string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }
  • bds
    ברוגז לעולמים
    מורה נבוכים לטענות יהודים ותאומיהם הסיאמיים כלפי הבד"ס
  • מירירגב
    סרט רע
    כשמירי רגב החליטה להלאים את הקולנוע בשם המזרחיוּת

הקשבה באה מהלב: לא לקיצוץ תקציבי הילדים החירשים וכבדי השמיעה

עמותת ״שמע״, היחידה המהווה בית לילדים חירשים וכבדי שמיעה בישראל, נמצאת בקשיים כלכליים וניצבת בצל קיצוץ נוסף מטעם משרד הרווחה. רותי לביא, אם לשני ילדים כבדי שמיעה, מזמינה למאבק

כשהבת שלי היתה בת שלוש, גילינו שהיא כבדת שמיעה. זה לא היה פשוט – לבטח לא לה, אבל גם לא לנו. אני זוכרת כמה היא נבהלה כשהתחילה להרכיב מכשירי שמיעה ופתאום שמעה את הגשם דופק על המטרייה. לא היה קל לדעת איך להמשיך, איך לגדל ילדה שונה מאיתנו, ההורים השומעים. איך לגדל אותה כך שלא תצטרך להתאמץ ולהפוך לשומעת סוג ב'. איך לפלס את הדרך במוסדות החינוך השונים. איך להסביר שוב ושוב את צרכיה המיוחדים, שהרי אף שומע אינו מסוגל להבין ולקלוט (ולא נעים להגיד אפילו אנחנו התקשינו להבין).

אני זוכרת כיצד ניסיתי להסביר שמוזיקה חזקה בהפסקה אינה מאפשרת לה לדבר עם בני גילה, כי היא אינה מצליחה לשמוע אותם. לצוות בית הספר היה קשה לקבל את זה. קשה היה גם למורה להבין, שאסור לצעוק בכיתה כי בשביל מי שמרכיבה מכשירי שמיעה זה כמו בוקס באוזן. קשה היה למורה להבין שצריך לדבר אל מול פניה כדי שתוכל לקרוא שפתיים, וכי אם כמה ילדים מדברים בבת אחת היא אינה יכולה לשמוע אותם. יעני נשמע כמו שטויות – אבל זהו עולם ומלואו. קשה היה לי עצמי ללמוד את ילדי ולהיות קשובה להם ולא לאינסטינקטים שלי, השומעת. קשה היה לי גם להבין, שצריך להסביר את כל אלה לצוות החינוכי.

בכלל, נורא מפחיד לגדל ילד/ה מתוך ידיעה שהמציאות הסובבת אותו/ה אינה מתאימה, מתוך חרדה פן יפגעו חייו בגלל מציאות זו. ועוד יותר מתוך ידיעה שאני חיה בתוך מדינה שכבר מזמן הפסיקה לראות בזכות לקיום בכבוד זכות יסוד. וכשמפחיד, קשה עוד יותר להיות לבד.

ובתוך אותו בלבול, בתוך אותה חרדה, היה לנו את עמותת "שמע", שהפכה לבית תומך ואוהב. בית שבו יכלה בתי, ואחר כך גם אחיה שאף הוא נולד כבד שמיעה, להיות הם עצמם. להיות עם מי ששווים להם במקום בו אינם צריכים להתאמץ ולהתאים עצמם לחברה וסביבה מגבילות של השומעים. אני לא מצליחה לצייר לעצמי עולם שבו ילד/ה חירש/ת או כבד/ת שמיעה יכולים לגדול, להיות הם עצמם ולפתח את האני שלהם בלי ״שמע״; זו שהיתה בית גם בשבילי – בעצה, בתמיכה, בלמידה ובכל דבר שהייתי צריכה – בכל רגע ובכל שעה.

אבל כמו כל זכות יסוד במדינה הזו, גם זכותם של ילדים אלה הלכה ונפגעה בשנות שלטון הממשלות האחרונות. שעות העזר שקיבלו הילדים קוצצו. התקציב של ״שמע״ קטן. אני מודה, שכשראיתי ילדים שלא יכולים היו להשתתף בפעילויות העמותה, כי בשנים האחרונות לא היה תקציב כדי לתת להם הנחה – שבלעדיה משפחותיהם, המוחלשות בלאו הכי, לא יכלו לממן את ההשתתפות – רציתי להרביץ למישהו, רק לא מצאתי למי. דווקא מי שהיו זקוקים עוד יותר, מי שמשפחתם לא יכלה לתמוך בהם בגלל מצוקתה הכלכלית, נפגעו ראשונים, כרגיל. צריך לזכור כי בעבור אותם ילדים/ות כשהם הופכים לבוגרים, כל אותן משרות זמינות כמו מלצרות, טלפוניה, מכירות, חנויות וכו' אינן זמינות, כי אינם שומעים. לכן, כל דרכם לעצמאות הופכת להיות קשה יותר, בעיקר אם משפחתם אינה מן האמידות. וכך, שוב נפגעים בראש ובראשונה ילדי המשפחות המוחלשות, שדיכוין כפול: גם כחסרי אמצעים וגם כלא שומעים. דווקא בגלל זה חשיבות אותה תמיכה, ליווי, היחד בשנות הילדות וההתבגרות הופכים להיות חשובים ומכריעים יותר.

כל מה שקיבלה ״שמע״ ב-2015 ממשרד הרווחה היה 7.5 אחוז מכלל תקציבה. זהו. נאדה. ומזה אפשר לקיים עמותה המקבלת ילדים בכל הארץ? בא לי לצרוח כשאני רואה כיצד הילדים שלי ושל אחרים נהפכים למבקשי חסד – למבקשי תרומה וצדקה. וידוע גם לכולנו שאיסוף תרומות, לכל עמותה שהיא, הופך להיות קשה יותר ויותר

כמה משונה – עיקר תקציבה של ״שמע״ בא מתרומות. כל מה שקיבלה העמותה ב-2015 ממשרד הרווחה היה 7.5 אחוז מכלל תקציבה. זהו. נאדה. ומזה אפשר לקיים עמותה המקבלת ילדים בכל הארץ? בא לי לצרוח כשאני רואה כיצד הילדים שלי ושל אחרים נהפכים למבקשי חסד – למבקשי תרומה וצדקה. וידוע גם לכולנו שאיסוף תרומות, לכל עמותה שהיא, הופך להיות קשה יותר ויותר.

השנה, אפילו סכום דל זה עדיין לא הובטח על ידי משרד הרווחה. במקום לפעול למען זכותם של ילדים אלה ולהגדיל את התקציב, כראוי, מנסה שר הרווחה לקצץ אותו עוד יותר בתואנות שווא. תשובותיו של שר הרווחה בעקבות פנייתה של ״שמע״ מביכה, בלשון המעטה. היא מעוררת חשד שהשר הנכבד אינו יודע מה קורה במשרדו. או שאולי, הוא בוחר לדבר לא אמת. שר הרווחה טוען שרק 65 ילדים מטופלים ב״שמע״. לפי המחקרים, מתוך אלף ילדים שנולדים – שניים הם חירשים או כבדי שמיעה. ואם בשנה יש כ-170 אלף אז קדימה, תעשו חשבון. קשה לכם? כמו שקשה לשר? אז הנה אני עושה – 350 ילדים בשנה.

שר הרווחה טוען שישנן עוד עמותות? אולי כוונתו לעמותות של מבוגרים כמו אגודת החירשים או ״בקול״ – אך מה יעשו מי שעדיין ילדים? עוד הוא טוען שיש הקצבה של 35 מיליון לטובת אוכלוסיית החירשים וכבדי השמיעה? מעניין לאן הולכים כספים אלה, כי הבקשה לשקיפות בחלוקתם נענתה בסירוב. טוב, כנראה שהזכות לסרב היא חלק מרווחתו של שר הרווחה. הוא כנראה אינו מבין, שלהיות שר רווחה אין משמעותו לחיות ברווחה ובעושר ואושר, כפי שנראה לו. תפקידו לדאוג לרווחת האחרים, מכל סוג של אחרות. לכך מונה ועל כך הוא מקבל את משכורתו המכובדת.

כבדי השמיעה והחירשים מתקשים לשמוע באוזניהם, שר הרווחה אוטם בכוונה את אוזניו: בואו כולכן וכולכם – שומעים, חירשים וכבדי שמיעה – ביום חמישי הקרוב 7.4 בשעה 12:00 להפגנה מול משרדי הממשלה בתל אביב. נעמוד כולנו ונגיד לשר הרווחה: אל תפגע בילדים. אל תהרוס את ביתם ואת עתידם. הקצב לעמותת ״שמע״ תקציב ראוי ומכובד – ואל תקצץ עוד יותר בפירורים שאתה נותן להם עכשיו

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. שבתאי לוי

    הילדים האלו לא ישרתו בצה"ל", ביחדות מובחרות, ולא יהרגו ערבים, אז למה להשקיע בהם?.
    שבתאי לוי כרכור