string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

סולם ז'קלין

אחרי עשרות שנים תורגם סוף סוף "סולם יעקב", הרומן הגדול של ז'קלין כהנוב, לעברית. ברומן מתממשת כתמונת חיים מפוארת האופציה הלבנטינית הממזגת בין תרבויות, אשר הומשגה על ידי כהנוב במסותיה האינטלקטואליות
קציעה עלוןקציעה עלון

ראש התוכנית ללימודי מגדר במכללה האקדמית בית ברל, ערכה את כתב העת "הכיוון מזרח", וליוותה במשך השנים את השירה והספרות המזרחית ברשימות מסות ומאמרים

באיחור של למעלה מ-60 שנה יוצא עתה לאור הרומן "סולם יעקב" מאת ז'קלין כהנוב, בהוצאת גמא (שבבעלותי, ק"ע), בשיתוף הוצאת יד בן צבי. כהנוב (1919-1979) ידועה לקוראי העברית בזכות ספר מסותיה "ממזרח שמש", שתרגם וקיבץ אהרון אמיר (מסות שהתפרסמו במקור בכתב העת "קשת"), ספרה של רונית מטלון "זה עם הפנים אלינו" המשובץ בקטעים שלמים ממאמריה, ומחקריו של פרופ' דוד אוחנה, שאף הוציא ספר המאגד מרשימותיה הרבות, ספר הקרוי "בין שני עולמות". כהנוב מעולם לא כתבה עברית, והרומן הגדול שלה נותר עלום בפני אוהביה הרבים. לספר מצורפת הקדמה מאת אייל שגיא ביזאוי ואחרית דבר מאת ד"ר יעל שנקר.

ז'קלין כהנובברשימה קצרה זו אינני רוצה כמעט להתייחס אל תוכן הרומן עצמו, אלא דווקא לתנאי הנראות המאפשרים את הופעתו – כיצד מגיעה יצירה אל "הרגע שלה", אל הפעימה הנכונה, הסינכרונית, בזמן ובמקום? במסתו "משימתו של המתרגם" כותב וולטר בנימין כך: "תרגומים שאינם בבחינת תיווך ודיווח גרידא באים לעולם בשעה שיצירה פלונית, במהלך הישרדותה, מגיעה לעידן התהילה שלה" (בתוך: "נפתולי בבל", תרגום: מיכל בן נפתלי, עמ' 130), ובהמשך: "חייהן של יצירות ספרות, חיים הבאים לידי מיצויים העליון בתרגום".

יצירתה של כהנוב מגוללת את סיפורה של משפחה יהודית מן המעמד הגבוה במצרים של ראשית המאה העשרים, מבעד לעיניה המתבגרות של ראשל, הבת הבכורה. במסותיה האינטלקטואליות המשיגה כהנוב את האופציה הלבנטינית, הממזגת בין תרבויות, וברומן מופיעה תמונת חיים מפוארת זו לעינינו בכל ממשותה, מפכי היומיום הקטנים שלה ועד מאבקיה האידיאולוגיים הגדולים. כהנוב משרטטת בדייקנות את תצורות הנוף התרבותי בהם חיה האליטה היהודית בראשית המאה במצרים, ודבר אינו חומק ממבטה: חיי היום-יום של המשפחה המורחבת, עולם הילדות, על המטפלות והאומנות שבו, חיי הרחוב המצריים. בעיניים פקוחות וברגישות פסיכולוגית מכאיבה, מעמיקה כהנוב לחדור אל האופנים בהם השריש הקולוניאליזם בנפש נתיניו. למרות שהרומן זכה בפרס בארצות הברית מיד עם פרסומו, דומני כי הרגע הנכון שלו הוא דווקא עתה, בישראל של 2014.

בנימין מעמיד את השאלה הקפיטליסטית (מתי ספר מתורגם ויוצא לאור? כאשר נמצא הכסף לפרויקט זה) "על ראשה", ומבקש להטעים את המימד הרוחני שהיצירה, באשר היא, נושאת עימה: "האם יימצא אי פעם, בקרב כלל קוראיה של יצירה זו, אדם שיצליח לתרגם אותה תרגום ראוי? או המובן האחר, המובהק יותר: האם מעצם מהותה היא ניתנת להיתרגם, ואף – בהתאם לטבע המודוס – תובעת להיתרגם?" "סולם יעקב" תבע להיתרגם ולצאת לאור עתה, בישראל הנתונה בסבך זהויותיה המתמודדת עם מופעים מחליאים של גזענות וטרם השלימה עם מיצובה הגיאו-פוליטי בלב המזרח התיכון.

ברשימה שפרסמה בשנת 1966 על ספרו של עמנואל לוינס "ארבע קריאות תלמודיות", שיצא אז לראשונה, היא כתבה: "הדרמה של קיומנו המתרחשת עתה עניינה אינו העולם הנוצרי-מערבי, כי אם העולם המוסלמי-מזרחי. נראה שרבים היהודים, ובהם לוינס, המתעלמים מכך שהלידה המחודשת של ישראל זעזעה עד היסוד את עולם האסלאם – הוויכוח שלנו עם שכנינו אם לא הדרדר לקטטה – התנהל על פי רוב בתיווכם של אידיאולוגיות ומושגים מערביים שאינם הולמים את רגישויותיהם העמוקות ביותר, או את רגישויותנו שלנו" (מתוך: בין שני עולמות, עמ' 145). דברים שכוח האמת שלהם מזדהר עתה במלואו.

הרומן מפקיע את המושג האקדמי "רב תרבותיות" מן הספירה הקרה והאקדמית שלו, ומפגין כיצד באמת חיו היהודים חיים רב-תרבותיים; בקריאה מהופכת , הופך הרומן לקריאת כיוון עבורינו: האם הערבים החיים עימנו יוכלו לחיות אי פעם בישראל כפי שחיו היהודים במצרים?

דומה כי כבר בכותרת הספר מבקשת כהנוב להעניק לנו את מילת המפתח בסוגיה זו: הלא היא המילה "סולם". המילה סולם היא מילה יחידאית במקרא. פרשנים מציינים כי יותר משהיא קרובה למשמעות הסולם כיום, פירושה הוא כנראה "מעלה מדרגות"; "סולם יעקב" המקראי מתייחס כפי הנראה למבנה דתי דמוי זיגוראט, שהיה נפוץ במזרח הקרוב, וסימל את הקשר בין שמיים וארץ. כהנוב עצמה הלא היא בבחינת "סולם", גשר, מעלה מדרגות, בין תרבויות, עולמות ומקומות. מי יתן ונדע להלך בבטחה על הגשרים הללו ולא להסב מהם את מבטנו.

 cahanof memorial

================================

 

סולם יעקSolam Yacov Coverב

ז'קלין כהנוב

הוצאת גמא ויד בן צבי

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. דבי אילון

    מזל טוב, חדשות משמחות מאוד. כל הכבוד על היוזמה לתרגם ולהוציא את הספר, ותודה על רשימה מסקרנת שעושה חשק רב לקרוא אותו.
    אבל יש לי שאלה – איך זה שברשימה שחלק נכבד ממנה מוקדש לעצם האירוע ומעשה התרגום של הספר, לא מוזכר בכלל שמו או שמה של המתרגמ/ת? כאילו הספר תורגם מאליו, מעצמו, ברגע שהבשילה העת. או כאילו המתרגמ/ת היא מכונה שברגע שנמצא הכסף להפעילה, מכניסים אליה את הספר ומהצד השני יוצא תרגום. נותנים קרדיט להוצאות הספרים, לכותב ההקדמה ולמחברת אחרית הדבר, ולמי לא? למי שלמעשה יצר/ה את הספר מחדש בעברית. חבל.

  2. קציעה

    הנה שמות העושות במלאכה
    שם המתרגמת: אופירה רהט
    עורכת לשונית: רמה זוטא
    הספר לא יופץ בחנויות. ניתן יהיה לקנותו בערב ההשקה
    מקווה לראותכם
    קציעה

  3. אביטל

    האם אפשר יהיה לרכוש אותו באתר כלשהו ומדוע לא יופץ בחנויות?
    זהו רגע גדול לאוהביה של ז'קלין כהנוב.

  4. דוד פונד

    אני בטוח שאישה שכתבה על קולוניאליזם הייתה מתמוגגת שמטרידן סדרתי וקולוניאליסט גזען ישאו דברים קצרים על קברה. אם תקשיבו ממש טוב, תוכלו לשמוע אותה מתהפכת שם.

    1. ג. אביבי

      אמנם אוחנה לא הורשע, אבל התברר שהוא פלצן שוביניסטי, ואת השני תיארת במדויק. שניהם תפסו טרמפ על האירוע.

      1. דוד פונד

        הליך פנימי באוניברסיטה, שכל הפרופסורים דואגים בו אחד לשני, ולמתלוננות אפילו לא היה מותר להיות חלק ממנו, התובעת הייתה האוניברסיטה שיוצגה על ידי פרופסור אחר. כסתחו את זה בהתנהגות בלתי הולמת, למרות שהעבירות הן אחת לאחת כמו שמפורט בחוק למניעת הטרדה מינית, והעבירו מסר לכל שאר המטרידנים והתוקפים, שהכל סבבה, וימשיכו לדאוג להם כמו שבמועדון החברים הגברי תמיד דואגים אחד לשני.

        http://2nd-ops.com/orit/?p=39297