string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }
  • שבזי
    חידת שבזי
    סרטה של ישראלה שאער-מעודד מפרק את הדימוי של ר׳ שבזי
  • פלמנקו
    רוקדים לבנקאים
    על מאבקן הסוחף של מוזיקת וריקוד הפלמנקו בדרום ספרד

י"ז בתמוז: כשיהודים ומוסלמים לחמו יחד

הסיפור על איך בשנת 1099 יהודים הצטרפו למוסלמים בהגנה על עריהם מפני הצלבנים, ועל איך ההיסטוריה הזו נמחקה בירושלים העכשווית לטובת דיסנילנד נוצרי מדומיין
עמוס נוי

את הטקסט הזה כתבתי בי"ז תמוז לפני שנתיים והוא רלוונטי גם כעת, בעיקר לאותם אנשים המזהים עצמם אוטומטית עם איזה "אנחנו" שבא מ"מערב" מדומיין, שהם בדו ממוחם הקודח כנושא דגל הנאורות מאז ומעולם. יהודים, מה לעשות, ראו בחורבן הבית וביזתו על ידי אימפריאליזם רומאי סיבה לקינה לדורות, ולא חגיגה של הצלת אוצרות בית המקדש מידי הברברים.

כמה מחברי וחברותי הטובים ביותר הם יהודים! וכמה מחברי וחברותי היהודים צמים היום את צום י"ז בתמוז (ואני מאחל להם צום שקט/קל/מועיל), הפותח את תקופת הצער והאבל על צרה ומצוקה הנקראת "בין המצרים". הרבה דברים רעים קרו בי"ז בתמוז, כשהידוע בהם היא הבקעת החומה לפני חורבן הבית. אבל אירוע נורא אחד נמחק כליל מהתודעה היהודית-ישראלית, למרות שיהודים בכלל – ויהודי המזרח בפרט – זכרו אותו היטב וציינו אותו במפורש: ביום זה בשנת 1099 גברו הצלבנים על הלוחמים היהודים והמוסלמים בירושלים, שלחמו שכם אך שכם על הגנת עירם, פרצו אל העיר, ופתחו בטבח נורא של היהודים והמוסלמים. היסטוריונים מוסלמים מספרים כיצד דם הלוחמים היהודים שטף עד חראם-אשריף/הר הבית.

בתרבות הפופולארית הישראלית, כפי שעוצבה על ידי מערכות החינוך והבידור, ההיסטוריה המוסלמית הארוכה והעשירה של ארץ-ישראל נמחקה לגמרי, ועמה גם הזיכרון ההיסטורי של יחסי היהודים והמוסלמים. במאמץ הנואש של אליטות ישראליות וציוניות-מאוחרות להיות "אירופיות", מאפשר הסיפור הצלבני לבנות דיסנילנד של זיכרון "אירופי" מדומיין

עד השואה מסעי הצלב היו (לצד גירוש ספרד) האסון הנורא ביותר שקרה ליהודים. הברברים הנוצרים טבחו באכזריות קהילות באירופה ואחר כך במזרח התיכון. יהודים (וגם נוצרים ארמנים ויוונים-אורתודוקסים) הצטרפו למוסלמים מרצונם ובדביקות כדי להגן על עריהם – בצור, בעכו, בחלב, בירושלים.

אבל בתרבות הפופולארית הישראלית, כפי שעוצבה על ידי מערכות החינוך והבידור, ההיסטוריה המוסלמית הארוכה והעשירה של ארץ-ישראל נמחקה לגמרי, ועמה גם הזיכרון ההיסטורי של יחסי היהודים והמוסלמים. ובמאמץ הנואש של אליטות ישראליות וציוניות-מאוחרות להיות "אירופיות", מאפשר סיפור צלבני לבנות דיסנילנד של זיכרון "אירופי" מדומיין – עם "אבירים" עוטי שיריון ימי-ביניימי, ועלילות גבורה של מלכים ומצודות, בנוסח המגוחך, השקרי, המבזה ומכחיש זיכרון היסטורי יהודי (ומוסלמי), כמו ב"פסטיבל האבירים בירושלים" שעיריית ירושלים כל כך אוהבת.

י"ז בתמוז בשנת 1099 – יום כיבוש ירושלים על ידי הצלבנים – היה יום אסון וטבח ליהודים. שני כיבושי העיר על ידי המוסלמים – בפרט השני, בו סולקו הצלבנים ממנה על ידי סלאח א-דין והושבו ליהודים זכויות רבות, ובכלל זה זכות המגורים – היו יום שמחה ליהודים, שציינו וחגגו אותם בכל קהילות ישראל במזרח. עובדות אלה – כמו האהדה של היהודים לאימפריה המוסלמית שפתחה בפניהם את שעריה כשספרד הנוצרית גירשה אותם באכזריות – היו חלק מהזכרון היהודי הכללי מאות שנים. והוא נמחק תוך כמה עשורים, או לפחות עורפל, על ידי "היסטוריוגרפיה" פופולרית ישראלית (שהונעה על ידי אירופיזציה רטרואקטיבית, וכמובן על רקע סכסוך הדמים עם העולם המוסלמי).

יש לי חברים וחברות שאומרים את הפיוט היפה הזה פעמיים בשבוע. אחרים ואחרות יתחילו לומר אותו רק עוד קצת יותר מחודש, עם הסליחות. יש לי גם חברים וחברות שלא יאמרו אותו, ואפילו אינם מכירים את הפיוט הזה – אחד הקדומים ביותר הידועים לנו – הכתוב בסדר אלפביתי יורד. יש משהו שובה לב בפשטות ובדיוק של לשונו. וכמובן – הוא נכתב בתקופה שבה אנשים דתיים בחנו את רמתם המוסרית והאשימו את חטאיהם שלהם עצמם בצרות הזמן – ולא חיפשו "אשמים" בהתנהגותם ובהשקפתם של אחרים ואחרות. הנה פתיחתו, המתאימה כל כך לימים אלה:

תָּמַהְנוּ מֵרָעוֹת
תָּשַׁשׁ כֹּחֵנוּ מִצָּרוֹת

שַׁחְנוּ עַד לִמְאֹד
שָׁפַלְנוּ עַד עָפָר

רַחוּם כַּךְ הִיא מִדָּתֵנוּ
קְשֵׁי עֹרֶף וּמַמְרִים אֲנַחְנוּ

צָעַקְנוּ בְּפִינוּ חָטָאנוּ
פְּתַלְתֹּל וְעִקֵּשׁ לִבֵּנוּ

עֶלְיוֹן רַחֲמֶיךָ מֵעוֹלָם
סְלִיחָה עִמְּךָ הִיא

——————————–

לקריאה נוספת:

יהושע פראוור וחגי בן-שמאי (עורכים), ספר ירושלים - התקופה הצלבנית והאיובית (1250-1099), ירושלים: הוצאת יד בן צבי,
תשנ"א
Gibb, H. A. R., The Damascus Chronicle of the Crusades: Extracted and Translated from the Chronicle of Ibn
Al-Qalanisi. Dover Publications, 2003

Amin Maalouf, Les Croisades vues par les Arabes, 1999

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. א.ל

    מרתק, מעולה, חשוב, אבל, לגבי השורה "עד השואה מסעי הצלב היו (לצד גירוש ספרד) האסון הנורא ביותר שקרה ליהודים."-למעשה, גם בכך מעורבת היסטוריוגרפיה פופולרית; פרעות ת"ח-ת"ט גבו מספר רב בהרבה מגירוש ספרד של קורבנות בנפש, כעשרות אלפי יהודים (לפי העדויות הקדומות שנחשבות כיום למפוקפקות מאות אלפי), ויום זיכרון למועד זה צוין בפולין עד השואה.

  2. אליהו ענבים

    חבל שאין קישורים למקור המידע… אשמח לקבל
    תודה

  3. עודד גלעד

    תודה עמוס. כדוגמה לאינדוקטרינציה שאתה מדבר עליה, שלשום הופתעתי לראות בפארק הירקון איש צעיר המחופש לאביר צלבני מדריך ילדי גן – מחופשים גם בהם – לירות בחץ וקשת. באופן אירוני, זה היה גם י"ז בתמוז.

  4. נסים לוי

    תודה .על כתבה מאירה ומזכירה נשכחות.
    כולנו שכחנו,כולל מוסלמים רבים שבעבר הלא רחוק חיו יהודים המוסלמים יפה מאוד ביחד.סבתי ז"ל, בהיותה חלשה וחולה"הפקירה" את ילדיה לידי השכנה הערבייה שעשתה עבודת קודש בטיפול בהם.
    אם נשב לדבר גם היום,נגלה שהאוייב המר הזה שלנו,בהרבה מקרים מתנהל בעקבות התנהלות ישראלית קלוקלת לא פחות.

  5. רות וינטר

    לעמוס, לעניין תשובתו המיתממת לרות גלבוע: לא כתבת "צריך כך" אבל יש בעיה עם משפטי הקישור שלך, שאמורות לקשר בין עובדות היסטוריות ידועות (היהודים לצד מיעוטים אחרים נלחמו לצד הרוב המוסלמי בצלבנים הששים לטבוח ב"כופרים" כולם). המשפטים האלה קוראים תיגר נגד אויב נסתר אי שם למעלה, המכחיש במכוון את העבר המוסלמי המפואר. כאילו שיש מעין קונספירציה שרקמו יחד "מערכות החינוך והבידור" ליצור לנו מציאות מדומה. עליך להוכיח שאכן קיים "מאמץ נואש" של "אליטות ישראליות וציוניות-מאוחרות" (אליטות ישראליות? הלו !!! דנקנר, תשובה, נתניהו, בנט, מרגול) להשתייך למערב. הצגות אבירים לילדים אינן הוכחה לכלום מלבד לרצון למכור ממתקים ותחפושות.