הבעיה איננה כיצד פעל חייל אחד

אם החייל מהתקרית בנבי סלאח היה פועל כפי שעשרות-אלפים היו רוצים, ויורה בילד המגובס? נו, אז היה מתנהל דיון ציבורי על הוראות הפתיחה באש, וזהו. מזעזע, אולי, אבל לא משנה את מאזן הנוחות של הישראלים
חגי אלעד

מנכ״ל בצלם, מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים

"דמו בראשו", כתבה שרת התרבות מירי רגב בדף הפייסבוק שלה: "כל מי שינסה לפגוע באזרחי ישראל ובחיילי צה"ל צריך לדעת שדמו בראשו", וקראה "לשנות את נהלי הפתיחה באש באופן מיידי!". כלומר לשיטתה, החייל בנבי סלאח ביום שישי היה צריך לירות בנשים הפלסטיניות. ואולי גם בילד המגובס? הפוסט הזה של שרת התרבות זכה עד כה לכ-25,000 לייקים, ועוד היד נטויה.

אבל עזבו מירי רגב. מה חושב על כל זה האזרח המודאג מרחוב בלפור בירושלים, אחד בנימין נתניהו? שהרי יש לישראלים יכולת אינסופית להביט בזכוכית מגדלת אובססיבית על תקריות נקודתיות. איך החייל היה צריך לנהוג? ואולי המחסום היה צריך להיות 100 מטרים ימינה? והגדר שמקיפה את ההתנחלות – תלתלית או רגילה? ובעיקר: ההסברה, אוי ההסברה. אם רק לחייל הייתה מצלמת גו-פרו (כהצעתו של קצין לשעבר בראיון בחדשות 10) אזי התקרית הייתה נראית, הרי, לגמרי אחרת.

נתניהו לא צריך מצלמת גו-פרו כדי לראות נכוחה, כדי לראות כיצד להוסיף ולקדם את המדיניות הישראלית הכפולה והיציבה של מקסימום שליטה בפלסטינים במינימום מחיר בינלאומי, מדיניות שהרוב המכריע של הציבור בישראל בוחר בה, פעם אחר פעם, במעשה או במחדל. מדיניות שהרוב המכריע של ראשי המפלגות בישראל – "קואליציה" או "אופוזיציה" – היו, מהווים או יהיו חלק מהתכנון והמימוש שלה. מדיניות שהעולם, להוציא מס שפתיים מעת לעת, אינו מתנגד לה באפקטיביות.

כי בזמן שהסחת הדעת החולפת עושה את שלה – כמה בניינים בבית אל, כמה חיילים בנבי סלאח – נתניהו מקדם כל העת, בשם הציבור בישראל, את הפרויקט הגדול של ריקון כמה שיותר פלסטינים מ-60 האחוזים מהגדה שבאופן "זמני" הוגדרו לפני עשרים שנה כ"שטחי סי": דרום הר חברון, אזור מעלה אדומים, בקעת הירדן. כמה שיותר שטח, כמה שפחות פלסטינים, והכול בחסות פסיקות חוזרות של בג"ץ שהניח את התשתית המשפטית והלגיטימיות הבינלאומית למהלכים אלו, שמשמעותם העברה בכפייה של אוכלוסייה אזרחית מוגנת, בשטח כבוש.

נבי סלאח, 28.08.15. צילום:  Muhannad Saleem / activestills
נבי סלאח, 28.08.15. לשליטה של צבא באזרחים יש מופעים שונים: מזל״ט בשמי עזה, בולדוזר בבקעת הירדן, חייל בנבי סלאח. צילום: Muhannad Saleem / activestills
בזמן שהסחת הדעת החולפת עושה את שלה – כמה בניינים בבית אל, כמה חיילים בנבי סלאח – נתניהו מקדם כל העת את הפרויקט הגדול של ריקון כמה שיותר פלסטינים מ-60 האחוזים מהגדה שבאופן "זמני" הוגדרו לפני עשרים שנה כ"שטחי סי": דרום הר חברון, אזור מעלה אדומים, בקעת הירדן

אז למה החייל בנבי סלאח פעל כך ולא אחרת? עזבו. אולי מוטב לשאול מה הוא עשה שם מלכתחילה. ובכן, הוא חלק ממימוש השליטה הצבאית הישראלית בעם הפלסטיני. ככה נראית שליטה של צבא באזרחים (ויש מי שהיה רוצה שתהיה הכרעה צבאית ברורה יותר, בין ילד מגובס לבין חייל חמוש). לשליטה הזו יש מופעים שונים: מזל"ט או אפ-16 בשמי עזה; בולדוזר בבקעת הירדן; רשומה שנמחקת ממרשם האוכלוסין בירושלים המזרחית; חייל בנבי סלאח.

הבעיה איננה כיצד פעל חייל אחד. הבעיה איננה ההסברה. הבעיה איננה מירי רגב. הבעיה היא שהישראלים בתבונתם מבינים שמאזן הנוחות נוטה לטובתם – ועד כה, הם צודקים. שיקולים מוסריים אינם מצליחים להטות את המאזן הזה. ואם החייל היה פועל כפי שעשרות-אלפים היו רוצים, ויורה בילד המגובס? נו, אז היה מתנהל דיון ציבורי על הוראות הפתיחה באש, וזהו. בערך כמו עכשיו. מזעזע, אבל לא משנה את מאזן הנוחות.

כשמאזן הנוחות ישתנה, אולי אז האזרח נתניהו – או אזרח אחר שיגור ברחוב בלפור – יתחיל להגיע למסקנות חדשות בנוגע לפרויקט שכמעט כל ממשלה ישראלית, משמאל או מימין, קידמה מאז 1967. עד אז, אפשר להמשיך לקשקש על הסברה, מצלמות גו-פרו או לייקים בפייסבוק.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. אורית

    אני תוהה איך מגיעים לשם ילדים בלונדיניים?

  2. נפתלי אורנר

    כפי שאמר פרופ' ליבוביץ: אין טעם להיאבק בעוולות הכיבוש. יש להיאבק בכיבוש עצמו

  3. רותם

    דברי חגי אלעד בסיום: "כשמאזן הנוחות ישתנה, אולי אז האזרח נתניהו – או אזרח אחר שיגור ברחוב בלפור – יתחיל להגיע למסקנות חדשות בנוגע לפרויקט שכמעט כל ממשלה ישראלית, משמאל או מימין, קידמה מאז 1967" מחייבים הפניה למאמר שהתפרסם לא מזמן ב"אלכסון" המוכיח שהאסון התחיל מהרגע הראשון של הכיבוש:
    http://alaxon.co.il/article/כך-חמקה-ישראל-מסכנת-השלום/

  4. פריץ היקה הצפונבוני

    אשרי שאני בן 84 ולא בן 18(אחד מ,,ילדינו׳׳ ואינני צריך לעמוד בפני ההחלטה( בהנחה שהיו לי אותן עמדות פוליטיות כמו עכשיו) מה לעשות בקשר לשירותי הצבאי האם היה לי האומץ לסרב לשרת בצבא המבצע את מדיניות ממשלות ישראל מזה עשורים רבים להפוך את השלטון הצבאי על מליוני נתינים למשטר קבע,לשאת באחריות ולשאת את התוצאות :חדשי כלא ארוכים .יחס של בוז ואולי אף תוקפנות מצד רב בני גילי. בגיל שבו החיברות ולהיות
    מקובל בחברת בני ובעקר בנות גילך זה מה שהכי חשוב .ההורמונים גועשים והנך מת ל,,אקשן׳׳. או, לנהוג בהשתמטות אפורה ,להתחמק ככל האפשר מלהקלה למצבים בלתי אפשריים ולסכנה לשפוך דמי נקיים ו/או להסתכן בפגיעה מצד הנאבקים נגד עוולות הכיבוש להם ,למשפחתם ולעמם. או ללכת בתלם כמו הרוב הנבער להינות מחמימות הקונסוס ,אהבת עמישראל ל בניו חייליו האמיצים ולצפות לרחמי שמים.

  5. שי

    "כשמאזן הנוחות ישתנה, אולי אז האזרח נתניהו – או אזרח אחר שיגור ברחוב בלפור – יתחיל להגיע למסקנות חדשות בנוגע לפרויקט שכמעט כל ממשלה ישראלית, משמאל או מימין, קידמה מאז 1967."

    באמת? ומה בדיוק ישנה את מאזן הנוחות? למה לא נילחם אנחנו כאן ועכשיו לסיום הכיבוש, בדיוק כמו שאמריקאים מכל הגילים נלחמו בעד היציאה מוויטנאם? גם שם זה היה נגד החוק, ולוחמים נגד המלחמה בוויאטנאם ישבו בבית הסוהר.

    אחרי האירועים בכפר דומא ובנבי סאלח ובאין סוף מקומות אחרים, מה עוד לעזעזל צריך לקרות?

    זה לא תלוי באחרים, זה תלוי בי ובך ובנו. הגיע הזמן שבעלי תעודת שחרור מצה"ל יילחמו למען סוף הכיבוש.

    1. רואה ואינו נראה

      המקרה הזה היה מתוכנן מאוד ע"י אנשי שמאל ואנשי הכפר שמוציאים הפגנות כאלה בקביעות. הילדה עם החולצה הורודה מוכרת כאחת שמתגרה בחיילים.עידן המצלמות הביא איתו טרור שקשה להתמודד איתו עם ממשלה כזאת. לגבי כיבוש ? WTFUCK ? לא היה עם פלסטיני ולא יהיה… קצת גוגל ותבינו,אם תרצו.