להיות אזרחים בישראל: הערות המומחים שלא שמעתם

כותבי הספר מעורר המחלוקת ״להיות אזרחים בישראל״ התהדרו ב״מגוון מומחים אקדמיים״, אולם שכחו לציין שחלקם זכו לניתוק מגע מצד משרד החינוך לאחר ששלחו את הערותיהם הביקורתיות. אנו מביאים כאן לראשונה את חוות דעתה של אחת מהן, ד״ר חנה לרנר, שקבעה כי ״כתב היד אינו מותאם ללימוד אזרחות בקרב כלל המגזרים״
יוסי דהאןיוסי דהאן

מרצה למשפטים ומנהל אקדמי של "החטיבה לזכויות האדם" במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, מלמד פילוסופיה באוני׳ הפתוחה, יושב ראש מרכז אדוה לחקר החברה בישראל

בתגובה לביקורת החריפה שהופנתה כלפי הגירסה המשוכתבת החדשה של ספר האזרחות, "להיות אזרחים בישראל", הוציא משרד החינוך הודעה לתקשורת בה נטען כי תהליך הכתיבה היה ממושך וכלל "עיון, קריאה והערות של אקדמאים ומומחים בתחומי המדינה והמשפט בעלי גישות מגוונות. בהליך מדויק ומעמיק, התייחס צוות הכתיבה למאות הערות שהתקבלו במהלך הדרך".

על טבעו של הליך הכתיבה הארוך, המקצועי והיסודי של כתיבת הספר ומגוון הגישות הכלולות בו, ניתן היה ללמוד מהתייחסותו של צוות הכתיבה למומחיות ולמומחים האקדמאיים שאליהם שלח גרסאות של הספר. נדמה שאלה האחראים על כתיבת הספר, ביניהם ד״ר אסף מלאך – המפקח המרכזי על מקצוע האזרחות, מרצה במרכז שלם ובמכללה למדינאות, מוסד אקדמי בעל אוריינטציה פוליטית ימנית, וד״ר אביעד בקשי – מרצה בקריה האקדמית אונו, במכללה למדינאות וחבר "פורום קוהלת" בעל האוריינטציה הימנית פוליטית וכלכלית, היועץ האקדמי היחיד של הוועדה, פנו אל המומחים רק על מנת לציין שהספר נכתב "תחת פיקוח צמוד של מומחים אקדמיים". נראה שמלכתחילה לא היה לצוות הכתיבה ולאחראים עליו שום עניין בהערות של המומחים. הם יכתבו את הערותיהם ואנחנו נתעלם מהם. נכתוב ספר אזרחות לילדי ישראל על פי החזון של "מרכז שלם" "המכללה למדינאות" ו"הבית היהודי". תתחולל מהומה תקשורתית קטנה של כמה ימים, הספר יאושר וילדי ישראל, יהודים וערבים, יעוצבו בחזוננו.

בחזרה "להליך העמוק והיסודי" של כתיבת הספר. אחת מהמומחיות שצוות הכתיבה פנה אליה היא ד״ר חנה לרנר, מרצה בכירה בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב, שהיא גם שותפתי למחקר בנושאים אחרים. ד״ר לרנר כתבה מסמך ארוך, מקיף ויסודי בן 27 עמודים על הגרסה של הספר שנשלחה אליה. מסקנת סקירתה הייתה: "לאור כל זאת, אני ממליצה שלא לפרסם את ספר הלימוד במתכונתו הנוכחית. במקום, אני ממליצה להשתמש בספר ׳המערכת הפוליטית בישראל׳ מאת יצחק גל-נור ודנה בלאנדר (הוצאת עם עובד, 2014) כבסיס להוראת האזרחות בכלל המגזרים במערכת החינוך".

נראה שמלכתחילה לא היה לצוות הכתיבה שום עניין בהערות המומחים. הם יכתבו את הערותיהם ואנחנו נתעלם מהם. נכתוב ספר אזרחות לילדי ישראל על פי החזון של "מרכז שלם" "המכללה למדינאות" ו"הבית היהודי". תתחולל מהומה תקשורתית קטנה של כמה ימים, הספר יאושר וילדי ישראל, יהודים וערבים, יעוצבו בחזוננו

מובן מאליו שבמשרד החינוך התעלמו מהמלצתה. היא גם לא זכתה לראות את הגרסה המתוקנת של הספר ולהעיר עליה. היא גם לא זכתה לדעת אלו מהערותיה אומצו ואלו נדחו. משרד החינוך פשוט ניתק עמה את הקשר לאחר ששלח לה מספר פרקים מצומצם שעברו שינויים קלים ביותר. באותה דרך פעולה נקט צוות הכתיבה כלפי פרופ' תמר הרמן מהאוניברסיטה הפתוחה, לאחר קבלת הערותיה הרבות ומסקנתה שאין לפרסם את גרסת הספר שנשלחה אליה בשל "חוסר האיזון המובנה בו כמעט לכל אורכו, ובעיקר במחצית הראשונה, בין הדגש היהודי לדמוקרטי. הספר מציג תפיסת עולם פרובינציאלית ואתנוצנטרית, ומקומו לא יכירנו על מדף ספרי הלימוד במדינה דמוקרטית", נעלמו חברי צוות הכתיבה. כפי שדיווח אור קשתי ב"הארץ", באותה טקטיקת של ניתוק מגע והתעלמות הם פעלו גם כלפי פרופ' אסעד גאנם מהחוג למדע המדינה באוניברסיטת חיפה שסבר אף הוא שקיים חוסר איזון בין המרכיב היהודי לדמוקרטי בספר וכן שהספר מטפל באופן לקוי בזהות הערבית. אני לא מכיר הליך שיפוט אקדמי, שבו טקסט שנפסל באופן כל כך חד משמעי עדיין זכה להתפרסם.

ועתה חזרה להערותיה המרכזיות של חנה לרנר על הספר שזכה לאישור משרד החינוך ואמור להילמד על ידי ילדי ישראל, יהודים וערבים. הערות שלא פורסמו עד עתה ומובאות כאן לראשונה:

"ראשית, בספר חסרים הסברים בסיסיים בנוגע למושגי יסוד בתחום האזרחות/מחשבה מדינית. בראש ובראשונה, מושג האזרחות עצמו לא זוכה בספר להסבר מקיף. חסר הרקע ההיסטורי למושג האזרחות ולהתפתחות רעיון האזרחות במדינה מודרנית, לעומת צורות התארגנות פוליטיות שהתקיימו בעידן הטרום מודרני… כמו כן, בולט בהיעדרו הדיון בקשר שבין מושג האזרחות ועקרון השיוויון.

"מושג מרכזי נוסף במדע המדינה שאינו זוכה לדיון קוהרנטי הינו מושג המדינה המודרנית, המהווה צורת התארגנות פוליטית ייחודית שהתפתחה בעידן המודרני. אזכורים למרכיבים שונים של המדינה קיימים במקומות שונים בספר, אולם התלמיד יתקשה לקשור ביניהם לכדי עיסוק מעמיק בנושא.

"בספר מופיעות מספר טענות שגויות או לא מדויקות לגבי מושגי יסוג במחשבה מדינית באופן כללי ובתחום הדמוקרטיה בפרט. להלן מספר דוגמאות: פרק ט"ו העוסק בעקרון הגבלת השלטון, אינו כולל הבחנה חשובה שבין מאפייני השלטון במדינה המודרנית לבין מאפייני השלטון בדמוקרטיה. הדיון בסוגיית עוצמתו של השלטון מתאימה לתיאור המדינה המודרנית ללא קשר לשיטת המשטר הנהוגה בה, אך מוצגת כמאפיינת את השיטה הדמוקרטית.

"לבסוף, כתב היד אינו מותאם ללימוד אזרחות בקרב כלל המגזרים במערכת החינוך בישראל. הספר מדגיש את המסורת היהודית כמקור השראה לדיון במושגי יסוד במחשבה המדינית. ציטוטים מן המסורת המוסלמית מופיעים באופן מצומצם יותר. לעתים מופיע חוסר פרופורציה במספר העמודים המוקדש לדיון במאפייני הקבוצה היהודית לעומת זו הערבית והדרוזית".

להיותאזרחיםבישראל
לא נמצא ולו כותב ערבי אחד בצוות הכתיבה

באשר ל"מגוון הגישות" עליו גאוותו של משרד החינוך, במגוון הפלורליסטי הזה לא נמצא ולו כותב או כותבת ערבייה אחת בצוות הכתיבה. גם חבר ועדת המקצוע, שתפקידה לייעץ למשרד החינוך, עמרו אגבאריה, התפטר מהוועדה, בין השאר על רקע "התעלמות מקוממת מהתלמיד והמורה הערבי".

לגירסה המשוכתבת של הספר "להיות אזרחים בישראל" אין קשר לחינוך תלמידים להפוך לאזרחים בוגרים ביקורתיים, אזרחים מעורבים במדינה דמוקרטית. הספר שעל פי חוות הדעת של המומחיות והמומחים האקדמיים אינו רק לקוי מבחינה ערכית, אלא גם עמוס בטענות עובדתיות שגויות ובלבולים מושגיים, הוא חלק מהמפעל הרחב יותר של אינדוקטרינציה לאומנית צרה, הכוללת צנזורה של רומנים "המעודדים התבוללות" ומימון במאות מיליונים מכספי ציבור של פרויקטים אידיאולוגיים שמטרתם "העמקת הזהות העצמית היהודית", דחיית "הכרת האחר" וכרסום הדמוקרטיה.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. מזרחי שחום חלק

    האם הפסקה הסופית נכתבה על ידי לרנר או דאהן?

  2. נפתלי אורנר

    הורסים לנו את הדמוקראטיה בשיטת ה"סלאמי". עתה התפנו לשטיפת מוחותיהם של תלמידים. יגדל לנו דור לאומים לתפארת אשר יכריזו, מעל כל גבהה גבוהה ותחת כל עץ רענן, כי אנו "השמוקראטיה היחדה במזרת התיכון" וכמובן ש"צה"ל" ש"ידיו דמים מלאו" הוא הצבא המוסרי ביותר במזרח התיכון