string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }
  • שבזי
    חידת שבזי
    סרטה של ישראלה שאער-מעודד מפרק את הדימוי של ר׳ שבזי
  • פלמנקו
    רוקדים לבנקאים
    על מאבקן הסוחף של מוזיקת וריקוד הפלמנקו בדרום ספרד

הכלב לא קבור בעוד גילוי דעת אומלל של ח"כים ערבים

הימין בישראל עשה החלטה אסטרטגית להוציא את המיעוט הערבי מחוץ לפוליטיקה, ויהי מה, בניגוד גמור למדיניות ארוכת שנים לשלבו בחיים הציבוריים
מרזוק אלחלבימרזוק אלחלבי

משפטן, יועץ אסטרטגי, עיתונאי וסופר בעל טור קבוע בעיתון "אלחיאת"

בסופו של יום, זה לא מה שח"כ מהרשימה המשותפת אומר או חושב – והוא יכול לטעות בגדול, גם בעיני בוחריו שלא יחסכו ממנו ביקורת. הכלב לא קבור בעוד גילוי דעת אומלל של ח"כים ערבים המבטא תמיכה בחיזבאללה, וגם לא בביקור תנחומים בבית הורי ילדים פלסטינים שנהרגים. הכלב קבור במקום ספק גלוי ספק נסתר אי שם בחוגי הימין הפוליטי בישראל, ודווקא הימין הלא-קיצוני. שם, גמרו אומר להתבסס בשלטון ויהי מה. וכל דבר זולת המשימה הזאת יכול להידחות או ללכת לגיהנום. איך אחרת ניתן להסביר את המתקפה המשולבת של ימין זה נגד כל מה שיכול להחזיר את המחנה הנגדי לשלטון?

מסע השיסוי והדה-לגיטימציה נגד הציבור הערבי במדינה ומנהיגיו, לא מתרחש בגלל אי אלו קלקולים בפוליטיקה הערבית בישראל. כאלה היו תמיד. המפנה ברמת ההסתה נובע מהחלטה אסטרטגית של הימין בישראל להוציא את המיעוט הערבי מחוץ לפוליטיקה, זאת בניגוד גמור למדיניות ארוכת שנים לחתור לשלבו בפוליטיקה ובחיים הציבוריים. מי שעקבו אחרי הדיונים המשפטיים בעתירות למניעת פסילת מועמדים ורשימות ערביות, יגלו שהקו שהנחה את הפילוסופיה הפוליטית הוא לכנס את הערבים אזרחי המדינה תחת כנפי המשחק הפוליטי.

מדיניות זו, לפי הכתובים והספרות המקצועית בנושא, התבססה על שלושה טיעונים מרכזיים: ראשית, השתתפות הערבים בבחירות לכנסת מהווה נדבך חשוב בלגיטימיות של ישראל בעולם – הנה, חלק מהעם הפלסטיני שותף בכינון המשטר ובקביעת כללי המשחק בו. שנית, המהלך מחזק את חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ומוכיח את חיוניותה ויתרונה כדמוקרטיה היחידה במזה"ת, המאפשרת לקבוצה הנמנית על ה"אויב" להשתתף במשחק. שלישית, הכללת הערבים אזרחי ישראל במשחק הפוליטי מקהה עוקצים ומונע מחוגים מיליטנטיים לעבור לפסים מחתרתיים. גם אם חוגים ערבים יטענו שאין בזה ממש, מדיניות זו נחלה הצלחות ביחס למטרותיה.

אלא שימי ממשלת רבין האחרונה זימנו לפוליטיקה בישראל שינוי מהותי, שהתבטא בהצטרפות הח"כים הערבים לגוש החוסם. הפוליטיקה הערבית נתפסה בימים ההם כלשון מאזניים. מאז, הימין התביית על המיעוט הערבי בישראל והחל לחבוט בו בכוונה לא מוצהרת להוציאו ממעגל הבחירות. ויש להודות, שהימין נחל הצלחה לא מבוטלת במאמציו להגשים מטרה זו: שיעורי ההשתתפות של האזרחים הערבים בבחירות הצטמצמה לכמחצית הכוח האלקטורלי, בעיקר בגלל תחושות הכעס והתסכול משיח ימני מדיר, מאשים ואף מרשיע ללא משפט.

ימי ממשלת רבין האחרונה זימנו לפוליטיקה בישראל שינוי מהותי, שהתבטא בהצטרפות הח"כים הערבים לגוש החוסם. הפוליטיקה הערבית נתפסה בימים ההם כלשון מאזניים. מאז, הימין התביית על המיעוט הערבי בישראל והחל לחבוט בו בכוונה לא מוצהרת להוציאו ממעגל הבחירות

אסטרטגיה זו של הימין רק הלכה והחריפה וכנראה שעוד לא הגיעה לשיאה. הוצאת הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית מחוץ לחוק אינו סוף פסוק. על הכוונת: מפלגת בל"ד ומי יודע – אולי גם חד"ש. זאת מכיוון שכל בר דעת בישראל יודע שבלי המצביעים הערבים ככוח אלקטורלי, אין למחנה הלא-ימני שום סיכוי לחזור לשלטון. כל המאמצים של הימין מכוונים ליירט את אותם ״המוני מצביעים ערבים הנעים בכמויות אדירות לעבר קלפי״. ואילו מי שטוענים כי הם האלטרנטיבה לא עושים מאומה נגד מהלך כזה ואף משתפים פעולה אתו; אנשים טובים בפוליטיקה הישראלית טומנים ידם בצלחת ומשתתפים בציד המכשפות נגד המיעוט הערבי ונציגיו כאילו שהם התגלמות חורבנה של ישראל ומקור כל תחלואי הזמן הישראלי האלים.

הימין הישראלי על גווניו יודע היטב מה הוא עושה ופועל בהלימה רעיונית ומילולית בין המפלגות השונות ונציגיהן. הדבר ברור מאותם צעדים שלטוניים ובעיקר חקיקתיים שמובאים על ידיהם לאישור הכנסת במהירות הבזק. הוא הקובע את סדר היום: רודף את המערכת המשפטית ואת עצמאותה, משסה נגד מה שנשאר מהעיתונות הביקורתית, מגביל את חופש האקדמיה, מאיים ומעניש את ארגוני החברה האזרחית, מצר את צעדיהם של המוחים החברתיים ומסית ופוגע במיעוט הערבי ללא תקנה תוך ליבוי שיח אלים ומסוכן. לא בטוח שהימין בישראל יצליח בכל אשר יעשה, אולם הוא כבר גרם לנזק בלתי הפיך ליחסי יהודים-ערבים במדינה. לפי האסטרטגיה של הימין פנינו לעימות ולהסלמה, והטוענים להחליפו נשמעים מבוישים ונגררים אחריו, חלקם מרצון. חוששני שהאלימות עוד לפנינו.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. חזי

    אין לנו רצון ויכולת להכניס את חיזבאללה ובעת' לחברה שלנו. מספיק מסובך לנו עם אשכנזים ומזרחים.

  2. דןש

    הימין התביית על המיעוט הערבי בישראל והחל לחבוט בו בכוונה לא מוצהרת להוציאו ממעגל הבחירות – אדרבא שימשיך לחבוט. ההצלחה של ליברמן, שהביאה לאיחוד המפלגות הערביות, תוכפל. בכנסת ישראל ישבו 24 ח"כים ערביים, כאחוזם באוכלוסיית ישראל ובראש עירית ירושלים יעמוד ערבי.
    הדבר יביא לעשיית צדק בהתייחסות למגזר הערבי וקביעת מעמדם כשווים בין שווים.
    בהצלחה מר ביבי ואני מקווה שהאוכלוסיה תעמוד באתגר ולא תשתף פעולה עם אלו העושים הכל על מנת לגמדהה

  3. פריץ היקה הצפונבוני

    מסכים בהחלט.

  4. יאיר

    המאמר שגוי לחלוטין. לא הימין בישראל הוציא את הערבים מהמשחק הפוליטי, לימין אין בכלל אפשרות להוציא את הערבים מהמשחק הפוליטי, כי גם אם הימין לא רוצה את הערבים השמאל יכול לשתף אותם במשחק בלי לשאול את הימין.
    מי שהוציא את הערבים מהמשחק הפוליטי הם הערבים עצמם, שהחלו לתמוך במוצהר בכל אויבי ישראל, מה שלא העזו לעשות במשך עשרות שנים עד 1996, וכך הפכו לבלתי לגיטימיים לשום ממשלה, גם לממשלת שמאל, בהיותם נציגי האויב בכנסת. כל עוד זה לא ישתנה הערבים לא יהיו חלק מהמשחק הפוליטי במדינת ישראל.