string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }
  • שבזי
    חידת שבזי
    סרטה של ישראלה שאער-מעודד מפרק את הדימוי של ר׳ שבזי
  • פלמנקו
    רוקדים לבנקאים
    על מאבקן הסוחף של מוזיקת וריקוד הפלמנקו בדרום ספרד

דאע"ש הוא בזיון לפונדמנטליזם אמיתי

אם הפונדמנטליסטים-לכאורה של היום מאמינים שהם מצאו את דרכם לאמת, מדוע שיחושו מאוימים על ידי מי שאינו מאמין? כשבודהיסט פוגש בהדוניסט מערבי, הוא בקושי מגנה אותו. הוא רק מבחין בנדיבות שהחיפוש ההדוניסטי המערבי אחר אושר מביס את עצמו
סלבוי ז'יז'ק

מאנגלית: אלירן בר-אל

בחודשים האחרונים נעשה מקובל להניח שעליית דאע"ש היא הפרק האחרון בסיפור הארוך של התקוממויות אנטי-קולוניאליות, ושהגבולות השרירותיים שכוננו לאחר מלחמת העולם ה-I על ידי מעצמות העל משורטטים כעת מחדש. כמו כן, שגרתי כיום להניח שזהו פרק נוסף במאבק נגד ההון הגלובלי שמכרסם בכוחן של מדינות הלאום. אך מה שגורם לפחד ולתדהמה מדאע"ש הוא ההצהרות הפומביות של סמכויות דאע"ש המבהירות שמטלת השלטון העיקרית איננה פיקוח על רווחת תושביו (בריאות והמאבק ברעב), אלא החיים הדתיים וההקפדה שהחיים הציבוריים כולם יתנהלו לפי חוקים דתיים. זו הסיבה שדאע"ש נותר פחות או יותר אדיש לקטסטרופות הומניטאריות בשטחו. סיסמתו היא משהו כמו "תדאג לדת והרווחה תדאג לעצמה". כאן טמון הפער בין הכוח המופעל על ידי דאע"ש לכוח המודרני המערבי שפוקו כינה "ביו-כוח", זה שמפקח על החיים כדי להבטיח רווחה כללית. החליפות של דאע"ש דוחה לחלוטין את המונח של ביו-כוח.

האם זה הופך את דאע"ש לקדם-מודרני? במקום לראות בדאע"ש מקרה קיצון של התנגדות למודרניזציה, עדיף לראותו כמקרה של מודרניזציה פרוורטית ולמקם אותו בסדרת המודרניזציות השמרניות שהחלו עם תקופת הרסטורציה של מייג'י ביפן של המאה ה-19. זו היתה מודרניזציה מתועשת מזורזת המניחה את הצורה האידיאולוגית של "רסטורציה", של חזרת הסמכות המלאה של הקיסר.

התמונה הנודעת של אבו בכר אל-בגדאדי, מנהיג דאע"ש, עם שעון שוויצרי מגונדר על ידו, היא סמל משמעותי. הפעולות של דאע"ש בתעמולת רשת ובסחר כלכלי מאורגנות להפליא, אך המעשים המאוד-מודרניים האלה מיועדים לקידום ולאכיפה של חזון אידיאולוגי-פוליטי שמהווה צעד נואש לתיקון תיחומים היררכיים ברורים, יותר מאשר שמרנות גרידא. יחד עם זאת, אל לנו לשכוח שאפילו דימוי זה של ארגון ממושמע וצייתן המפוקח בפונדמנטליסטיות אינו חסר עמימויות: האין דיכוי דתי יותר ממושלם בעזרת תפקודן של יחידות צבא-דאע"ש המקומיות? בעוד האידיאולוגיה הרשמית של דאע"ש מגנה מתירנות מערבית, הפרקטיקות היומיומיות של כנופיות דאע"ש כוללות אורגיות המוניות וגרוטסקיות, כוללות שוד ואונס קבוצתי, ורציחות של כופרים.

צילום מסך מערוץ 10
אבו בכר אל בגדדי, ראש דאע"ש, ושעון היוקרה על ידו. צילום מסך מערוץ 10

במבט קרוב, המוכנות הנדמית הרואית מצד דאע"ש לסכן את הכל נראית אף היא יותר עמומה. פרידריך ניטשה הבין כבר מזמן איך הציוויליזציה המערבית נעה בכיוון של "האדם האחרון", קרי יצור אפאטי חסר תשוקה או התחייבות גדולה. חסר יכולת לחלום, עייף מהחיים, הוא לא לוקח שום סיכונים, ושואף רק לנוחות וביטחון:

קצת רעל לפעמים: זה הופך חלומות לנעימים. והרבה רעל בסוף, לְמַוות נעים. יש להם את תענוגותיהם הקטנים לָיום, ואת תענוגותיהם הקטנים ללילה, אך יש להם הערכה לְבריאות. "גיליתי את האושר", אומר האדם האחרון, וממצמץ.

זה עלול להיראות כאילו הפיצול בין העולם הראשון המתירני לבין התגובות הפונדמנטליסטיות אליו פועלות יותר ויותר ברוח הניגוד שבין ניהול חיים מספקים וארוכים מלאי רווחה חומרית ותרבותית, לבין הקדשת חיי האדם לאיזו תכלית נשגבת. האם האנטגוניזם הזה הוא לא בין מה שניטשה כינה ניהיליזם "פאסיבי" ו-"אקטיבי"? אנו במערב מגלמים את האדם האחרון של ניטשה, שקועים בתענוגות יומיות, בעוד המוסלמים הקיצוניים מוכנים לסכן את הכל, במעורבותם במאבק עד כלות. "ההתגלות השנייה" של ויליאם בטלר ייטס נראית מושלמת להגשת מצבנו הנוכחי:

הטובים חסרי כל אמונה, בעוד הרשעים מלאים בעצמה תשוקתית.

זהו תיאור מצוין לפיצול הנוכחי בין ליברלים אנמיים לבין פונדמנטליסטים משולהבים. "הטובים" כבר לא מסוגלים יותר להתערב, ו"הרשעים" מעורבים בפנאטיות גזעית, דתית ומינית.

אך האם הטרוריסטים הפונדמנטליסטיים באמת פונדמנטליסטים במובן האותנטי של המונח? האם הם באמת מאמינים? מה שחסר להם הוא מאפיין שקל לזהות בכל הפונדמנטליסטים האותנטיים, החל מבודהיסטים טיבטיים ועד האמיש בארה"ב – העדר של טינה וקנאה, האדישות העמוקה כלפי דרך חייהם של הלא-מאמינים. אם הפונדמנטליסטים-לכאורה של היום באמת מאמינים שהם מצאו את דרכם לאמת, מדוע שיחושו מאוימים על ידי מי שאינו מאמין? מדוע שיקנאו בהם? כשבודהיסט פוגש בהדוניסט מערבי, הוא בקושי מגנה אותו. הוא רק מבחין בנדיבות שהחיפוש ההדוניסטי המערבי אחר אושר מביס את עצמו. בניגוד לפונדמנטליסטים אמיתיים, לטרוריסטים הפסוודו-פונדמנטליסטיים זה מפריע עמוקות. הם מסוקרנים ומרותקים מחיי החטא של הלא-מאמינים. אפשר לחוש, שבמלחמתם באחר החוטא, הם לוחמים בפיתוי שלהם. זו הסיבה שהפונדמנטליסטים-לכאורה של דאע"ש הם בזיון לפונדמנטליזם אמיתי.

כאן אבחנתו של ייטס לוקה בחסר לעומת מצבנו הנוכחי: עוצמת תשוקתו של ההמון נושאת עדות להעדר אמונה אמיתית. עמוק בתוך עצמם, פונדמנטליסטים טרוריסטיים גם חסרים באמונה אמיתית – התפרצויותיהם האלימות הן הוכחה לכך. כמה שברירית צריכה להיות אמונתו של מוסלמי, אם הוא חש מאוים על ידי קריקטורה מטופשת בעיתון דני שולי. הטרור האסלאמי של הפונדמנטליזם איננו מבוסס על אמונת הטרוריסטים בעליונותם ועל איווים להבטיח את זהותם התרבותית-דתית מפני ההסתערות של הציוויליזציה הצרכנית הגלובלית.

הבעיה עם פונדמנטליסטים טרוריסטיים היא לא שאנו מחשיבים אותם כנחותים מאיתנו, אלא, דווקא, שהם עצמם מחשיבים בחשאי את עצמם כנחותים. זו גם הסיבה שהבטחותינו המתנשאות, המתוקנות פוליטית, שאנו לא חשים שום עליונות כלפיהם גורמות ליותר זעם ומזינות את טינתם. הבעיה איננה הבדלים תרבותיים (מאמצם לשמר את זהותם), כי אם העובדה ההפוכה שהם כבר כמונו; בחשאי, הם הפנימו כבר את הסטנדרטים שלנו ומודדים את עצמם בעזרתם. באופן פרדוקסלי, מה שהפונדמנטליסטים של דאע"ש ודומיהם באמת חסרים בו הוא בדיוק מנה של האמונה האמיתית והביטחון בעליונות עצמית.

אחד מספריו האחרונים של ז'יז'ק, "דרישת הבלתי-אפשרי", עתיד לראות אור בהוצאת רסלינג, 2015.

עוד של אלירן בר-אל

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. אלי א.

    תודה על התרגום, אבל זה מאמר מגה-שמרני עם אנלוגיות שטחיות. למשל, לתת את האמיש, מכל הדוגמאות, כסוג לפונדומנטליזם זה קל מדי. אם מסתכלים על ג'ורג' בוש, או ביבי כפונודמנטליסטים זה נהיה כבר יותר מעניין.
    עניין אחר: דעא"ש כן בונים משטר, עם מנגנון, משטרה, רווחה וכו'. כל כך הרבה כבר נכתב על זה, אין לי מושג אין הוא מתעלם מעובדות כאלה פשוטות. זה קצת מפרק את הטיעון של ההדוניזם המוחלט או מה שזה לא יהיה.
    הסוף בכלל מוזר, לגנות את דעאש בתור מאמינים לא אמיתיים. כופרים יעני. סבבה. אבל אם ככה, צריך ללכת עם זה עד הסוף. ז'יז'ק כותב כמו פרופסור למדעי הרוח וחותם כמו כומר או רב. אם אתה רוצה להיות כומר או רב אז תהיה, אבל לכל אורך המאמר, אחרת זו סתם הצטעצעות.

    1. נטליה

      ז'יז'ק משתמש במונח פונדמנטליזם באופן שרומז שהוא מחבב את העניין, כך שהכללת בוש וביבי תחת הקטיגוריה הזאת כנראה חוטאת לאופן שבו הוא רואה את זה. מבחינתו הם קולוניאליסטים, ויש הבדל, לפחות אצלו, בין שני הדברים.

    2. ליכודניק

      ומזווית אחרת: כן, דאעש אינו פונדמנטלסטי נוצרי או בודהיסטי, אבל האם זה מראה שהוא אינו פונדמנטליסטי מוסלמי כפי שהוא, ככלות הכל, טוען? האם יש הגדרה אקדמית מוסכמת לפונדמנטליזם?

      אאל"ט, מוחמד עצמו וממשיכיו הישירים דווקא:
      – התענינו מאוד באי-האמונה של הזולת (כלומר, ניסו לאסלם אותם בכוח הזרוע)
      – ראו בעצמם חלק מ-"ציוויליזציה צרכנית" (מוחמד היה סוחר, הפילוסופיה והתרבות החומרית הפרסית חילחלו ללב האיסלם תוך דורות ספורים).

      כלומר, אבו-בכר אל-בגדדי מזכיר (מן הסתם, בכוונה) את אבו-בכר המקורי הח'ליף הראשון.

  2. עיניים לראותEYES2C

    המערב, ובראשה צועד אצבעוני המפקד, קרי ברק (חוסיין) אובמה, זקוק חראגיל לאוייב חדש. דעאש ניכנס לתמונה כשהוא מצית את הדמיון האכזרי ואת השנאה לו.
    אלא שמסתבר שיש לדעאש גם ידידים בישראל… וייתכן שדעאש / או ג׳בהת א־נוסרה / או אל-קעידה (מחוק את המיותר, אבל כולם שמות נרדפים) הוא ״ידיד ישראל״ בקרב ״האופוזיציה הסורית״. ב״הארץ״ כותב אנשיל פפר על בסיס ההאזנה בגולן הסורי שנתפס בידי ״האופוזיציה״: ״הבסיס שנמצא על תל אל־חארה, דרומית לקונייטרה, נתפס בסוף השבוע האחרון על ידי כוחות מורדים של צבא סוריה החופשי לאחר קרבות שבהם השתתפו כמה ארגוני מורדים, בהם גם ג'בהת א־נוסרה המזוהה עם אל־קאעדה״.

    מעניין… שלא עבר שבוע וסודות המתקן הגיעו ישירות מג׳בהת א־נוסרה ל-סי.אי.איי / ל-״8200״, ומשם ל״הארץ״.

    כדאי גם לשאול את הממונים, מדוע ניתנת ״עזרה הומניטרית״ ל״מורדים״, למרות הגרעון התקציבי הכרוני של ממערכת הרפואה הישראלית, ומדוע תומך ממשל אובמה ב״אופוזיציה המתונה הסורית״?

  3. לאה

    מדבריו עולה שהמונותיאיזם בכל צורותיו לוקה מעיקרו ב'רגשי נחיתות' וב'חוסר אוטנטיות' [?], להבדיל משלמותו האמונית של נזיר בודהיסטי או של היושבים בכרכרת ההיימיש. מלבד שזוהי שיפוטיות מוזרה, האם יש בה או היה בה אי פעם כדי להפחית מעוצמת הסערה?

  4. עיניים לראותEYES2C

    המערב, ובראשו צועד אצבעוני המפקד, קרי ברק (חוסיין) אובמה, זקוק חראגיל לאוייב חדש. דעאש ניכנס לתמונה כשהוא מצית את הדמיון האכזרי ואת השנאה לו.
    אלא שמסתבר שיש לדעאש גם ידידים בישראל… וייתכן שדעאש / או ג׳בהת א־נוסרה / או אל-קעידה (מחוק את המיותר, אבל כולם שמות נרדפים) הוא ״ידיד ישראל״ בקרב ״האופוזיציה הסורית״. ב״הארץ״ כותב אנשיל פפר על בסיס ההאזנה בגולן הסורי שנתפס בידי ״האופוזיציה״: ״הבסיס שנמצא על תל אל־חארה, דרומית לקונייטרה, נתפס בסוף השבוע האחרון על ידי כוחות מורדים של צבא סוריה החופשי לאחר קרבות שבהם השתתפו כמה ארגוני מורדים, בהם גם ג'בהת א־נוסרה המזוהה עם אל־קאעדה״.

    מעניין… שלא עבר שבוע וסודות המתקן הגיעו ישירות מג׳בהת א־נוסרה ל-סי.אי.איי / ל-״8200״, ומשם ל״הארץ״.

    כדאי גם לשאול את הממונים, מדוע ניתנת ״עזרה הומניטרית״ ל״מורדים״, למרות הגרעון התקציבי הכרוני של ממערכת הרפואה הישראלית, ומדוע תומך ממשל אובמה ב״אופוזיציה המתונה הסורית״?

  5. נועם א"ס

    מאמר וטיעון חלש של אחד המנתחים המבריקים ביותר של הפנומן האמוני-משיחי-גאולי המונותאיסטי. התגובות חכמות ומרשימות.

    כמו כל משטר טרור את דאע"ש מאפיינות שתי רמות מקבילות ודיאלקטיות: ברמה אחת הוא מופיע כמבנה חברתי, כלומר צורה מסוימת של סדר מתוכנן ופוטנציאלית קבוע (הח'ליפה, המנגנונים השלטוניים, מערכת החינוך וכו', וכמובן מרכיבי הכסף והמימון); ברמה השנייה הוא מופיע כספקטקל של תשוקה ניהיליסטית ואסכטולוגית מטהרת.
    ברמה השנייה הזאת טמונים כוחות המשיכה והגיוס ההולכים וגוברים של המפלצת, לרבות של נוער אירופאי-אמריקאי לבן בני דמותו של אלכס מ"התפוז המכני", כהמשך ותולדה ישירים של משבר "מות המסמן" של החברה הצרכנית הקפיטליסטית. אז בכל הנוגע ל"פונדמנטליזם" – דאע"ש בסדר גמור, וקשה למצוא הרבה טעם במגננה החרדתית-משהו הזאת של ז'יז'ק.

    המטרה של "המערב" – כלומר של הציוויליזציה הפרוטסטנטית-בורגנית – אינה להביס את דאע"ש, אלא להקים בסיס יציב של חברה בורגנית או סמי-בורגנית בעולם המוסלמי סביב "המדינה האסלאמית", כזאת ש"יהיה לה מה להפסיד" מצמיחה לא מבוקרת של האסכטולוגיה הגאולית הפונדמנטליסטית, ושתתחם אותה באופן אפקטיבי למעין לוכד-ברקים של רטוריקה סונית אפוקליפטית ואפס יכולת התפשטות. ברגע שתסתיים האפשרות המעשית לאיון-עצמי דרך השהיית החוק של "מוסר העבדים" והתרת התשוקה הסאדיסטית המטהרת לרצח עם, ודאע"ש תהפוך לעוד מדינת-גטו אפרורית שנשלטת בידי אוליגרכיה מקומית מנותקת בסגנון צפון קוריאה, יעלם גם כוח המשיכה של הארגון המיניאטורי שמהלך קסם על העולם כולו. אם יש ספק לגבי סיכויי ההצלחה של זה, הוא פחות קשור למצב החברה המוסלמית ויותר לכשלים הפנימיים של הציוויליזציה הבורגנית עצמה.

    1. ליכודניק

      זו חריגה מהדיון במאמר המקורי,
      אך הפתרון שלך מתמקד בדאעש בשטחי עיראק וסוריה*,
      בעוד שדומני שהפחד הגדול הוא שדאעש יתפשט לכלל התפוצה הסונית, כולל במערב; שאובמה פועל לא (רק) בגלל טבח היזידים והעלאוים אלא בגלל שחיטת העיתונאים המערביים תוך קללות באנגלית בריטית כלפי ראש ממשלת בריטניה; שמטרת ההפצצות אינה רק לשבש את ההתקדמות לכיוון בגדד אלא גם לשבש את הכשרת המתנדבים הזרים, שעלולים לחזור לארצותיהם ולהקים רשתות טרור.
      בהקשר הזה, יש למערב שתי ברירות:
      – מאבק כולל, להילחם בפעילות דאעש במזה"ת ובקרב הקהילות המוסלמיות המקומיות, עם או בלי הידברות איתן (ולהסתכן בקרע עם אותן קהילות)
      – לנסות לסגור עיסקה עם הנהגת דאעש, לפיה המערב יסכים לשליטת דאעש בחלק מהמזה"ת תמורת הימנעות מחתרנות במערב.

      בקיצור, היות והמערב פחות או יותר מצהיר בגלוי שהוא לא מתכוון להגיע לפעולה קרקעית, כלומר הוא מסכים בפועל לשלטון דאעש בחלקי ארץ נרחבים לפי הברירה השניה- האבחנה האם דאעש הוא "פונדמנטליסטי באמת" או רק "פונדמנטליסטי טרוריסטי" תהיה האם הוא ינסה להגיב לתקיפות האויריות בגל פיגועים במערב.

      *שגם שם קשה לדבר על "בניית חברה סמי-בורגנית יציבה", אבל נעזוב את זה.

      1. נועם א"ס

        מה שמתואר בתגובה שלי אינו "הפתרון שלי".

      2. ציקי

        זה לא מה שהוא אומר

    2. סמולן

      חסכת לי תגובה. למעט עניין התשוקה לאין ולגאולה, אני אתך לגמרי. גם באשר לתשוקה הניתוח שלי די דומה: שתי שכבות מקבילות, עם אותן פונקציות. וזיזק, נראה שהוא בסוג של חרדה מהדמות המשתקפת לו בדאעש. ובצדק.

      1. נועם א"ס

        תמיד שמח לעזור יא סחבי. אם כי חבל שאתה לא מקבל את המרכיבים הפסיכואנליטיים של הניתוח – בלעדיהם נשארים רק עם עוד וורסיה מיובשת של "מלחמת ציוויליזציות/שקיעת המערב" וכו'.

        במחשבה נוספת, נראה שמה שבעיקר שצורם בניתוח שלו הוא הדוגמאות המשונות של האיימיש (??!!) והנזירים הבודהיסטים ל"פונדמנטליזם אמיתי" (מה גם שרצח-העם הממשי מאוד שהבודהיסטים בבורמה מבצעים במיעוט המוסלמי מנצח ביחד גם את אסד וגם את דאע"ש בנקודות על אכזריות וסאדיזם לשמו, לפחות ממה שאני ראיתי).

        מהיכרות עם החשיבה הז'יז'קית (המבריקה, כאמור) על הנושא אני חושד שהדוגמה האמתית שיש לו בראש לפונדמנטליזם "אותנטי" של "אדישות עמוקה כלפי הלא-מאמינים" היא לא איימיש ולא נזירים בודהיסטים אלא כמובן היהדות הרבנית. א-מ-מה? מסתבר שהעניין הזה, נו – של הציונות, טריטוריאליזם, כוח, "לאום", די דופק את הסיפור הזה. מסתבר שגם היידן על 2000 שנותיהם המופלאות מעולם לא היו יותר מעוד חבורת מתבגרים כלואים בסחרור טיפוסי ובנאלי של פגיעה נרקיסיסטית, ממש כמו כל היתר. מאכזב.

        1. ציקי

          כשז'יז'ק כותב על הציונות הוא דווקא מתאר אותה כשבר ביחס ליהדות הדתית המסורתית. הוא אפילו מדגים כמה שישראל היא מדינה אתאיסטית ברובה שאפילו המנהיגים שלה נזהרים לא להתייחס ליהוה או לחלקים התיאולוגים של התנ"ך יותר מדי (יכול להיות שזה נכתב לפני הכהונה שניה של ביבי).

        2. ציקי

          אגב, על הניתוח שלך בתגובה המקורית חוזרים אנשים מהימין האמריקאי שמבקרים בדיוק את השאיפה של הליברלים לנרמל את דעאש או לאלף אותו. מבחינתם מדובר ברוע רדיקלי שאין הרבה מה לעשות בקשר אליו חוץ מלהפציץ אותו לעידן האבן (הניאו קונס) או לסגור את הגבולות ולתת לברברים לריב אחד עם השני (הפליאו קונס). זה אלטע זאכען.

          1. נועם א"ס

            במחילה, אני מאוד מבקש לא להשתמש בשם המפורש בשיחה איתי. תהיינה אשר תהיינה המטרות שזה אמור לשרת, אני מבטיח לך שההרס העמוק שזה יוצר אינו אחת מהן.

            בוודאי שהציונות מהווה שבר עמוק עם המסורת הרבנית שקדמה לה – הטענה (המושרשת) היא שהיא הורסת אותה, גם באופן רטרואקטיבי.

            הניתוח (המאוד סכמטי) שלי מתאר את המדיניות הנוכחית והמטרות של הממשל האמריקאי לגבי דאע"ש, לא איזשהו "פתרון" או "עמדה" שלי. הניאו-קונס לא טועים מהותית לגבי זה: זהו ארגון שמבצע רצח עם, ושללא רצח העם הזה אין לו בסיס אידיאולוגי-פוליטי שריר, למעט הצורך של המשטרים הריאקציונרים במדינות המפרץ בקיומו כחלק ממאבקם באחים המוסלמים (זה לא מעניין את הניאו-קונס, אגב). הדגש שלי, שנראה שאותו ז'יז'ק מנסה לעקוף איכשהו, שדאע"ש – ו"פונדמנטליזם" בכלל – הם סינדרום של הגלובליזציה הצרכנית א-לה "האדם החד-מימדי" הרבה יותר מאשר של הדוקטרינות הדתיות שעליהן הם מתבססים.

            ברמה הפוליטית, ממליץ מאוד לקרוא את הטקסט הלא-קצר הזה – http://johnpilger.com/articles/from-pol-pot-to-isis-anything-that-flies-on-everything-that-moves
            שאמנם נכתב מפרספקטיבה פרו-אסד, אבל מצביע במיומנות, בידענות ובמקצוענות עיתונאית שכבר כמעט לא קיימת על איך הדברים הגיעו לאן שהם הגיעו סביב דאע"ש, למה, ואת מי ומה זה משרת, תוך הצבת הקשר היסטורי שממסמר את הדברים בתוך רצף של מדיניות עקבית, ארוכה ובעיקר אפקטיבית מאוד.

          2. ציקי

            זה לא מדויק שהמשטרים הערבים במפרץ תומכים בדעאש. יש כמה שייחים שמזרימים לדעאש כסף אבל רוב התקבולים שלהם מגיעים משוד וביזה של המקומות שהם כובשים (כולל נפט שהם מצליחים לפעמים למכור). זו למעשה אחת הבעיות עם דעאש, שאין להם בשום מקום שלטר שאפשר ללחוץ עליו, כמו חמאס וקטאר או חיזבאללה ואיראן. חוץ מזה שהחיכוך בין דעאש לאיחוואן הוא די אפסי, כך שאני לא רואה איך התיאוריה הזאת מחזיקה מים.

        3. yossiloss

          בבורמה מי שטובח במוסלמים אינם "הבודהיסטים" אלא חונטה צבאית ששלטה במדינה עד לא מזמן. המדינה אמנם מוגדרת כבודהיסטית ומרבית אוכלוסייתה בודהיסטית, אבל אותה חונטה טבחה גם במפגינים בודהיסטים ואף בנזירים בודהיסטים. היא עשתה זאת באמצעות צבא שבו שירתו בודהיסטים. מעולם לא שמעתי שאותה חונטה תופסת את עצמה כנושאת את שם הבודהיזם הטהור והאותנטי ומחזירה עטרה ליושנה. לעומת זאת, כן שמעתי כאלה בישראל ובמקומות רבים בעולם במסגרת זרם חדש של בודהיזם שאופייני בדיוק לתקופה הפוסט מודרנית.
          לכן, אין בין מה שקורה בבורמה כיום ובעבר לבין פונדמנטליזם בודהיסטי שום דבר. פונדמנטליזם הוא תופעה פוסט מודרנית וקשה לראות את בורמה היום כחברה פוסט מודרנית שכן הייתה תחת שלטון צבאי אכזרי מזה כששים שנה ורק עכשיו אולי מתחילה להשתנות. פונדמנטליזם הוא ניסיון לשוב אל עיקרי הדת, כפי שהפונדמנטליסטים מדמיינים אותם, ובדרך כלל מדובר בהיצמדות לכתבי קודש לכאורה בלי פרשנות, אבל לא רק. כך או כך, עבור ז'יז'ק פונדמנטליזם הוא דבקות כנה באמונה, ובפרקטיקות. דבקות שלא יכולה להיות תלויה באנשים שאינם מאמינים. אני מסכים אתו שזה די אבסורד כשפונדמנטליסטים חוששים עד אימה מעצם נוכחותם של אחרים לא מאמינים או בעלי אמונה אחרת.

          1. ציקי

            כמו שנאמר כאן כבר, ההגדרה הזאת לפונדומנטליזם מניחה תוכן דתי מאוד מסוים. למעשה התוכן הזה מסתדר רק עם דת אחת בלבד והיא הנצרות בגרסתה הפרוטסטנטית האינדיבידואליסטית ביותר, שידועה גם בשם ליברליזם.

          2. נועם א"ס

            תודה על ההבהרות.

        4. סמולן

          הכל פה, על הקרקע. אין תשוקה לאין, אין ניצוצות גאולה, הכל עזים, דונמים, טקטיקה וכלכלה. לגבי זיזק, אני מציע לשים לב למשפט האחרון במאמר. הולך לצאת ספר ברסלינג, והעוקץ הוא מקום לא רע לקדם אותו. נדמה לי שאתה צודק לגבי האיימיש כמין הצפנה של הרבנים החביבים. אני גם רוצה לחזק את ידיך בקשר לבודהיסטים: היו מעשי טבח שבוצעו בשם הבודהיסטים, ומדי פעם הם אכן נראו מאויימים על ידי דתות אחרות. זה לא ממש משנה את הטיעון של זיז'ק, שמן הסתם יטען שאלו היו בודהיסטים סוטים, סטויים או שתויים.

          הבעיה היא אחרת. היות והסכמנו שאין בדאעש תשוקה מיוחדת, אפשר לנסות ולחשוב שגם אין בה חרדה ותגובה לאיום. להצעתי אכן מדובר בפונדמנטליסטים אותנטיים, בדיוק כמו שלוסי כתב: דבקות כנה באמונה ובפקרטיקה. אממה, האמונה והפרקטיקה הספציפיים הללו כוללים גם כללי עשה לגבי אויבים, כופרים, טקטיקה ואסטרטגיה. יוצא הפונדמנטליסט, ומבצע את הכללים הללו בדבקות ובמלוא מאודו, כי כך כתוב.

          1. נועם א"ס

            תשמע, להגיד שתשוקה משיחית וגאולית לא משחקת תפקיד בציונות זה כמו להגיד שוולט דיסני לא שיחק בסינדרלה.
            בקשר לדאע"ש, הנה מה שאתה רוצה שאני אגיד בקצרה: "אסלאם רע! רע! הכל כלכלה! ארצה אסלאם רע! ארצה!"

          2. ציקי

            ההיגדים "אסלם רע" ו"הכל כלכלה" לא מתיישבים זה עם זה.