string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

״מגש הכסף״ שוכחת שלהון בישראל יש היסטוריה

״מגש הכסף״ עושה הכל – מלבד פוליטיזציה של הכלכלה הישראלית. דורון צברי וגיבוריו לא רצו לדבר ״עדתית״, "מגדרית", "לאומית" או "מעמדית". כך נפלו רוב שיניה החדות של הביקורת, שאינה קוראת לעניים ולעניות בישראל בשמם המלא – ערבים, נשים, מזרחים

צדדיה האפלים של הסדרה ״מגש הכסף״ של דורון צברי ושלושת גיבוריו עשויים להיחשף אם מאזינים גם למוזיקה ולא רק למילים. המוזיקה, הרי, היא דיבור בשמות עצם כלליים ומופשטים. אלה הם צדדיו האפלים של מגש הכסף. למרות שפע האינפורמציה והניתוחים החכמים של שלושת גיבורי הסדרה הדוקומנטרית, בסוף נותרים עם תחושת ריק ממען ומעש פוליטי.

רולניק מדבר על "קבוצות אינטרס מיוחדות", על "אתם" ועל "העם". זליכה דיבר על "עידן החמניות", על "מושחתים" ו"פרדסים" וגוטווין דיבר על "שכבות נמוכות" ו"מעמדות נמוכים". כאילו אין שמות פרטיים לכוחות חברתיים. בתצוגה המרשימה של נתונים וניתוחים הכל מותר, חוץ מלדבר על מזרחים ואשכנזים. במופע הטלויזיוני המבהיק הכל כלול חוץ מלדבר על יהודים וערבים. בפרץ המידע הרב הכל נידון, אך לא מדברים על גברים ונשים. זוהי מסה שהכל כלול בה חוץ מהדיבור הברור על מעמד מרושת, הגמוני, שברובו בנוי על שותפות אינטרס וגורל אשכנזית, גברית ויהודית.

מבחינה זו דורון צברי וגיבוריו הציגו ביטוי חריף של ביקורת אשכנזית ומשוכנזת פר-אקסלנס. הכל כלול בה, חוץ ממזרחיות משתמעת שלא נקראת בשם, אך ברורה לעין בדמויות המוצגות. הכל נידון בה, חוץ מלאומיות יהודית, קיומה אינו נידון אך נוכחותה ברורה מאליה. וזו לאומיות בעלת צבע ומגדר ברורים ביותר. הכל נפרש, חוץ מפוליטיזציה של המזרחיות. הכל מואר באור נגוהות, חוץ מפוליטיזציה של הלאומיות שהיא עקרון יסוד בכלכלה פוליטית ציונית, אשכנזית, גברית, יהודית. הכל כלול חוץ מהצגת זרימתם של משאבים על פי אמת מידה פטריארכלית, המשמרת ומשכפלת את דפוסי העוני האתני, הלאומי והמגדרי. הכל קורה מבלי לקרוא לעניים ולעניות בשמם המלא, בעת ששמם החברתי של עשירים ועשירות נותר מכוסה במלל רב ועל ידי ידו הנעלמה של השוק. אם כך, ב״מגש הכסף״ של דורון צברי ושלושת גיבוריו, הכל כלול חוץ מפוליטיזציה של תהליכי פרולטריזציה של ישראלים רבים; חוץ ממנגנוני העושק ותהליך הרישוש של מיליונים בידי מערכת פוליטית וכלכלית מושחתת בעלת שם יהודי, ציוני, גברי ואשכנזי. הסדרה הדוקומנטרית הזו הוא מוזיקה אשכנזית על מגש של כסף.

על ידי דיבור בשמות עצם כלליים כגון "האזרח הישראלי" הופך ״מגש הכסף״ לכלי מרכזי במימושה של הסחת דעת וטשטוש במקום הבהרה של מושגים ושל מציאות. על ידי הפניית האצבע של גיא רולניק אל מאזיניו ומאזינותיו הופך מושג ה"אתם" שלו גם לתוכחה כנגד "העם". "אתם" משלמים מחיר בגלל שבחרתם שלטון שכזה, שהוא לכאורה גוף אמורפי וכללי, שאין לו ממשות חברתית, שם, צבע ולאום. מתייחסים אליו בדיבור כללי, שאין בו משתנים מעמדיים, אתניים, לאומיים ומגדריים. באמצעות דקדוק לשוני זה נוצרים צדדיו האפלים של מגש הכסף. מנוגנת מוזיקה ממסדית כמעט. יחס כללי זה מהווה את ליבו של מסר שמרני המתיימר להיות מסר ביקורתי.

מדוע אני אומר זאת?

דורון צברי וגיבוריו הציגו ביטוי חריף של ביקורת אשכנזית ומשוכנזת. הכל כלול בה, חוץ ממזרחיות משתמעת שלא נקראת בשם, אך ברורה לעין בדמויות המוצגות. הכל נידון בה, חוץ מלאומיות יהודית, לאומיות בעלת צבע ומגדר ברורים. הכל נפרש, חוץ מפוליטיזציה של המזרחיות. הכל כלול חוץ מהצגת זרימתם של משאבים על פי אמת מידה פאטריארכלית, המשמרת ומשכפלת את דפוסי העוני האתני, הלאומי והמגדרי. הכל קורה מבלי לקרוא לעניים ולעניות בשמם המלא

ראשית: להון בישראל יש היסטוריה. זאת אומרת, טייקונים ישראליים גדלו וצמחו מתוך מערכת פיננסית כלכלית ופוליטית בישראל. להון ישראלי-יהודי יש שורשים ישראליים של שחיתות מערכתית, והוא נוצר כחלק מייבוא ההון לישראל. הנהנים מהון ומסיוע ההון בישראל היו, באופן מסורתי, אנשים מסוג חברתי מסויים מאוד. עד 1977 נוסחת ההקצאה הכלכלית-פוליטית היתה: "בלי מק"י וחירות". מאז הנוסחה שונתה וכעת היא: הפרטה-התנחלויות-דתיים-לאומיים. הפרטה, התנחלויות ושטחים כבושים ייצרו אשכנזים חדשים; אבל שיטת סיוע ההון נותרה בעינה. אשכנזים ישנים וחדשים נוצרו על ידי הון מיובא, אשר חולק על ידי מדינת ישראל.

מחד, סיוע הון זה יצר אשכנזים. מאידך, היעדרו ההון יצר מזרחים. אם במהלך 70 השנה האחרונות היה קשר במשפחתך להון ציבורי, את/ה אשכנזי. היעדרו הופך אותך למזרחי. כיום, כמובן, קשה לראות איך סבא הפך ל"מפעל", כך שהנכד יירש מונופול. אבל זה בדיוק מה שקרה. אישושים אמפיריים אפשר למצוא בהיסטוריה של מפעלים כגון פולגת, שטיחי כרמל, שטראוס, "טבע" וגם ישקר של סטף ורטהיימר. קבלת "תפן" כקריה תעשייתית וכמבנה תשתית פיננסי במתנה עשויה להנהיר את מודל הפיכתו של הון ציבורי לרכושם הפרטי של הנהנים ממשאבי יבוא ההון של מדינת ישראל.

בדיוק כמו תשובה, האחים עופר וטייקונים אחרים כיום, כך גם קיבלו קיבוצים ו"חלוצי תעשייה" אלה כספים רבים לפני שנות דור ולפני עליית הימין והניאו-ליברליזם לשלטון. המען והנמען השתנו, אך שיטת הקצאת המשאבים הציבוריים נשארה בתוקפה.

ההיסטוריה של יצירת מעמד בינוני בישראל היא היסטוריה של סיוע דיפרנציאלי בהקצאת הון על ידי המדינה לקבוצות יהודיות אשר הפכו למורמות מעם, בשפה ישירה יותר – לאשכנזים. כך נוצר ונולד מעמד בינוני בישראל. פעם היו אלה חלוצים שהקימו קיבוצים ומושבים ותיקים. כיום אלה מתנחלים אשר משחררים את "חבלי ארץ ישראל". מתווספים להם אחרים המייהדים את הגליל והנגב. חוט השני עובר בין "חלוצים", "מתנחלים" ו"מייהדים" אלה: אשכנזיותם הכמעט מוחלטת. זהות זו היא תוצר של הקצאה וקבלת הון ציבורי לא של ארץ מוצא ההורים. מזרחיות היא תוצר של שלילתו והעדרו של הון ציבורי זה. אם כך, גזענות ישראלית-תרבותית נוצרה מהכלכלה הפוליטית הישראלית.

חיסול מדינת הרווחה היה ונותר אינטרס של ההון בישראל אך היה זה גם אינטרס עקיף של מעמד בינוני רחב ביותר בישראל. אין ספק כי ש"ס תרמה לחיסולה של מדינת הרווחה וברור לגמרי כי הליכוד עשה כל שביכולתו לחסל את העבודה המאורגנת. אך מעמד בינוני, שכעת כבר אפשר לקרוא לו "אשכנזי", ניצל במלואם את היתרונות הכלכליים שחיסול מדינת הרווחה אפשר: הפחתת מיסוי, דיפרנציאציה בשכר וחיסול מנגנוני רווחה תרמו לרכישתן של דירות "השקעה" וסטטוס חברתי. בידיהן של משפחות רבות בישראל יותר מדירה אחת. בערים רבות בישראל דור שני ושלישי של ישראל השנייה ממשיך לפרנס את הדור השלישי והרביעי של ישראל הראשונה, באמצעות שכר דירה מופקע. מרביתם של בעלי דירות אלה הם יהודים אשכנזים. אם כך, חיסולה של מדינת הרווחה תרם לסגרגציה מואצת במקומות מגורים ובהפרדה של בתי ספר וחינוך לדורות הבאים, אבל גם שיפר את סיכויי וסגנון חייהם של משפחות אשכנזיות רבות. מזרחים חדשים ורדיקלים, דוגמת פעילי ש"ס השונים, רוצים חלק מעוגת ההון ההיא. זה הכל. גם הם והן רוצים חלק בדירות להשכרה.

כספי הפנסיות והמשאבים האדירים בניהולה ובפיקוחה של המדינה הם בהחלט כר פורה לספקולציות פיננסיות שהרגולטורים הפקירו ועודם מפקירים. אין ספק כי זהו משאב של ״כולם״. זאת אומרת, זהו משאב של כל אלה "שיש" להם פנסיה. על כן, היותו של אדם בעל פנסיה או חסר פנסיה הינה הבחנה חשובה ביותר. לא ל"כולם" יש פנסיה. הבעיה אינה מתמצה רק בפער שבין פנסיה תקציבית לפנסיה צוברת. השאלה האם בכלל יש לך פנסיה היא שאלה מקדימה וחיונית. זו שאלה שיש לשאול לפני שאלת סוג הפנסיה שיש בידך.

אין ספק כי המדינה, הבנקים והטייקונים מנצלים את משאביו של העם כנגד העם, כנגד אזרחים ואזרחיות. אלה שעבורם הפנסיה היא החיסכון יחיד ברשותם, וניצול כספי הפנסיה מותירם במצב קשה יותר. רוב האנשים החיים על פנסיה נמוכה, קצבת שארים ואבטחת הכנסה של הביטוח הלאומי הם מזרחים ומזרחיות. קבוצה זו כוללת בדרך כלל גם נשים במשפחות חד הוריות, חרדים וחרדיות, ערבים וערביות. הפגיעה בהם היא חמורה במיוחד. שוד קרנות הפנסיה אינו שוד "כללי", אלא שוד אשר מתממש כפגיעה דיפרנציאלית בקבוצות אוכלוסיה שונות.

גם הון שעובר הסבה "טייקונית" מסייע באופן דיפרנציאלי: הוא מסייע לאנשים מסויימים יותר מאשר לאחרים. גם שונות זו קשורה הדוקות למוצא אתני, לאום ומגדר. כאן אנחנו מתקרבים באופן מבהיל לקשר ההדוק הקיים בישראל בין הפגרה בחינוך והשכלה, בין הסללה וקב"א גבוה בצבא; לפער הגורלי שיש בין כישורים וקשרים. אמור לי את בית ספרך ואומר לך כמה תרוויח בבגרותך. בישראל מקום עבודה ויכולת כלכלית מוכתבים באופן חד ומשמעותי ביותר כבר בכניסה לכיתה א׳.

מונופולים משפיעים על אלה שבתחתית הרבה יותר מאשר על אלה שבאמצע או במעלה הסולם החברתי. כולם נפגעים, אין ספק, אבל אלה שבתחתית נפגעים יותר. שם מוצאים יותר מזרחים, נשים וערבים. שחיתות וחוסר יעילות של השלטון פוגעת בכל. אך כאמור, לא כולם נפגעים בצורה דומה

מונופולים משפיעים על אלה שבתחתית הרבה יותר מאשר על אלה שבאמצע או במעלה הסולם החברתי. כולם נפגעים, אין ספק, אבל אלה שבתחתית נפגעים יותר. שם מוצאים יותר מזרחים, נשים וערבים. צרכנות, שכר ופנסיה הם מרכיבים חשובים. הם נוגעים לכולם. שחיתות וחוסר יעילות של השלטון פוגעת בכל. אך כאמור, לא כולם נפגעים בצורה דומה.

ברשות משפחות בישראל ישנם משאבים כלכליים שאינם נגזרים ישירות משכר ושאינם נפגעים ממונופולים בצרכנות, או מהשתלטות על כספי הפנסיה. ישנם משאבים דיפרנציאליים במסגרת ובשליטת "המשפחה הישראלית". שליטה ובעלות של מה שמכונה "משפחה ישראלית ממוצעת" במשאבים אלה קשורה לעובדה ההיסטורית שמשאבים ציבוריים הגיעו לידיים פרטיות, לידי משפחות שמעולם לא היו הממוצע. נגישות לאדמה ולמשאבים הקשורים לאדמה היו מאז ומעולם תחום ואינטרס מוגנים ביותר. גם שם יש דיפרנציאציה אתנית, לאומית ומגדרית.

אבל ״מגש הכסף״ לא דנה במרכיבים אלה, המצטברים לכדי מסכת חברתית שלמה שלא זכתה להארה, שנותרה בדממת אלחוט. דורון צברי וגיבוריו לא רצו לדבר ״עדתית״, "מגדרית", "לאומית" או "מעמדית". כך נפלו רוב שיניה החדות של הביקורת. כך, הפכה התוכנית מביקורת למראה המשקפת צדדים אפלים של כלכלתה הפוליטית של החברה הישראלית. מביקורת הפכה התוכנית למוזיקה מאשרת של אשכנזיות גברית ויהודית, השלטת בישראל.

כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. דרור

    כה אופייני. לקחת כל דבר שמקדם את האג'נדה היותר חברתית ולמצוא בו את מה שלא בדר, לדעתו המכובדת של הכותב, בשביל לפסול אותו מעיקרו. לא יעזור: הימין המדיני – כלכלי – ניאו ליבראלי רוצה לנצח ואכן עושה זאת. מולו יש רק אנשים שרוצים להיות צודקים, רצוי יותר ממי שדוקא חושב בכיוון שלהם (כופר!…..) ולהפסיד. הם אכן עושים זאת. נכון שממונטריאול זה יותר קל להפסיד. היאוש יותר נוח.

  2. שושן

    כמו תמיד, הביקורת על "מגש הכסף" אינה על הסידרה (המצויינת), אלא אותה הגזענות המהופכת הן של הכותב והן של האתר. להאשים את צברי "בהתאשכנזות"? ל"מיזרחיסטים המיקצועיים" האלו, שחושבים שרק דרך זה הם יקדמו את עצמם, יש רק למכור את השבלונה הקבועה: "שכל מה שמיזרחי זה טוב, וכל מה שאשכנזי זה רע".

  3. חזי

    על דני גוטויין לא צריך להכביר מילים. האיש פרופסור פולני שמנגח את המזרחים תדירות כבר שנים. עצם זה שבחרו בו מראה מה ההפקה חושבת על הדיכוי המזרחי (הם לא חושבים עליו). צריך להחרים את התכנית ואת הוט על העדר יצוג למזרחים מודעים ונשים.

  4. איציק ארביט

    למה חשוב לציין רק את מוצאם האתני של (רוב, לא כולם) ה"דפוקים"? למה לא לבדוק גם את מספרי הנעליים שלהם, מצב שיני הבינה שלהם, שיעור השומנים בדם ואחוזי הכולסטרול שמאפיינים אותם כמן גם את שעירות גופם ופדחתם? למה?

  5. נתן

    מה הכונה "חיסול מדינת הרוחה" ? האם היתה כאן מדינת רווחה ואם כן באיזה שנים היא התקיימה?

  6. כל הכבוד לד"ר עמור,שחשף את המציאות האמיתית,את מה שהסתירו בסדרה זו,מסיבותמובנות

    את מחאת "הצדק" ב- 2011 שלה חיכו הרבה מזרחים ועניים,חטף הממסד-האשכנזי,בשתילת "מנהיגים" אשכנזים שבעים,"ממעמד-הביניים" כדי למחוק את קולם של העניים שרובם,מעדות-המזרח…

    המהפכה הבאה תהיה של אותם עניים שיבואו לדרוש צדק-חלוקתי היסטורי,של אדמות=מיליונים…וזו רק אחת מהסיבות לפער-הכלכלי כיום!!!
    שיגיע היום כדאי לכל שוחרי-הצדק לבחור צד…בהצלחה

  7. רוני

    מאיר לא ברורה לי הדרישה שלך לנוכחות ויצוג מזרחי בהצגת הבעיות הנדונות בסדרה ?
    הרי היוצרים לא טיפשים הם בכוונה לא רצו לברוח לשסעים המוכרים כי או אז הויכוח הופך לעקר ומיד מתכנסים למחנות הידועים והמסורתיים .
    בוא נתייחס רגע לעובדות הבסיסיות לפני שאנו חושדים ביוצרים בכוונות נסתרות .
    היוצרים : צברי , בן דוד , זליכה . כלומר כמחצית מהמעורבים ביצירה לא אשכנזים .
    הטייקון העיקרי : תשובה ממש לא אשכנזי ןהאחים עופר שגם אם כן אשכנזים ממש לא מזוהים ככאלו .
    מעמד הביינים שאתה מדבר עליו מטורנטו הרחוקה הינו מורכב מעשרות משפחות מעורבות של בני 30 עד 40 שנשואים בנישואי תערבות בין עדתיים .
    כמי שחי בשכונה חדשה וצעירה במרכז הארץ אני יכול להעיד שמאות משפחות הן כאלו שכמעט אין בני זוג נשואים שמגיעים מאותה עדה או מעדה כללית אחת כלומר רק מזרחיים או רק אשכנזים . הנטל הכלכלי פוגע בכולם כולל כולם גם במיעוטים הסוציולוגים שאצה בוחר לבודד (נשים מזרחיים וערבים) הרי מיעוטים אלו אינם עומדים בפני עצמם . ערבים ברוב המקרים עובדים אצל/יחד/עם יהודים או מתפרנסים מהם . נשים כמיעוט סוציולוגי אינם לבד בחזית הן חלק ממשפחות מורחבות או גרעיניות . ומזרחיים כפי שציינתי כבר ממש לא קבוצה הניתנת לבידול, בטח שלא הילדים שלהם.
    ודבר אחרון בביקורך בארץ אנא סור לרמת אביב ג' ורענה לאחד המגדלים ותבדוק מה המוצא של רוב שמות המשפחה על הדלתות …תופתע יש רוב לשמות מזרחיים .