• ביטון-יפעת-1
    פודקאסט חדש
    "אנחנו הגנרליות של הביטחון החברתי" - ראיון עם יפעת ביטון
  • קושמרו ואברמוביץ
    בעקבות הבבונים
    מה קרה כשכתבי אולפן שישי יצאו לפגוש את הילידים בשדרות?

הסוציאל-דמוקרטים השבדים חוזרים לשלטון

עמי וטורי משרטט את המפה המפלגתית בשבדיה לאחר הבחירות שהתקיימו לפני יומיים. אופטימיות זהירה

ותחילה, לפני הפרשנויות וההסברים, החדשות הטובות. לאחר 8 שנים של ממשלת מרכז-ימין שנזקה אמנם היה מוגבל, אך כמוהו גם האמון שרחשו לה ארגוני העובדים, שבים הסוציאל-דמוקרטים לשלטון. בשבדיה צפויה לקום בשבועות הקרובים, ממשלת מיעוט בראשות הסוציאל-דמוקרטים. וזאת למרות שהקואליציה האדומה-ירוקה המורכבת משלוש מפלגות שמאל שהתמודדו בבחירות בצורה מתואמת, (מפלגת העובדים הסוציאל-דמוקרטית השבדית, מפלגת הירוקים, ומפלגת השמאל), קיבלה 43.7% מהקולות ולא רוב מוחלט. במסגרת מאמר זה, אנסה להסביר את התהליך הפוליטי המביא להקמת ממשלה זו לאור תוצאות הבחירות, את תוצאות הבחירות עצמן, ואת המשמעות לשבדיה ולמודל השבדי של חילופי השלטון והקמת הממשלה החדשה.

סטפן לופטן, יו"ר מפלגת העובדים הסוציאל-דמוקרטית השבדית
סטפן לופטן, יו"ר מפלגת העובדים הסוציאל-דמוקרטית השבדית

תחילה, תיאור של המפלגות השבדיות שהתמודדו בבחירות האחרונות ושל יחסן לארגוני העובדים. תיאור שיכול להסביר הרבה ממה שאינו מובן אוטומטית למשקיף מן הצד. רוב גדול של הבוחרים בשבדיה, הן בבחירות האחרונות והן בבחירות הקודמות, הצביע למפלגות המחויבות במידה גדולה למודל השבדי על מרכיביו המרכזיים, שהם:

א – מדינת רווחה נדיבה עם נטל מס גבוה והוצאה ציבורית אזרחית גבוהה.

ב – ארגוני עובדים גדולים וזכות שביתה רחבה.

ג – בעלות ציבורית על חלק גדול מההון הפיננסי במסגרת קרנות של ארגוני העובדים והמדינה.

בין המפלגות הללו יש הבדלים בנושאים שונים, אך אף אחת מהן אינה עויינת את שלושת העיקרים הללו.

מאפייניהן של המפלגות השבדיות שעמדו לבחירה משמאל לימין הן:

מפלגת השמאל שהיא המפלגה הקומוניסטית השבדית לשעבר. זו מפלגה אנטי-קפיטליסטית מוצהרת שמהווה את הסמן השמאלי ביותר של המודל השבדי. מפלגה זו קיבלה בבחירות האחרונות 5.7% מקולות הבוחרים. תוצאה זו מסמנת עלייה של 0.1% בהשוואה לבחירות הקודמות. המפלגה קשורה מאוד לפדרציית ארגוני העובדים של הצווארון הכחול.

מפלגת היוזמה הפמיניסטית היא מפלגה בראשות יו"רית לשעבר של מפלגת השמאל ששמה דגש חזק מאוד על נושאים פמיניסטיים. גם זו מפלגה אנטי-קפיטליסטית מוצהרת ובבחירות האחרונות קיבלה 3.1% מקולות הבוחרים ולא עברה את אחוז החסימה העומד על 4%. אולם, מדובר בגידול של 2.7% מהבחירות הקודמות.

מפלגת העובדים הסוציאל-דמוקרטית השבדית היא הגדולה והחשובה בפוליטיקה השבדית מאז 1917. זו מפלגה שממשיכה להגדיר עצמה כאנטי-קפיטליסטית ונחשבת בצדק למי שעיצבה את המודל השבדי. בבחירות האחרונות עלתה המפלגה ב-0.5% וקיבלה 31.2% מקולות הבוחרים. המפלגה קשורה בקשר חזק אל פדרציית ארגוני העובדים של הצווארון הכחול. היו"ר שלה, כעת ראש הממשלה הנכנס, היה בתפקידו הקודם יו"ר איגוד עובדי התעשייה. למפלגה גם קשר חזק עם פדרציית ארגוני העובדים של הצווארון הלבן.

כרזת בחירות: "העתיד שלך עם הסוציאל דמוקרטים"
כרזת בחירות: "העתיד שלך עם הסוציאל דמוקרטים"

מפלגת הירוקים היא מפלגה סביבתית שהנושא המרכזי עבורה הוא קיימות ולכן היא מבטאת ביקורת חריפה על תאגידים למטרות רווח. היא נחשבת לקרובה מאוד אל המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ולמפלגת השמאל. גם לה יש קשרים טובים עם פדרציית ארגוני העובדים של הצווארון הכחול ושל הצווארון הלבן. בבחירות האחרונות קיבלה המפלגה 6.8% מקולות הבוחרים וירדה בכך ב-0.5% אחוז.

כלומר, בסך הכול 46.8% מהבוחרים תמכו במה שנחשב כמפלגות שמאל עמוק. זהו גידול של 2.8% מהבחירות הקודמות.

מפלגת המרכז המגדירה עצמה כמפלגה סוציאלית-ליברלית שמה דגש רב על הנושא הסביבתי. היא ישבה בכל קואליציות המרכז-ימין לרבות אלה של שמונה השנים האחרונות, אבל הייתה גם שותפתן של הסוציאל-דמוקרטים במספר קואליציות בעבר. במקורה זוהי מפלגת איכרים, אך כיום מפלגה עירונית התומכת מאוד בהגירה לשבדיה. המפלגה מחויבת למדינת הרווחה ולהון ציבורי. יש לה קשרים סבירים עם ארגוני העובדים, אך מצליחה לעצבן אותם עקב מה שנתפס כ"יצירתיות יתר" בתחום יחסי העבודה. בבחירות האחרונות המפלגה ירדה ב-0.5% וקיבלה 6.1% מקולות הבוחרים.

המפלגה הליברלית היא מפלגה סוציאלית-ליברלית שתומכת באדיקות בהגירה. היא נחשבת לבעלת קשרים טובים עם ארגוני המורים ועם פדרציית ארגוני העובדים האקדמאים, תומכת במדינת הרווחה הרחבה ובזכויות ארגוני העובדים, אך תמיד הייתה חלק מקואליציות מרכז-ימין. בבחירות האחרונות המפלגה ירדה ב-1.7% וקיבלה 5.4% מקולות הבוחרים.

המפלגה הנוצרית דמוקרטית היא מפלגה שמרנית-סוציאלית. ניתן להקביל אותה במידת מה למפלגות החרדיות בישראל. היא מחויבת למדינת הרווחה ויש לה קשרים טובים עם חלק מארגוני העובדים. עמדתה בנושא הפלות מסויגת, והיא תומכת במדיניות ההגירה השבדית הנדיבה. היא מחפשת תמיכה בעיקר בקרב פנסיונרים, ובבחירות האחרונות ירדה ב-1% וקיבלה 4.6% מקולות הבוחרים.

יוצא אפוא שמפלגות שתומכות בעיקרי המודל השבדי, או לכל הפחות אינן עוינות אותם, קיבלו בבחירות האחרונות 62.9% מקולות הבוחרים. זהו שיעור דומה לבחירות הקודמות, תוך התחזקות השמאל המובהק וירידה חדה אצל כל מפלגות המרכז.

מפלגת המתונים ספגה בבחירות מכה קשה כשירדה מ-30.1% בבחירות הקודמות ל-23.2%. בעקבות התבוסה התפטר יו"ר המפלגה וראש הממשלה היוצא פרדריק רינדפלט ופינה בכך את הדרך לממשלה חדשה. רינדפלט הוא מי שלקח את המפלגה שמאלה, התחייב להימנע מפגיעה בזכויות ארגוני העובדים, ובמדינת הרווחה ואף נמנע מהורדת שיעורי המס השולי הגבוהים. מדיניות זו הובילה לשמונה שנות שלטון. זו בסך הכל הפעם השנייה מאז 1932 שבה מצליחה ממשלת "מרכז-ימין" לכהן שתי קדנציות ברציפות. רק אתמול פורסם סקר של האיחוד האירופאי הקובע כי שבדיה, גם לאחר שמונה שנות שלטון מרכז-ימין, היא מדינת הרווחה המקיפה ביותר באיחוד האירופי והבאות אחריה הן דנמרק, פינלנד והולנד. נורבגיה לא באיחוד ולכן לא השתתפה בסקר. אף על פי כן, לא כל חברי מפלגת המתונים היו שותפים לקו של רינדפלט, והנהגות ארגוני העובדים התייחסו אליו בחשדנות רבה וייחסו לו, ובעיקר לשר האוצר שלו בורג, שהיה איש ימין כלכלי מובהק בצעירותו, כוונה נסתרת לפגוע בכוחם על ידי אי עדכון תקרת השכר המבוטחת לדמי אבטלה. בשבדיה קרנות דמי האבטלה מנוהלות ע"י ארגוני העובדים ולמרות שאין צורך להיות חבר בארגון עובדים על מנת להיות מבוטח בקרנות, האיגודים מניחים כי יש קשר בין חברות בקרן ביטוח דמי אבטלה ובין הנטייה להיות חבר בארגון עובדים.

מי שצמחו בבחירות האחרונות ובגדול הם הסוציאל-לאומנים במפלגת שבדיה דמוקרטית. מפלגה זו מתנגדת למדיניות ההגירה הנדיבה של שבדיה ומעבירה מתחת לפני השטח מסרים ברורים של שנאת זרים שמכוונת בעיקר נגד מוסלמים. היא צמחה מ-5.7% מקולות הבוחרים בבחירות הקודמות ל-12.9% בבחירות האחרונות.

מאחר שראש ממשלת שבדיה הקודם התפטר, ומכיוון שעסקה שבמסגרתה ראש הממשלה יבוא ממפלגת המתונים היא אפשרית רק באמצעות ברית פורמאלית עם מפלגת שבדיה דמוקרטית אין למעשה אפשרות להקמת ממשלת ימין-מרכז. מפלגות כמו מפלגת המרכז והמפלגה הליברלית לא יוכלו ליטול חלק בהמלצה משותפת כחלק מעסקה כזאת, בלי לפעול במובהק נגד עיקרי התחייבויותיהם לבוחריהן. לעומת זאת, מועמד הסוציאל-דמוקרטים, יוכל לגייס יותר קולות תומכים מכל מועמד ימין-מרכז, גם בלי תמיכת שבדיה דמוקרטית, ולכן יטיל עליו יו"ר הפרלמנט את הקמת הממשלה החדשה. סמכויות ראש המדינה בשבדיה הועברו מהמלך ליו"ר הפרלמנט במסגרת תיקוני החוקה של ראשית שנות ה-70. ניתן יהיה להפיל ממשלה זו רק באמצעות אי אמון פוזיטיבי, כלומר ע"י רוב מוחלט הממליץ על מועמד מרכז-ימין, תסריט שכאמור מחייב שיתוף פעולה רשמי של מפלגות המרכז עם מפלגת שבדיה דמוקרטית, מה שהופך תסריט זה לבלתי סביר. לחילופין, ניתן להפיל את הממשלה ע"י רוב נגד הצעת התקציב. במקרה כזה המשמעות היא בחירות חדשות. כנראה שמפלגות המרכז לא יעיזו לבצע מהלך כזה שעלול לגרום לכך שלפחות אחת מהן לא תהיה בפרלמנט הבא. מצד שני, הממשלה שתקום תצטרך למצוא דרך לגבש תקציב שיהיה מקובל במידה סבירה הן על מפלגת השמאל והן על לפחות אחת ממפלגות המרכז. מפלגות מרכז בניגוד למפלגת השמאל והירוקים אינן מחויבות מוסרית לבוחריהן שלא להפיל את הממשלה הסוציאל-דמוקרטית ומכאן שתסריט כזה, גם אם אינו סביר בתקציב של 2015, עלול לקרות בתקציב 2016 או 2017. זאת, במידה ותהיה הערכה בקרב כל שלוש המפלגות שכוחן עשוי לעלות.

כרזת בחירות סוציאל-דמוקרטית: "שבדיה טובה יותר לכולם"
כרזת בחירות סוציאל-דמוקרטית: "שבדיה טובה יותר לכולם"

כמו כן, גם אם ההבדלים בפועל בין המדיניות הקונקרטית של מפלגות המרכז ושל הסוציאל-דמוקרטים הם קטנים, ההבדלים הסימבוליים משמעותיים יותר. הסוציאל-דמוקרטים הם באופן מוצהר מפלגה אנטי-קפיטליסטית. מה שאומר שמבחינתם זכויות העבודה המאורגנת והמדינה, כמיצגי הציבור, קודמות בכל מצב לזכות הקניין הפרטי. השלמה עם הקניין הפרטי היא מבחינתם חלק ממדיניות של סוציאליזם דמוקרטי פרגמאטי. עבור מפלגות המרכז לעומת זאת, הקניין הפרטי מהווה עיקרון מהותי, לצד מחויבות למדיניות מקדמת שוויון כחלק מיסודותיו של מה שנקרא "שוויון ההזדמנויות". העדכון האחרון ל-15.9 בערב, הוא שלפחות "מפלגת המרכז" מוכנה להיות חלק מהממשלה הסוציאל-דמוקרטית, אבל מבקשת שזה יהיה יחד עם שתי מפלגות המרכז האחרות וללא מפלגת השמאל.

אז מה צפוי למודל השבדי? בעיקרון, המודל הסקנדינבי, לרבות גרסתו השבדית, בנוי על כוחם של ארגוני העובדים, ואפילו מפלגות המרכז מחויבות, בין השאר כתוצאה מכוח זה, למדינת הרווחה. המודל פופולארי מאוד בשבדיה וביתר ארצות סקנדינביה ונחשב לסמל מרכזי ומקור לגאווה. לכן, המודל מתקיים ובהצלחה גם בנורבגיה, דנמרק ופינלנד, שבהן הדומיננטיות הפוליטית של מפלגות ימין ומרכז ניכרת יותר מזו שבשבדיה. אך שלטון ארוך מדי של הימין-מרכז עלול לערער את הביטחון העצמי הן של השמאל השבדי/סקנדינבי והן של ארגוני העובדים. מה שבתורו עלול לגרור הימנה בעמדות מפלגות המרכז. ממשלת מיעוט סוציאל-דמוקרטית, ככל שתחזיק מעמד, קוטעת רצף זה וקטיעה זו חשובה. בנוסף, ממשלה כזו, גם אם תתקשה לקדם תוכניות חדשות, תצליח למנוע במהלך כהונתה הורדות נוספות של מיסים, הפרטות ו/או צעדים שעלולים לפגוע בארגוני העובדים.

ומה יקרה כאשר תבוא לסיומה כהונת ממשלת המיעוט הסוציאל-דמוקרטית? כלומר, בבחירות הבאות? כאן תלוי הרבה בכישרונו הפוליטי של סטפן לופטן, ראש הממשלה הנכנס. לסוציאל-דמוקרטים ולמפלגת השמאל, יש בסיס תומכים מרכזי וטבעי. האחד הוא פועלי הצווארון הכחול המאוגדים והשני המהגרים. אזורים כמו צפון שבדיה, על עיירות התעשייה שלה ורובעי המהגרים בערים הגדולות, הם המקומות שבהם זוכים הסוציאל-דמוקרטים בתמיכה רחבה במיוחד. עובדי הצווארון הלבן המאוגדים, מצביעים בשיעורים גבוהים למפלגות המרכז, אף שבדרך כלל הסוציאל-דמוקרטים גורפים קולות גם ממגזר זה, בשיעור זהה לפחות לממוצע התמיכה הארצי שלהם. למפלגת הירוקים ולמפלגת היוזמה הפמיניסטית, קהל נזיל בהרבה, שבא כנראה ממאגר קולות המבוסס בעיקר על אקדמאיות ואקדמאים בערים הגדולות.

בין שתי הקבוצות המהוות את בסיס התמיכה הסוציאל-דמוקרטי, מהגרים מחד ופועלי הצווארון הכחול המאוגדים מאידך, קיימת אמנם ברית פוליטית, מה גם שרבים מהמהגרים הם בעצמם פועלי צווארון כחול מאוגדים. אך לא כל פועלי הצווארון הכחול המאוגדים שותפים לברית הזאת. אחוז התומכים במפלגת שבדיה דמוקרטית בקרב פועלי הצווארון הכחול זהה לפחות לממוצע התמיכה הארצי בה. האחוז גבוה במיוחד בדרום שבדיה ובקרב הפועלים המאוגדים בענף הבניין. שבדיה דמוקרטית התחזקה גם בצפון שבו אחוז המהגרים נמוך יחסית. התעמולה של שבדיה דמוקרטית מבוססת בעיקר על הטענה כי מדינת הרווחה השבדית אינה מתרחבת בגלל הנטל של קליטת ההגירה. ראש הממשלה היוצא מהשמרנים גיבה טענה זו באמירה חסרת אחריות במהלך תקופת הבחירות, בכדי לקושש מעט קולות. אמצעי תעמולה נוסף הוא ניפוח מקרי בריונות כלפי שבדים וותיקים בשכונות המהגרים או מרכזי הערים, והצגתם כסכנה לאומית.

הסוציאל-דמוקרטים יכולים להתמודד מול טענות אלו באמצעות שדרוג נוסף של מדינת הרווחה כפי שנעשה בשנות ה-70, וה-80 כאשר במקביל להגירה (אז בעיקר מאזור הבלקן) התרחבה מדינת הרווחה השבדית בקצב מהיר. אך יהיה להם די קשה לקיים מדיניות כזאת, בלי תמיכה של רוב שמאלי ברור.

החשש הוא שכישלון של הסוציאל-דמוקרטים השבדים יוליך למצב דומה למצב בדנמרק ובפינלנד. מצב של מדינת רווחה חזקה עם ארגוני עובדים חזקים, הגנות טובות לעובדים ושוויון כלכלי גבוה, אך במקביל סיכוי קטן יחסית להתקדמות אל סוציאליזם מקיף יותר ועם משקל הולך וגדל לימין הקיצוני (דנמרק), או למפלגות פופוליסטיות (פינלנד).

עוד של עמי וטורי

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. גרי רשף

    מה הכוונה "תומכת בהגירה": בעד לסייע למהגרים שחיים בשבדיה, או בעד לעודד הגירה נוספת?

  2. יונתן רוקם

    סקירה טובה של מבנה הפוליטיקה המפלגתית בשבדיה. כפי שכותב וטורי הסוציאל דמוקרטים חוזרים לשלטון אבל מדובר בניצחון חלקי בלבד. בפעם הראשונה בהיסטוריה אין לגוש ימין או שמאל רוב מוצק בפרלמנט. בתווך עומדים מפגלת ה"דמוקרטים השבדים" (מפלגת ימין קיצוני שדוגלת בשנאת זרים ומתנגדת להגירה) עם – 12.9% מהקולות. מדובר במצב צפוי אך חדש בפוליטיקה השבדית שמצטרפת לחלק גדול ממדינות אירופה באיחור. הרשתות החברתיות בשבדיה (שהיו יחסית רדומות עד הבחירות) גועשות – על סדר היום שנאת זרים ומנגד קול גדל של קריאות אנטי פשיסטיות. שבדיה כמו שכותב וטורי מצטרפת לחברתה מדרום דנמרק בעליית כוחו של הימין הקיצוני בפרלמנט. ימים יגידו אם מדיניות ההגירה בשבדיה תשתנה בהתאם.. מה שבטוח הוא שמידיניות ההגירה תיהיה חלק מרכזי בקביעת מבנה השלטון והדמוקרטיה בשבדיה.

  3. עמי וטורי

    "תומכת הגירה" פירושו, בעד לאפשר את המשך ההגירה בסדר הגודל הנוכחי, של מבקשי מקלט בעילה של סכנה חמורה במדינת המקור. כיום מגיעים לשוודיה מידי שנה בין 40,000 ל 60,000 אישה ואיש המבקשים מעמד פליט. רובם מקבלים אותו. מעמד פליט, מקנה בשוודיה תושבות עם כל הזכויות הסוציאליות ונגישות מלאה לעבודה ושירותים ציבוריים. בנוסף, לאלו שמקבלים מעמד פליט, יש גם אפשרות להפוך לאזרחים שוודים תוך מספר שנים.

    1. דןש

      שלצד הצלחת הסוציאל דמוקרטים עולים וצומחים ובגדול הסוציאל-לאומנים . מפלגה התומכת ופועלת בעד מדיניות הגירה אכזרים של זרים משוודיה החוצה. מפלגה המעבירה מסרים ברורים של שנאת זרים. כיום "נוח" לה למכוו בעיקר נגד מוסלמים – מחר גם תורינו יגיע.

  4. עמית

    במדיה הישראלית המשופעת מומחים לשבדיה שאינם יודעים להבחין בין סוציאליזם לקפיטליזם תענוג לקרוא אותך דר' וטורי, תודה.

  5. נעם

    תודה על טור מרתק. שאלה –
    כתבת בטור כך: "מפלגת הירוקים היא מפלגה סביבתית שהנושא המרכזי עבורה הוא קיימות ולכן היא מבטאת ביקורת חריפה על תאגידים למטרות רווח."
    אם אני מבין נכון, הפער בין ארגוני העובדים ובין התאגידים למטרות רווח הוא על האופן שבו ההכנסות של התאגיד יתחלקו בין העובדים ובין בעלי ההון. אין ויכו חביניהם על כך שכדאי שההכנסות יהיו כמה שיותר גבוהות, לא? האם העובדים נוטים יותר מבעלי ההון לומר "אנחנו מוכנים שהכנסתנו תהיה נמוכה יותר, ובלבד שהסביבה תישמר"? כלומר, נניח שועדי עובדים היו מנהלים באופן בלעדי את הייצור – האם יש סיבה לחשוב שהם היו יותר מחויבים להגנה על הסביבה?

  6. עמי וטורי

    נעם. יכולה אכן להיות התנגשות אינטרסים. אבל בעיקרון אימוץ דרישות סביבתיות נוקשות ביחס למפעלים בשוודיה מקובל על ארגוני העובדים, והמפלגה הירוקה מצדה מחויבת מאוד לזכויות העובדים כך שיש בסיס להסכמה.

  7. לאה

    למאמרים העוסקים במקורות הכוח הכלכלי השבדי