string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

לא לתוכנית החלוקה: בין דת ללאומיות בהר הבית

הפחד המשותף מפני חלוקת המקומות הקדושים משמש חומר בעירה בידי מנהיגים פלסטינים ויהודים. האם באותה מידה הוא יכול לשמש כלי ליצירת מכנה משותף ולא לזריעת אימה? רוויטל עמרן סביב הקמפיין החדש ״לא יחולק״
רויטל עמירןרויטל עמירן

ד"ר רויטל עמירן היא מומחית למחשבה מדינית ופובליציסטית

את הגל הנוכחי בעימות הישראלי-פלסטיני, אותו מנסים כעת המנהיגים משני הצדדים להשקיט, בוחנים בעיקר סביב השאלה כמו מה זה נראה: אינתיפאדה שלישית? מיני אינתיפאדה? לא אינתיפאדה? מנסים להבין להיכן נושבת הרוח ואת יחסי הכוחות בין שלל הגורמים שמרכיבים את הפסיפס המורכב של הסכסוך. בתוך סבך המשתנים, חשוב לשים את האצבע על אחת התופעות שתקפה הן בישראל והן בשטחים הכבושים, וקשורה לתמהיל בין דת ללאומיות. התמהיל הזה, חשוב לזכור, הוא שהצית את גל העימות הנוכחי. החלטתו של שר החקלאות אורי אריאל לעלות להר הבית ולקיים שם תפילה מעידה על הלך רוח שגובר בקרב חלקים מסוימים בציונות הדתית, ובעטיו הפן הלאומי מכפיף אליו את זה הדתי.

עלייתו של השר אריאל מסמנת תהליך שהולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות, ובו האיסור ההלכתי על עליית יהודים להר הבית הולך ונשחק לטובת החשש הלאומי מפני אובדן הריבונות הישראלית במקום. מנגד, בצד הפלסטיני נראה כי ההזדהות עם המאבק הדתי של תושבי מזרח ירושלים נמהלת בתחושת התסכול הלאומית. תמונות העימותים בהר הבית שמגיעים גם לבתים חילוניים בגדה, ביפו, בנצרת, בגליל ובמשולש יוצרים שם הזדהות לא מבוטלת. אבו מאזן צוטט לאחרונה כמי שאמר: "מצדיע לכל טיפת דם שנשפכת למען ירושלים". ההתכה בין הדת והלאומיות אינה הגורם היחיד המשותף לנו ולפלסטינים, והיא מייצרת מכנה משותף נוסף: הפחד מפני חלוקה.

בהקשר זה ראוי לתת את הדעת לקמפיין המלווה את גל העימות הנוכחי ברשתות החברתיות הערביות תחת ההאשטאג "(אל אקצא) לא יחולק" (‫#لن_يقسم). הכוונה היא לקבע את ההתנגדות הן לחלוקת זמני התפילה בין יהודים למוסלמים והן לחלוקת השטח במתחם הר הבית. ההאשטאג שנבחר מאלף משום שהוא חושף בפנינו את הפחד היסודי והמושרש בקרב שני העמים גם יחד מפני חלוקה.

כולנו זוכרים את הסיסמאות המלוות כמעט כל קמפיין של מערכת בחירות בישראל ומאיימות ב"נורא מכל": חלוקת ירושלים. החל בסיסמה "פרס יחלק את ירושלים" בבחירות לכנסת ה-14 שסייעה לניצחונו של נתניהו, ועד לאמירתו המבולבלת של יו"ר האופוזיציה יצחק בוז׳י הרצוג בבחירות האחרונות: "אשמור על נתניהו מאוחדת" – משפט שהפך סמל לחולשתו בשמירה מפני חלוקה ותרם לכישלונו.

גל העימות הנוכחי מלווה ברשתות החברתיות הערביות בהאשטאג "(אל אקצא) לא יחולק" (‫#لن_يقسم). הכוונה היא לקבע את ההתנגדות הן לחלוקת זמני התפילה בין יהודים למוסלמים והן לחלוקת השטח במתחם הר הבית. ההאשטאג חושף בפנינו את הפחד המושרש בקרב שני העמים מפני חלוקה

די מראשיתו מלווה את הסכסוך העקוב מדם בין ישראל לפלסטינים ההצעה לחלוקת הארץ. בעוד שהצעה זו נדמית בעיני רבים בישראל כפתרון שחדל להיות ריאלי, הרי שחלוקת ירושלים נתפסת בעיני מרבית הישראלים כבלתי לגיטימית בעליל. בקרב הפלסטינים החלוקה, שנדחתה על הסף בשנת 1947, הפכה במרוצת הזמן ללגיטימית בעיני לפחות חלק מהם – אך אתוס הצומוד לא נעלם. בעניין הר הבית, כפי שניתן לראות, רעיון החלוקה נתקל בהתנגדות חריפה ובנכונות למלחמת דמים. הפחד המשותף לשני העמים מפני חלוקתם של המקומות הקדושים משמש חומר בעירה בידי מנהיגים משני הצדדים. זהו פחד קל לתפעול, כי הוא נוגע בו בזמן בשורשי הזהות הפלסטינית והישראלית ומאיים לערער עליה. אבל באותה מידה הוא יכול לשמש כלי אפקטיבי ליצירת מכנה משותף ולא לזריעת אימה.

ההתנגדות המשותפת לחלוקת הר הבית יכולה להוות מנוף לקביעת הסדרים של שיתוף פעולה דתי וזניחת שאלת הריבונות. זוהי שעתם של אנשי הדת ולא הפוליטיקאים ליזום ולאפשר את שיתוף הפעולה הנחוץ בין יהודים למוסלמים, לפחות עד שהמשיח והמהדי יגיעו.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. ליכודניק

    במחילה, זו היתלות בסמנטיקה.

    "בל תחולק" המוסלמי פירושו שמירת השליטה בהר הבית שהושגה בכוח; אסור בפועל ליהודים להתפלל שם. המוסלמים רוצים לשמור על השליטה הזו במלואה, מפני חשש דמיוני מחלוקת הר הבית לשטח יהודי ושטח ערבי או מפני הקצאת זמני תפילה ליהודים. הם לא דואגים לאיזו הויה משותפת לא-מוסלמית או בין-דתית בהר הבית (שאינה קיימת). תמהני איך אפשר לראות בכך בסיס לדיון או להסכם. הרי גם להעברת הר הבית- בשלמותו- לגורם לא מוסלמי הם יתנגדו.

  2. פריץ היקה הצפונבוני

    עד ביאת גואל צדק,אין לישראל שום זכויות בהר בהר-הבית. שינוי המצב שהיה קיים מאז שמשה דיין החזיר את השליטה לוקף המוסלמי וישראל התחיבה בפני ירדן על כך שבית המלוכה הירדני יהיה שומר המקוםומאחר שלפי החוק הבינלאומי מזרח ירושלים היא שטח כבוש שאסור לכובש לבצע כל שינוי ,למעט צורך ביטחוני ושמירה על שלומם וביטחונם של תושבי השטח הכבוש. הסוגיא היא בינלאומית ולא ישראלית פנימית.

  3. דןש

    אולי הפתרון שיוקם חיל משמר משותף שישמור על הסדר בהר הבית. ירדן, כהבטחת דיין, חייבת לקחת את השליטה מידי הווקף שאינו מצליח במשימתו בשמירת הסדר ולהיות שותפה פעילה.