על המאבק המזרחי והכיבוש: תגובה לסמי שלום שטרית

האחריות המוסרית שלנו לצעוק מול פעולה נפשעת נגד העם הפלסטיני אינה תלויה בדבר. בכך צודק סמי שלום במאמרו "חשבון מזרחי" במאה אחוז. אבל לפני שנשבור ידיים ורגליים לימין המשיחי, כבקשתו, כדאי לשאול האם בכלל יש שמאל בארץ שאפשר לעבוד איתו, כזה שמשלב בין מאבקים צודקים, או שמא זה שמאל סלקטיבי…

פרופ' סמי שלום שטרית נגע במאמרו "חשבון מזרחי" ("הארץ", 21.11) בעצב רגיש. השאלה, האם המאבק המזרחי אמור לדבר על מה שקורה בשטחים הכבושים ומה עלינו לעשות לנוכח אפליה ודיכוי נגד האזרחים הערבים-פלסטינים, נוכחת בדיונים רבים ברשתות ובמפגשים פוליטיים של הקהילה הפוליטית המזרחית. אני מסכים עם רוב הדברים שכתב שלום שטרית, ואף רוצה לחדד נקודה חשובה, אולם לא מסכים עם חלק משמעותי במאמרו.

לא בכדי רבים מאיתנו נרתעים/ות מלאמץ את השיח של השמאל בארץ בהקשר הפלסטיני. מושגים כגון הומניזם אוניברסאלי, זכויות אדם, קומוניזם או ליברליזם, אמנות בינלאומיות ועוד, מגיעים כולם מהמערב ופונים אל המערב. מבחינתנו זה לבן על לבן. השמאל האשכנזי שמדבר את השפה הזו הוא קולו של בעל זכויות היתר, נחלתם הנאורה והנינוחה של הפריבילגים, אשר למזרחים אין מקום בה, בין היתר בגלל שיטת ההסללה במערכת החינוך ששלום שטרית מציין במאמרו.

יתרה מזו: הם מנהלים מאבק נפסד שאין לו שום פוטנציאל להרחיב את השורות. השמאל בישראל תקוע כבר כמה עשורים על אותו לופ של הפגנות בתל אביב, עתירות לבג"צ, צעדות גרוטסקיות באחד במאי, כנסים מטרחנים ומאמרי דעה פה ושם. השאלה מדוע רוב הציבור, לא רק המזרחי אלא בכלל מי שאינו לבן, סולד ממנו, לא מעניינת את השמאל. לכן אני, כמו גם רבות ורבים מאיתנו, לא מעוניין להפגין או לפעול איתו.

אולם השאלה המעניינת היא, האם אנחנו בכלל צריכים את השיח שלהם בשביל לדבר על מה שמדינת ישראל עושה בשטחים הכבושים? לדעתי התשובה היא שלילית. חשוב לציין שרוב הפעילים שאני מכיר בהחלט מודעים לעוולות משני צדי הקו הירוק, אבל לצערי, ובמובן הזה שלום שטרית צודק לחלוטין, ויתרנו די מהר על האפשרות לומר זאת בקול רם ותקיף. יש בקרבנו איזו הנחה סמויה, שיש בה מידה של התנשאות, לפיה רוב הציבור המזרחי לא מעוניין לדבר על מה שקורה בשטחים הכבושים או על גזענות נגד אזרחי ישראל הערבים. אני חושב שזו הנחה מוטעית. לדעתי, מזרחים מתנגדים להטפות מוסר מצד אשכנזים שמדברים בשפה הנ"ל, כי הם יודעים ומרגישים את ההתנשאות הגלומה בחלוקת התפקידים הזו.

אבל לא פעם ולא פעמיים יצא לי לדבר עם פעילי ימין או שוטרי מג"ב בתפקיד ממש (לעתים קרובות שאלו אותי "מה אתה עושה כאן?" ופעם אחת מישהו תהה בקול רם אם "אתה מהבולשת"?), והתקיימה שיחה קולחת ומעניינת. כן, אני טוען בתוקף בפניהם שאנחנו עושים מעשים נוראיים ללא קשר לביטחון, פוגעים בעצמנו ומשחיתים משאבים שצריכים ללכת לדיור או חינוך, והם טוענים שאין פרטנר פלסטיני, שאנחנו משתדלים שלא לפגוע בחפים מפשע, ושהמזרח התיכון הוא מקום אלים בלי קשר למדינה היהודית. אוקי, אין הסכמה בינינו, או מסכימים חלקית פה ושם, אבל גם לא שותקים.

אגב, גם בבית שלי, סביב שולחן ערב שבת ובטח סביב שולחן הפסח המורחב, מתווכחים תדיר בטונים מאד גבוהים (אני על תקן ה"שמאלני שהשתגע") ונפרדים ברוח טובה. ערכים כמו חמלה ורגישות כלפי עוולות לא רשומים בטאבו של השמאל האשכנזי, ואנשים מעריכים כנות וישירות. הגיע הזמן לצאת מהארון שאנחנו נמצאים בו. סמי שלום שטרית, כדרכו, היטיב לזהות את הכשל הזה.

יחד עם זאת, נקודה משמעותית חסרה לדעתי במאמרו של שלום שטרית, והיא מחדדת את הפערים בין הדור המזרחי הצעיר לדור של שלום שטרית: הופתעתי לקרוא ששלום שטרית כתב כי "רוב הצעירים המזרחים הסובלים מרמת חינוך נחותה בקהילותיהם נתונים בידיהם של נתניהו, ליברמן ובנט. מילה אחת של נתניהו והם ירוצו לכיכרות להילחם באויב השמאלני. כמה הזדעזעתי לשמוע מזרחים יעני מודעים, שהודיעו שבכל התנגשות כזאת הם רואים עצמם עם המליציות העממיות של ביבי. יעני הפוך על הפוך מתחכם כזה."

מחאה מול הפגנת השמאל בתל אביב, 17.07.14. צילום: Kellie Kleine, cc by-nc-nd
מחאה מול הפגנת השמאל בתל אביב, 17.07.14. צילום: Kellie Kleine, cc by-nc-nd

אני לא מסכים עם זה. לאלימות פוליטית, כל אלימות פוליטית, יש הקשר. ממש כפי שההתקפות הפלסטיניות האחרונות נגד אזרחים יהודים בירושלים, נוראיות ככל שיהיו, משוקעות בתוך ההקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, האלימות של מזרחים ומפגינים נוספים שאינם לבנים כלפי מפגיני שמאל משוקעת במתח האתני-מעמדי בין הצדדים, קרי, בפריבילגיות שאשכנזים נהנים מהן.

בילדותי זכורה לי "מורשת קרב" של בני דודיי שהתגאו בכך שהם הפריעו לנאום של שמעון פרס, מועמד "המערך" לראשות הממשלה. דומני שזו היתה מערכת הבחירות של שנת 1981 בנאום שבו פרס קרא למפגינים פשיסטים/מדינה ערבית/תנועות מזרחיות. בימינו, חברתי עדי קיסר כתבה שיר נבואי ממש אודות האלימות בזמן המלחמה, "שיר למי", כאשר חזתה שאלו שאין להם יבואו למוטט את הבית על ראשם של אלו שנולדו למשפחות הנכונות. חברי איתמר טהרלב כתב באתר זה שהזעם הימני קשור ומשוקע באיבה ההיסטורית, שעברה דה-לגיטימציה ציבורית, של מזרחים כלפי האליטה האשכנזית.

אבל הרבה לפני חבריי קיסר וטהרלב, היה זה סמי שלום שטרית עצמו שעמד על כך בספרו החשוב "המאבק המזרחי בישראל". באחד הפרקים המרתקים בספר, שלום שטרית מנתח את שיעורי ההצבעה למפלגת הליכוד בקרב מזרחים, והמהפך הפוליטי בעקבות כך, לאו דווקא כהצבעה ימנית גרידא, אלא כהצבעת מחאה נגד הגזענות הלבנה מצד שמאל. באותם כלים ניתן להבין שהאלימות הפוליטית, מגונה ככל שתהיי, לאו דווקא נובעת מבריונות ימנית, אלא מזעם אתני-מעמדי שבמוקד שלו נמצאות הפריבילגיות של אשכנזים. אם השמאל, ובצדק, מבין אלימות פלסטינית על רקע הכיבוש, אז אפשר להבין את האלימות כלפיו על רקע הפריבילגיות שלו.

וזה חסר במאמר של שלום שטרית. השמאל בארץ שאינו מדבר כלל על פריבילגיות של אשכנזים, יושב על הברז הציבורי והכלכלי של "מתנגדי הכיבוש", וזאת בשעה שהוא מתעלם לגמרי מהעוולות כלפי מזרחים ומההדרה שלהם משורות מפלגות השמאל, ארגוני זכויות האדם, האקדמיה, התקשורת ועוד. בשבועות האחרונים התנהלו דיונים ציבוריים נוקבים בשני נושאים שהם באופן מובהק אתניים-מעמדיים: סילבן שלום הטיח בראש הממשלה נתניהו "שהבן שלך יהיה פחח" והמדינה חתמה על עוד קומבינה עם הקיבוצים וקרקעותיהם. מפלגות מרצ וחד"ש בקושי עוסקות בנושאים האלה, בטח שלא ממקדות את הדיון בהקשר האתני-היסטורי שלו. כנ"ל לגבי ארגוני "החברה האזרחית", שמתרחקים מהשיח שלנו כמו מאש. אם שלום שטרית תוהה מדוע אנחנו הקטנים לא מדברים על הכיבוש אז כדאי לשאול, ממש באותה נשימה, איך השמאל בארץ על משאביו הלא-מבוטלים שותק לנוכח המדיניות הזו נגד מזרחים וקבוצות אחרות? כנראה שבגלל זה הדור המזרחי הצעיר לא רוצה דבר וחצי דבר עם השמאל הזה.

האחריות המוסרית שלנו לצעוק נגד פעולה נפשעת נגד העם הפלסטיני אינה תלויה בדבר. הפעולה הזו היא לרעתנו כולנו. בזאת סמי שלום שטרית צודק במאת האחוזים ואני איתו. אבל לפני שנשבור ידיים ורגליים לימין המשיחי, כבקשתו, כדאי לשאול האם בכלל יש שמאל בארץ שאפשר לעבוד איתו, כזה שמשלב בין מאבקים צודקים כפי ששלום שטרית דורש, או שמא זה שמאל סלקטיבי שנאבק רק איפה שנוח לו? אני חושב שעד שלא ייפתח תיק הפריבילגיות של האשכנזים, כולל ובעיקר בשמאל, כל הצעקות נגד הכיבוש לא יעזרו וכולנו נישאר שבויים בידיהם של מנהיגים גזענים וציניים.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. סוציולוג

    לא כל השמאל מדבר על פריבלגיות של אשכנזים אבל (כמעט) כל מי שמדבר על פריבלגיות של אשכנזים שייך לשמאל.

    1. תום מהגר

      אני באמת לא זוכר מתי לאחרונה נציגי עבודה-מרצ-חד"ש דיברו על פריבילגיות של אשכנזים. דווקא סילבן שלום פתח את זה ועורר דיון רציני. וגם לא עושים לי טובה שהם מדברים מדי פעם, מן הצדק שיעסקו בזה כחלק שגרתי ורצוף מעבודתם.

      1. סוציולוג

        כל שלוש המפלגות שהזכרת מטפלות בזה באופן "שגרתי ורצוף". מה סילבן שלום עשה חוץ מלריב עם ביבי על הפודיום ולקבל כותרות? כמו כן כמעט כל הפעילים המזרחים מהגרסרוטס שייכים לשמאל.

        1. תום מהגר

          בנושא ההסללה למשל. אני לא ראיתי התייחסות של המפלגות במצע שלהן, אבל אם יש לך דוגמאות אז תציין. גם בנושא הקרקעות והמועצות האזוריות לא ראיתי.

          1. סוציולוג

            חוק דיור ציבורי נחשב קרקעות?

          2. Dror BDS

            Dear Tom Mehager

            "אם שלום שטרית תוהה מדוע אנחנו הקטנים לא מדברים על הכיבוש אז כדאי לשאול, ממש באותה נשימה, איך השמאל בארץ על משאביו הלא-מבוטלים שותק לנוכח המדיניות הזו נגד מזרחים וקבוצות אחרות?
            .Just leave it, the so call left wing. Its a zionist propaganda

            בנושא ההסללה למשל. אני לא ראיתי התייחסות של המפלגות במצע שלהן, אבל אם יש לך דוגמאות אז תציין.
            Yes I have!!!
            עשרות חברי כנסת: נתמוך בהעלאת שכר המינימום ל-30 שקל לשעה מאת חגי מטר.

            HA HA HA, Left wing parties. Hadash and Meretz are NOT left wing's parties. They are jokes, not so funny jokes but still jokes, and definitely not left wing.

            "כנראה שבגלל זה הדור המזרחי הצעיר לא רוצה דבר וחצי דבר עם השמאל הזה".
            I think that those zionist and semi zionist parties treat to the Palestinaians as same as they treat to Mizrahim, so the claim that they see the palestinian "issue" but not the Mizrhahi "issue" is also a zionist propaganda.
            למרצ וחד"ש ביחד יש 10 מנדטים ביחד, ואף לא ח"כ מזרחי/ת.
            Neither Palestinians MP, only some zionists and some Israeli-Arabs )MPs. )see the last interview with Baraka – Hadash party's leader

  2. עודד אסף

    תגובתו של 'סוציולוג' (אני מסמן מרכאות , כי אולי זה רק כינוי, וגם זה בסדר גמור) נכונה לגמרי. אחת הבעיות בכל השיח האינסופי סביב מזרחיים /לא מזרחיים שמאל/לא-שמאל היא, שחסרה בו הגדרה ברורה ומחודדת היטב של 'שמאל'. האם שמעון פרס, שתום מהגר מעלה כאן את שמו , הוא 'שמאל'? האם מפלגת העבודה, מרצ, ואולי יאיר לפיד או ציפי לבני – הם 'שמאל'? בשיח הנפוץ בישראל – כן. בשיח שהגיע הזמן להתעקש עליו – לא.

    ובאופן כללי: יואל נא תום מהגר ויואילו אחרים, רבים וטובים, ויחדלו מדרישתם מהשמאל האמיתי בישראל – מעגל קטן מאוד, חוץ-פרלמנטרי, לא אחיד , שברירי, מאוים, מודע בהחלט לבעיות המעמדיות-עדתיות בחברה היהודית בישראל, לא פחות ממודעותו לבעיה היהודית-פלסטינית – להיות מה שאינו יכול ואינו חייב להיות. אכן, הנחות-היסוד התיאורטיות של 'שמאל' , באשר הוא, ועצם המונח 'שמאל', מקורם במערב. זה לא מנע ואינו מונע מתנועות פוליטיות לא מעטות באסיה ובאפריקה , וגם בתוך ציבור המהגרים באירופה ובארה"ב, להצטרף לשמאל (האמיתי). אבל אפשר, כמובן, לבסס שמאל של ממש שכולו 'מזרחי'. ואני תוהה: היכן הוא ? מדוע כל הניסיונות להקים אותו, מ'הפנתרים השחורים' עד 'הקשת המזרחית' קרסו? האם זו אשמתו של השמאל (האמיתי) בישראל? האם תום מהגר שותף גם הוא לציפייה התלותית האופיינית לצערי לרבים מדוברי השיח ה'מזרחי' האקטואלי, שמישהו אחר – אכן, קטן ודל אמצעים ודי נרדף כשלעצמו – יקבל על עצמו את כל האחריות בת עשרות השנים לעוול המעמדי- עדתי, את כל היוזמה, ואת כל הפעילות המעשית למען שינוי , ורק אז יצטרף הציבור ה'מזרחי' בהמוניו, ובאהבה רבה, ל'מישהו' הזה?

    1. תום מהגר

      אתה שואל מי זה השמאל? מבחינת רבים מהמזרחים שמעון פרס ושמאלה זה שמאל. "המערך" בילדותי היה שם קוד למפלגה שנואה.
      אבל ציינתי במאמר שאני מדבר גם על מפלגות מרצ-חד"ש, ארגוני חברה אזרחית, ארגוני זכויות אדם וכו'. הם לא כאלה דלי אמצעים כמו שאתה טוען. בכל זאת למרצ וחד"ש ביחד יש 10 מנדטים ביחד, ואף לא ח"כ מזרחי/ת.
      ולגבי הציפיות שלי מהם: הם יושבים על משאבים. זכותי לדרוש שהמאבק שלי, שהוא צודק והולם ערכי שמאל כמו חינוך, צדק חלוקתי, שוויון ועוד, יהיה חלק מהסיפור.

  3. עמית

    כהרגלכם, אתם ( גם מהגר וגם שטרית) כותבים בלי סוף על גזענות, התנשאות ופריבלגיה אשכנזיים, בזמן שאתם עצמכם מתנשאים על רוב רובם של המזרחים בישראל תוך שימוש בסטריאוטיפים והמוטיבים שרק הבזויים שבטוקבקיסטים האשכנזיסטים עושים בהם שימוש (כלומר, תיאור המזרחים כהמון בור, משולהב ומוסת).

    1. תימני כינרת

      מי שבמשך שנים, כאן באתר, מכחיש את פשעי הממסד הלבן נגד המזרחיים – לפתע תובע את עלבונם. "עמית" מכחיש את פשע חטיפת מאות/אלפי ילדי תימן, וכך עם עשרות אלפי מוקרני ה"גזזת" ובעיקרון מכחיש את פשעי הממסד האשכנזי נגד המזרחיים. כעת "אוהב" מזרחיים זה, קורא לשני לוחמי שוויון מזרחיים להתחשב בכבודם של המזרחיים. עכשיו יגיע תורו של מכחיש שואה כמו אירווינג לקרא למתפללים בבתי הכנסת לנהוג כבוד ברבניהם…
      מבחיל.

  4. כפיר אזולאי

    סמי שלום שטרית כמרקסיסט אדוק לא מבין דבר במזרחיות. איך אני יודע? כי 40 שנה 80 אחוז מהמזרחים מצביעים ימין, ממלאים את שורות החילות הקרביים ומהווים אחוז ניכר מיהודי יו"ש ושטרית עדיין בטוח שיום אחד הם יצביעו כמוהו, לחד"ש. בשבילו ההצבעה לימין והציונות של המזרחים הם עדיין טעות סטטיסטית. שיבוש בחזון המרקסיסטי המהפכני (המערבי). שטרית לא מבין את הקשר העמוק בין מזרחיות ומסורתיות ובפטרונות מצפה שהם יתיישרו על פיו. בזה הוא לא שונה במאום מזהבה גלאון. הוא זר ומוזר בקרב מרבית המזרחים. חלומו המעמדי הפאן ערבי הוא הכל חוץ ממזרחיות יהודית. במה בדיוק הוא מאתגר את השיח ההגמוני? בכך שהוא אנטי ציוני ואנטי מתנחל? וואי באמת גיבור. ולעניין הפרקטי, מה מצפה שטרית? שמרוקאי מאשדוד יסית נגד תוניסאי מגבעת זאב? הוא חושב שתושבי אדם הם אשכנזים? הוא יודע בכלל שמגורשי גוש קטיף היו גם הם ברובם מזרחים? מתי שטרית ביקר לאחרונה בשכונת גילה? בכוכב יעקב? כמה מנותק

  5. אינה מיכאלי

    אז בעצם אתה אומר בשורה התחתונה שהכדור במגרש של השמאל הלבן. וששום דבר לא יזוז עד שהשמאל לא "יתעורר" למודעות לפריבלגיות שלו. אתה לא חושב שזה המאבק שלנו, שהמשפחות שלנו יפסיקו להיות חלק מהפרויקט הקולוניאלי הזה של הרג בלתי נגמר ואלימות ברוטאלית? בוא נניח שהשמאל לא "יתעורר" – בתור הנחת יסוד. בוא נניח שמדובר באליטות שאין להן אינטרס בשינוי יחסי כוח אתנו-מעמדיים. בוא נניח שאין שמאל בארץ שאפשר לעבוד איתו (ממילא אין ממש שמאל מאורגן בכלל). מה *אנחנו* עושים במצב הזה? ממשיכים להתדיין ברוח טובה סביב שולחן ארוחת ערב עם בני דודים שהם חיילי מילואים שחזרו מעזה?

    1. תום מהגר

      שאני מסכים עם סמי שגם אם השמאל לא יעשה כלום, אנחנו חייבים לצאת ולמחות.
      אבל מה זה יעזור אם נצעק עד מחר? מה המשאבים שלנו לעומת המשאבים של מפלגות או ארגוני שמאל, שמתוקצבים לא רע?
      וזו לא רק שאלה חומרית אלא גם סמלית. מבחינה ציבורית, השמאל מזוהה, ובצדק, עם האליטות האשכנזיות. כל הצעקות שלי בעולם לא יעזרו ולא ישנו. כן, אנחנו במבוי סתום שהמפתח שלו, או לפחות אחד מהם, הוא הבנה והכרה בשרשרת המזון הפוליטית. ופנייה לציבור הרחב בהתאם לכך.

      1. אינה מיכאלי

        אתה יודע תום, השמאל מלא בא/נשים טובים/ות, שעם כל הרצון והמודעות שבעולם, לא יהיו מסוגלים לדבר באופן שוויוני עם אנשים מרקע אתנו-מעמדי אחר – רוסים, מזרחים, אשכנזים מסוג אחר, פלסטינים, לא חשוב, פשוט כל מי שלא דובר את השיח שלהם. והם בחיים לא יצליחו לגרום לאנשים האלה להרגיש בבית. זה לא שהם לא רוצים. זה גם שיש גבול לפונקציה של רצון, ויש גבול ליכולת שלנו להיות מישהו אחר.

        ויש נקודה נוספת ממנה אפשר לגשת לזה, כפי שכתבתי במקור. שאליטות לא יוותרו על הכוח שלהן. יותר מזה. בוא נניח שלשמאל יש אינטרס להדיר את רוב הציבור. ואפילו אנשים עם כוונות טובות, גם כשהם משתדלים לפנות לציבור הרחב ולהפסיק להדיר, גם הם שלא בכוונה משרתים את האינטרס הזה. אני מבינה שאתה מצביע על זה ככיוון לשינוי, ואני אומרת לך – רד מזה, זה לא יקרה, נצא לפנסיה לפני שזה יקרה, צריך לחפש במקום אחר. נדמה לי שזה גם אחד הדברים שסמי אומר.

        אתה אומר שלשתוק זה לא אופציה, ואני שואלת: מה כן? כי כרגע, נראה שמלבד קולות בודדים, אנשים מבקרים את השמאל האשכנזי מתוך איזו פנטזיה שהוא יוכל להיות פחות מדיר, ושם זה נגמר. ואני מאמינה שזה לנבוח על העץ הלא נכון. כי אני חושבת שגם אם השמאל ממש ירצה, הוא לא יוכל. אז אני חוזרת לשאלה שלי: אם אתה זורם איתי לרגע שזה לא הולך לקרות. אז מה כן?

        1. תום מהגר

          להביע את דעתנו נגד מדיניות ישראל בשטחים הכבושים ונגד הגזענות בתוך מדינת ישראל. ואנשים עושים זאת: שלומי חתוכה פרסם ב"הארץ" מאמר שקורא לנערים מהפריפריה לא להתגייס, אורטל בן דיין לקחה חלק בקמפיין להכרה בנכבה הפלסטינית ועוד רבות ורבים עשו ויעשו. אני הקטן עובד במרכז עדאלה. אז אולי אפשר יותר, אבל לעשות רק בשביל להגיד הנה עשינו (גיניתי את עמיר בניון!) זה חסר טעם. צריך בית פוליטי שיש לו היתכנות לשנות משהו. ואת זה אין.

          1. אינה מיכאלי

            אני לא שואלת מה אינדיבידואלים מזרחים/יות עושים נגד הכיבוש. אני מסכימה איתך שצריך בית פוליטי לפעולה קולקטיבית. אני אומרת – אם אנחנו מסכימים שאותו גוף המכונה "השמאל הלבן" לעולם לא יוכל לספק את הסחורה, הגיע הזמן לחשוב על אלטרנטיבה. כי כרגע זה נראה כמו לדפוק את הראש בקיר שוב ושוב. ואז כשהפלסטינים שואלים – מה עניינים חבר'ה, מחכים פה מ- 1948, התשובה היא: מה, אנחנו דופקים את הראש בקיר, מחכים שהקיר יודה בטעויות ההיסטוריות ובפריבלגיות שלו ויתחיל לפנות לציבור הרחב. אז אני מציעה שנעזוב את הקיר בשקט. כי אפשר לצעוק עליו מידי פעם לשחרור קיטור ועצבים שמגיעים לו בצדק. אבל את המאבק זה לא מקדם.

          2. תום מהגר

            אני מנסה לטעון שחובה עלינו לצעוק בכל מקרה אבל במקביל להצביע על גורמים שמונעים מהמסר שלנו להרחיב את השורות.

          3. דרור

            המסרים שלך הם חלק מהמנגנון ממנו נהנים הכוחות השולטים בישראל. הם מחככים ידיהם בהנאה כאשר אתה מעמיד קיר (אפרופו קיר…) ביני כאשכנזי לבינך וכך מונע את המאבק המשותף. גם אני מאוכזב קשות מהתנהלות השמאל בישראל וחושב שחוסר הרלוונטיות ההיסטורי שלהם לשכבות המוחלשות בישראל הוא חלק מחוסר היכולת לבנות כאן רוב שישנה את חלוקת הכוחות ובין היתר גם יסיים את הכיבוש. אבל אין לי שום דבר לעשות בשביל להושיט אליך יד. אינני יכול לתת לך את האדמות שיש להורי במרכז הארץ או בהתיישבות הכפרית, או את המפעל שלהם או כל דבר אחר, פשוט מכיון שאין לי מה לתת. אני, כאשכנזים רבים, כנראה הרוב, נמצא בצד התודעתי והמעמדי בו אתה נמצא אך בעצב רב נמשיך להיאבק אחד ליד השני. יתכן וייקח עוד דור עד שנוער עברי חדש, ללא זהות ספרדית או אשכנזית מובחנת או מדירה, ילכד את השורות.

  6. סמי שלום שטרית

    תום יקר, היכן במאמרי שלחתי מישהו להצטרף לשמאל כלשהו? לדעתי אתה קורא מהירהורי ליבך. לא מאמין שיש שמאל כזה ולא היה שמאל כזה. הוא יקום רק כאשר ישתחררו המוני המזרחים מהרסן המחובר לרצועה בידיו של נתניהו וסביבתו. תודה שאתה מזכיר לי שכתבתי על הצבעת המחאה לליכוד כמחאה ולא בתמיכה בימין. אז הנה עברו כמעט ארבעים שנה וכבר שני דורות שלא ידעו את יוסף וכבר לא מצביעים נגד אשכנזים, אלא נגד פלסטינים, כי אין להם קיום זהותי אחר אלא שנאת הערבי. גם על כך כתבנו בלי סוף. ידידי, גם אני חייתי בסרט הזה שלך של "ההקשר". אין קונטקסט אחר זולת השנאה העצמית המוחצנת כלפי הערבי. נתניהו-ליברמן ובנט מספקים להם את התמורה בלעדיה חייהם לא יהיו חיים. אף מזרחי לא יצא לכסח מפגיני שלום עכשיו מתוך מניעים מעמדיים. כדאי שנצא מזה, אם אנחנו רוצים להבין את המציאות. המזרחים היום יגנו על המתנחלים בגופם. מיהם אותם מתנחלים? עושקי אדמות ומוצצי לשד התקציב החברתי, כפי שעשו עשרות בשנים הקיבוצים ומוסדות ההסתדרות וכו'. כשאני אומר תחריר! אני מתכוון לשבירת כל המערכות וכל הכלים ודחיית כל ההגדרות והתוויות הפוליטיות. שבירת עצמות זה פיקניק.

    במאמר מוסגר — מאוד רציתי שהפוסט יתפרסם כאן כדי שיתנהל כאן דיון, אבל נאמר לי שהתעכב בגלל בניית האתר החדש. חבל.

    1. דוד

      סמי יקירי . כתבת כך : המזרחים היום יגנו על המתנחלים בגופם. מיהם אותם מתנחלים? עושקי אדמות ומוצצי לשד התקציב החברתי, כפי שעשו עשרות בשנים הקיבוצים ומוסדות ההסתדרות וכו'.

      תן לי להציע לך מבט לא מוכר כל כך מבוסס שטח : המתנחלים הם מזרחיים שדפקו את הסיסטם. כן…כן…. God works in mysterious ways.
      הכוונה לרוב המובהק של המתנחלים דהיום. לא להנהגה הלבנה שלהם או דור המייסדים הקוקיאני המנומק עם מעילי הדובון והריר בשפתיים.

      אם אתה מקלף, ואתה יודע לקלף, את כל שכבות התודעה המאומצת ע"י הוויית השטחים, את התחפושת של הכיפה והציצית , ניגלה לעיניך מפעל מדהים של מוביליות חברתית שהתחיל איפשהוא באמצע שנות השמונים (הגל השני שלאחר קום ממשלת בגין)

      המוני מזרחיים שידרגו במחיר כלום את דירת השיכון בבית צמוד קרקע ומערכת חינוך איכותית ואפילו גאוות מקום ותחושת שליחות שלא הסתובבה בשיכון ד'.

      ברוב המוחלט של ההתנחלויות הדור השני אין שום ערבי מנושל , או נכסי נפקדים או כפר שנמחק או אפילו שייח' מוניס או ג'מוסין שננטשו.

      שיא השיאים שמבלבל לגמרי שמאלנים מנותקים ושונאי עצמם זה יזמות כלכלית חדשה שנרקמת בין "מתנחלים" מזרחיים לשכניהם הפלסטינים. יזמות אותנטית המתבססת על השפה הערבית השגורה בשני הצדדים

      (נכון…לאיזון, מידי פעם בשוליים נותנים לבבון שחרחר כמו בן גביר ליחצן את מנת השינאת ערבים שהיא כרטיס הכניסה למועדון האשכנזי המתנחלי, אבל אל תטעה כאן..הוא לא מייצג…ממש לא..)

      אמרת תחריר – קיבלת תחריר. אבל בשקט , מתחת למכ"ם ולא פחות נותן בראש לציונות האשכנזית

      אם תמשיך להיצמד לטענה שהמציאות הזו אסונית לחזון שתי המדינות, אתה צודק לגמרי. אבל לא קרה כלום, פשוט צריך להחליף חזון

      אחי סמי , הכיוון הזה טרם נחקר סטטיסטית אצל סבירסקי ושות' ואם תרצה , נעזור לך להקים ממנו תזה וספר חדש

      1. נטליה

        כן, אין ספק שהמתנחלים המזרחים "נותנים בראש" לציונות האשכנזית. כמה עיוורון ואטימות צריך בשביל להגיד דבר כזה? זה פשוט קלאסיקה של יד רוחצת יד. קצירת דיווידנדים. זרקו להם עצם, ואלה לקחו בלי לשאול הרבה שאלות. ולגבי מערכת היחסים הסודית והחתרנית בין מזרחים לפלסטינים בשטחים – אמנם מערכת יחסים מתואמת להפליא, כמו כל מערכת יחסים בין סוס לרוכבו.

      2. סוציולוג

        אין לדברים שלך שחר אמפירי.
        קודם כל החלקים בעלי שיעור הצמיחה הגבוה ביותר בהתנחלויות הם ישובים חרדיים כמו בית"ר עלית ועמנואל. במקומות האלה יש רוב מסוים לאשכנזים עם מיעוט ספרדי גדול, אבל בכל מקרה השיח הזה לא רלוונטי כמעט לגביהם.
        הישובים הגדולים ביותר הם ישובים עירוניים כמו אריאל, בהם יש אוכלוסיה מגוונת למדי, אבל יצוג משמעותי מאוד לעולים מברה"מ (תמקם אותם אתנית איפה שאתה רוצה, ש"סניקים הם לא) יחד עם דתיים לאומיים ו"הסדרניקים". יש גם כמובן קליטת הגירה גדולה ממדינות מערביות וארה"ב בפרט.
        זה משאיר שני סוגים של ישובים: גרעיני התיישבות "אידיאולוגיים ושכונות פרבריות של ירושלים. אחרי הסוג הראשון אין מעקב מסודר אבל הם ברובם מורכבים מברסלבים וחרדים לאומים (מהסוג הג'ינג'י). בסוג השני יש אכן יצוג לספרדים, אבל זה מורכב יותר ממה שאתה מתאר: חלק ניכר מהתושבים בשכונות האלה לא עברו מהקטמונים ומשכונות מצוקה אלא דווקא משכונות מעמד בינוני; השכונות האלה נחשבו בהתחלה מקומות סטנדרטים של איכות חיים, ונהפכו לקולטי אוכלוסיה חלשה רק עם העליות הגדולות מברה"מ מאתיופיה מחד גיסא ועם ההתחרדות המואצת של ירושלים בכלל מאידך גיסא. נכון שגרים שם גם ספרדים, אבל שיעורם באוכלוסיה לא גבוה באופן מיוחד.
        רוב הישובים בעלי הרוב המזרחי המוצק עדיין נמצאים מדרום לרחובות, באותם אזורים שקלטו את גלי ההגירה הגדולים מארצות האיסלם. למעשה, אם יש מאפיין דומיננטי למזרחים (בניגוד לעולים מברה"מ למשל) הוא מצוי במוביליות הגיאוגרפית הנמוכה מאוד שלהם.

        1. דוד

          איך אתה בודק אמפירית ? קורא דוח"ות של דרור אטקס או להבדיל נאמני הר הבית ?

          הקביעה שלי על רוב מובהק של מזרחיים בהתנחלויות הדור השני קלה מאד לבדיקה במקורות שונים ורשמיים ולא רק מבדיקה כמותית של בתי הכנסת הספרדיים בהתנחלויות במשרד לענייני דת

          יותר מכך , קיימות התנחלויות בעיקר בשומרון שהמשימה למצוא שם אשכנזי
          היא מאד מסובכת. כמו למשל נחליאל ובנותיה

          1. סוציולוג

            בנחליאל אין רוב מזרחי חילוני.

    2. תום מהגר

      לדעתי, השנאה העצמית כלפי הערביות היא גורם אחד ואני לא בטוח שהוא העיקרי.

      יש שאלות של אינטרסים כלכליים לחבור לממסד הציוני באמצעות שירות צבאי או שירות במג"ב. הזכרת את הסדרה של אמנון לוי. נערים מקריית מלאכי אמרו שם בפירוש שאם הם יילכו ליחידה מובחרת אז "יסתכלו עליהם אחרת". זו לא שנאה של ערביות, אלא ניסיון, עדיין, להיות מלח הארץ, קרי, אשכנזים. גם להתיישב מעבר לקו הירוק. לאו דווקא מטעמים לאומניים.

      ובנוסף, בטוח שיש שאלות של איבה כלפי יהודים שמייצגים את השמאל.
      הנה שאלה: המפגינים האלימים לא הגיעו לתקוף פלסטינים אזרחי ישראל שהפגינו בארץ נגד המלחמה. אני אישית הייתי בשלוש הפגנות נגד המלחמה בחיפה ואחת בנצרת, ולא היו הפגנות נגד. כמובן שהיה יס"מ והרבה. והשאלה: למה מפגיני השמאל הלבן לא באו להפגנות של פלסטינים? ולמה לא באו הביריונים? זה קשור, בין היתר, לאשכנזיות של אלה ולמזרחיות של אלה. לא רק, אבל גם.

      סמי, מרד/תחריר? עם איזה משאבים?זה נשמע לא רע, אבל אין לזה היתכנות במצב הנוכחי.

        1. תורגמן

          מכים ודוקרים עובדים פלסטינים בירושלים מדי יום בשבועות האחרונים. לתקשורת הישראלית זה כמעט לא מגיע

          1. תום מהגר

            ההתקפות הגזעניות נגד פלסטינים מוכרות לי היטב. גם בתחומי המדינה וגם מעבר לקו הירוק. אני מכיר את הנושא מקורב במסגרת פעילויות שונות.
            אבל סמי התייחס במאמרו להפגנות נגד של "הצל" ודומיו מול מפגינים יהודים נגד המלחמה. ואני כתבתי שמול הפגנות של פלסטינים הם לא הגיעו, לפחות באלה שאני הייתי.

  7. אסתר

    האם הימין היטיב עם המזרחים?

    1. תום מהגר

      הוא הכניס חזרה לשמאל הגזעני. וגם זה משהו. השאלה איך עושים תיקון?

  8. הנא עמורי

    לא, קודם כל תשבור את הידיים והרגליים לימין המשיחי, קודם כל תפסיק להיות גזעני ותגיד למי שמסביבך להפסיק להיות גזעני, קודם כל תפסיק אתה כיהודי ישראלי לעשות עוול לפלסטינים. האמת שזה לא קודם כל, זה הרי ביחד. אתה לא יכול לפעול נגד השיטה/המערכת/הממסד שמדכא מזרחים אבל באותו זמן לשתף איתו פעולה ולהיות ממש חלק ממנו כאשר הוא מופנה נגדנו. אתה יוצא לא אמין, לא קוהרנטי וצבוע – ולכן גם הקהילה המזרחית תקיא אותך כשתגלה את המשחק הכפול שלך.

    אתם המזרחים הביקורתיים, חייבים לשנות את השיח שלכם לשיח אחד ברור ורחב שמדבר על שיטה לא הוגנת ולא צודקת, על משטר שאין לו זכות קיום, על אליטה הגמונית ששולטת ומדכאת את שאר הקבוצות. תפסיקו לדבר רק על דיכוי מזרחים ולהתעלם מדיכויים אחרים שמזרחים אפילו משתתפים בהם.

    השאלות שלך על השמאל ואם אפשר לעבוד איתו או לא הן פשוט לא רלוונטיות. מה אתה מחכה להזמנה ממישהו כדי לפעול בדרך שאתה רואה כנכונה? תקים שמאל משלך.

    1. תום מהגר

      שתיקה לנוכח פשעים נגד הפלסטינים היא לא אופציה. קיימת חובה מוסרית שלא לשתוק.
      לא אנפנף כאן בקורות חיי…

  9. עמי אשר

    כל פלסטיני היה מת לסבול מהגזענות שהיא מנת חלקם של המזרחים

  10. אחד

    שוב אתם מחפשים את הגרוש בקצה הרחוב: השמאל הישראלי האשכנזי, הקטן, המצומק, חסר ההשפעה. שוב להתנקש בו. שוב למצוא את יגאל סרנה/ קיבוצים/ אמירה תורנית של אביב גפן בתור הסיבה לתחלואי הארץ.
    זה עלוב וחסר אפקט. הסוסים מזמן ברחו מהאורווה. הימין מחסל גם את המזרחים בישראל. והוא עושה את זה דרך שימוש במזרחים עצמם. הוא מדכא הן את הערבים והן את המזרחים ביד רמה – על כך הצביע סמי שלום שטרית – ועד שלא תכירו באמת הזועקת הזו, לא תגיעו לשום מקום.
    שמאלבן שמאלבן שמאלבן. יאללה.

    1. סוציולוג

      זאת מכיוון שהסילוגיזם של השמאל המזרחי הוא:

      * אנחנו מזרחים אמיתיים
      * ישראל היא מדינה מזרחית
      >אנחנו מייצגים את הישראליות האמיתית

      מה שמוביל את השמאל המזרחי להזדהות מאולצת עם הלאום והרוב הלאומי ("ממלכתיות" בגרסא נגאטיבית-צבעים), ולהשתלחות במיעוט הלא-פטריוטי. הסיבה שהערבים מקבלים קארט בלאנש היא משום שהערבים הם ממילא לא חלק מהלאום ולכן לא מערערים על הגדרתו.

  11. גיא שני

    שלוש הערות למאמר.
    1. חשוב היה להצביע על ההתנשאות שגלומה בדבריו של סמי שלום שטרית וטוב שעשה כך.
    2. אולם המאמר מחליף התנשאות אחת בהתנשאות אחרת. כשם שסמי שלום מתייחס לאלימות הימין המזרחי כתוצר של בורות שנכפתה עליהם, כותב המאמר מתייחס לימניות של הציבור המזרחי כתוצר של גזענות השמאל והממסד כלפיהם. כך או כך הימניות של חלקים גדולים מהציבור המזרחי בישראל כתופעת לוואי או סימפטום לא חלילה לעמדה פוליטית לגיטימית ואולי אפילו מורכבת.
    3. הכותב מדבר בלשון רבים. היה מעניין לשמוע איזה ציבור הוא חושב שהעמדות שלו במאמר זה מייצגות.

    1. תום מהגר

      לגבי 2. לא רק מזרחים סולדים מהשמאל הזה אלא עוד הרבה קבוצות שאינן לבנות. האליטיסטיות שלו, לדעתי, זו אחת מהן. אבל מסכים שזה הסבר חלקי.
      3. נדמה לי שזה סנטימנט שנוכל בהרבה דיונים, אבל אולי באמת עדיף היה להימנע.

  12. נועם א"ס

    עוד לא נולדה העדה, הקבוצה האתנית, הלאום או האומה שאצלה מלחמה לא תטיב – תטיב מאוד – עם הגורמים האלימים וצמאי-הדם ביותר שבקרבה. זה תקף למזרחים, לאשכנזים, גם לפלסטינים, גם לאסקימוסים. לכן מההתחלה הפולש הציוני דאג שתמיד תהיה מלחמה. ומשמעות הדבר היא שבמדינה הציונית, לתמוך ולחתור באופן אקטיבי לצדק, שיוויון, שלום וחירות משמעו להיות מיעוט, שלא לומר מיעוט מדוכא. ולהיות מיעוט זה חרא. ובדידות וניכור ודחייה ממעגלי ההשתייכות הכי מידיים ואינטימיים שלך זה חרא. ועם החרא הזה צריך ללמוד לחיות, אם רוצים לחיות כאן. עד שנגמור את המלחמה או שהמלחמה תגמור אותנו.

    1. סוציולוג

      מסכים עם האבחנה.

  13. ג. אביבי

    ראשית, הנחה כאילו האשכנזים נמצאים ברובם בשמאל ועניינם הוא בזכויות אדם והומניזם היא מופרכת. המלחמה האחרונה בע'זה הראתה שגם ה"שמאל" האשכנזי הוא ימני וגזען בהחלט כלפי הערבים. הציבור האשכנזי ברובו הוא ימני. זהו ציבור ששש אלי מלחמה נגד אוכלוסייה אזרחים בע'זה, וכאשר 2,200 אזרחים נקטלו בהפצצות, רוב גדול של הציבור האשכנזי חגג ולא חש חמלה (המזרחים לא היו יותר פרו-פלסטינים). יחס רוב האשכנזים לפלסטינים הוא גזעני, לא פחות משהוא גזעני כלפי המזרחים והאתיופים – אין מקום לאשליות.
    מכאן, הקביעה ש"הומניזם אוניברסאלי, זכויות אדם, קומוניזם או ליברליזם, אמנות בינלאומיות ועוד, מגיעים כולם מהמערב ופונים אל המערב." היא לא נכונה והיא גם גול עצמי. רצוי מאוד שהציבור המזרחי יהיה מודע לכל אלה. כשניאבק על קבלת פיצויים הוגנים על השוד הגדול שבוצע בנו ע"י הממסד האשכנזי (בשיתוף מדינות ערב) וברכוש שנאלצנו לנטוש בארצות המוצא, גופים בינ"ל שעוסקים בזכויות אדם ובסיוע הומניסטי ומשפטי בכלל יוכלו לעזור לנו.
    ההנחה כאילו מזרחים ברובם מתנגדים לשיח על זכויות הפלסטינים מתוך דחיית השיח האשכנזי המתנשא באותו עניין היא תלושה. המזרחי המצוי משתדל להיראות ולהישמע כמו אשכנזי ואין סיבה, להוציא העניין הפוליטי, שהוא לא יחקה את השיח האשכנזי על סגנונו ואמירותיו המתנשאים. הסיבה האמיתית היא שהמזרחי המצוי יודע שכרטיס הכניסה שלו לmainstream- האשכנזי היא ע"י ביטוי רחשי ליבם של רוב האשכנזים (גזענות אנטי-ערבית) רק ביתר בוטות – מעין ליקוק ב'הפוכה'.
    לאמיתו של דבר, השיח המזרחי רצוי שיתמקד במזרחים ובעתידם במדינת ישראל. עליו להתנתק ככל האפשר מה"שמאל" הישראלי ומהימין. אולם התעלמות מכל מה שקשור ליחסי הממסד האשכנזי והפלסטינים, תמנע מהרבה מזרחים להתפכח ביחס לממסד הכל-אשכנזי של מדינת ישראל. היחס לאוכלוסייה הפלסטינית משני צדי הקו הירוק הוא תמצית יחס הציונות הקולוניאליסטית לכל ישות שאיננה אירופאית ובעיקר מזרחית (מכל דת). זהו גם היחס העקרוני כלפי המזרחים היהודים. כרגע הממסד האשכנזי עדיין זקוק למזרחים כדי להמשיך לדכא את הפלסטינים ולבנות את הכלכלה – לכן "שפר" יחסית מעמדם ומצב המזרחים – אבל לא לעולם חוסן. בבוא היום כאשר המאבק המזרחי יכונן, הפלסטינים יוכלו להיות בני-ברית טבעיים – אם נשכיל כבר עכשיו לפטור את המזרחים מהאנטי-ערביות המזיקה.

    1. ג. אביבי

      (הפעם הרחבתי קצת מעבר לנושא הדיון)
      הדור הראשון והשני טיפח את כישורי ה'בהפוכה' – חנופה לחברה ולממסד האשכנזים ע"י החצנת שנאה כלפי הערבים – אבל הדור השלישי גדל בבית שבו הבון-טון הוא תוצאה של אותה 'הפוכה' – שנאת ערבים. משל תחפושת הפורים שהפכה להיות חלק מההזהות של המתחפש. מכאן שדור שלישי של מזרחים גדל עם תחושה ש"מוות לערבים" הוא ניחוח מהבית ממש כמו התבשילים של אמא.
      כל ההתנהגות המחצינה שנאה, הן כלפי האשכנזים והן כלפי ערבים, מעידה על המצב התודעתי הקשה בו נמצאו המזרחים בהגיעם ארצה. מצב שפסיכולוגית הם עדיין לא ממש יצאו ממנו – הד'ימיות – גם אם לא יודו בכך.
      בשנות ה50 – 60 כשרוב האוכלוסיה המזרחית בישראל חייתה או במחנות הסגר (מעברות) או בשכונות הפקר, היה ברור למזרחים שנותן החסות המוסלמי התחלף עם הפטרון האשכנזי – מפא"י ובנות בריתה . הד'ימיות נשארה. בראשית ה70 כאשר תחושת הקיפוח, המרירות והבגידה מצד הממסד האשכנזי התחזקו הופיעו הפנתרים השחורים. אלה הביאו לתמורות (החלת חוק ביטוח לאומי גם על רוב המזרחים, האצת פינוי המעברות והסדרת תשתיות בשכונות עוני) ואפילו גאווה מסוימת בקרב חלק מהמזרחים. אבל ה"מהפכנות" של הציבור המזרחי בסופו של דבר הובילה אותו (בבחירות מאי 1977) להחליף פטרון אשכנזי א בפטרון אשכנזי ב. הד'ימיות נשארה. הד'ימיות הזאת בסופו של דבר דחפה את המזרחים לא רק להחצנת שנאה לערבים אלא גם לויתור על השאיפה להשכלה גבוהה בעיקר במדעים מדויקים (שנתפשה כאחוזתם הביתית של האשכנזים). כך בעוד הרבה תחומים חשובים שנחשבו אשכנזיים.
      כרגע מדובר בדור שלישי ואפילו רביעי לנפגעי נכבת ההגירה המזרחית הכפויה לישראל. רוב הצעירים המזרחים האלה גדלו עם שנאת ערבים (מי יותר ומי פחות) כחלק מהזהות שלהם. את המנגנון שיצר את השנאה הנפסדת הזאת הם (הצעירים) לא מכירים. מהד'ימיות של הדורות הקודמים נשארה אצלם הדעה הרווחת ש"מדעים/ בגרות 5 יחידות זה עניין לאשכנזים".
      אבל הדור השלישי/רביעי לא מחבר בין השניים, הוא פחות מחויב לצורך להרשים את האשכנזים. לכן כדאי להתחיל להשפיע על הנוער המזרחי.

  14. אווה חדד

    אתה חכם מכדי להצטרף לשוטים מה"שמאל" האשכנזי שנוהג מנהג של אידיאליזציה ורומנטיזציה של החמאס והניה.
    אל תתנשא על הניה ותבטל את רצונו הכן לשחוט אותך,את משפחתך ואת בני עמך.הניה בז לך ומלגלג עליך על כי אתה מאשפז את סבתו,אימו,אחיותיו ובנותיו,והשד יודע את מי עוד.
    ביבי ומיס פיגי הארורים מספיק מגעילים וגזענים (מיס פיגי:אנחנו לא מרוקנים, אנו עדינים),ולא חייבים לומר שהם מסוכנים מהניה. שמחתי מאוד לקרוא את מאמרך המאלף ביתון הגזעני, אבל אתה מעניק נשק לאוייבי המזרחים (ראה את הטוקבקים הנבזיים כלפיך) עם טיעון כזה.
    אני סולדת לא פחות ממך מהכיבוש והמתנחלים שגזלו מהמזחים מאות מיליארדים של דולרים, מהמזרחים, באותה מידה שאני סולדת מה"שמאל" האשכנזי, אבל אתה מעניק נשק לימין האשכנזי. וחבל,חבל מאוד.

  15. דינה

    תודה על התגובה המעניינת. אני רוצה לחזק את הדרישה של הנא להתמודדות עם הדברים.

    כי יש קצת מיסאינרפוציה בתגובה של תום למעלה. באמת לא היו התקפות על מפגינים ערבים מצד ימנים? ״לא ראיתי״ זה לא מספיק משכנע כאשר אתה פעיל פוליטי מעודכן ורשימת הלינקים בעניין ארוכה בטירוף. סתם למשל בחיפה, דיווח באחד האתרים המובילים:

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/598/232.html

    יהודים ימנים תוקפים ערבים בהפגנות — ולא בהפגנות — בקצב גובר. זה ממש לא מופנה רק נגד מפגינים שמאלנים בהבימה.

  16. נטליה

    אז ככה:

    1. תום מהגר אומר שהמזרחים שונאים ערבים כי הם שונאים אשכנזים. הם משתמשים במנגנון ההתקה הפרוידיאני: את הכעס המפעפע שלהם כלפי הדיכוי האשכנזי רב השנים, שהרבה יותר קשה לבטאו בריש גלי בלי לשלם על כך בסנקציות חברתיות, הם מתיקים אל הפלסטיני, שק החבטות האזורי. הכעס אמתי, האובייקט פשוט הוחלף.

    2. סמי שלום שטרית אומר שהמזרחים שונאים ערבים כי הם שונאים את עצמם (למה הם שונאים את עצמם? כי האשכנזים גרמו להם לשנוא את עצמם על-ידי אותו דיכוי תרבותי-חברתי רב שנים). מה שקורה פה הוא שימוש במנגנון פרוידיאני אחר, השלכה: אני שונא את עצמי, אבל קשה לי לחוות את זה במודע, ובטח שקשה לי להחצין את זה, אז אני מעוות את המציאות: זה לא שאני לא בסדר, זה אתה, הפלסטיני, אתה לא בסדר. אני שונא אותך, במקום את עצמי. השנאה גם לפי שלום שטרית היא אמתית, אבל שוב, האובייקט השתנה. במקום להטיח את ראשו בקיר – רצון שדיכוי אשכנזי העלה בו – מטיח המזרחי את ראש הפלסטיני בקיר.

    3. מצטרף לאחרונה ג. אביבי, ובניגוד לרב מהבדיחה הידועה אומר – לא תום צודק ולא סמי צודק. המזרחים רוצים, בגלל הדיכוי האשכנזי רב השנים, להיות אשכנזים בעצמם. ומה אשכנזים עושים? שונאים פלסטינים. המזרחי משתמש כאן במנגון הפרוידיאני העתיק ביותר, המנגנון שמונע מבנים לרצוח את אבותיהם – מנגנון ההזדהות. הבן מבין שלא יהרוג את אביו, בגלל ההפרש בין יחסי הכוחות, ואין לו אלא להזדהות אתו, להפנים את ערכיו. האבא-אשכנזי שונא פלסטינים? גם הבן-מזרחי שונא פלסטינים. השנאה אמתית – אבל היא של אשכנזים. המזרחי רק מהדהד אותה.

    שלושה הסברים שמוציאים זה את זה לטינה הבין מגזרית (המשוערת לפחות) בין מזרחים לפלסטינים, אבל יש משהו משותף: כל אחד מהם בעצם טוען לחוסר מודעות מוחלט של המזרחים למעשיהם, ולשימוש עקבי שלהם במנגנוני הגנה פרוידיאנים כסילוף נפשי של התרחשות מכוננת, טרואמטית: הדיכוי האשכנזי.

    אם יש משהו בטיעונים האלו, הפתרון צריך להיות פרוידיאני. לפי פרויד, ברגע ש"עלית" על הסיבה לסימפטום – ושימוש אובבסיבי, ארוך שנים, במנגנון הגנה, זה וואחד סימפטום – אתה בחצי הדרך לפיתרון. השימוש במנגנון הגנה צורך משאבים נפשיים אדירים, כי הוא בעצם מעוות את הבעבוע האמתי, כשהבעבוע האמתי כאן הוא הכעס העמוק כלפי האשכנזים.

    בקיצור, לפי שלושת האדונים לעיל, צריך פשוט להפיץ את הבשורה הזאת, לשכנע מזרחים – ותהיה התנגדות, כל חשיפה של מנגנוני הגנה מביאה להתנגדות, בכל טיפול – שהם בעצם שונאים אשכנזים, שכל הפרוייקט האנטי-פלסטיני הבין דורי הזה שלהם זה בעצם טרנספורמציה של משהו אחר. רק כך, לפי התיאוריות הנ"ל, יש תקווה לשינוי.

    1. Dror BDS

      "ההנחה כאילו האשכנזים נמצאים ברובם בשמאל ועניינם הוא בזכויות אדם והומניזם היא מופרכת". […]
      "יחס רוב האשכנזים לפלסטינים הוא גזעני, לא פחות משהוא גזעני כלפי המזרחים והאתיופים – אין מקום לאשליות. מכאן, הקביעה ש"הומניזם אוניברסאלי, זכויות אדם, קומוניזם או ליברליזם, אמנות בינלאומיות ועוד, מגיעים כולם מהמערב ופונים אל המערב." היא לא נכונה והיא גם גול עצמי. רצוי מאוד שהציבור המזרחי יהיה מודע לכל אלה". […]
      "ההנחה כאילו מזרחים ברובם מתנגדים לשיח על זכויות הפלסטינים מתוך דחיית השיח האשכנזי המתנשא באותו עניין היא תלושה".
      This is what Avivi wrote, and he explained it very well.

      About the second point, it's just not true. Shitrit wrote different things.
      "עברו כמעט ארבעים שנה וכבר שני דורות שלא ידעו את יוסף וכבר לא מצביעים נגד אשכנזים, אלא נגד פלסטינים, כי אין להם קיום זהותי אחר אלא שנאת הערבי… אין קונטקסט אחר זולת השנאה העצמית המוחצנת כלפי הערבי… אף מזרחי לא יצא לכסח מפגיני שלום עכשיו מתוך מניעים מעמדיים. כדאי שנצא מזה, אם אנחנו רוצים להבין את המציאות".
      I will not get inside the argument between Shitrit and Mehager, but I want to try to understand what Shitrit meant while he wrote about the different between the two generations.

      I think about myself, my age is between Mehager and Shitrit. when I was 12-13 years old I remember the so called first Lebanon war. Everyday soldiers died, and while I asked my mom why so many soldiers die she answer me: for nothing, Sharon is murder them.
      What Mizrahi people thought about the war criminal Sharon those days? what they thought about the alternative? )Peres, Mota Gur etc(
      Twenty years after. The so called Pigu'im have been accured at the Zionist state. The Mizrahi, as same as the Ashkenazi, 12-13 years old, see only rivers of Jewish blood. They didn't like Arabs before, now they hate Arabs. it's quite simple. So, what they think about the Second war criminal Sharon – Sharon model 2001?

      "בקיצור, … צריך פשוט להפיץ את הבשורה הזאת, לשכנע מזרחים… שהם בעצם שונאים אשכנזים, שכל הפרוייקט האנטי-פלסטיני הבין דורי הזה שלהם זה בעצם טרנספורמציה של משהו אחר. רק כך, לפי התיאוריות הנ"ל, יש תקווה לשינוי".
      .In short, kishkush muh'lat. The only hope is the Naked true
      see the article in that name (in hebrew) by Shitrit about Ariella Azulay's film about Bishara.

      1. נטליה

        "פתאום ראיתי את המקרה הקלאסי לפניי – ח"כ יחיאל חזן, מרוקאי שמבטא באופן כל-כך ציורי את הדחף העמוק ביותר של המזרחי, היהודי הערבי, למחוק את ערביותו. מחיקת הערביות מן היהודי הערבי היא צורך קיומי ליהודי-הערבי תחת כנפי השכינה הציונית האשכנזית. היהודי הערבי שהפך מזרחי, לא רק שאינו יכול להתקיים עם שם-התואר "ערבי" המצטרף לזהותו, כי הרי היהדות נבראה מחדש בדמות נוצרית-ציונית אנטי-מוסלמית ומערבית אנטי-ערבית, אלא אף חמור יותר, הוא לא יכול לסבול את נוכחותו של הערבי, שהוא למעשה ההשתקפות המתמדת במראת זהותו. את ערביותנו מחקנו במצוות הציונות, השמדנו אותה ותפרנו לנו תג חדש ופחות מאיים – "מזרחי". אבל הערבי, זה החי בתוך עמנו כישראלי, הוא אינו מוכן להתפשר על זהותו, הוא לא מוכן למחוק את זהותו כדי להפוך מסגן-מחלקה למנהל-מחלקה. הוא לא יהפוך למזרחי כדי להיות נסבל יותר בעיני היהודי המערבי. הוא ערבי והוא יישאר ערבי ויחיאל חזן קם כל בוקר ורואה את עזמי בשארה במראה ומשתגע המסכן. כל יום מחדש. אז מה הוא מציע? לסלק את המראה…"

        מה זה אם לא שנאה עצמית שמושלכת על הערבי? כלומר, מה זה אם לא שימוש במנגנון ההשלכה? הוא בפירוש אומר שם שאותו ח"כ לא מודע למעשיו, למבנה העומק של מעשיו.

        מכל מקום – ניסיתי להצביע על המקור הפרוידיאני של כמעט כל התיאוריות שנוגעות למצב המזרחי בישראל. אין לי מושג, באמת, אם הן נכונות, אבל מפתיע מאוד לדעתי שכולן, כולן, תמיד פרוידיאניות. כולן, כולן, מייחסות למזרחים התנהגות נטולת מודעות.

        מה שניסיתי להגיד בסוף הוא, שאם, רק אם, המקור הוא פרוידיאני, גם הפתרון הוא פרוידיאני. אם אתה חושב שזה קשקוש, אז כנראה שאתה חושב שההסבר הפרוידיאני לא נכון. אבל אם ג. אביבי צודק, ויש כאן הפנמה של האשכנזי, אז לא ברור לי למה אתה חושב שהפתרון הוא קשקוש. הפתרון הוא בהחלט "האמת העירומה". זה גם הפתרון של פרויד – האמת, רק האמת, תפסיק את העיוות של מנגנוני ההגנה (סליחה על הפשטנות, אבל לפעמים צריך פשטנות כדי להבין האם טיעון שמסתובב בזירה כבר שנים הוא באמת נכון, או שזה סתם מיתוס שנהגה מכוח האינרציה).

        1. dror BDS

          Thanks for your comment.
          I take back the term "kishkush muhlat" but i still insist that you didn't read deep enough the context, and because of that you got the wrong, or at least only small (smol) part, of what Mehager, Shitrit and Avivi wrote.

          Both of them speak about the political reasons of what they named as השנאה העצמית המוחצנת כלפי הערב and you use only the Freud's psychological terms of that hate to "explain" what they meant, or better, what you think they explained.
          And that's why you got the wrong conclusion, the conclusion that
          "צריך פשוט להפיץ את הבשורה הזאת, לשכנע מזרחים… שהם בעצם שונאים אשכנזים… רק כך, לפי התיאוריות הנ"ל, יש תקווה לשינוי".

          This is much better:
          "אם, רק אם, המקור הוא פרוידיאני, גם הפתרון הוא פרוידיאני. אם אתה חושב שזה קשקוש, אז כנראה שאתה חושב שההסבר הפרוידיאני לא נכון".

          N.B.
          kindly put the link to your quoted

          1. נטליה

            רצית את הלינק של סמי שלום שיטרית על הסרט על בשארה?

            הנה הוא –
            http://readingmachine.co.il/home/books/1143990362/1143994052/

            ולסיום – לא רק הסברתי עם פרויד מה שהם אומרים. ניסיתי לטעון טענתי שהם, במודע או לא במודע, משתמשים בטיעונים פרוידיאנים/פסיכואנלטיים. "שנאה עצמית מוחצנת" זה פסיכואנליטי. השאלה מה עושים עם זה. איך פותרים את זה. יש בזה גם ממד בעייתי לדעתי, להשתמש בפרויד – שלושתם, לא אני! – כהסבר סוציולוגי. האם שדירה חברתית שלמה יכולה להיות לא מודעת למעשיה? האם מי שמדבר עליהם – סמי שלום שטרית, תוום מהגר, ג. אביבי – יודע יותר טוב מהם למה הם עושים מה שהם עושים?

          2. dror BDS

            "טענתי שהם, במודע או לא במודע, משתמשים בטיעונים פרוידיאנים/פסיכואנלטיים. "שנאה עצמית מוחצנת" זה פסיכואנליטי… יש בזה גם ממד בעייתי לדעתי, להשתמש בפרויד – שלושתם, לא אני! – כהסבר סוציולוגי".
            I agree that there is a problem to use only with psychological arguments as a sociological explanation but i cannot agree that their
            arguments are only psychoanalytic\Freudian. I know, you know, anyone else (except, maybe, some Zionim-Ashkenazim) that their discourse is wider than the Timtum Hushim Ashkenazi's discourse
            הבהרה: while I wrote "kishkush muhlat" I didn't mean to the saying itself: "צריך פשוט להפיץ את הבשורה הזאת, לשכנע מזרחים…
            but to the saying: "לפי שלושת האדונים לעיל".

            It can be solved by Revital Madar's words, but she wrote about Haaretz's readers, not about Haokets' readers.
            "הטענה של שטרית, כי שחרור המזרחים כרוך בהסרת הכישוף הלאומני שהטילה עליהם הלאומיות הציונית, יכולה להצטייר כהטלה של כל האחריות למצבנו הנוכחי על המזרחים הימנים והציונים. אפשר לסמוך על שטרית שלא לכך התכוון, אך אותו הרגל עיקש, שלא ביקר נמרצות את הבחירה המודעת של מחאת רוטשילד נטולת המזרחים להפריד עצמה מהכיבוש, עשה את שלו, וכך נקראו הדברים – ממזרח ומאשכנז.

            הטענה של שטרית היתה צריכה להיות [and it is such indeed! – dror] זו: אף שרוב אזרחי ישראל נתונים תחת אותו כישוף — רק השחרור של המזרחים ממנו יכול להוביל לשינוי המיוחל. כי הפוליטיקה המזרחית, ולא הציונית־האשכנזית — משיחית או לא, ימנית או שמאלנית — רק היא יכולה להציע פתרונות שעד היום לא היו חלק מסדר היום המדיני בישראל".
            http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2495588

            "האם מי שמדבר עליהם – סמי שלום שטרית, תום מהגר, ג. אביבי – יודע יותר טוב מהם למה הם עושים מה שהם עושים"?
            AS Idan Landau once said, only the radicals, left and right, know what is going on here, [between the river to the sea – dror]. It's not a simple question, but I think the answer is yes.

          3. נטליה

            תודה על התגובה.

            השימוש באנגלית משמעו שאתה בחו"ל, אני מניחה. לאור המתרחש כאן, הייתי נשארת שם, לפחות בזמן הקרוב.

        2. מורן

          רוב תאוריות המחיקה (אוריינטליזם וזה) נולדו באקדמיה ובצדק כדי להשתתף במשחק של האיש הלבן לא היתה ברירה והיה חייב לנצח אותם במשחק שלהם. זו היתה הדרך היחידה לשרוד לכן פרופסור בן עמי, רון כחלילי ואפילו סמי כבר לא מדברים "מזרחיות רהוטה". את רוצה מזרחיות הארד קור תקשיבי לדרשות של הרב עובדיה ז"ל ותבואי לפריפריות שם תמצאי דור 3.0 שמדבר בח' וע' ובערבית, גם אם יקדחו לו במוח עד אין קץ הוא לא ינמיך את מוזיקת הרבעי טון שלו, יעשן את הנרגילות וישבע "באמא " כי למרות המקום המופרז שיש לאבות בתרבות הערבית שלנו (לפחות על הנייר) רובנו מכורים לאמא "נעביבשק" אחד שלה ואנחנו שלולית. תמצאי אנשים סופר גאים לא ממקום של התרסה מנינוות גמורה. אנחנו לא שוללים את הערביות שלנו ההיפך הוא הנכון, המשכנו לדבר בערבית, המצאנו את הפופ המזרחי, חגגנו חינה ומימונה וגם הילדות בנות השלוש שלנו רוצות לעשות כמונו, כור ההיתוך נפח את נשמתו איתנו, לא עמדנו בדיל הוינאי, לא הסכמנו לשכוח. כל ההפשטה הזו שאת עושה היא לא נכונה. לא תמצאי מזרחי שקורא לעצמו ערבי אבל גם לא בהכרח מזרחי. תמצאי פרסים, עיראקים, תימנים ומרוקאים גאים שמגדירים עצמם ככאלו ואגב גם לא מתלהבים מה ששמים אותם תחת מטריית המזרחיות. תוניסאים נעלים, עיראקים שולטים, תימנים מוצלחים וכולם יותר טובים מהמרוקאים שהסכימו להיות הילד הרע ולייצג את האהבלים האחרים שמגדפים אותם. אין מה לדאוג לנו אני לא מכירה אף מרוקאי שלא שרוף על עצמו, רובנו מאוהבים בעדה ובאמא כפרה עליה (אין פה גרם ציניות) יותר מכל העדות לפחות סטטיסטית הכי פחות הסכמנו לשחק את המשחק כן… כן… גם הטמבלים ששולחים ת'ילדים שלהם לישיבות ליטאיות לא מייצגים אותנו וש"ס היתה ועודנה נדבך חשוב בדברי הימים של סופת יהודי ארצות ערב בישראל. נטליה אף אחד לא מושלם גם לא אנחנו וצודק סמי שאומר שיש גזענות כנגד ערבים והרבה מצד מזרחים אבל גם הפוך זה ככה כפרה וסמי מיתמם ומציג תפיסות רומנטיות לגבי תמימותו של הצד השני, אין תמימות ואין צדיקים במזרח התיכון. אני לא יודעת אם נטליה זה יהודיה ממוצא רוסי או ערביה נוצריה אבל אם את מהסוג השני את יודעת בהחלט שגם אצלכם יש בלאגנים אין סוף בין המוסלמים לנוצרים שרוצים להיות ארמנים בכלל, לבין הצ'רקסים, לבין הדרוזים שחלק רוצים לענוד את הכוכב והדגל ומחלק רוצים להתאבד ממנו וזה רק בישראל. ארצות ערב הולכות והיות פחות ופחות טולרנטיות וחבל כי זו לא דרכו של האסלאם הסונים והשיעים בסוריה, 2000 נוצרים סה"כ בעזה, במרוקו ובארצות ערב לא נשארו יותר יהודים כמעט, היזידים האומללים שרועדים מדאעש וכולי וכולי… להיות כנים הרבה מזה מרגיש כמו מסעות הצלב גרסת ערב. אני בעד טיפול וגישור וגם אני חושבת שמודל מכיל, רב תרבותי דתי ועדתי הוא הפתרון לישראל. השטחים הם עסק שהופך את הבטן מצד שני רק לראות את המפה זה מדכא, לאן זה ילך, איפה רצף טריטוריאלי? לאן זה יגדל?. אני שואלת לא עדיף מדינה אחת לכל העמים תרבותית, אם נחבר הכל נהיה חצי חצי, יבוטל חוק השבות לאלתר עם סעיף ששמור לקטסטרופות יהודיות ופלסטינאיות כדוגמת פרעות ושואה. מדינה אחת, שוויון אמת, סיכוי לכולם להצליח ולהיות חלק. לא יקשיבו לי הקפטנים שלי וגם לא הקפטנים הפלסטינאים אבל זה נראה לי הפתרון היחידי שאולי יצליח לאחות את השבר הזה שנקרא פלסטין ישראל.

          1. נטליה

            וואו, מורן, את כותבת בזרם תודעה מרתק. אני עולה ישנה מרוסיה. הבעיה היחידה עם החזון הפלורליסטי והרצוי מאוד שלך הוא שיש קבוצה במרחב שלא תתן לו לעולם לקרות – קוראים לה היהודים…

  17. מורן

    לפעמים סיגר הוא רק סיגר. את רוב הפלסטינים לא מעניינות הגדרות דביליות כמו ערבי יהודי, מזרחיים ושאר חנדלך סמי אוריינטלי בשבילם כולנו יהודים וכולנו צריכים לשתות מהים של עזה ורצוי שנטבע בו, וואלה מבינה לגמרי מאיפה זה בא. אין כבר שיח פלסטיני הקורא למתינות והידברות ערי הדרום הבהחלט מזרחיות חוטפות בלי סוף, נרצחים חרדים אנטי ציונים שלא לבשו יום אחד מדים בסיטונאות בירושלים, זו לא אינתיפאדה מול חיילים/ציונים זו אינתיפאדה מול יהודים מכל הצבעים והצורות. נניח ונתנו להם את המפתחות לארץ הזו, הצדקנו וצידקנו, מקפלים והולכים הביתה. לאיפה נלך סמי? אף אחד לא באמת מחכה לנו בארצות ערב, נולדנו לפסיכוזה הזו ואין לנו דרכונים לגרמניה. ולכל ההשתכנזות בשירות הלאומנות ההסבר לא מדוייק ומיתמם. מהצד המזרחי – בניגוד לאשכנזים אין אצלנו שטייטל או אטאיסטים, רובנו כולל אני בכבודי, יהודים מאמינים מסורתיים מי יותר מי פחות. הזהות היהודית לוקחת את העדתית בנוק אאוט מכאן ההירתמות לאדמה ולדגל ה. מנגד סמי לא ראיתי גרם ביקורת על התנהלותו של הצד השני, על איסלאם רדיקלי, על חוסר היכולת של החברה הערבית בתוך ומחוץ לקו הירוק לבקר את עצמה, על השתכנזות ערבית (כן גם הם מעדיפים להזדהות עם "הלבן התרבותי" ולא איתנו), לא נתת תשובה אמיתית לאתנוצנטריות שמתבטאת בכך שאין לה סולידריות עם שום מאבק לבד מזה של עצמה. אז הנה אני אומרת בפירוש, אני לא שונאת ערבים להיפך, אני לא שוללת את תרבותם להיפך חלקים ממנה הם חלקים ממני ויש גם את אלו שלא כמו פטרונות, שלילת זכויות נשים וילדים וחירויות אחרות. רוצה שלום אמת ומוכנה לוותר על ביתי שלי למענו אבל לא השתכנעתי שיש סיכוי ואפילו קלוש לזה.

  18. ישראלי

    השיח כאן הוא ממולכד. מהקריאה להיאבק יחד, מזרחים מדוכאים ופלסטינים מדוכאים לא יצמח שום מאבק אפקטיבי לשינוי. בחברה הטרוגנית אנשים פועלים עם הקרובים להם במוצא ותרבות ושאר מאפיינים שיוכיים, ולא במעמד כלכלי או מדיני. שונאי השחורים הכי גדולים בארה"ב היו הלבנים העניים. מאבק מזרחי נטו נגד הפריבילגיות האשכנזיות לא יתרחש כי המזרחים הם אנטי ערבים ורואים את האשכנזים אמנם כמתנשאים, אבל כבני אותו לאום.
    הפתרון הוא ביצירה ומימוש של זהות ישראלית מכילה, שתחבר מזרחים ואשכנזים ומעורבים (שמשום מה תמיד המיליטנטים המזרחים שוכחים אותם) וכן רוסים ואתיופים. כינון זהות כזאת חייבת להיות צמודה למאבק חברתי סוציאל דמוקרטי למען שיקום מדינת הרווחה ומתן עדיפות למקופחים של היום בחלוקת המשאבים. אלה שני תנאים הכרחיים שביחד, אולי, יהוו תנאי מספיק לשינוי.
    כל מה שלא מתייחס לפרובלמטיקה הזאת הוא רטוריקה שאולי נותנת סיפוק נפשי, אבל לא מובילה לשום מקום.

  19. אסף

    כמו שכתבתה, זו לא זכות שכתובה בטאבו ע"ש האשכנזים. השאלה באילו ערכים אנו מאמינים ואילו תנועות מייצגות אותן. אם נתפקד בהמונינו למרץ או לעבודה, הן ישנו את פניהן. אולי לא בבת אחד, אך אולי בחילוף דור. אם נכנס לתנועות האלו ונגער בכל האשכנזים שם שהמאבק הראשון במעלה של השמאל הוא המאבק המזרחי, זה עשוי לעשות שינוי. זו ריצה למרחקים ארוכים, אין ספק בכלל. אני יוכל לומר כי מי שעוסק בזה זה מחלחל לאט, אבל אין צפייה שזה יעשה מהפך בין לילה. להזכירם, הדרך של הימין לשלטון היתה לאט ובנחישות. רבים מהפעילים הצעירים האשכנזים שאני מכיר ואיתם עובד, מודעים לסוגייה הזו ומתחילים לפעול בכיוון. השיח אצל הצעירים משתנה (מכל הבחינות אגב). זה חריש עמוק ולטווח ארוך. אך אלו הכלים היחידים הקיימים בדמוקרטיה. קבץ לך אנשים סביב רעיון, והחל לפעול דרך הפוליטיקה.

  20. תרזה, מוסררה, ירושלים

    תודה רבה לכולם, אתם לא יודעים כמה משמח לקרוא את הדיון הזה, הוא היה כל כך חסר. הקריאה לפעולה של אסף היא לדעתי ממש במקום, כי אין מה לחכות שיעשו בשבילנו את העבודה, ואם המאבק המזרחי רוצה לשנות את החברה בישראל, אי אפשר לא לשנות גם את המצב עם הפלסטינים. הלאומנות היא מלכודת לכולם, לא חשוב מאיזו עדה, והיא הרסנית לכולם, לא חשוב מאיזה עם. אנחנו צריכים לדאוג לחברה שלנו, שתשתפר ותהיה חזקה ולכידה וצודקת יותר, והשאלה הפלסטינית תופסת כל כך הרבה מקום עד שלדעתי קשה יהיה לזוז בלי להתקדם עם זה. ושוב תודה לכולם.

  21. ימי

    הי,
    תום, אולי בצדק, אתה מזהה ’מושגים כגון הומניזם אוניברסאלי, זכויות אדם, קומוניזם או ליברליזם, אמנות בינלאומיות ועוד’ עם ’השיח של השמאל׳, ועונה בשלילה לשאלה ’האם אנחנו בכלל צריכים את השיח שלהם בשביל לדבר על מה שמדינת ישראל עושה בשטחים הכבושים?’.
    פחות ברור מהו השיח האלטרנטיווי שאתה מציע. אני אשמח לשמוע עוד. אפשר בוודאי למצא עוד מושגים (שוויון, הוגנות) שעל בסיסם אפשר וצריך לדבר על מה שישראל עושה, אבל גם המושגים האלה הם חלק מאותו שיח, לא?

  22. אלעד זוהר

    צפיתי בראיון של שיטרית עם אבירמה גולן , קריאה ראשונה גזענות . אצל מר שטרית , כרבים מעולי מזרח אפריקה גן הקיפוח קבוע וכל התיחסות לגזענות מצידו , תנבע מהרגש הזה הטבוע , לא חשוב אם מה שנאמר תואם את העובדות , העיקר שזה תואם את התיאוריה שלו .
    אז מר שיטרית , הרי הציונות האשכנזית שאתה קוטל וטוען למותה , היא זו שבעטיה אתה נמצא כאן ולא אצל המלך חסן , ובמקום לומר תודה ( ואולי יש לך העדפה אחרת ) אתה משמיץ . ותר על המיריות רגב והצטרף לציונות , אפילו אשכנזית , או שתיצור ( מה שלא עשיתם גם במרוקו ) ציונות מזרחית תחליפית שבסיסה ארצנו ולא רק הקיפוח .
    כמו כן , מוטב שתדע , שכבר שנים רבות אין ( וחבל ) הכשרה מקצועית בישראל . אין חינוך מקצועי למרות שבגרמניה זה קיים ולא מקוטלג כקיפוח . אתה גם מקריא שיר משלך אל משוררת מרוקאית שאתה מכיר . אנא פרסם שורה משיר שלה . יש ?
    בכל מקרה , מר שטרית , תחליף משקפים . כבר 70 שנה עאלק .