string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }
  • שבזי
    חידת שבזי
    סרטה של ישראלה שאער-מעודד מפרק את הדימוי של ר׳ שבזי
  • פלמנקו
    רוקדים לבנקאים
    על מאבקן הסוחף של מוזיקת וריקוד הפלמנקו בדרום ספרד

כשלון מהפכת השוק במערכת החינוך השבדית

בתחילת שנות התשעים החליטה ממשלת הימין-מרכז השבדית לחולל מהפכה במערכת החינוך, להפוך את שירותי החינוך למוצר נוסף הנתון לכוחות השוק. עתה הם מנסים לשקם את ההריסות
יוסי דהאן

מחר יתקיימו בחירות בשבדיה, ואחת הסוגיות המרכזיות בבחירות הללו היא מצבה של מערכת החינוך השבדית.

כולם רוצים רפורמות במערכת החינוך. הישגי התלמידים נמוכים, בתי הספר מנוהלים רע והמורים גרועים. כך חושבים בישראל ובמדינות רבות אחרות, כולל שבדיה. אולם בשבדיה החליטו לעשות מעשה. בתחילת שנות התשעים, אימצו השבדים את רעיונותיו של הכלכלן הימני מילטון פרידמן, שטען שהמדינה – שהיא גוף בלתי יעיל המנוהל על ידי בעלי אינטרסים – לא צריכה להיות הגוף שמספק שירותי חינוך, ויש להעביר את אספקת שירותי החינוך לגופים פרטיים. כמו כן, יש לאפשר להורים בחירה בין בתי ספר פרטיים שונים; בתי ספר פרטיים שיזכו במימון ציבורי, שבז'רגון החינוכי מכונים charter schools, או בעברית – בתי ספר בזיכיון.

בתי ספר הללו יכולים להיות בתי ספר שמטרתם רווח כלכלי או מטרה אחרת. בשבדיה, מספר הילדים ההולכים לבתי ספר המנוהלים למטרות רווח גדול יותר מאשר בכל מדינה אחרת בעולם. הרעיון מאחורי מדיניות הבחירה בחינוך, כמו בתחומים אחרים בשוק הכלכלי, הוא שלספקי השירות, בתי הספר, יהיו תמריצים כלכליים לספק חינוך איכותי על מנת למשוך תלמידים רבים וטובים יותר. כך הגיון השוק וכללי התחרות ישפרו את רמת החינוך ושוק חינוך חופשי יחליף את המדינה הצנטרליסטית, הביורוקרטית המדכאת.

בתחילה היתה התפעלות עצומה מהמהפכה החינוכית השבדית, ובשנים הראשונות באמת חל שיפור בציוני התלמידים. אולם בעשור האחרון התוצאות של מהפכת החינוך הכלכלית הזו שהובילה ממשלת הימין-מרכז השבדית הן עגומות ביותר. הישגי התלמידים השבדים במבחנים הבינלאומיים התדרדרו באופן דרמטי. חוקרים שחקרו את מערכת החינוך השבדית מצביעים על רפורמות השוק כגורם מרכזי להתדרדרות הזו. בין היתר, התברר שהדיווח של בתי הספר על הישגי תלמידים היו מוטים כלפי מעלה על מנת ליצור לעצמם דימוי של בתי ספר מצליחים ולמשוך תלמידים טובים יותר. בעוד שבתי ספר ציבוריים אינם נוטים להיסגר, בשבדיה 10,000 תלמידים מצאו את עצמם יום אחד ללא בית ספר כיוון שתאגיד Axcel, הודיע בפתאומיות שלנוכח הפסדיו הוא מפסיק את פעילותו בשוק החינוך.

ישנם כמה לקחים מכישלון המהפכה הזו: לקח אחד הוא שחינוך אינו מוצר ככל מוצר רגיל אחר. חינוך אינו מוצר המתנהג בשוק כמקרר או חבילת תיירות, ויבוא כללי שוק באופן גס לתוך תחום החינוך הוא פשטני ומועד לכישלון. לקח אחר הוא שלא כל מה שציבורי גרוע ולא כל מה שפרטי טוב. בפינלנד שבה קיימת מערכת חינוך מהטובות ביותר בעולם אין בחירה ואין בתי ספר בזיכיון. ולקח נוסף, כפי שאומר נורמן אטקינס: "אין תרופות פלא בחינוך, לא יזמות כלכלית ופלאי השוק וגם לא ההבטחות של הטכנו אוטופיסטים שרואים בטכנולוגיות החדשות את התשובה האולטימטיבית למערכת החינוך. שיפור מערכת החינוך הוא תהליך קשה, מורכב וארוך". ובישראל, כמו תמיד באיחור ובהתעלמות מהמציאות, משרד החינוך מייבא מרכיבים מרכזיים של המהפכה המפוקפקת הזו.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

להגיב על יוסי דהאן לבטל

 

  1. שי כנעני

    מערכת החינוך בישראל בתהליך הפרטה מתמשך מזה 20 שנים, את התוצאות רואים, הישגים נמוכים, פערים גדולים ניצול לא יעיל של התקציב.
    המערכת לא יציבה, הרפורמות נערכות בקצב הצרות של איוב – עוד זה מדבר וזה בא.
    הדבר החשוב ביותר למערכת הוא השקט. בשביל זה משלמים למי שיודע לקחת.
    משרד החינוך לדורותיו מזה כשני עשורים רואה חד-ממדית – רק טובת הפרט חשובה.
    משרד החינוך ומשרד האוצר חושבים שצריך למכור חינוך כמו שמוכרים במבה. התוצאות הן במשקל סגולי של במבה.

  2. ציקי

    מה היו ההשלכות של הכנסת התעשייה הפרטית למערכת החינוך בשוודיה? אני מעוניין בנתונים לא באנקדוטות.

  3. יוסי דהאן

    מאמץ לא גדול, קצת יותר מהמאמץ שהשקעת בתגובתך, כמו קריאת הפוסט ולחיצה על הקישור למאמר על מערכת החינוך בשבדיה יספקו לך תשובה.

    1. ציקי

      ולמי שהחיים שלו קצרים מדי בשביל לקרוא מאמרים של מאות מילים בשביל לדלות משם קצת מידע?

  4. עמית ל.

    ההצלה היחידה תקום כאן מהתארגנויות של הורים שרוצים חינוך טוב באמת.

  5. רק עברתי כאן

    אורי רדלר תמר, נקודה בסיסית היא שהטיעון הבסיסי שקרי: ב"העוקץ" מנסה יוסי דהאן לטעון כי בתי הספר הפרטיים הם הסיבה להידרדרות במערכת כולה. על כך יש לומר:

    א. המצב בפועל הפוך: ההישגים במבחני פיז"ה האחרונים (אלו שעליהם מדבר דהאן) מצביע על־כך שבתי הספר הפרטיים מציגים הישגים טובים במידה ניכרת משל בתי הספר במערכת הממלכתית (ראי קישור כאן: http://engelska.se/en/posts/what-sweden-can-learn-pisa). כלומר, הטיעון הבסיסי שקרי.

    ב. אין בטיעון היגיון: אם בתי הספר העובדים בשיטה של charter אינם מניבים הישגים ראויים להורים, הם יכולים בצורה הכי פשוטה לקום ולחזור למערכת הממלכתית. מדוע הם אינם עושים זאת? הטיעון של דהאן הוא "טיעון אל-כשל" קלאסי: אם ההורים היו עוזבים את בתי הספר הפרטיים, זה היה סימן לכך שהציבור הנבון הבין שבתי הספר הפרטיים לא עובדים; אם ההורים לא היו עוזבים (כלומר, המצב בפועל) אלא דווקא נוהרים לבתי־הספר הפרטיים, הסיבה לכך היא שעובדים עליהם בעיניים. גם מצב א' וגם היפוכו הגמור מובילים אצל דהאן לאותה מסקנה.

    ג. אין בטיעון עקביות: גם בפינלנד ובשאר מדינות סקנדינביה קוננו על הצניחה בציוני פיז"ה. מדוע הצניחה בשוודיה מיוחסת לגורם א', אך במקומות אחרים היא מיוחסת לגורם ב'? (קישור: http://www.oecd.org/educ…/focus-world-reaction-to-pisa.htm וגם כאן: http://pasisahlberg.com/is-pisa-dimming-the-northern-lights/ ).

    ד. והתשובה היא אחרת: הקינה של דהאן מוצדקת במובן אחד – תלמידים שעוברים למערכת פרטית מחלישים את המערכת הציבורית יותר משהם מחזקים את הפרטית. כלומר, תלמידים טובים במערכת הציבורית תורמים לחלשים יותר, אך מושפעים פחות מהתלמידים החלשים. כשהם עוברים למערכת הפרטית, התרומה לחלשים נעלמת והמערכת בכללה זוכה לציונים נמוכים יותר. כלומר, המערכת הפרטית אינה מביאה לירידה בהישגים – היא פשוט מנקזת את התלמידים הטובים יותר מהמערכת ומציבה מראה מול פני המערכת הציבורית: זו אינה יכולה למשוך תלמידים טובים, היא רק יכולה לכפות עליהם להיות שותפים למערכת רעה.

  6. יוד

    מידע חלקי שמוצג בצורה מאוד מגמתית.

    המצב בפועל הפוך: ההישגים במבחני פיז"ה האחרונים (אלו שעליהם מדבר דהאן) מצביע על־כך שבתי הספר הפרטיים מציגים הישגים טובים במידה ניכרת משל בתי הספר במערכת הממלכתית (ראו קישור כאן: http://engelska.se/en/posts/what-sweden-can-learn-pisa).

    כלומר, הטיעון הבסיסי שקרי.

  7. רפי

    שהוריהם כלל לא מעריכים השכלה מערבית.
    הרכב הילדים השתנה, הציונים השתנו. אבל גזעני לומר זאת בשוודיה.
    אז האשם הוא השיטה.