• בגין ונחמה
    הצבעה שבטית
    מה מסמנים המונחים שמאל וימין בישראל? ראיון עם לב גרינברג
  • צלשלאמת
    אות קין
    כך לוהקה א"ק לתפקיד הפופולרי ביותר בז'אנר סרטי האימה

הנגב מתקווה לייאוש. ובחזרה?

לא קל להיות עובד סוציאלי בדואי במקום בו מתגוררת החברה הענייה, המוזנחת והמקופחת ביותר במדינה. ובכל זאת תמיד הייתה התקווה שעם עבודה קשה ונכונה יחול שיפור
ח'יר אלבזח'יר אלבז

מנכ"ל שותף – אג'יק מכון הנגב (ארגון ערבי יהודי לשוויון העצמה ושיתוף)

בימים האחרונים קשה מאוד להמשיך ולשמור על האופטימיות שטיפחתי במהלך שנים רבות. לא קל להיות עובד סוציאלי בדואי במקום בו מתגוררת החברה הענייה ביותר, המוזנחת ביותר והמקופחת ביותר במדינה. ובכל זאת תמיד הייתה התקווה שעם עבודה קשה ונכונה יחול שיפור.

במלחמה האחרונה בקיץ 2014, החלה הידרדרות משמעותית ומאיימת ביחסים בין החברה היהודית לבדואית בדרום. הפחדים והחששות של כל צד מהשני גאו והתחלנו לשמוע יותר ויותר סיפורים על התנכלויות ותקיפות של אנשים על רקע שיוך קבוצתי – יהודים נגד ערבים ולהפך. חלק מהסיפורים נכון, חלק נכון חלקית וחלק כלל לא נכון… אבל מה זה משנה! בפועל, האווירה הכללית מאוד מתוחה ומלווה בהרבה אמירות הרסניות מצד מנהיגים ומובילי דעת קהל.

אני אחד מאלה שהתריעו, בכל פורום אפשרי, נגד ההקצנה והשלכותיה ההרסניות על כולנו. אולם כעת נדמה לי כי ההתרעות נפלו על אזנים ערלות ועולם כמנהגו נוהג. בשיחות עם חברים ערבים שמעתי שקשה להמשיך לחיות כרגיל. מספרים לי שכבר לא נוח להיות נוכח במקומות ציבוריים כאשר אתה נתפס כאיום. מאידך, חברים יהודים מספרים שגם להם קשה עם האווירה שנוצרה. לאלה קשה ולאלה קשה, אבל התחושה שאנחנו כולנו לא עושים מספיק לשינוי המצב, ליצירת מרחב משותף שבו יהיה נוח לכולנו לחיות בתחושה של שייכות ובטחון.

התוצאות המחרידות של האירועים מהימים האחרונים ברהט, אובדן חייהם של סמי אלג'עאר וסמי אלזיאדנה ופציעת רבים בהלוויה, הינם עליית מדרגה בהידרדרות המצב שהגבירה באופן משמעותי את תחושת היאוש, חוסר האמון והתסכול. אף על פי כן, התקשורת בעברית מדווחת בצורה מאוד דלה. התוצאה המיידית של סיקור דל זה היא שמעט מאוד יהודים יודעים מה באמת קורה, וכל מה שהם שומעים זה "שהבדואים שוב עושים בעיות".

אז מה עושים על מנת שנוכל לשנות את המציאות העגומה שבה אנו חיים בנגב? כמנכ"ל שותף של אג'יק מכון הנגב, ארגון הפועל ללא הרף ליצירת מרחב משותף מכבד, אני מאמין שצריך לעבוד יחד, יהודים ובדואים, בכדי לשנות את המציאות. כולנו צריכים להפעיל לחץ ציבורי על מנהיגינו שישנו את השיח ההרסני לשיח חיובי ובונה, שיבנו יותר גשרים בין החברות היהודית והבדואית החיות כאן. צריך לחקור בהקדם את האירועים האחרונים ולהפיק את הלקחים כיצד על המשטרה לפעול, בתיאום ובשיתוף פעולה עם המנהיגות המקומית, כדי להבטיח את שמירת השקט הציבורי והשמירה על בטחון כל אזרחי המדינה מבלי להרוג ולפגוע בחברה הערבית.

צריך להזכיר לכולם – מנהיגים, פוליטיקאים, משטרה ואזרחים – שהערבים הם אזרחים שגם עליהם צריך לשמור וגם להם צריך לדאוג.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.