string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

"הלא נחמדים" - גירסת הגדה המערבית

שיח זכויות האדם הליברלי מתנער מעזרא נאווי, שלא דובר ״אשכנזית״ ואיננו מספיק ״נחמד״. מול השפה הטהרנית הזו יש להדגיש את הסיטואציה של הקולוניאליזם המתמשך בגדה המערבית ולא להדחיק את המציאות המלוכלכת
נטע עמר-שיף

מהביקורות הרבות מצד ארגוני זכויות האדם (שמתנערות מעזרא נאווי בעוד הן נלחמות להדוף ביקורות מימין) מסתבר, שעזרא הוא לא בן אדם נחמד ולכן הוא לא איש זכויות אדם. זאת, לא כיוון שהתגלתה ראיה חדשה, לפיה הוא אכן גרם או ניסה לגרום לפגיעה באנשים, או שמישהו פרט לאותו ארגון ימין קיקיוני ערך חקירה עצמאית או דיבר עם עזרא ישירות על העניין. הוא לא נחמד בשל התבטאויותיו.

לשיח זכויות האדם בישראל יש שפה ייצוגית משלו והיא לא נייטרלית. היא מקודדת כתורה שבעל-פה והיא פשוט, ומאוד, שפה אשכנזית. כך, מי שמבקר את מדיניות הממשלה על היעדר הדיור הציבורי במילים אקדמאיות לא יזכה לרותחין בו זוכים אלו שזועקים בנפנוף ידיים, מקללים את המדינה, הפקידים ומי לא או פולשים לדירות ריקות. השפה המזוהה כשפתו של המזרחי/ת, הפועל/ת למען קיום זכויות האדם מכללא, היא הזהות שלו/ה לטוב ולרע. הבעיה מתחילה כשהיא הופכת להיות גם הגורל שלו/ה – ידבר אשכנזית "זכויות אדמית", יקבל יחס סביר. ידבר לא-אשכנזית, יקבל הלקאה מחוץ ומבית, בייחוד כשמדובר בשטחים הכבושים. אם נאווי, בדיבורו הרגיל ובתגובתו ל"עובדה", היה מסייג את דבריו ב"אך ורק במידה ש" ו"לפי מיטב ידיעתי" או "מבלי שאחווה על כך דעה" וכדומה, אולי עדיין היה פה סיפור, אך דמו לא היה נשפך כל כך מהר. השפה האשכנזית היתה מכילה אותו למרות התבטאויותיו החמורות. 

הטהרנות אליה מבקשים אנשי זכויות האדם להגיע פוגעת ישירות בנאווי בכך שהיא שוללת את צלמו כאדם שלם, על יתרונותיו וחסרונותיו, ואת זכותו להליך הוגן. היא מפוררת את המחנה לא רק בכך שהיא נופלת לאותו בור ש"השתולים" כרו לו, אלא גם בכך שהיא מציבה לפעילים יעד שאינו בר השגה ואין לו אח ורע בהיסטוריה

מעבר לשפה, ישנה הצביעות לעניין המעשה עצמו, לכאורה – הסגרת סוחר קרקעות לגורמי אכיפת החוק הפלסטינים. צביעות, מאחר שהיא צובעת בצבעי פסטל שקריים את ההיסטוריה האמיתית של תנועת זכויות האדם בעולם, שהביאה לעולם הזה הרבה טוב, מבלי להפוך את המציאות לגן עדן בלתי מושג. מבלי להשוות למקרה הנוכחי, יש לזכור כי מרטין לותר קינג ומהטמה גנדי הואשמו בניצול מיני של נשים. נלסון מנדלה נתמך מכספי שליט לוב לשעבר מועמר קדאפי. תנועת זכויות האדם ומנהיגיה הנערצים, ובצדק, מעולם לא הצטדקו על האידיאולוגיה בגלל התנהלות ארגונים, מעולם לא איבדו את תחושת הצדק והכיוון גם בנסיבות קשות. כל אלו המבקשים כיום לנגח את ארגוני זכויות האדם בישראל בשל מעשי פעילים, אך גם אלו המצדדים בהוצאתם מהמחנה, אשמים כאחד במכירת חלום שאין לו קשר למציאות ומקומו מובטח באולימפוס.

מכירת חלום כזה, ששורשיו ליברליים-מערביים, נגועה בטהרנות בלתי מושגת שאליה מבקשים חלק מאנשי זכויות האדם או פעילי שמאל להגיע. היא פוגעת ישירות בנאווי בכך שהיא שוללת את צלמו כבן אדם שלם, על יתרונותיו וחסרונותיו, ואת זכותו להליך הוגן. היא גם מפוררת את המחנה לא רק בכך שהיא נופלת לאותו בור ש"השתולים" כרו לו, אלא גם בכך שהיא מציבה לפעילים יעד שאינו בר השגה ואין לו אח ורע בהיסטוריה. אבל הבעיה העיקרית, היא בחיזוק עקרוני של הביקורת כנגד ארגוני זכויות האדם בהיותם מתנשאים בצדקתם המעושה, מנותקים מהעם.

כאשר זכויות אדם מדברות פוליטיקלי-קורקט כפלקט של הדרכות מקצועיות, נוהגות כאילו הן לא טועות אף פעם, ולא יכולות להכיל פנים רבגוניות, לא יכולות להכיל גם דיבור וגם מעשה – הן לעולם לא ישכנעו. הן לא חודרות ללבבות, כי הצד האנושי שלהן מוסתר. הן מצטמצמות להגנות מינימליות ופרוצדורליות של השיח ללא קונטקסט. הקשר שלהן למשמעות העמוקה של צדק, גם במחיר הפרת החוק שחלק קטן מוכן אולי לשלם כדי לזרז את קץ הכיבוש, מתרופף עד כליון.

לכן הדגשת הסיטואציה של הקולוניאליזם המתמשך בגדה המערבית, עבודה תחת לחץ של מלשינים, קונים ומוכרים ברמייה, אינה התפתלות של מתחסדים. חשיפתה היא אקט חשוב, שאיננו חלק מהשפה האשכנזית הייצוגית. הדחקת מציאות מלוכלכת זו, ממנה מבקשים תומכי זכויות האדם ה״נקיים״ להתרחק, היא אותו גורם המוכחש, שהימין, בצדק מסוים, מבקש כל הזמן לחשוף. כבומרנג היא חוזרת כנגד שיח הזכויות בהאשמת הארגונים כעוטי הילה שקרית של הקדושה. הניתוק של שיח הזכויות מיחסי הכוח ההגמוניים ועקלקלותה של הדרך לצדק הוא בעוכריה של תנועת זכויות האדם בישראל כיוון שהוא הופך אותה ללא אמינה בעיני כולם – הפלסטינים שמבקשים הכרה בזכותם להגדרה עצמית כנגד הסיפוח הזוחל של ישראל, פעילי זכויות האדם שאינם מדברים את השפה האשכנזית הייצוגית, ונאמני ארץ ישראל השלמה שמבקשים לחשוף את הבסיס הפוליטי של שיח הזכויות הרווח.

עם אימוץ שיח זכויות אדם על ידי הימין לפני מספר שנים נפל דבר בישראל, שרבים לא לקחו ברצינות מספקת. שיח זכויות האדם הליברלי-מערבי הפך לשובר השוויון בין גישות המאדירות ומאנישות את המדינה והזהות הלאומית היהודית ה״טהורה״ וה״צודקת-תמיד״ לבין גישות המחזקות את הצורך בהפריה ההדדית והחיבור הבלתי ניתק בין שני העמים באזור. בכך הפך שיח הזכויות עצמו כמעט ללא רלוונטי במאבק כנגד תהליכים מואצים של מחיקת הקיום הפלסטיני בגדה המערבית, אומץ על ידי תומכי ההגמוניה היהודית, ואף שימש לניגוח הארגונים עצמם. בנוסף, כפי שראינו לאחרונה, הוא מתנער מפעילים שלא מדברים בשפה האשכנזית בהתנגדותם לבריונות שלטונית וזאת בשם זכויות האדם עצמן.

במקום להקיא את עזרא, ואולי אחרים בעתיד, החוצה, שיח זכויות האדם השלם צריך להבין ש"כולם הם בנינו ובנותינו".

נטע עמר-שיף היא עורכת דין לזכויות אדם

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. פריץ היקה הצפונבוני

    אולי בגלל מגבלות גילי ועדת:יהודי קשה הבנה לא הבנתי כל כך מה את רוצה להגיד.אישית אני רואה את עזרא נאווי כאחד מל׳׳ט צדיקים, שבגללם העולם קיים.כשעוד היה באפשרותי גם הגעתי מפעם לפעם לדרום הר חברון. במעקב אחרי הפרשה האחרונה אכן הופתעתי מאוד מההתמערות המהירה של ,,שומרי-משפט׳׳ מעזרא נאווי . הרי אריק אשרמן יודע מה קורה שם ולא פעם סבל מאלימות המתנחלים והצבא.אני כמעט לא רואה טלביזיה בעברית והתבררלי שאילנה דיין אף פעם לא באמת אתגרה את הקונצנסוס שמימין למרצ וקיימה בנאמנות את מה שהטייקונים ממני תכניתה בקשו ממנה: ,,תביאי רייטינג׳׳אבל גםראיתי שב,,הארץ׳׳הופיען לא מעט תגובות של ,,אשכנזים׳׳ בשבחו של עזרא והעמידו את גב׳דיין במקומה.

  2. נתן

    הפרשה הזאת חשפה את ערוותם של מה שמכונה "פעילים מזרחיים" ברבים.
    שנים שגיבורי המקלדת האלה מטיפים מוסר לשמאל ה"אשכנזי הלבן המתנשא האליטיסטי המפונק השבע בלה בלה בלה" שעל כן לא רק שאסור לשתף איתו פעולה אלה יש לשמוח על כל מפלה ומכה שהוא סופג ואף להוסיף כמה משלהם.

    והנה מגיעה רדיפה אחרי אדם שהוא גם מזרחי גם עובד כפיים גם הומו מוצהר גם דובר ערבית רהוטה ובקיצור הכי רחוק מהסטראוטיפ של "הגבר הלבן הפריבלגי",
    והנה כל הצ'ה גוורות דה לה שמטע מזבידה ועד אלוש-לברון מיפעת ביטון ועד רון כחלילי ממלאים פיהם מיים ואינם מוציאים הגה.

    יצע המרצע מהשק .לא גיבורים גדולים ולא לוחמי זכויות בסך הכל אופורטוניסטים קטנים שמעדיפים להיטפל לאנשים כמו יאיר גרבוז מאשר להתמודד עם האפשרות ש"הצל" ( עוד מזרחי מקופח) יחכה להם בבוקר ליד הדלת.

  3. נפתלי אורנר

    צודקת. יש להתרכז במסר ולא באנשים

  4. דרור

    א. עצוב לי. כאילו לא מספיק קשה וסבוכה הפרשה הזו, המציבה סימן שאלה משמעותי שיש להתמודד אתו, לגבי מוסריות הפעולה של נאווי ולגבי אמצעים פסולים, לכאורה, להשגת מטרה חשובה, שלהכניס גם כאן את השיח האנטי – אשכנזי המפלג את שאריות שוחרי זכויות האדם והצדק בישראל, זה מיותר ובעיקר מחליש.
    ב. אני שמח שלמרות שנאה כל כך יוקדת לאשכנזיות (אשר קיימת רק בראשך, אין באמת אידאולוגיה אשכנזית אחודה), את מסתובבת עם שם משפחה כמו שיף.

  5. יעל ברדה

    תודה נטע על רשימה אמיצה ומצוינת. שמעתי סביבי כבר שבועיים אמירות כמו "מזמן היה צריך להתנער מעזרא נאווי" כי הוא "טיפוס בעייתי" ואני חושבת שאפשר לקשור בין ההפקרה של עזרא נאווי לבין העדר הנאמנות של ארגונים ליברלים לפוליטיקה שמאלית שאני אוהבת לקרוא לה שמאל 360 מעלות. כי שאלת הסולידריות עם פעיל שנרדף על כמה דברים שאמר שאין אחריהם דבר היא מראה ברורה לסולידריות בין ארגונים ובין אנשים. הניסיון להתנער מאנשים שהם שמאלנים מידי, לא נחמדים מידי, לא רהוטים בשפה של הקרנות ושל תעשיית זכויות האדם מובילה למקום הפוך. במקום להיות חזית פוליטית חזקה ומשותפת שיודעת לעמוד מאחוריה פעילות קהילתית מקומית וישירה, יש ארגונים שבוחרים לעשות קמפיינים תקשורתיים, כולל קמפיין ההתנערות מהפעולה הישירה של נאווי, שאנשים יכולים ללמוד ממנו דבר וחצי על חמלה, אומץ, אימון בכל אחד (כולל כל מיני מרגלי ימין) וגם איך לקום על הרגליים אחרי שטועים במאבק פוליטי מסובך בטירוף. יצא לי יותר ארוך ממה שהתכוונתי, כי בסך הכל רציתי לאמר לנטע תודה על המאמר – אבל נראה לי שיש קבוצה, די גדולה של פעילות ופעילים, שיש להם נסיון קהילתי, והם שמאלנים 360 מעלות, ובסופו של דבר, זאת הקבוצה שתביא לשינוי ולא אנשים שמנסים למצוא חן במיינסטרים המוטרף של יפי הבלורית והתואר של הימין החדש.

  6. ליאור

    לא דובר מזרחית פרושו:
    לא משמיע מוסיקה מזרחית לכל השכונה בכל שעה שבא לי בפול ווליום.
    לא מפצח גרעינים וזורק את הקליפות על המדרכה או בגנים ציבוריים.
    לא חותך בכביש ועוקף מבלי להתחשב באלו שהיו לפניי.
    לא חושב שאני הכי: חם, יפה, מבשל הכי טעים ויודע יותר מכולם.
    לא שונא את כל מי ששונה ממני אבל תמיד בוכה על כך שגזענים כלפיי.
    לא פותר כל בעיה בצעקות, במכות ובדקירות. אלא בדיבורים ולחיצת יד.

    *.לא רחוק היום בו יבינו המזרחיים איזה טעות עשו שהחליטו לאמץ לחיקם את
    תרבות הזגורי. שיהיה לנו בהצלחה