string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }
  • bds
    ברוגז לעולמים
    מורה נבוכים לטענות יהודים ותאומיהם הסיאמיים כלפי הבד"ס
  • מירירגב
    סרט רע
    כשמירי רגב החליטה להלאים את הקולנוע בשם המזרחיוּת

ילידים בארה"ב: גירסת המציאות בשמורה

ראיון עם מייק וילסון, פעיל פוליטי אינדיאני, על היחסים בין הממשל ומשמר הגבול לבין אנשי שמורת ה-טוֹהוֹנוֹ אוֹטוֹם, שתחום מולדתם אינו מוגדר על פי הגבולות הבין-מדינתיים. "זה מצב של כיבוש", הוא אומר. כל דמיון למצב במזרח התיכון על אחריות הקורא בלבד
קרן אסף

סטודנטית לתואר שני בהיסטוריה וב-Native American Studies באוניברסיטת צפון אריזונה

הגבול בין ארה"ב למקסיקו חוצה את אדמותיהם של ה-טהנ אטם, "אנשי המדבר" (Tohono O'odham Nation), שמרביתם חיים כיום בדרום אריזונה ומיעוטם במקסיקו. השמורה שבה הם חיים בצד האמריקאי הוקמה ב-1917 והיא כוללת כשביעית מאדמותיהם המסורתיות. אולם למרות מאמצי המדינה להגביל את תנועתם למטרות ביקורים, טקסים ועוד - מאז נקבע הגבול בין ארה"ב למקסיקו בשנת 1846 ועד היום, הטוהונו אוטום חוצים אותו הלוך ושוב.

לפני כל דבר אחר, הם רואים את עצמם כטוהונו אוטום. מבחינת רבים מהם, לגבול אין כל משמעות. אך הפאניקה באריזונה סביב הגירת עבודה ממקסיקו והמיליטריזציה הגוברת בגבול יצרו נוכחות מאסיבית של משמר הגבול, שגובה מהם מחיר כבד: אריזונה חוקקה באחרונה חוקים נגד הגירה שכוללים פרופיילינג גזעי, ומספר מקרי ההטרדות של בני טוהונו אוטום בידי סוכני מג"ב גדל בהתמדה. מהגרים רבים חוצים את הגבול לארה"ב דרך השמורה כדי להימנע ממעבר באזור מחסומי הבידוק. מאחר וזהו מדבר שברובו אין מים, רבים מהם מתים בשטח השמורה - ולממשל הפדרלי נוח להשאיר זאת באחריות הממשלה השבטית. כמו כן, עשרות-אלפי מהגרים ללא תעודות נעצרים בשטח השמורה מדי שנה, והסחר בסמים שעובר דרכה צפונה לכיוון צרכנית הסמים הגדולה בעולם – ארה"ב – מתגבר. מספר הולך וגדל של טוהונו אוטום עובדים עם קרטלי הסמים, בעוד השמורה שלהם היא בין השמורות העניות ביותר בארה"ב.

לאורך כמעט 500 שנה של קולוניאליזם ספרדי, מקסיקאי ואמריקאי, הטוהונו אוטום נאבקו בדרכים שונות - מאבק מזוין, אדפטציה, אי-ציות, שימור מסורות בסתר ועוד - כדי לשמר את זהותם כעם ואת דרך החיים המסורתית שלהם (בלשונם – "הימדאג"), ובכך לשמר אוטונומיה מעשית, אף שריבונותם הפורמלית היא מצומצמת. בניגוד לשבטים רבים אחרים, הם עדיין יושבים על אדמת מולדתם. סירובם העקבי להכיר בגבול הקולוניאלי כגבול אדמותיהם מכריח את ארה"ב ומקסיקו לקבל את חציית הגבול שלהם על ידי הנפקת אישורים מיוחדים. עם זאת, מאמצי אומת הטוהונו אוטום להשיג פתרון קבוע לבעיה דרך הקונגרס לא צלחו עד כה ורוב האדמות בצד המקסיקני, שם אין חקיקה מיוחדת לעמים ילידים ואדמותיהם, אבדו. מתוך כ-28,000 טוהונו אוטום רשומים רובם המכריע חיים בשמורה, כ-8,000 הם חסרי מעמד חוקי בארה"ב בגלל אי-יכולת להוכיח את מקום לידתם או בגלל שנולדו במקסיקו ועברו לצד האמריקאי בלי מסמכים.

אומת הטוהונו אוטום מנהלת בשנים האחרונות מאבק כדי שכל חבריה יקבלו גישה שווה לכל אדמותיהם ולשירותים המוצעים בהם, דרך אזרחות אמריקאית או בדרכים אחרות. בינתיים, טוהונו אוטום רבים הם שוהים בלתי-חוקיים על אדמתם.

מעיראק ואפגניסטאן לשמורה

מייק וילסון הוא טוהונו אוטום ופעיל פוליטי שגדל בשמורה ומתגורר בטוסון. הוא מעורב בהקמת תחנות מים למהגרים שחוצים את השמורה - פעולה שגוררת התנגדות מצד רבים שרואים במעבר המהגרים סכנה לשבט. הראיון איתו התקיים הקיץ, יום לאחר הרצאה שנתן באוניברסיטת צפון אריזונה, כחלק מחודש המודעות להגירה.

השימוש של וילסון במלה "אינדיאנים" כדי לתאר את הילידים האמריקאים נפוץ גם בקרב חוקרים ופעילים ילידים רדיקלים בארה"ב כסוג של ניכוס, תיאור של דיכוי משותף ואף גאווה. רבים משתמשים לסירוגין במושגים שונים באופן חופשי, ו-וילסון מבקר את "זהירות היתר הלבנה" סביב המינוחים כהתמקדות באלמנט לא-משמעותי ובריחה מהמהות.

מייק וילסון
הפעיל מייק וילסון. שפה של הפרת זכויות אדם

אתה הראשון כאן שמשתמש במונח של "כיבוש צבאי" ביחס למה שמתחולל בשמורה.

פגשתי כמה פעילים פלסטינים שרואים קווים מקבילים בינינו לבינם. בעקבות תקרית הירי האחרונה כאן הקיץ השתמשתי לראשונה במושג "מניפסט דסטיני" ("זכות אלוהית", שהיוותה צידוק מוסרי למתנחלים האירופאים לכבוש את אדמות אמריקה ולהתפשט מערבה, ק.א). הנהג, טוהונו אוטום, נורה בפּנים, ומג"ב טוענים שהוא דרס בכוונה סוכן לפנות בוקר ושזו היתה תקיפת קצין פדרלי. אנחנו לא יודעים אם זה אכן מה שקרה, כי שמענו על עימותים אחרים בין מג"ב לבני השבט. הגירסה הראשונה, הרשמית, המכובסת והמפוקחת, היא של מג"ב. רק אח"כ אנחנו מקבלים את הסיפור של הטוהונו אוטום, וזהלא אותו סיפור.

מג"ב הוא מערכת האכיפה הגדולה ביותר של ארה"ב - 22 אלף סוכנים, וזה לא רק הסוכן בשטח, זה הממשל הפדרלי כולו. לכן, אני צריך לשכנע את הקהילה שלי שאנחנו מתארגנים לא רק נגד סוכן מג"ב אחד, אלא נגד כל התשתית. כאומת הטוהונו אוטום אנחנו לא יכולים לנתק את זה מהקשר. זה לא קורה רק בגבול בדרום המערבי עם מקסיקו, זה מתרחש בכל הארץ וזה קשור למחלקה לביטחון המולדת (Homeland Security, מכאן HLS – מחלקה ממשלתית שנועדה רשמית למנוע טרור על אדמת ארה"ב, ק.א), למשרד המשפטים ולמשרד הפנים. על פי הפרשנות שלי אנחנו חיים במדינת משטרה, שכן כסוכנות פדרלית יש למג"ב חסינות והגנה של כל ממשלות ארה"ב לדורותיהן. עם זה אנחנו צריכים להתמודד‎.

אני רוצה להתחיל להשתמש בשפה של הפרת זכויות אדם, בגלל שזה מעלה את רמת הרצינות. יתירה מזאת, זו גם הפרת זכויות בינלאומיות - במקרה הספציפי הזה הפרת הזכויות נוגעת לאמריקאים ילידים שהם אזרחי ארה"ב. אם לא ניקח חזרה חלק מהשליטה על הטרמינולוגיה שבה משתמשים כדי לתאר את מה שקורה, ניכשל.

תוכל לתת דוגמה לטרמינולוגיה הזאת?

לפני זמן מה הממשלה השבטית שלנו אירחה שתי פגישות פומביות בין בני הקהילה ובין סוכני מג"ב. אני חושב שמג"ב רוצים יותר מיליטריזציה בשמורה. יש להם שני בסיסי חזית (Forward Operating Bases). זו טרמינולוגיה צבאית שמגיעה ממלחה"ע ה-2, יש לך את קו החזית - "אנחנו והאויב", יש בסיסי חזית ויש בסיסים עורפיים. ממש העתקה טקטית מעיראק ואפגניסטאן. למג"ב יש בסיס חזית אחד בסן מיגל, בגבול הדרומי של השמורה. בעבר זה היה "מרכז אכיפת חוק סן מיגל", שהיה משותף למג"ב ולמשטרה השבטית. ככה שאפילו אוצר המלים עובר מיליטריזציה. יש להם בסיס חזית נוסף ב"חוות פפאגו" (השם הקולוניאלי הספרדי של הטוהונו אוטום, ק.א)

השימוש החדש במושג של "קו חזית" מבטא את המעבר מאכיפת חוק אזרחית לאכיפת חוק צבאית. הקומפלקס הצבאי-תעשייתי צריך אויב חדש, והאויב החדש זה האנשים בדרום. ואני חושב שמג"ב רוצה עוד בסיס בשמורה, במחוז פיסימואו. המחוז תומך בזה, והמועצה השבטית כיבדה את רצונם. חוקת הטוהונו אוטום נותנת לכל אחד מ-12 המחוזות בשמורה כוח כמעט ריבוני. יו"ר המועצה לא שולט בנציגי המחוזות שבמועצה גם אם היה רוצה. בדרך כלל המועצה מכבדת את רצון נציגי המחוזות. המועצה אישרה את בקשת מחוז פיסימואו, כלומר גם הממשלה אומרת "אנחנו רוצים את מג"ב פה".

למה מתקיימות האסיפות הפומביות עם מג"ב?

המטרה היחידה היא להעביר את המסר: "תראו איך אנחנו מנסים לעבוד איתכם". אני בעצמי שירתתי כמעט 22 שנה בצבא, ואני מבין את השפה הזו. יש דימיון בבסיס התפיסתי של מגנוני אכיפת החוק השונים – פדרליים, מדיניים וצבאיים. אומת הטוהונו אוטום היא מנהרת מעבר של סמים לתוך ארה"ב. מהגרים רבים עוברים ממקסיקו דרך השמורה, ולפני עשור מג"ב עסקו כמעט אך ורק במאבק בהגירה, נגד האקסודוס הלטינו הזה מהדרום, אם תרשי לי - העלייה מ"מצרים" צפונה. תוך עשור, כמות גדולה של סמים הגיעה - הרואין, קוק, מריחואנה, מת'… ובפרט במחוז פיסימואו. המדיניות הפדרלית עברה לשים דגש פורמלי על מאבק בסמים. אם יוקם הבסיס הנוסף המבוקש, יהיו שני בסיסים בדרום לרוחב השמורה, ואחד בצפונה (ראו מפה, ק.א)

אבל, למעשה אין למג"ב צורך בבסיס נוסף. התשתית הטכנולוגית מאפשרת למג"ב שליטה בלי להיות על הגבול. בשנה שעברה, המועצה השבטית אישרה למג"ב להתקין 15 מצלמות מעקב על ראשי ההרים. אני חושב שאלה מצלמות ישראליות (מיוצרות בחברת אלביט, ק.א) והן משמשות לתצפת על עמקים שאליהם מג"ב לא יכולים להגיע בגלל ההרים. אז אם יש להם מרכז פיקוד בקאסה גרנדה שמצפון לשמורה, 15 מוניטורים, מל"טים וחיישני קרקע, הם לא צריכים את כוח האדם בחזית.

ארץ טוהונו אוטום ושמורה מפה
השמורה והטריטוריה המקורית. כל מי שחוצה את הגבול בלי תעודות נחשב לאויב, אמיתי או פוטנציאלי

בפועל, משתלטים על השמורה צעד אחרי צעד?

כן. גבול מקסיקו הוא חזית והסיסמה היא: "אנחנו מגינים על מולדתנו מפני הרעים, האויב". בתסריט הזה כל מי שחוצה את הגבול בלי תעודות נחשב לאויב, אמיתי או פוטנציאלי. גם אם מדובר באיכרים ממקסיקו שעוברים צפונה בלית ברירה כדי לעבוד. הרי, אם הכסף לא יגיע למקום שלהם וייצור מקומות עבודה, הם עצמם יבואו למקום שבו יש עבודה. הבסיס הצבאי בסן מיגל ממוקם ממש במרכז נתיב הסמים העיקרי, כי בצד השני, בסונורה, יושבים קרטלי הסמים. לפני שלושה שבועות נהרגו שם, בצד המקסיקני, שבעה אנשים. אנחנו לא יודעים מה היו הנסיבות. אני חושד שהם היו חקלאים-מהגרים שסירבו להעביר סמים ולכן הוצאו להורג כדי להעביר מסר לכל השאר שלא לקרוא תיגר על הקרטליםזו המציאות שחסרה בתסריט של מג”ב – וצריך להכניס אותה לתוכו.

האם אתה רואה את הכיבוש הצבאי בשמורה כתקדים, סימן לתכנית פדרלית עתידית לשמורות נוספות?

אני רואה זאת ככיבוש, אך חברי שבט רבים שחיים בשמורה רוצים את מג"ב שם, רוצים הגנה משטרתית מפני המאפיה ששולחת סמים ואנשים דרך אומת הטוהונו אוטום. מנגד, חברי שבט אחרים עובדים בשביל המאפיה ומבריחים בעצמם. המבריחים חוצים את הגבול חמושים, לעתים ב-AK-47. אז כשחברי שבט שומעים דפיקה על הדלת ב-2 בבוקר, הם לא יודעים אם זה שכן, חבר, או קויוטה (מבריח, ק.א) עם AK-47 שרוצה לקחת להם את הטנדר כדי להעביר מהגרים או סמים לתחנה הבאה. במקרה כזה, במקום להתקשר למשטרה השבטית הם יעדיפו להתקשר למג"ב כי תחנת המשטרה הקרובה ביותר עשויה להיות רחוקה מדי. מג"ב, לעומת זאת, נמצאים בכל מקום. אז מי יגיע קודם? סוכן המג"ב השכונתי שלך. זה נאמר פעמים רבות בפגישות התושבים. הם לא אוהבים מה שמג"ב עושים, אבל מג"ב גם מגן עליהם. אשה אחת אמרה, 'כל יום אני דואגת לבת שלי, כשהיא הולכת לבי"ס בבוקר. היא צריכה ללכת לבד 30 דקות מהבית שלי כדי להגיע לתחנת האוטובוס, וכשהיא חוזרת זה עוד 30 דקות מהתחנה הביתה לבד דרך המדבר'. ואנחנו לא יודעים מה יש שם בחוץ. אז היא אומרת, 'אני רוצה שמג"ב יפטרלו באזור כי זה מגן על הבת שלי'. כן, יש אנשים שחוצים את הגבול כי הם עניים ומסכנים. אבל לא כל מי שחוצה הוא תמים. יש משוגעים ויש אנסים. אני חושב ש-98% מהם הם איכרים שרוצים עבודה, אבל יש גם אחרים.

כשלפני 10-15 שנה התגברו ההברחות והתקיפות, אנשים רצו יותר הגנה. איש קשיש הוכה ע"י מהגרים בביתו, ואנשים הגיבו בשאלה: "איפה ההגנה שלנו?" בסן מיגל אישרו לשים מתקן לאכיפת חוק, בתנאי שהוא יהיה בשיתוף עם משטרת הטוהונו אוטום; מג"ב היו אמורים לספק עוד אכיפה בשטח האומה ביחס למהגרים לא חוקיים, וכגיבוי למשטרה השבטית, אבל עניינים שבטיים הם עניינה של משטרת הטוהונו אוטום בלבד.

Tohono_OOdham
דגל ה-טוֹהוֹנוֹ אוֹטוֹם. יחסי אהבה שנאה עם מג"ב

מפעל המסרים של מג"ב

לטוהונו אוטום יש יחסי אהבה-שנאה עם מג"ב. הם אוהבים אותם כי מג"ב מספקים להם הגנה ואוכפים את החוק, אבל הם גם שונאים אותם בגלל שהם מפירים זכויות אדם. הם עושים פרופיילינג גזעי – עוצרים מכוניות בצד הכביש באמצע הלילה, מסנוורים את הנהגים בכביש בכוונה, נוגחים במכוניות נוסעות מאחורה, עוצרים אנשים, זורקים אותם על הקרקע, אוזקים אותם ואז משחררים אותםהמשטרה והממשלה השבטית משתפות פעולה עם מג"ב.

מה הם מרוויחים מזה?

כסף (בשנת 2012 הממשלה השבטית קיבלה כמעט 300 אלף דולר לתכניות שיטור וציוד דרך שיתוף פעולה זה, ק.א). אבל ככל שהמועצה תיתן יותר חופש למג"ב, היא מוותרת על כוחה. חברי המועצה לא מבינים את הדינמיקה של הכוח. כשנוצר דפוס של הפעלת כוח באישור, מג"ב מבינים זאת כאילו הם כלל לא צריכים לבקש אישור. כך, בהדרגה הם מקבלים עוד ועוד כוח, עד שהם עושים משהו טפשי, ואז הקהילה אומרת: "רגע! לא נתנו לכם אישור לעשות את זה". למשל, באחד האתרים בהם המחוז של חבר המועצה דייוויד גרסיה אישר למג"ב להציב מצלמת מעקב על ראש אחת הגבעות, פרץ עימות בינו לסוכני מג"ב. הוא נסע באזור וראה מצלמה על גבעה נוספת. הוא פנה לסוכן שהיה שם ואמר לו: "מי נתן לכם אישור לשים את זה על הגבעה ההיא?" והסוכן ענה: "היו"ר של אומת הטוהונו אוטום, נד נוריס, נתן לנו אישור". אבל הוא לא יכול לעשות את זה, והוא אף פעם לא נתן אישור לכך. גרסיה תפס אותו בשקר.

בגלל הרקורד של הפרת זכויות אדם בעשור האחרון, מג"ב מבינים שהם צריכים אישור של המועצה, בעיקר כשמדובר במשהו בקנה מידה גדול כמו בסיס חדש. בסופו של דבר, פגישות התושבים עם מג"ב אינן אלא תרגיל ביחסי ציבור, חלק מהאסטרטגיה של ה-HLS.

יש טענה שהדרך להעצים את כוחן של האומות הילידיות ולהרחיב את ריבונותן עוברת דרך ביהמ"ש העליון. האם אתה חושב שגישה זו היא יעילה?

בתיאוריה, כן. בפועל, זה לא יקרה. את מניחה שיש התנגדות מאורגנת, אבל אין אופוזיציה מאורגנת לממשלה השבטית, ולא רק בנושא הגירה, אלא גם בנושאי חינוך, רווחה או רפואה. אנחנו צריכים לבנות קואליציות, כי כשאנחנו מפוצלים אנחנו חסרי כוח לחלוטין מול הממשלה. במקרה שלנו, ממשלת טוהונו אוטום פועלת יחד עם ממשלת ארה"ב, ה-HLS ומג"ב. אבל אני רוצה להגיד את זה בצורה הוגנת כלפי הטוהונו אוטום ולגבי כל עם שבטי אחר בעולם. הזהות שלנו באה מההשתייכות לשבט ולאדמה. האדמה שממנה באו ההורים שלי נותנת לי תחושה של מי אני, נותנת לי כבוד עצמי. טוהונו אוטום הם מסורתיים. התפיסה שלהם את עצמם ‎רחבה כרוחב אומת הטוהונו אוטום, ועמוקה כגבולותיה בשמורה ובחלק מצפון סונורה (האדמות המסורתיות של הטוהונו אוטום, ק.א). זה מאפיין לא רק את השבט הזה, גם דינ̤ה (נבאחו) ועמים אחרים מחזיקים בתפיסה דומה.

צריך להבין ולכבד תרבות זו בהקשר הילידי-אמריקאי באופן כללי ובהקשר של טוהונו אוטום באופן ספציפי. תפיסה אוניברסלית של זכויות אדם היא לא חלק מהתרבות הזו. הם מתנגדים לכל מי שהוא לא טוהונו אוטום, בין אם אלה סוכני מג"ב ובין אם אלה לבנים ליברלים שבאים מטוסון עם מצלמות ורשמקולים. כולם נתפסים כאיום על התרבות המסורתית. אנשים אומרים: "תראו על כמה ויתרנו, כמה סבלנו. כמה גרמתם לנו להשתנות. אנחנו מאבדים את ההימדאג שלנו – דרך החיים שלנו. ועכשיו ההגירה המסיבית מערערת את ההימדאג כמו גם הסמים. אתם מביאים את כל הרוע הזה לאדמה שלנו, לתרבות שלנו, ובגלל הסמים וכל מה שהעולם החיצון מביא פנימה אנחנו הופכים לרעים". הם אומרים לי: "מייק, אתה לא חי כאן על הגבול. אתה לא חי בפחד מהמהגרים שחוצים. אז אתה יכול לבוא לפה, לעשות רעש, ולחזור לישון טוב בטוסון. יש לך אוכל על השולחן כל לילה. אנחנו מכבדים את פעילת זכויות האדם שלך, אבל זה לא עוזר לנו". בני טוהונו אוטום חיים בפחד גם מהמהגרים וגם ממג"ב. הם ממורמרים ביחס למג"ב ומאבדים אמון בו. הנוכחות של סוכני מג"ב על אדמות טוהונו אוטום והפרת הזכויות השיטתית של בני השבט על ידיהם מערערים את סמכות הממשלה השבטית בעיני התושבים, כי היא לא מגנה עליהם מפני הסוכנים.

bpsolid
פעולה ישירה נגד מטה משמר הגבול בטוסון. האם הנוכחות של מג"ב באדמתנו היא עניין של ביטחון, או המשך של מניפסט דסטיני?

האם לדעתך אין לך דרך לעבוד בשיתוף הממשלה השבטית? אולי התנגדות לממשלה השבטית היא עוד ערעור על הריבונות שלה?

הפתרון צריך לבוא מהצעירים. קודם-כל הצעירים. התחלנו לעשות פגישות עם צעירים. התפיסה שלהם לא בועתית ולא אקסקלוסיבית. יש להם אינטרנט, והם מבינים את המתרחש במונחים של הפרת זכויות. אני מקווה שנצליח לבנות קואליציה, ולשכנע את חברי המועצה. יש לומר להם: ויתרתם על הכוח שלכם למג"ב שוב ושוב, אז אל תעמידו פני מופתעים כשחברי טוהונו אוטום נורו בפּנים. מה אתם עושים, ומה היו"ר עושה, כדי להגן על בני השבט? כלום. זה מתרחש כבר 12 שנה. חבר שבט כמעט נהרג ב-2010 ע"י מג"ב במחוז פיסימואו. איפה הייתם כדי להגן עליו? על זקן שבט? עמדתם לצד מג"ב והאשמתם את זקן השבט. הגישו נגדו כתב אישום, עצרו אותו וכלאו אותו ל-6 שעות, ובאותו לילה שחררו אותו. לא הוגשה שום תביעה על הפרת זכויות מצד המועצה נגד מג"ב. זו ההוכחה לחולשת אומת הטוהונו אוטום.

האם למשטרה השבטית יש סמכות לעצור סוכנים של משמר הגבול או לאסור על פעולה מסוימת שלהם?

לא. כל שמורה היא בראש ובראשונה אדמת נאמנות פדרלית. לכן מג"ב, כסוכנות אכיפת חוק פדרלית, מחזיק בסמכות השיפוט הראשית על כל האדמות הפדרליות - בין אם זה פארק לאומי או שמורה ילידית. אפשר לעשות רעש תקשורתי עצום מולם, אבל בסופו של דבר הסמכות היא שלהם. ובכל זאת, הם חייבים ללכת לפי הספר, הם לא יכולים להרשות לעצמם להיראות כמו צבא כובש.

בעיניים הילידיות-אמריקאיות שלי, זו הממשלה הפדרלית שלמעשה מפירה את הזכויות בהקשר של מניפסט דסטיני. הטוהונו אוטום מול מג”ב, זה רק מקרה אחד מתוך מכלול היחסים בינה לבין הילידים - זה נכון לגבי כל שמורה וכל קהילה ילידית בארה"ב. ה-HLS וממשלת ארה"ב נגד כל האינדיאניםבעבר, לפחות מאז 1840-50, היה מאמץ פדרלי לטיהור אתני, ג'נוסייד תרבותי והשתלטות על קרקעות של עמים ילידים. "From sea to shining sea" כמאמר השיראני לא אומר שנוכחות מג"ב היא המשך של הכיבוש ההיסטורי האירופאי את ארצנו כי אני לא רוצה לשחק לידיים של הימין. במקום לומר, אני שואל.

אני מעלה שאלה לדיון ציבורי: האם הנוכחות של מג"ב באדמתנו היא עניין של ביטחון, או המשך של מניפסט דסטיני? יש שיגידו, אוקיי, בגלל ההיסטוריה של הארץ הזאת לאמריקאי ילידי יש סמכות לשאול שאלה זו - אבל הממשל הפדרלי לא רוצה לשמוע אותה, וגם לא אובמה. הם יגידו: "אלוהים, מניפסט דסטיני? אתה יכול באותה מידה לדבר על עבדות". אז איך אני מוציא את המסר הזה החוצה? באמת צריך להיזהר במינוחים. חשוב להכיר היסטוריה ילידית אמריקאית לפני שמתחילים להשתמש במושג של מניפסט דסטיני, ולזכור ששימוש-יתר בו הוא שימוש לרעה.

אבל אם אני לא אקבע את הטרמינולוגיה, מג"ב יעשו את זה. אם יש רק טרמינולוגיה אחת ומסר אחד, המסר שלהם יהפוך למסר שלנו. למג"ב יש מפעל למסרים, ואנחנו צריכים ליצור מפעל מסרים משלנו ששווה במשקלו למכונה הזו.

זה לא מיוחד לטוהונו אוטום: לפחות 22 מהגרים נהרגו בשלוש השנים האחרונות ע"י סוכני מג"ב בגבול הדרום-מערבי. המיליטריזציה ניכרת מטקסס ועד קליפורניה. חלק מההרוגים חיו בארה"ב 10-15 שנה, חסרי מעמד חוקי, ולא הוגשו כתבי אישום.

איך תגדיר כוח או ריבונות אידיאלים בשביל בני הטוהונו אוטום?

בואי נדבר על הטרמינולוגיה שלך. את משתמשת במונח נפוץ בשמאל: "ריבונות". מבחינתי זה מיתוס. תפיסה מואדרת ורומנטית של עמים ילידים שמחזיקים בריבונות באופן "מהותי" או "מובנה" נפוצה בחוגים אינטלקטואלים מסוימים. אולי בגלל כושר העמידה שלנו, או בגלל המעמד החוץ-חוקתי שלנו שכביכול מאלץ את ארה"ב להתייחס אלינו כאל ישות ריבונית. תפיסה זו נולדה בהסכמי עבר שחתמו שבטים רבים עם מתיישבים לבנים שהגיעו לטריטוריה שלהם. מרגע שיש הסכם חתום, נדמה שמדובר בהסכמה הדדית בין ריבון לריבון. אבל לאומת הטוהונו אוטום אין יחסי הסכם עם ארה"ב. קיומנו (כשבט מור פדרלית, ק.א) התבסס על צו נשיאותי מ-1917, כשנוצרה השמורה. זה לא נעשה בהסכם אלא בהחלטה חד-צדדית.

כל שבט שמוכר פדרלית - דינ̤ה, הוֹפּי, פּאיוּט, קומאנצ'י – טוען לריבונות מהותית לכאורה. כל שבט טוען שהוא אומה ריבונית ושווה בתוך ארה"ב. בולשיט. כל שבט מוכר פדרלית הוא בסך הכל מדינת סעד. ארה"ב מכבדת חלק מהאוטונומיה התרבותית שלנו, אבל מלבד זאת צבא כובש פדרלי שולט באומה שלנו באמצעים רבים שנכפו עלינו – מל"טים, מערכות מעקב, חיישני קרקע שהוטמנו באדמה שלנו. אז מה זה אומר על הריבונות שלנו? זה שם אותה ללעג. ועדיין אנחנו, כעמים אינדיאנים, מסתתרים מתחת לחצאית של הריבונות, כי זה הדבר היחיד שאנחנו יכולים להעלות בדעתנו כתגובה.

מה היית רוצה בשביל אומת הטוהונו אוטום?

הייתי רוצה שנהיה אומה ריבונית באמת, שנזכה להכרה באו"ם. אני משתמש במושג ה"ריבונות" רק כדי לחשוף את הצביעות שלו ואני מזהיר את חבריי השמאלנים: תיזהרו כשאתם משתמשים במונח הזה, כי זה נשמע כאילו אותנטי. זה נשמע כמו משהו שהיית יכול להיות מעורב בו: "אני נאבק למען הכבוד העצמי והריבונות של הממשלה השבטית". אבל תסתכלו על מג"ב לפני שאתם משתמשים במושג; אומת הטוהונו אוטום היא לא באמת אומה ריבונית דמוקרטית אלא אומה תחת חסות, אומה שתלויה בסעד. 

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות