פאטמה מרניסי: פמיניסטית מרוקאית חלוצית

בנובמבר הלכה לעולמה הפמיניסטית המרוקאית פאטמה מרניסי, חוקרת שלא חששה להביע ביקורת מתוך החברה הפטריארכלית והשמרנית בה גדלה, ובו בזמן לבקר את החברה המערבית שבה רכשה את עיקר השכלתה האקדמית. רשימה לזכרה
שירה אוחיוןשירה אוחיון

משוררת וחוקרת תרבות. מנהלת תוכן של תזמורת ירושלים מזרח ומערב

לפני כחודש וחצי הלכה לעולמה החוקרת הפמיניסטית המרוקאית הדגולה פאטמה מרניסי. מרניסי היא מההוגות הגדולות של הפמיניזם בעולם הערבי, ונחשבת לאחת המייסדות העיקריות של הזרם הקרוי "פמיניזם איסלאמי" – זרם ששואב את הלגיטימציה למאבק על חירות ושוויון לנשים מתוך המקורות האיסלאמיים עצמם וקורא תיגר על הפרשנות הפטריארכלית שניתנה להם.

מבין הפמיניסטיות הערביות, היא ללא ספק הנערצת עלי ביותר. במשך שנים היה לי חלום לפגוש אותה במרוקו ולהציג בפניה את תוצאות מחקרי רב השנים על נשים באיסלאם; הרי אני מקיימת קשרים רציפים עם חוקרים ואמנים ממרוקו – מדוע שלא אסע להתפלמס איתה ועם ספריה, ואבקש ממנה רשות לתרגם מערבית לעברית את שני ספריה המופלאים "מלכות נשכחות" ו"שחרזאד נוסעת למערב", שנחים אצלי על המדף כאבני יסוד בחשיבה הפמיניסטית שלי? אולי אפילו אשאר שם במרוקו לאיזה שנה-שנתיים כדי לכתוב אצלה דוקטורט…

מחלה קשה הכריעה את חייה בגיל 75 וגדעה את עשייתה המופלאה ואת חלומותיי המופלגים. היא לא הביאה ילדים לעולם, אך הותירה אחריה שפע של ספרים ופרסומים שכתבה בערבית, אנגלית וצרפתית, ואשר תורגמו לשפות רבות. קורפוס אדיר של הגות פמיניסטית ואיסלאמית של אשה שלא חששה לגעת בשום נושא או טאבו חברתי, גם בעולם של הקצנה איסלאמיסטית. פאטמה מרניסי הייתה חוקרת חלוצה ונועזת אשר לא חששה להביע ביקורת מתוך החברה הפטריאכלית והשמרנית בה גדלה, ובו בזמן לבקר את החברה המערבית שבה רכשה את עיקר השכלתה האקדמית.

בחרתי להביא בפניכם רשימה בה היא עוסקת באחד מספריה המאוחרים, "אהבה בעולם המוסלמי", כדי להמחיש את דרך המחשבה המקורית והביקורתית שלה. הרשימה מבוססת על הרצאה שנשאה בפני קהל, והיא עוסקת במושג האהבה בעידן הדיגיטלי וברלוונטיות של ספרה לדור הצעיר, הידוע כדור ה-Z. אותו דור שחי במציאות כאוטית של רשתות אינסופיות, התפרקות של מדינות לאום, פליטות והגירה. לטעמי, קריאה ברשימה עשויה לתת לנו כיווני חשיבה מעניינים, ואולי להבהיר לנו קצת מה מניע את אותם צעירים, ששפת הרשתות היא שפה ראשונה שלהם/ן, להתגייס לדאעש, או מה חסר לאותם נערים ונערות ממזרח ירושלים שיוצאים לדקור אנשים ללא הבחנה?

Courtesy of the Praemium Erasmianum Foundation.
פאטמה מרניסי, 2004. צילום: Courtesy of the Praemium Erasmianum Foundation, CC BY-SA 4.0

אהבה באסלאם הדיגיטלי: כיצד הפך אבן חזם להצלחה מסחררת באינטרנט?

הרצאה של פאטמה מרניסי מאפריל 2008 בהתבסס על ספרה "האהבה בעולם המוסלמי" (L'amour dans les pays musulmans)   

בזמן שישבתי להנאתי ואכלתי ארוחת סרדינים טריים על הגריל בחוף מירמאר, כשמונה קילומטרים מרבאט, יחד עם הקולגה שלי כמאל, מומחה למסות ערביות על אהבה מימי הביניים, צלצל הטלפון הנייד שלי. מתוך נימוס, שאלתי את כמאל אם אני יכולה לענות. הזמנתי אותו כדי לנסות לדלות ממנו קצת מידע לתסריט שעוסק בשערוריית אהבותיו של ח'ליף. שערורייה זו זעזעה את דמשק בחורף 724 לספירה, לאחר שהח'ליף החליט לשים קץ לחייו בעקבות מות אהובתו חבאבה. מדובר בח'ליף יזיד השני אבן עבד אל מלכ, היורש התשיעי של כס המלוכה של השושלת האומיית: "לאחר שחבאבה מתה ונלקחה לקברה, יזיד לא היה מסוגל ללכת או לרכב על סוס. כל כך שבור היה הוא, עד כדי כך שסופר עליו כי היה צריך לשאת אותו על כתפי אנשים כדי להעלותו למנבר (דוכן התפילה במסגד)״ [1] מחירה של ארוחת הצהריים על שפת גלי הים, היה עשוי לחסוך ממני שעות של מחקר בספריות האפלות של אוניברסיטת מוחמד החמישי… שיחת הטלפון הייתה מהעורכת שלי בקזבלנקה: היא רוצה לפרסם את הספר שלי "האהבה בעולם המוסלמי", בכריכה רכה המיועדת לאותם מיליוני צעירים מרוקאים הגודשים את החופים בחופשת הקיץ.

"אבל, לילה", צעקתי, "הספר הזה הוא בן יותר מעשרים שנה! הצעירים שאליהם מכוונת עם הספרים בכריכה הרכה שלך, אינם מעוניינים יותר באבן חזם!". אבן חזם אל-אנדלוסי, המומחה לאהבה האנדלוסית ומושא ההתייחסות העיקרית שלי בספר, נולד ב-384 לספירת ההג'רה (994 לספירה הנוצרית) בקורדובה, העיר הספרדית בה שלטו הח'ליפים לבית אומיה, אחרי שכבשו את אנדלוסיה ב-756 הספירה. "יקירתי, צעירים ערבים אלה, מבלים את זמנם בצפייה בוידאו קליפים ב-465 ערוצי הטלוויזיה הפן-ערבית, או משוחחים באינטרנט" [2], וכדי לוודא שלילה תוותר על הפרויקט שלה, הוספתי כי "לפחות 192 מהערוצים הערבים האלה מציפים את הנוער שלנו, 24 שעות, במבול בלתי פוסק של תוכניות שטחיות, אשר מקדמות צרכנות מערבית רב- לאומית, הסותרת לחלוטין את המסר הרומנטי של אבן חזם על אהבה." [3]

ה"אולפה" (Ulfa – הכוונה לספר "טווק אלחמאמה פי אל אולפה ואלאלאפ", "ענק היונה : על אהבה ואוהבים" ש.א.) של אבן חזם הוא ספר על אמפתיה ורגישות: הוא מבטל את תפיסת האהבה ממבט ראשון כמגוחכת.

עטיפת הספר
עטיפת הספר

אבן חזם מגדיר את האהבה כ"אולפה" מיד בכותרת ספרו ("פי אל אולפה ואלאלאפ"), מילה זו פירושה בערבית: "להיות מחויב למישהו״. [4] לשם כך את/ה צריכ/ה להשתמש ב'עקל' (שכל ישר) שלך, כדי להביא את בן זוגך למצב שהוא סומך עליך מספיק על מנת לאפשר לך להתקרב יותר. הנרדפת של Ulfa בערבית הוא ה- Uns, שהוא בעצם השורש של המילה הערבית אינסאן (Insan) – אדם. Anasu Al – האדם, בהגדרתו הוא יצור שלא חי בבדידות כמו חיה פראית. [5]

אין פלא אם כן, שאבן חזם מבטל את תפיסת ה"אהבה ממבט ראשון" כמגוחכת לחלוטין, משום שזו מבלבלת בין מושג האהבה ('חוּב') למושג התשוקה ('הווא'). [6] לדבריו: "אני אכן מתפעל עמוקות מכל מי שמתיימר להתאהב ממבט הראשון, אך איני יכול שלא להתגבר על עצמי ולהאמין בקלות לטענתם, ומעדיף להתייחס לאהבה זו כמו סוג של תאווה בלבד." [7] אבן חזם משוכנע שכאשר אתה משתמש בשכלך ('עקל') ומצליח ליצור קשר יציב, גם אינך מרגיש בצורך לרכוש כל הזמן חברים חדשים, או לקנות בגדים חדשים: "באופן דומה, מעולם לא השתוקקתי לשינוי למען שינוי, בכל הדברים שיש ברשותי, ואני מדבר כאן לא רק על חברים ושותפים, אלא גם על כל שאר דברים המשמשים גבר: בגדים, ציוד רכיבה על חיה, מזון, וכן הלאה". [8]

אהבתו של אבן חזם היא ההפך מזו שלנו המודרנית, של "הנאה בכל מחיר", תוצר של שטיפת מוח צרכנית!

אני הייתי משוכנעת שלאבן חזם הרומנטי שלי אין שום סיכוי בעולם הערבי שלנו מכוון- הלווין ומונע על פי מודעות מערבית. המושג Ulfa, הוא ההפך הגמור מכניעה עיוורת לתשוקה ('שהווה'), כי אתה צריך לנהל משא ומתן עם אחרים. הסכנה במשיכה היא ש"האהבה שלך למשהו הופכת אותך לעיוור וחירש" [9] ואתה צריך לזמן את ה'עקל' (שכל ישר) שלך, כדי להימנע מהרס עצמי.

הישאבות אל תוך ההנאות הרגעיות, היא בדיוק מה ששטיפת מוח של פרסומות צרכניות גורמת לך לעשות: "הצופה-הקונה מוכוונת לקנא בעצמה, כפי שהיא תהפוך להיות אם תקנה את המוצר. היא מוכוונת לדמיין את הטרנספורמציה של עצמה באמצעות המוצר שיהפוך אותה למושא קנאה עבור אחרים, קנאה, שרק אז תצדיק אותה לאהוב את עצמה." [10]

הייתי משוכנעת, שלאבן חזם אין שום סיכוי היום, כי ספרו Ulfa הוא על אהבה אלטרואיסטית ועל בניית קהילה, בעוד שפרסומות צרכניות שוטפות את מוחנו להישאב אל תוך אהבה עצמית אינדיבידואליסטית ואגואיסטית. ופסיכואנליטיקאים מערביים הם הראשונים להעיד על ההשפעה ההרסנית של פרסום צרכני, שעושה רדוקציה של בני אדם והופכת אותם ל"מכורים לקניות", בודדים באופן טרגי, משום שהם מבלבלים אהבה עם רכישה כפייתית. [11] הפסיכואנליטיקאי הצרפתי שארל מלמן עוקב אחר הבעיה העכשווית של בני נוער מודרניים שגודשים את משרדו בדיוק בגלל שהם מופצצים ללא הרף על ידי פרסום, שמתכנת אותם לחפש את אותה "הנאה בכל מחיר" מטופשת וחסרת כל נשמה. [12] בספר "L'homme Sans Gravité: jouir à tout prix" (״אדם ללא כוח המשיכה: הנאה בכל מחיר") פרי עטו, מלמן מזהיר הורים מערביים ומקבלי החלטות, כי הם הורסים את הנוער שלהם עצמם, בגלל "ההתייחסות ליחסים רומנטיים כאל ביזנס". [13]

לכן המסקנה שלי היא: הקונפליקט המפורסם, שמר סמואל הנטינגטון מוכר לנו כ"התנגשות הציביליזציות"(מערב מול אסלאם), אינו אלא התנגשות בין ה'עקל', כלומר, בין חשיבה רציונאלית, לבין פרסום צרכני! האיסלאם, בדיוק כמו הציביליזציה המערבית המדעית, מעודד אותנו לפתח את ה'עקל' (הגיון ושכל ישר) שלנו כדי להילחם בתשוקה: "מי שלא נשלט על ידי ה'עקל' שלו נהרס על ידי מה שהוא הכי אוהב", הדגישו אמאמים כמו אבן אל ג'ווזיה שנולד ב-1292 לספירה, והמשיך עד המאה ה-14 את מסורת אמנות הכתיבה של אבן חזם על אהבה. [14] אבן אל-ג'ווזיה, בדיוק כמו כל חוקר מערבי הסוגד למדע, הדגיש כי "המלחמה בתשוקה מגבירה את הכוח הפיזי והנפשי של האדם ואף הופכת אותו לרהוט." [15]

אם אנשי המערב עצמם אינם מסוגלים לעצור את הבלבול בין אהבה לבין צריכה לא רציונאלית,  שמפריעה לילדים שלהם, איך אפשר לצפות שלבני נוער הערבי שלנו, שעוברים שטיפת מוח יומיומית על ידי פרסום בטלוויזיה ובאינטרנט, יהיה אכפת מה"אולפה" (Ulfa) של אבן חזם?

עכשיו, אם חוזרים למערב, הרי שהמסורת הרציונליסטית שלו מאותגרת עתה על ידי החברה הצרכנית. לדברי מלמן, השוק מבטיח למקסם את ההנאות('assurer le plus de jouir') ושום דבר לא אסור עוד ('il n'ya plus d'interdit') מאז שאיבד האב, אשר תפקידו הוא לקשר בין 'התשוקה לחוק', את סמכותו. בתי חולים מוצפים ב-15% מהאוכלוסייה הצרפתית הסובלים מדיכאון. [16] לכן, אם אנשי המערב עצמם אינם מסוגלים לעצור את הבלבול בין אהבה לבין צריכה לא רציונאלית,  שמפריעה לילדים שלהם, איך אפשר לצפות שלבני נוער הערבי שלנו, שעוברים שטיפת מוח יומיומית על ידי פרסום בטלוויזיה ובאינטרנט, יהיה אכפת מה"אולפה" (Ulfa) של אבן חזם?

כדי לסיים את שיחת טלפון הארוכה שלי עם לילה, חתמתי במסקנה הפסימית מאוד: "אבן חזם המסכן שלי נידון לגורלם של דינוזאורים, שנעלמו מכדור הארץ שלנו לפני 65 מיליון שנים, אחרי 150 מיליוני שנות קיום!". [17] בדיוק באותו רגע, כמאל ניער את המרפק שלי כדי להכריח אותי לקרוא את מה שכתב בחיפזון על גב התפריט: "פאטמה, את עצמך דינוזאור! את מנותקת מהגלקסיה הדיגיטלית: ספרו של אבן חזם על אהבה הוא רב-מכר באינטרנט!". הייתי כל כך מוטרדת מהמסר שלו, שלא יכולתי עוד יותר לדבר כמו שצריך. החלטתי לנתק את השיחה עם לילה ולהקדיש את תשומת לבי לכמאל. "תשמעי, לילה, אני במסעדה. אני אתקשר אליך מאוחר יותר בנוגע לספר".

איך הייתי אמורה להתגבר על הגילוי המצמרר שלי שאני דינוזאור? קראתי את אסטרטגית ה'אדב' (הליכות ונימוסין) של אל-ג'אחט' (Jahiz) לעזרתי! הבנתי שרתחתי מזעם משום שאני לא יכולה להחליף את הטלפון בכיס שלי, ומשום שכמאל העליב אותי, כשהתייחס לגילי ולטכנולוגיה שלי: "אני דינוזאור?!… ", רטן קול פנימי בתוכי, "חצוף ומנותק שכמותו! הוא צעיר ממני רק בשבע שנים. אני בת 67, והוא בן 60. לפי איזה נס הוא אמור להיות יותר מחובר ממני?". אמנם נכון שכמאל לא העלה אפילו קילוגרם אחד נוסף ושמר על גזרתו האתלטית מלפני שלושים ושבע שנים, כאשר שנינו התחלנו לעבוד באוניברסיטה, ואילו שלי התרחבה ביד רחבה. אבל מעולם לא קראתי שום דבר שמקשר את היכולת שלך לקלוט טכנולוגיה דיגיטלית עם משקל! החלטתי להשתלט על הכעס הראשוני שלי, כדי לתרגל את אסטרטגית הנימוסין של אל ג'אחט'.

כאישה מרוקאית פריבילגית שחונכה על ידי עאלם (חכם דת מוסלמי), ועל ידי רשויות הדת של אוניברסיטת אל קאראוויין (Qarawiyine) בפז, שפתחו את בתי הספר המשותפים הראשונים ב-1940, וכמי שעודדה את הבנות להיכנס לתחרות עם הבנים בתנועה הלאומית, שהביאה להשכלת האישה ולשחרורה של המדינה ב1956, הייתי חסידה של המשמעת הסופית: "אם אין לך דבר טוב לומר אז שתוק!". [18] אז לא השמעתי אפילו מילה לא מנומסת אחת נגד כמאל.

אסטרטגית ה'אדב' מורכבת מחילוץ הידע היקר מהאויב. במקרה שלי, זה אומר לגרום לכמאל היהיר למסור לי המידע שלו, לא רק על אהבת הח'ליף יזיד השני כפי שתכננתי בתחילה, אלא גם על ההתעצמות הדיגיטלית הבלתי צפויה של אבן חזם. ה'אדב' הוגדר על ידי אל ג'אחיט' (868 לספירה), אחד מהאסטרטגים שעזרו לח'ליפים העבאסיים ליצור את האימפריה המוסלמית שהשתרעה ממרוקו ועד קאג'אר בסין באמצעות הסתמכות על "אמנות התקשורת", או כפי שאומרת הכותרת של אחד הספרים שלו :"הוסף את הידע במוחו של האחר לשלך." [19] הח'ליפים החכמים השקיעו כסף רב בתרגום הספרים של אויביהם מסנסקריט (הודים), פרסית (איראנים) ויוונית (אירופים) לערבית, והם ניצחו. אני אעשה את אותו הדבר עם כמאל: אני אעשיר את עצמי בידע שלו, גם אם אני צריכה לשלם את חשבון ארוחת הצהריים, שהאמיר עתה, כאשר האורח שלי בחר להזמין פסטייה.

אם טכנולוגיות המידע שמועבר באמצעות לווין כגון הטלוויזיה והאינטרנט שינו לחלוטין את כוכב הלכת שלנו, נראה שהאהבה מתנגדת לשינויים האפוקליפטיים אלה. אחת הסיבות לכך היא, שהמדע המערבי ששווק על ידי אירופה החילונית כפתרון לכל הבעיות שלנו, נכשל כישלון חרוץ כאשר זה נוגע בללמדנו איך לאהוב

"מי צורך היום את המסר של אבן חזם?" הייתה השאלה שלי לכמאל. "כנראה שהרבה אנשים", הוא התחיל, "כי חיפוש שעשיתי לאחרונה בגוגל בחודש יולי 2007 גילה כי ב-10 שניות הוא הוזכר 198,000 פעמים. רק תחשבי לרגע על הפרופיל של הצרכניים הפוטנציאלים שלו: מיליוני מוסלמים צעירים שלומדים או עובדים הרחק ממשפחותיהם, ומי שצריכים לא רק להבין את האהבה בפעם הראשונה, אלא גם כדי לקבל את המידע הזה מבעל סמכות דתית שיש לו שני מאפיינים בולטים: הוא הראשונים האימאם אבן חזם היה צעיר, בקושי 35, כשברח מעיר ילדותו שסועת הקרבות, קורדובה כדי להתיישב בעיר ח'אטיבה הספרדית ב-1027 לספירה ולכתוב את הספר שלו. השני הוא, שהוא נולד בספרד הכאוטית הקרועה ממלחמות בין ספרדים לערבים ובין הערבים לברברים. חייו היו קדחתניים ואחוזי תזזית, בדיוק כמו אלו של בני נוער ערבים היום, בגלל המלחמות שאירעו ללא הפסקה מאז שהוא היה עד לקריסתה של השושלת האומיית באנדלוס. מכיוון שהוא ירש את המשרה האריסטוקרטית של אביו כווזיר, הוא סיים פעמים רבות בכלא ובגלות, מה שעשוי אולי להסביר את האובססיה שלו עם האהבה האלטרואיסטית. [20]

על פניו, אם טכנולוגיות המידע שמועבר באמצעות לווין כגון הטלוויזיה והאינטרנט שינו לחלוטין את כוכב הלכת שלנו, נראה שהאהבה מתנגדת לשינויים האפוקליפטיים אלה. אחת הסיבות לכך היא, שהמדע המערבי ששווק על ידי אירופה החילונית כפתרון לכל הבעיות שלנו, נכשל כישלון חרוץ כאשר זה נוגע בללמד אותנו איך לאהוב. "מדע הרומנטיקה: למה אנחנו צריכים לאהוב כדי לשרוד?", זו היתה הכותרת הענקית של שער "טיים מגזין" ב-4 לפברואר 2008. אבל גיליתי, אחרי שקראתי את המאמר הזה זה, שמדענים מודים שהם לא יודעים הרבה: "יש לנו הבנה מוגבלת בלבד של מהי הרומנטיקה במובן המדעי", מודה ג'ון בנקרופט, פרופסור אמריטוס של מכון קינסי בבלומינגטון, אינדיאנה. מקום שבו הם יודעים דבר או שניים על דרך התנהגותם של זוג בני אדם. [21] מהיכן ההצלחה של גאדג'טים יקרים כמו 'גלאי האהבה' של סניף KTF בדרום קוריאה, שהשיקה שירות מפתה חדש עבור מנוייה. הוא זכה בצדק לכינוי 'גלאי אהבה'. למעשה שירות זה "מנתח דפוסי קול כדי לראות אם מאהב מסוים מדבר בכנות ועם חיבה". בטוויסט מעניין, הנתונים הללו מוצגים למעשה רק ללקוח שמשתעל עד 1.58 דולר לחודש (או פחות לשיחה). [22] ״הבעיה עם הגאדג'ט הזה, בדיוק כמו עם "אימון", היא שהיא דוחפת את האדם להיעלם לתוך אהבה עצמית אגואיסטית.

ההצלחה הדיגיטלית של אבן חזם נובעת מכישלון המדע המערבי: ה-Ulfa שלו לעומת 'אופיואידים' ו'גלאי אהבה". חץ האהבה מופנה כלפי העצמי כשמדובר בצרכנות, בעוד שבמקרה של ה- Ulfa הוא מופנה כלפי האחר. בגלל זה אני מציעה קודם כל שנעלה את האינטליגנציה הרגשית שלנו ע"י כך שנלמד מהלב את 50 המלים של אבן ג'ווזיה לאהבה ואחר כך נפתח בקמפיין למען – U.N.U.F a United Nations Ulfa Fund (קרן Ulfa של האומות המאוחדות).

מסקנה: האם לא כדאי לנו להתחיל מסע פרסום ל-UNUF כדי להבטיח ייצור אהבה אלטרואיסטית בעולמנו? למה יש כל כך מעט אהבה וכל כך הרבה מלחמות בכוכב לכת שלנו? אתם לא חושבים שהגיע הזמן שנתחיל לבקש מהאו"ם להתחיל להקים את UNUF כדי להילחם במה  שחוקר ערבי קורא לו "זיהום תרבותי" ורואה בו דבר מסוכן יותר מהזיהום הסביבתי? [23]

התרגומים מאנגלית ומערבית: שירה אוחיון

(1) My translation Alfrg Abu Al Asbhni (d -976 AD): "Kitab al Aa'ani" (Songbook). Hotchkiss Yahya Shtawrah Dar Al-Arabi, 1963, Vol vol. 15, p. 145
(2) Abigail Hauslohner: "The Arab Broadcast Forum 2007," Arab Media and Society, June 2007 (Http://www.arabmediasociety.com/)
(3) Prof. Sultan Belghit: "The Role of Television Panarab promoting the globalization of Arab culture," in "Sho'oun Arabiya", N ° 131, Fall 2007
(4) Stone Manzour (d.711H / 1311): "Lissan Al Arab" (the language of the Arabs), Dar Al Ma'arif, Le Caire.
(5) Even Manzour, op.cit.
(6) Stone Manzour, op.cit.
(7) Ibn Hazm: "Tawq to gases", presented by Dr. Ihsan Abbas, nAChR to Muassassa Al Arabiya Dirasat wa li, Beyrouth, 1993. The English translation is by AJ Aberry, Litt.D, FBA, "Ring a dove: a treatise on the art and practice of Arab love ", Luzac & Company, Ltd., London.
(8) Ibn Hazm, op.cit. Page 125 and p. 56 of the English translation
(9) Hadith reported by many sources
(10) John Berger "ways of seeing", the British Broadcasting Corporation and Penguin Books in 1972 p .. 134
(11) Try the quiz: "Are you Shopaholic facts quiz and compulsive shopping?" (Www.essortment.com / all / Shopaholic_rxfm.htm)
(12) Charles Melman: "L'Homme Sans Gravité", Folio Essais, Denoel, Paris 2005
(13) Charles Melman, Op. cit., p 133.
(14) Imam Ibn there Alg'aoozih:. "Rawdat al Muhibbin" (Garden of Lovers), Ilmiya Dar Al Kutub Al, Beyrouth, 1977 Page 10
(15) the stone to Jawziya, op.cit.
(16) "Le Pere …. Qui responsible de nouer le Desir à la loi … autorité D plus N'a" Charlès Melman, p. 41 et 50.
(17) John C.Kricher "dinosaurs," Peterson First Guides, Houghton Mifflin Company, Boston, 1990.
(18) Shih Bukhari (died in 256 Hegira), to Maktaba to A'çriya, Beyouth1998.volume 8 of 39 pages.
(19) Jahiz: "Kitab al-Bayan and Altbiin" (art communication and demonstration), Al Maktaba to Açriya, Lebanon, in 2001 a short summary of Adab, see F. Mernissi :. Is Sindbad satellite awakening? : Adab, or ally with foreign Planet strategy to defeat global. Speech Erasmus 2004
(20) P.125 Ibn Hazm, P. 56 of the English translation.
(21) Jeffrey Kluger, "The Science of Romance", Time Magazine, Volume 171, N ° 5 in 2008.
(22) Http://www.engadget.com
(23) Prof. Sultan Belghith, op.cit, P88.
בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. אברהם

    כל כך עשיר ויפה, יותר מכל תרבות אחרת שאני מכירה. חבל שאין תרגומים של הספרים שלה.

  2. אלכס

    מרתק ומעורר מחשבות! קראתי בעניין רב.

  3. ליכודניק

    אל ג'אחט' או אל ג'אחיט'?

    coughs up 1.58 Dollar per month משמעו לא "משתעל" אלא "מפריש" או "מוציא"

    אבן מנסור הפך במקורות 4, 6 ל- Stone Manzour

    לא הבנתי את המסר. יש במקורות הערביים (הנרחבים) כאלו שהם יותר מאופקים מהצרכנות המערבית; יש למקורות האלו קוראים. ומה בכך לעימות הגלוי בין המערב לטרור המוסלמי? האם הטרוריסטים המוסלמים הם גילוי של צרכנות מערבית, של אולפה, או של אולפה שפונה בטעות נגד אזרחים מערביים במקום נגד תאגידים מערביים?