• ביטון-יפעת-1
    פודקאסט חדש
    "אנחנו הגנרליות של הביטחון החברתי" - ראיון עם יפעת ביטון
  • קושמרו ואברמוביץ
    בעקבות הבבונים
    מה קרה כשכתבי אולפן שישי יצאו לפגוש את הילידים בשדרות?

אל תגזימו עם הפוליטיקה של הזהויות

לפוליטיקת הזהויות שהפכה כה פופולרית במערכת הבחירות הזאת יש מחיר חברתי כבד – ויתור על קידומה של תפיסת "טוב משותף" לכלל האזרחים והקהילות. זוהי נקודת מפגש טראגית שלה עם הכלכלה הניאו-ליברליות
עופר סיטבוןעופר סיטבון

ד"ר עופר סיטבון הוא עמית במכון שחרית לפוליטיקה חדשה וראש הקליניקה לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים

לקראת הבחירות הקרובות, אריה דרעי הפך לבון-טון החדש בקרב פעילים מזרחים רבים. אכן, קמפיין "האנשים השקופים" של ש"ס הוא חד ואפקטיבי ומציף לשיח הציבורי שאלות חשובות על האשכנזיות של מוקדי הכוח החברתיים והכלכליים בישראל. הטונים המתנשאים שהופנו כלפי ש"ס במהלך מערכת הבחירות (ע"ע יאיר לפיד ויאיר גרבוז) רק מחזקים זאת. אך יותר מכל, נראה שש"ס משכילה להבין שהצבעה בבחירות – ובמובן עמוק יותר, אפילו השתייכות אזרחית – כוללות רכיב חשוב של הזדהות רגשית ובעיקר של זהות אישית. קל יותר להצביע למי שדומה לך ומדבר כמוך: כך, בבני ברק מצביעים ג' ויש עתיד עשתה חיל בישובים המבוססים.

הזדהות של אינטלקטואלים ואינטלקטואליות חילוניים ומסורתיות עם מפלגה חרדית לא-דמוקרטית ונטולת נשים מביאה לשיא את פוליטיקת הזהויות. פוליטיקה זו מבקשת לשנות הן את האופן שבו המרכז מתייחס לקבוצות הנמצאות בשוליים, והן את התפיסה העצמית של חברי אותן קבוצות (חשבו על מצעד הגאווה, למשל). זאת, מתוך נקודת מוצא שצדק חברתי אמיתי כולל גם נוכחות במרחב הציבורי והכרה בהיסטוריה ובחוויות החיים של קבוצות השוליים.

אך לפוליטיקת זהויות יש מחיר חברתי קשה – ויתור, גם אם רק במשתמע, על קידומה של תפיסת "טוב משותף" לכלל האזרחים והקהילות. זוהי נקודת המפגש שלה עם הגישה הכלכלית הניאו-ליברלית שמקדשת את האינדיבידואליזם וחותרת תחת מכלול ההסדרים החברתיים שנועדו לרסן את כוחות השוק, ובראשם השירותים הציבוריים וארגוני העובדים. אין זה מפתיע ש"תור הזהב" הרעיוני של פוליטיקת הזהויות התחולל במקביל לעליית כוחו של הניאו-ליברליזם כשיטה הפוליטית והכלכלית המובילה של העשורים האחרונים, שהביאה אותנו למבוי סתום: העושר מרוכז בידיים מועטות, השכר תקוע, מעמד הביניים חבוט ופגיע והעוני מתפשט והולך.

דרושה לנו פוליטיקה של זהויות לא-שמרנית. זה אומר שנושאים של זהות וייצוג חייבים, כמובן, להיות על סדר היום הפוליטי: מהו אופיו של המרחב הציבורי שלנו? אילו אישים מונצחים על השטרות והרחובות שלנו? על אילו יוצרים לומדים בשיעורי הספרות? האם שומעים ח' וע' גרוניות מעל גלי האתר? האם רק ילדים בלונדינים תכולי עיניים מופיעים בפרסומות בטלוויזיה? באילו תזמורות תומך משרד התרבות? וגם כיצד יחולקו כספי הארנונה בין עיירות הפיתוח והמועצות האזוריות, אף שאין לשכוח את קיצוץ מענקי האיזון שריסק את הרשויות החלשות? החברה שלנו רק תרוויח מהנכחה של ריבוי הקולות והזהויות במרחב הישראלי.

מי אתה שתשקם אותנו1
כרזת בחירות של ש"ס. התבצרות בפוליטיקת הזהויות מפוררת את רכיב הזהות המשותפת

אלא שלא ניתן לעצור כאן. התבצרות בפוליטיקת הזהויות מפוררת את רכיב הזהות המשותפת של כלל האזרחים במדינה שרק מכוחו יכולה לצמוח ערבות הדדית (כמו גם נכונות להקרבה, אגב) חזקה. העדרה של שותפות גורל בין-קהילתית, ולא רק פנים-קהילתית, היא שאפשרה לכלכלת השוק להשתלט על המרחב הציבורי שלנו, תוך שהיא מסיגה יותר ויותר אזרחים לדלת אמותיהם, מתוך ניכור לצרכים של אזרחים וקהילות אחרים. תהליכים אלו עודדו "מגזור" של הפוליטיקה – כל קבוצה "חוטפת" כפי יכולתה – תוך ויתור על עיסוק בשאלות החברתיות והכלכליות הנוגעות ל"טוב המשותף" ולרווחתם של כלל האזרחים: כיצד נבטיח הנאה מירבית שלנו ושל הדורות הבאים ממשאבי הטבע השייכים לכולנו? איזו מדיניות מטבע תשרת את ההשקעות היצרניות ולא הספקולטיביות? כיצד נקדם כלכלה מקומית מגוונת הפועלת לטובת העסקים הקטנים והבינוניים גם בעידן של גלובליזציה? אילו הסדרים כלכליים יוכלו להרחיב את הפנאי שלנו, שהוא הכרחי לחיזוק הקהילה ולהרתמות לעשייה אזרחיות ודמוקרטית? איזה משטר מיסוי יאפשר לנו לצמצם פערים חברתיים?

אין ספק: אנו זקוקים לפוליטיקה רב-קולית – אין צורך לחזור ל"כור היתוך" או להתכחש לזהויות שלנו. אך כדי לבנות כאן חברה משגשגת, אנושית ואמפטית, עלינו לפעול גם למען הטוב המשותף.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. חזי

    מאמר אשכנזי בעיני

  2. ג. אביבי

    למה לי פוליטיקת זהויות עכשיו?
    אקדים את המאוחר: ביום שבו אראה שרוב המזרחים (כולל מעורבים) מצביעים למפלגות שמצען הוא בעל סדר יום מזרחי, אבין שצעדנו שלב אחד קדימה לקראת הניצחון – השוויון. הציבור המזרחי, לשיטתי, מזמן היה צריך לדחוק הצידה את הסעיף "ימני / שמאלני" ולהתאחד סביב המאבק לשווין אתני/עדתי בישראל.
    אם נבחן את אופן הצבעת השבט הלבן (אשכנזים ומי שמעדיפים המשך ההגמוניזם החד-אתני במדינת ישראל) ניווכח שהאשכנזים והמשתכנזים ברובם הגדול מצביעים שבטית למען מנהיגים אשכנזים. גם אשכנזים שהצביעו באופן מסורתי למה שנתפש כשמאל (כגון מפלגת העבודה ב2006) הצביעו כעד ענקי למפלגה ימנית מובהקת ("קדימה" בשעתה) ע"מ שלא להצביע למען ראש מפלגה מזרחי. זאת גם כאשר המזרחי הנבחר (פרץ) הבטיח להם בהתרפסות ובחגיגיות לדכא כל סיכוי לשפר את אי הצדק החברתי ("אני אקבור את השד העדתי…"). זה אומר שהקבוצה האתנית המובילה והקובעת את אופי החברה בישראל תומכת בהמשך דיכוי המזרחים ובהמשך שגשוג האשכנזים על גב המזרחים (כולל אתיופים) והפלסטינים. האשכנזים בישראל הם מאוד עדתיים, פטריוטים אשכנזים.
    היחידים עד כה שמאמינים באופן גורף לאמירות בנוסח "כולנו עם אחד" או "אין מזרחים ואשכנזים יש רק יהודים (או רק ישראלים)" הם המזרחים. רוב המזרחים היהודים שבויים בשטיפת המוח הזאת. במבחן ההיסטוריה המזרחים (שהתנהגו ע"פ המצופה מהם ע"י הציבור האשכנזי והתקשורת) הכשילו במו ידיהם כל אפשרות ליצירת מנוע קידום לשוויון למען המזרחים.
    בעיני, מי שמציע למזרחים לבחור רק במפלגות מזרחיות או שלפחות בראשן מזרחי, עדיף על מי שמציע המשך עצימת עיניים מתוך תקוות חסרות שחר לשיתוף פעולה עם מגזרים אחרים. להזכירו, הציבור האשכנזי הולך ומתגזען כלפי מזרחים בעיקר ב2 העשורים האחרונים. זאת גם אם רובם לא יודו בכך ובפיהם יפלטו את המנטרות המוכרות לעייפה על "אחדות יהודית". הציבור היחידי שבבא היום יכול להיות בן ברית למזרחים הם הפלסטינים אזרחי ישראל.
    ובכל זאת בהיכרותנו את ש"ס ואת "יחד" והעומדים בראשן – מדובר בעבדים נרצעים להגמוניה האשכנזית הדתית. מי שבמו ידיהם תמכו ותומכים בהמשך האפרטהייד הנהוג במוסדות חרדי אשכנז נגד מזרחים ואתיופים, ללא ספק ימכרו את האינטרסים של ציבור המזרחים למען כל מיני שלמונים לעצמם ולמקורביהם. כחלון הינו משב רוח מרענן. מזרחי שהולך על טיקט חברתי ודוחק הצידה את ההיסטריה הימנית – ביטחוניסטית. אבל אם נשים לב לניתוחים לפני ואחרי הבחירות, לדעתי, נראה שרוב המצביעים האשכנזים, שמלכתחילה עודדו, אותו נדדו למפלגות אחרות. ביום הדין/הבוחר רוב האשכנזים יקבלו רגליים/ידיים קרות ממועמד מזרחי. לא יעזור לכחלון שרוב הח"כים מטעמו הם מן השבט הנכון (אשכנזים). ייתכן גם שכחלון יחזור לליכוד וייבלע בתוכה עם ח"כיו שרובם אשכנזים.
    שוב, בבחירות 2015 נותרנו עם רשימה מזרחית אחת – הרשימה הערבית המאוחדת.

  3. פריץ היקה הצפונבוי

    למה לא להצביע עם ועבור המקופחים ביותר? אני מצביע בעד הרשימה המשותפת. גם כמחאה נגד כל אלה שלא רוצים לשת׳׳פ ,,עם כל הזועביז האלה׳׳ .זוהי הגזענות הבולטת ביותר.דא עקא שהרבה מדוכאים שמחים שי עוד למטה מהם והם מצטרפים ללמדכאיהם הם,להשתתף ב,,חגיגה׳׳-סינדרום רוכב האופניים: למעלה מתכופף ולמטה דורס.

  4. שירה אוחיון

    ברוך הבא למחוזותינו ג. אביבי. צודק בניתוח. בפתרון טועה . המזרחי הוא לא רק ערבי גם יהודי.
    עופר סיטבון כתבת: "כיצד נבטיח הנאה מירבית שלנו ושל הדורות הבאים ממשאבי הטבע השייכים לכולנו?" איפה אתה חי בדיוק כמעט כל משאבי הטבע של המדינה נשלטים ע"י המועצות האזוריות, קרי אשכנזים כולל ים המלח. כנ"ל המשאב הגדול ביותר הקרקעות. איך בדיוק אתה רוצה לדאוג לטוב הכללי במדינה שבנויה על הירארכיית גזע ונפוטיזם חולני במערכת המשפט תקשורת מוזיקה גל"צ ואפילו בפוליטיקה ? הניסיון הנואל להפריד בין זהות תרבות ומעמד הוא קשקוש. אם אין אמנות ותרבות מזרחיות מן הסתם כי רוצים שכולנו נהיה פועלים ומשרתי האדונים . אין עבודה יותר מהנה באמנות או במחקר אבל אשכנזים שומרים לעצמם את הבונבוניירות האלו. היום כולם נהיו חברתיים אפילו ובנט אומרים שלא צריך להיות שמאלן כדי להיות חברתי … אבל בפועל אין אף אחד שדואג לכלל. כל אחד חוטף לסקטור שלו לפיד לחברים של אביו ניצולי שואה, בנט למתנחלים העבודה ומרץ לקיבוצים וכן החרדים דאגו לחרדים. המזרחים היחידים שקיבלו פירור הם מצביעי ש"ס בזכות ש"ס. לפי ההיגיון הליברלי או הסוציאליסטי המשעמם שלך אני אמורה להצביע למר"צ שמדברים בשם טובת הכלל, האוניברסליות. תעשה לי טובה אם יש דבר יותר מאוס ממרצ זה שמאלנים מזרחים מנותקים לחלוטין מהקהילות המזרחיות מהיהדות ומהערביות שלהם גם יחד. עסוקים בלהתינף לאשכנזים שיתנו פירור באקדמיה

  5. מ

    בשבועות האחרונים אני נזכר שוב ושוב בסצנה מתוך הסרט "קזבלן": יהורם גאון בתפקיד קזבלן, עצור בחשד לגניבה על לא עוול בכפו, מגלה שמפקד תחנת המשטרה הוא מפקדו לשעבר בצבא. מפקד זה, מלא אמפטיה (ובסופו של דבר משחרר אותו על סמך מילתו), משוחח עם קזבלן; זה האחרון מתלונן על העלבון בכך שחבריו לפלוגה שכחו אותו, ולא מזמינים אותו לשמחות.
    למה אני נזכר בזה? בגלל שהמפקד בסרט דוחק בקזבלן למצוא דרך להתפרנס בכבוד, ואמר לו בערך כך: כשתתפרנס בכבוד, כבר לא יהיה אכפת לך אם הזמינו אותך לאיזה חתונה טפשית.
    וזה משפט המפתח: כשתסתדר בחיים, כבר לא תיעלב משטויות.

    ש"ס ניזונה מן העלבון. וכל כך קל להעליב אותנו המזרחים, בגלל שאנחנו לא מסודרים.
    ומה אנחנו עושים? מצביעים שוב למי שדואג שלא נהיה מסודרים. מצביעים שוב בעד סדר ניאו-ליברלי, שלא נותן לנו סיכוי להתקדם.
    אם בהצבעה לש”ס ואם בהצבעה ל”ימין חברתי” אחר, אנחנו מנציחים את כללי המשחק שלפיהם העניים יהיו יותר עניים. למה אנחנו עושים זאת? על מנת “לעשות כבוד” לפוליטיקאים המזרחים… בגלל איזה אמירה שטותית של יאיר גרבוז…

    "קזבלן" של 2015, בדמותם של "אינטלקטואלים מזרחיים", ויתר בשמינו על פרנסה הגונה; ויתר על השכלה, על האפשרות שכל אחד יוכל להגיע לבעלות על דירה, ויתר על פנסיה ועל אפשרות לקבל טיפול רפואי; הוא דורש בתוקף רק דבר אחד: שיזמינו אותו לחתונה.

  6. עופר סיטבון

    אני שמח שהמאמר מעורר תגובות. לשירה אוחיון – יכולתי לכתוב על יצחק תשובה האשכנזי שמחזיק בעתודות הגז הטבעי, אבל זו תהיה תגובה נקודתית מדי. כפי שכתבתי, אני מכיר לגמרי בחשיבות וביתרונות של פוליטיקת הזהויות, ואני משתוקק לחיות במדינה שתתן למזרחיות הרבה יותר מקום. ברור לי גם שלא ניתן לעשות הפרדות ברורות וחדות בין זהות, תרבות ומעמד, בטח בישראל שבה קיים מתאם רציני בין מוצא למעמד. ברור לי שהאוניברסליות היא קונספט בעייתי ואף על כך כתבתי בזמנו בהעוקץ. ובכל זאת, אני רוצה להתעקש על הצורך בחיפוש אחר טוב משותף, רב-קולי ומכיל, ובטח לא להסתפק בפירורים של ש"ס שמעולם לא איימה או ערערה על המשטר הניאו-ליברלי, שהוא – יותר ממרצ – הדבר שיש באמת להתנגד אליו. אני מזמין אותך לקרוא את מסמכי החזון שכתבנו ב"שחרית" שהם ניסיון לדמיין איך טוב משותף כזה יכול להיראות.

  7. נתן.

    הרמב"ם שלפי מיטב ידיעתי לא היה גבר אשכנזי לבן ושבע השייך להגמוניה הלבנה(,בלה,בלה ,בלה ,…) טען שאנשים שמאמינים בקמעות הם טיפשים.

  8. נעה

    כמה אנחנו מתבססים על נתונים אקטואלים?
    לכל תהליך יש נקודות ציון בדרך ונקודות שמלמדות על מגמה.
    אז תשובה זה נקודתי (אולי הוא כבר לא מזרחי) ואליהו (מגדל) זה נקודתי. ובינו צדיק זה נקודתי.
    ומצד אחר – האם יש לנו נתונים השוואתים על מצב המעמד הבינוי האשכנזי – על איזה רצף הוא נמצא – שומר על מעמדו, משפר, נחלש? ואם הוא נחלש – האם כתוצאה מחלוקה צודקת יותר או שהוא מצטרף לקבוצה גדולה שיורדת למטה לעומת קבוצה קטנה מאוד שעולה למעלה? והאם חלוקה צודקת פירושו נגיד – לפגוע בפנסיה של האשכנזים? לאילו פרמטרים מתיחסים? אי השוויון בחלוקה של המועצות האזוריות הוא נושא שצריך לנהל עליו מאבק עיקש, אבל מה למשל עם הפנסיה?
    מה שחסר לי לפני ואחרי הבחירות האלה – זה יותר נתונים ופחות …
    ולשירה – ה"סוציאליזם" או הסוציאליזם של מרצ הוא לא הנושא. השאלה היא האם החתונה עם ש"ס מציגה אלטרנטיבה. ממה שלמדתי ככה בשיחות בטלות ועצבניות בשכונה, אולי כן. נחכה ונראה….