• ביטון-יפעת-1
    פודקאסט חדש
    "אנחנו הגנרליות של הביטחון החברתי" - ראיון עם יפעת ביטון
  • קושמרו ואברמוביץ
    בעקבות הבבונים
    מה קרה כשכתבי אולפן שישי יצאו לפגוש את הילידים בשדרות?

בגנות הבורות

אפרת שני-שטרית משלימה את הביקורת של צבי בן-דור בנית על השמרן המקצועי של "הארץ", לי-און הדר, ועל הבורות הנוחה שמשחררת אותו ורבים אחרים מהתמודדות עם מציאות מורכבת
אפרת שני-שטרית

לפני כשבועיים, ב-26.11, שודרה כתבת תחקיר במסגרת התוכנית "המקור" ובה נחשפה נוסחת הקב"א הצה"לית הקובעת את עתידו של החייל בצבא ומשפיעה לא מעט גם על חייו האזרחיים. לכאורה, ציון הקב"א מבוסס על מדדים אובייקטיביים. בפועל, חלק גדול ממנו מושתת בעצם על מאפיינים טעונים אתנית. כך לדוגמא, פרופיל המאבחנות הפסיכוטכניות, כחלק מהסיסמא השגורה "הטובים לטיס והטובות למאבחנות", הוא בעל אוריינטציה אשכנזית, מעמד סוציו אקונומי גבוה ובית משכיל. בראיון המכריע המאבחנת ממקמת את המועמד ביחס אליה וביחס לסט הסטראוטיפים בהם היא מצוידת ביחס לתרבות עבריינית לכאורה או לתרבות "תקינה". הבעיה היא שהסטראוטיפים העברייניים לא מעידים בהכרח על עבריינות, אלא הם מנוגדים למיינסטרים שהמאבחנת מוכוונת אליו מהבית ומההנחיות שניתנו לה.

התוצאה היא מבחן אשר לאורך כל השנים מפלה בין אשכנזים למזרחים. אפליה זו, כמו רבות אחרות היא סמויה, כלומר היא באה לידי ביטוי בכל מיני אופנים המתקיימים בפועל למרות שהם לא חלק מתקנון גלוי מפלה.

קבא - סלנג עברייני
הנחיות סטריאוטיפיות שהמאבחנות האשכנזיות קיבלו כדי לסמן את ה"עבריינים" במהירות. צילום מסך

בדומה למנגנון זה מתקיימת אפליה סמויה בתחומים מכריעים רבים – במערכת המשפט, בתנאים המאפשרים קבלה לאוניברסיטה (בפרט למקצועות המבוקשים), במספר המרצים באוניברסיטה, בפערי השכר במשק, באפשרויות החינוך העומדות בפני תלמידי בית הספר, בחלוקת הקרקעות במדינה, בחלוקת תקציבי תרבות ועוד ועוד תחומים.

במאמרו של לי-און הדר "למה המזרחי המקצועי אוהב להתקרבן" המגיב על מאמרי, חוזר בו הדר מעריכת ההשוואה בין מצבם של המזרחים הישראלים לבין הצלחתם של ה"מזרחים" בארה"ב וטוען טענה חדשה. טענתו החדשה היא שהדרך שבה בחרו המזרחים בארץ דווקא דומה לדרך בה בחרו המהגרים האסיאתיים בארה"ב וכי שתי קבוצות אלה הצליחו להתקדם במערכת הכלכלית והחברתית בזכות שימת דגש על ערכים דומים. כלומר, באופן מרעיש למדי הדר כופר בעובדת נחשלותם המעמדית של המזרחים.

התכחשות לנתונים ממשיים ולסטטיסטיקות היא מימוש של המושג "האפיסטמולוגיה של הבורות". את המושג הזה טבע צ'ארלס מילס, פרופ' אמריקאי לפילוסופיה, כחלק מניתוח יחסי הגזע בארה"ב. מילס מסביר שמנגנוני שליטה משפיעים עלינו לא רק בהיבט של חלוקת משאבים חומריים אלא גם בדרך שבה אנו תופסים את המציאות ביחס לצדק. כלומר, חלק מזכויות היתר של ההגמון היא היכולת לבסס תפיסה של חוסר צדק חברתי ולהפיצה דרך האמצעים העומדים לרשותו. על מנת לעגן את שליטתו, הוא מטפח בורות ביחס למונחים של צדק ומשכפל בורות זו בין השאר על ידי ההמון החש את העולם ומבינו באמצעות אותן מערכות שליטה. כך נוצרת מערכת של סברות ואמונות המבוססות על בורות זו, ופועלת באופן אקטיבי נגד הכרת המציאות החברתית, מה שיוצר חוסר מודעות לאי צדק ומחליש את היכולת לערער על המצב הקיים.

כחלק מאותו מנגנון שליטה, הדר מתעלם מהנתונים הברורים המצביעים על פערי מעמדות בארץ, וכידוע קיים מתאם ברור בין מעמד לשיוך אתני, ומתעלם ממנגנון מפלה המתקיים כמעט בכל מערכת מוסדית רלוונטית.

הדר כמובן לא לבד, בורות זו מקיימת את עצמה באופן דומה גם במדד נוסף המשתתף בנוסחת הקב"א והוא פוטנציאל ההשכלה של החייל העתידי. סא"ל במיל ענת קדם מספרת בתחקיר "המקור" שרק שישים אחוזים מהחטיבות התיכוניות במדינת ישראל מגישות את תלמידיהן לבגרות, ומתוכן רק חמישים אחוזים מגישות לחמש יחידות במתמטיקה. ברור איפה זה קורה. לא בתיכונים המקצועיים שבעיירות המזרחיות-רוסיות (אלה המכונות "עיירות פיתוח”). כלומר, עבור תלמידים רבים מהפריפריה האפשרות לרכוש חמש יחידות במתמטיקה כלל אינה נגישה. את זה מערכת המיון העיוורת כלל לא רואה משום שאנשיה פועלים במשך שנים ארוכות כחלק ממנגנון הידוע כ"אובייקטיבי" ולא מעוניינים לצאת מבורותם אל המציאות המורכבת. תהליך זה דורש שינוי בתפיסה, הכרה במציאות המפלה ותיקון המנגנון.

אם כך, כל התכונות היפות שהדר מנה כמייצרות הצלחה הן בקרב האסיאתיים והן בקרב המזרחים, קרי שימת דגש על חינוך והשכלה, חיסכון, קשרים משפחתיים הדוקים, וסתם עבודה קשה, לא מסייעות כלל להצלחתו של החייל חדור האמביציה והיכולת בשבתו מול המאבחנת בראיון. בנוגע לכך, מעניין לקרוא את מאמרו של ההיסטוריון ד"ר בן-דור בנית ”הבעיה: מזרחים בישראל. הפתרון: אסיאתים באמריקה" הטוען כי רשימת תכונות אלה הן סטראוטיפ גזעני שנועד להציג את האסיאתיים כ"מיעוט לדוגמא" ובכך לחזק את הטענות שמאשימות את השחורים בנחיתותם המעמדית ואגב כך להצדיק את עליונותם האובייקטיבית לכאורה של לבנים על שחורים. קרי, תעבדו קשה, תהיו צייתנים, תסתמו את הפה ותצליחו.

סתימת הפה הזו טובה כל זמן שהבורות מוסכמת ומשכפלת את עצמה. אך משעה שהיא נחשפת וחושפת אפליה וגזענות סמויה, המערכות המוסדיות נדרשות לתקן.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.