבילגיה להתנגד להסדר הצודק הזה.
      שיוותרו על הפריבילגיות לדבר על חטיפת ילדי תימן, על הקרנות קטלניות לילדי המרוקאים, על אפליות וכו וכו, אז תיראו מזרחיים יקרים כמה טוב יהיה פה.

  9. מאיר עמור

    לשרלי ומכלוף קב"א כבר לא רלוונטי היום? הוא היה רלוונטי עד היום? אז תתייחסו להיסטוריה ולפילוסופיה של מושג הקב"א.
    לסיכום:
    איך לדבר עם אשכנזים על שינוי חברתי? מהן דרישות המינימום? הדרישות הן:
    (1) רפורמה אגררית. ברפורמה האגררית יקבע גבול לישראל, תבוטל הקק"ל, יבוטל מנהל מקרקעי ישראל (יוקם גוף אזרחי אחר במקומו), יבוטלו הנוסחאות המעמדיות והמפלות של "בנים חוזרים" ו"בנים ממשיכים", יחוסלו המועצות האיזוריות שבשליטת הקיבוצים והמושבים הותיקים; קוי מיתאר איזוריים וייצוגיים אחרים ישורטטו.
    (2) רפורמה בייצוג. קביעה כי על מוסדות המדינה המרכזיים להיות מייצגים של החברה הישראלית. החל במוסדות המשפט, דרך מוסדות האקדמיה, התקשורת הציבורית (רדיו, טלויזיה, גופי תקשורת ציבוריים אחרים), ומשרדי הממשלה בארץ ובחו"ל (יותר ערבים, יותר נשים יותר מזרחים). כל זאת תוך 15 שנה. זאת אומרת לא רק קרן נויבך מראיינת את אפרת שני שטרית, אלא אפרת שני שטרית (או כל אחד ואחת אחר/ת) מראיינת את מקורות מחשבתה ברשת הרדיו של קול ישראל.
    (3) רפורמה במיסוי. שינוי היחסים שבין מיסוי עקיף ומיסוי ישיר והגדלת המיסוי הישיר. מיסוי על הכנסה ולא מיסוי על הוצאה. שינוי היחס שבין עבודה והון והערכת העבודה כיוצרת הון ולא כתומכת הון.
    (4) רפורמה אזרחית. יש וצריך להיות מקום להבהרת מושג האזרחות הישראלית. זאת אומרת הצורך העקרוני לקביעת אזרחות ישראלית ושלטון החוק על פיו ברור מהן החובות, הזכויות והאחריות האזרחיות של האזרחים אל מול המדינה, ומהן ההגבלות, החובות, האחריות של המדינה כלפי אזרחיה. שינוי שכזה מחייב עמדה עדכנית ומעודכנת לגבי היחסים בין דת ומדינה בישראל. אזרחותם של לא יהודים בישראל היא תנאי דמוקרטי לדמוקרטיה הישראלית.
    (5) רפורמה פוליטית: רק כוח פוליטי אזרחי שנובע מקהילה פוליטית מזרחית יכול לממש זאת. איזרוחה של החברה הישראלית תלוי לגבי במיזרוחו של המסר והשיח הפוליטי הישראלי.

    1. שרלי

      מאיר

      לצערי אתה נתקל שוב ושוב באותו קיר.

      צריך לדבר עם המזרחים, מספיק ש 50% מהמזחים יבינו מה קורה כאן והכנסת והממשלה וראש הממשלה יהיו מזרחים ובכך ישתנה המצב מן הקצה אל הקצה.

      כל עוד אשכנזי אחד ממשיך לטעון שהממשלה היא מזרחית כי יש שם שני שרים מזרחים אז אין מה לדבר עם אשכנזים, עם אף אשכנזי.

      בדמוקרטיה אתה לוקח את הזכויות שלך, אתה לא מבקש מהמדכא להקשיב לך. תקשיב למזרחים. ותראה אם אפשר לשכנע אותם. אם אי אפשר מצב הדיכוי יילך ויחמיר כי השררה והשילטון והשליטה והעושר הם דברים ממכרים ואי אפשר לעצור אותם.

  10. דן

    הניתוח כמובן מדויק, למרות שצודקים מי שכתבו שהקב"א מדיר לא רק פלסטנים, אגב, אלא גם חרדים. אבל חשוב מכך, החלק החסר הוא הניתוח המעמדי של המאבק המזרחי..

    הדיכוי כלפי מזרחי בפריפריה בעל הקב"א הנמוך, שלמד בבית ספר מקצועי, ומכיר את המפעל המקומי עם דור א וב כנקודת הפרנסה היחידה באזור (וזה כמובן תיאור סטריאוטיפי מאוד) הוא שונה מאוד מהדיכוי כלפי המזרחי שבאקדמיה.

    אני ממש לא מתכוון לומר שלא מופעלת גזענות כלפי המזרחים והמזרחיות הנמצאות באקדמיה או העוסק בתרבות או משפט. מופעלת גזענות! זה ברור לכל מי שעיניים בראשו. אי אפשר להסביר את אחוז המרצים/שופטים/תאטראות הנמוך מקרב המזרחים אלא בדיכוי והקצאת משאבים מפלה (אלא אם כן אתה גזען)
    אבל הגזענות למרות שמקורותיה דומים היא שונה, והדרישות לחלוקת משאבים אחרת גם הן שונות.

    לא לחינם לא נמצא המכנה המשותף בין המזרחים. מי שמשתייכים למעמד הבינוני קוראים לשוויון תרבותי וייצוג שווה בבית המשפט (המקום בו הן נפגעות) ומי שמהמעמד הנמוך נלחם על דיור ציבורי ותעסוקה (המקום בו הן נפגעות).

    על כן הקריאה לאיחוד כוחות בין כל המזרחים עם כמה שהיא נכונה, והיא הדרך היחידה לשבור את הכוח האשכנזי היא נאיבית. עד שלא יעשה ניתוח מעמדי ופוליטי גם בקרב המזרחים ברית כזו לא תיווצר. כשהמיעוט המזרחי מהמעמד הבינוני (ולא סתם עדיין רב המזרחים הם לא מהמעמד הבינוני, זו עוד סטטיסטיקה שמראה את הגזענות הממוסדת) יתחיל להילחם ביחד עם מזרחים מהמעמד הנמוך עם נאבקות הדיור הציבורי (שרובן מזרחיות) עם נהגי האוטובוס בקווים (שרובם מזרחים) וישים את מאבקם בראש סדר העדיפויות לא יוכל להיווצר כוח אמיתי למזרחים.
    מקימי בית הספר קדמה בחרו בשכונת התקווה לא סתם, מטרתם הייתה לחזק את המעמד המזרחי הנמוך.
    גם היום כדי להאבק את המאבק המזרחי אסור לשכוח איפה נמצא הרב המזרחי (וזה לא באקדמיה) ומה הדברים עליהם הוא נאבק (וזה לא אומר שאסור לדרוש שוויון תרבותי/אקדמי/ייצוגי, להפך צריך לדרוש את זה, אבל לא רק את זה כמו שהרבה פעמים נעשה)

  11. מירי חלבי

    הבעיה היא שרוב המזרחים לא תופסים את המוצא/אתניות שלהם בצורה פוליטית. מבחינתם זה שייך לתחום התרבות או הדת. לראיה – המפלגה היחידה שהצליחה לסחוף מצביעים מזרחים בשל מזרחיותם היא ש"ס, מפלגה שהאוריינטציה שלה הייתה דתית. רפורמה אגררית, אולי הדבר הדחוף ביותר, המובן מאליו ביותר, שלא ברור איך לא נעשה אתמול, בכלל לא נמצא בתחומי הדימיון שלה.

    רוב המזרחים בישראל תופסים את עצמם כציונים-ולכן-קרובים-פוליטית-לאשכנזים, ובשל כך יהיה מאוד קשה לגרום להם לרצות להתאגד חברתית כמזרחים, ולדרוש זכויות כמזרחים, למרות שהם לגמרי יצדקו אם הם יעשו זאת. הם לעולם לא יראו את עצמם – פוליטית! לא תרבותית! – כיריבים של האשכנזים, ע"ע כשלון ההתארגנויות הפוליטיות שנשאו את הדגל הזה, צ'רלי ביטון למשל. הקשת הדמוקרטית, עם כל עשייתה המופלאה, מדברת בשפה שאינה מובנת למזרחי (וגם לאשכנזי) הממוצע, שיפתח מאמר של שנהב ויברח אחרי המשפט השני.

    המסקנה – השיח צריך להיות אוניברסלי, ולהסוות את האוריינטציה המזרחית שלו. הרפורמה האגררית היא כל כך צודקת, כל כך מובנת מאליה, שקשה לי לחשוב על מישהו שיכול להתנגד לה ברצינות. צריך לכנס את ראשי כל היישובים שיכולים להרוויח ממהלך כזה, להקים מפלגה בשם "מפלגת המובן מאליו", שיהיה לה סעיף אחד במצע, הוא הרפורמה האגררית המובנת מאליה. למפלגה כזאת יש סיכוי להיכנס לכנסת, עם לא מעט מנדטים.

    1. ג. אביבי

      אני מסכים אתך לגבי האבחנות הבאות:
      המזרחים לא תופסים את האתניות שלהם פוליטית, אלא תרבותית / דתית. נכון גם שהמזרחים תופסים עצמם כציונים ואפילו אותנטיים בהשוואה לאשכנזים, ולכן פוליטית הם לגמרי בצד האשכנזי. מצער ונכון שדוברי השיח המזרחי מדברים בשפה לא מובנת לרוב המזרחים. על זה אפשר להוסיף את מסמוס השיח בעבור כל מיני מאבקים אחרים (ברור שגם הם חשובים), ואת חוסר התכליתיות של רוב הדוברים בעניין המאבק המזרחי.
      אולם השיח חייב להיות גם אוניברסלי (צדק חלוקתי הוא גם עניינם של רוב האשכנזים בישראל) וגם מזרחי פרופר. אם נמשיך להסוות את האינטרס המזרחי השונה מזה של האשכנזים, המזרחים ממילא ימשיכו להזדנב אחר השבט האשכנזי ולקוות שממנו או מהריבון הלבן תבוא הגאולה. ההישג היחידי (אם בכלל) יהיה חלוקת הקרקעות, אבל למזרחים יש עוד רשימה ארוכה של עניינים בהם הם מקופחים: אחוז האקדמאים והמרצים, מבנה תעסוקתי, קיפוח יומיומי בקידום ובקליטה לעבודה, דיור ובעלות על נדלן, הדרה מכל מוקדי הכוח וכו'.
      לאשכנזים כקבוצה אין כל אינטרס לשנות משהו בכל אלה (גם ללא קשר להיותם גזעניים או לא), כי למה להם לאבד את הפריבילגיות שלהם? יותר מזרחים באקדמיה, בהנהלות המוסדות הפיננסיים, בתפקידי פיתוח בהייטק, בבתי המשפט פירושו פחות אשכנזים בכל המקומות האלה. זה ניגוד גמור לאינטרס שלהם. כפי שהעניינים מתפתחים בעולם כולו ובישראל, מי שלא נמצא בקבוצה הקובעת עתידו לא ברור ובוודאי לא ישתפר.
      אין מנוס מפניה ישירה לתודעה של ציבור המזרחים. פניה אמצעית ולא אמצעית שתסביר להם מדוע כל זה חשוב לעתידם/נו ועתיד צאצאיהם/נו.

      1. ג. אביבי

        המאבק הוא גם על כך שמערכת ההשכלה הטרום אקדמית תכשיר מזרחים באותם אחוזים לפחות כמו אשכנזים להשכלה גבוהה ובעיקר במדעים המדויקים. כאן צריך שתוף פעולה מובהק עם צבור המזרחים ואי-אפשר להשיג מטרה זאת בדרך עקיפה בלי לפנות ישירות למזרחים כמזרחים.

  12. מאיר בביוף

    מאמר חשוב ונכון. הכרה ממסדית תחייב את יישומה למסקנות אופרטיביות, שבאופן טבעי כרוכות בניגוד אינטרסים מובנה בין המזרחים ובין האשכנזים. למרבה הצער, המזרחים – וזה מקיף מזרחים מכל הקשת הפוליטית – עדיין סבורים שהצדק ייעשה מתוקף ההכרה וחוש הצדק של ההגמון. אז כדאי שנבין, ויפה דור אחד קדימה, שלהגמון האשכנזי יש את ההיגיון הבריא שלו, המנחה אותו לא רק להתעלם מהעוולות שהוא גורם למזרחים, אלא להתמיד בהם, ולעתים אף להגדיל את המינון שלהם. ההיגיון הבריא שלו אומר לו, שחלוקת העוגה תשמיט לו את השטיח המרופד מתחת רגליו.

    מי שאינם מבינים את כללי המשחק האלמנטריים הללו הם המזרחים, שאינם מייצרים עבור עצמם מוקדי כוח פוליטיים, שבאמצעותם ניתן היה, למשל, לחלק את המשאבים הלאומיים באופן שונה לחלוטין מחלוקתם החד צדדית כיום. היינו יכולים להפסיק את ההשתוללות האשכנזית בועדה לבחירת שופטים, ובבית המשפט העליון, הממומן גם מכספי משלם המיסים המזרחי, היו יושבים – לשם שינוי מתחייב – שופטים, שצדק חברתי והגנה על מוחלשי החברה אינו סיסמה ריקה מתוכן עבורם, וגם היה מתחוור לכולם שיותר מזרחיות ומזרחים בסגלי ההוראה באוניברסיטאות רק מעלים את רמת ההוראה והמחקר ושכדור הארץ מסוגל לנוע גם ללא הנפוטיזם האשכנזי, העיירתי והמאוס.

  13. מלש"ב

    או איך מתרחשים תהליכי המיון בצבא.
    צריך להיות מאוד יצירתי בשביל להגיד שהקב"א מדירה מזרחיים.
    או לחשוב שקב"א זה משהו אחר ממה שזה באמת…