• ביטון-יפעת-1
    פודקאסט חדש
    "אנחנו הגנרליות של הביטחון החברתי" - ראיון עם יפעת ביטון
  • קושמרו ואברמוביץ
    בעקבות הבבונים
    מה קרה כשכתבי אולפן שישי יצאו לפגוש את הילידים בשדרות?

החרם האקדמי על ישראל: החלטה בכנס האנתרופולוגי החשוב בעולם

סביב שאלת החרם האקדמי על ישראל מתנהלים בחודשים האחרונים דיונים סוערים בין חברי האגודה האנתרופולוגית האמריקאית. בכנס השנתי שמתקיים בימים אלה ממש הגיעו דיונים אלה לשיא בדחייה של החלטה נגד החרם. הצעת החלטה של מתנגדת חרם שהתבררה כחרב פיפיות
לירון שני

בחודשים האחרונים מתנהל דיון סוער באגודה האנתרופולוגית האמריקאית סביב סוגית החרם האקדמי על ישראל, דיון שהגיע לאחד משיאיו בשעות הערב של יום שישי האחרון.

לפני כחצי שנה הכריזה האגודה האמריקאית (AAA), על פתיחה של דיון אודות הדרך בה האגודה צריכה לפעול, אם בכלל, ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני. הדיון כלל מאמרים, מכתבים ועצומות בעד ונגד החרם, כמו גם הקמת ועדה מיוחדת של האגודה האמורה ללמוד את הנושא ולהציע לחבריה כיצד לפעול. יותר מאלף אנתרופולוגים חתמו על עצומה בעד החרם, בעוד שכ-400 אנתרופולוגים חתמו כנגדו (לקריאה נוספת: ראו למשל את מאמרו של דני רבינוביץ נגד החרם ואת מאמרו של סטיבן קיטון מהרווארד בעדו).

בכנס האנתרופולוגי האמריקאי, אשר נפתח בשבוע שעבר בוושינגטון, עסקו רבות בסוגיה זו. זהו כנס ענק ובו למעלה מ-7,000 משתתפים מכל העולם, מאות מושבים, אלפי הרצאות, פגישות ואירועים מיוחדים. במהלך הכנס, ובייחוד ביומיים הראשונים, התקיימו מספר מושבים שעסקו בחרם ובסכסוך הישראלי-פלסטיני, שחוץ מאחד כולם אורגנו על ידי תומכי החרם. לתומכי החרם לא הייתה כוונה להעלות בכנס זה הצעה להחלטה על החרם לאסיפה הכללית של האגודה, אלא להמשיך בדיון על הנושא עד הפגישה הבאה בעוד שנה.

לעומת זאת, אנתרופולוגית ותיקה, יהודיה אמריקאית בשם פאולה רובאל (Rubel), פרופסור אמריטה מקולומביה, העלתה הצעה לסדר היום של האגודה שבאופן כללי טענה שעל האגודה להתנגד לחרם על האקדמיה בישראל (הצעה שאני מזכיר שעדיין לא עלתה לדיון).

היה די ברור שהחלטה כזו לא תתקבל, מאחר וגם אנשים שמתנגדים לחרם יעדיפו לא לקבל החלטה כזו עכשיו, אלא להמשיך את הדיון ולתת לוועדה שהאגודה הקימה לבחון את סוגיית החרם, לסיים את עבודתה ולהציע לאגודה דרכי פעולה. אבל רובאל, מסיבותיה שלה, סירבה להוריד את ההצעה, גם לאחר שהרבה אנתרופולוגים ישראלים ואחרים שמתנגדים לחרם, ביקשו ממנה לעשות זאת, מאחר והבינו שההצעה הולכת להיות בעצם גול עצמי מבחינתם.

הכנס האנתרופולוגי - דיון נגד נגד החרם
הכנס האנתרופולוגי האמריקאי השנתי 2014. כמות אדירה של אנשים הגיעו לדיון על החרם נגד ישראל. צילום: לירון שני

ואכן, הדיון על ההחלטה, שתפס את הנפח העיקרי באסיפה, היה זריקת עידוד חזקה לתומכי החרם. כמות אדירה של אנשים הגיעו לדיון. אם בשנים עברו הקהל באסיפה לא עלה על 200, הרי שהפעם הגיעו כמעט אלף איש. תור עצום השתרע בכניסה לאולם האסיפה, עד שנאלצו להפנות את הקהל לאולם נוסף על מנת להכיל את הקהל הרב. לאחר מספר הודעות ביורוקרטיות הגיעה המנה העיקרית. רובאל הציגה את הצעתה והחל דיון ארוך, כאשר בכל פעם מישהו אחר ניגש למיקרופון ונימק למה צריך לקבל או להתנגד להצעה.

כצפוי, הדיון הפך לדיון בעד החרם ורוב אלו שדיברו טענו שיש להתנגד להצעה, להמשיך את השיחות ואת הדיאלוג בנושא וגם, לתמוך בחרם. הצהרות אלו התקבלו במחיאות כפיים נלהבות מהקהל העצום שנכח.

לבסוף, ההצעה הועלתה להצבעה. לפי חוקי האגודה, על המצביעים לעמוד ולהניף את שלטי ההצבעה שלהם בעד או נגד. היה די ברור מה יהיו תוצאות, עוד לפני ההכרזה עליהם. כ-50 איש הצביעו בעד ההחלטה 'נגד החרם', בעוד יותר מ-700 איש הצביעו נגדה. בקיצור, האגודה הצביעה נגד ההחלטה נגד החרם…. תוצאה שהתקבלה במחיאות כפיים סוערות.

הכנס האנתרופולוגי - מצביעים
לפי חוקי האגודה, על המצביעים לעמוד ולהניף את שלטי ההצבעה שלהם בעד או נגד. היה די ברור מה יהיו תוצאות , עוד לפני ההכרזה עליהם. צילום: לירון שני

מיד לאחר מכן, הועלתה הצהרה נוספת שקראה לאגודה לגנות את החלטת חברי המושבעים בפרגוסון ובסטטן איילנד, וקראה לגינוי האלימות כנגד האוכלוסייה השחורה. הצהרה זו התקבלה ברוב יותר גדול ובקריאות עידוד נלהבות.

לסיכום, האגודה החליטה להמשיך את הדיון על החרם עד לשנה הבאה ותומכי החרם זכו לזריקת תמיכה ועידוד. ראו גם את הצהרתם של תומכי החרם בעקבות ההצבעה על 'נצחון ותבוסה למתנגדי החרם'.

אך חשוב להכניס זאת לפרופורציות. בכנס נוכחו יותר מ-7,000 אנתרופולוגים ויש עוד כמה אלפי חברים שלא הגיעו השנה. פחות מאלף מהם היו באסיפה. איש אינו יודע כיצד כל שאר החברים יצביעו כאשר ההחלטה על החרם תעלה להצבעה (תחילה בפגישה בשנה הבאה, ואחרי כן אלקטרונית, במייל) לכלל חברי האגודה. אבל נדמה שהכנס השנה, ובעיקר האסיפה הזו, היו שלב נוסף לקראת קבלת ההחלטה על אימוץ החרם אקדמאי על האנתרופולוגיה הישראלית.

לירון שני הוא דוקטורנט לאנתרופולוגיה בתל אביב ועמית מחקר במחלקה לאנתרופולוגיה בהרווארד. הוא כותב על מאבקים בין סביבה, חקלאות ולאומיות בערבה. בזמנו הפנוי הוא מפעיל את דף הפייסבוק "בחברת האדם" על אנתרופולוגיה בישראל ובעולם

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. ד"ר ק'

    בעד החרם? אתם בעד חרם על עצמכם?
    ואח"כ תתפלאו למה הממשלה מקצצת באקדמיה… טחחחח

    1. אלןה

      אחרי קריאה שניה, לא הצלחתי למצוא נקיטת עמדה בנושא החרם ע"י מר שני. אין, כנראה, נכונות לקרוא על או לשמוע על זרמי החשיבה והלכי הרוח מסביב לעולם.

  2. אחד

    במקום להחרים את המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון (למרות שהליכוד והבית היהודי עובדים כדי להפריך את המשפט הזה) – השמאל צריך להשקיע את מרצו ומאמציו בישראל פנימה: ללכת ל"קהלים קשים" בעיירות הפיתוח, חרדים, בשכונות מצוקה וכיו"ב.

    להסביר כאן, לא להחרים שם.

    אגב, כמה ממומחי מדעי החברה המהוללים בכנס האמור, שהצביעו בעד חרם על ישראל, טרחו להעמיק חקר בסכסוך הישראלי פלסטיני? כמה מהם עמלים במדינותיהם האירופאיות, למנוע הצטרפות לדאע"ש? התשובה ידועה..

  3. שלמה הלוי

    אבל רובאל, מסיבותיה שלה, סירבה להוריד את ההצעה, גם לאחר שהרבה אנתרופולוגים ישראלים ואחרים שמתנגדים לחרם, ביקשו ממנה לעשות זאת, מאחר והבינו שההצעה הולכת להיות בעצם גול עצמי מבחינתם.
    האם הוא ד"ר?

  4. ראובן

    זה נחמד לקרוא את הדיווח הענייני הזה ולראות את חיוכי השימחה לאד שמוגנבים בו. באיזו הנאה מספר דוקטורנט ישראלי על הניצחון של תומכי החרם ועל הטפשות של המתנגדת.

    בהחלט נושא למחקר אנתרופולוגי מרתק.

  5. פנחס שטרן

    שלום רב,

    יש טעות קטנה לגבי התואר של האנתרופולוגית, שנזכרת במאמר:

    כאשר מדובר בפרופסור- אישה, שיצאה לגמלאות, התואר הלטיני הנכון שצריך להיות מוצמד לשמה הוא פרופסור אמריטה, ולא פרופ' אמריטוס, שהוא הכינוי לפרופ' גבר.

  6. epk

    קודם כל זו ידיעה דיווחית ולא טור דעה. אבל – שים לב שהחרם איננו אישי, אלא מוסדי-ארגוני. כך למשל המאמר שלך יתקבל לכנסים של האגודה האנתרופולוגית האמריקאית, אבל האגודה לא תארגן כנס במשותף עם אוניברסיטה ישראלית. או: תוכל להיות מוזמן לאירוע כאקדמאי, אך לא כנציג פרויקט של ממשלת ישראל.

    בקיצור, החרם הוא בכל מקרה יותר סמלי מאשר מעשי.

  7. נפתלי אור-נר

    עש שיראל לא תשלם מחיר כבד בשל המשך הכיבוש והנגיסה בעם הפלשתינאי אין כל סיכוי שתפעל לשלום שיכלול נסיגה לגבולות 67' (עם תיקוני גבול מוסכמים והדדיים)

  8. סמולן

    עוד הוכחה שא"צ אינה דעת מיעוט חתרנית נושכת ונועזת אלא הגמוניה זחוחה.

  9. רן

    למה הכוונה? מינוס מינוס זה פלוס

  10. רתם

    א/נשים כמו אותה אנתרופולוגית מארה"ב אולי חושבים שיש מחק גדול שיכול למחוק את פשעי הכיבוש. זו אולי הסיבה שהיא השקיעה כל כך הרבה מאמצים, והייתי אומרת גם פניקה, בהצעת ההחלטה שלה. אם יהיה חרם כזה בעתיד, כן, או לא, אין בעולם מחק גדול שמוחקים אתו את פשעי הכיבוש.