string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }
  • bds
    ברוגז לעולמים
    מורה נבוכים לטענות יהודים ותאומיהם הסיאמיים כלפי הבד"ס
  • מירירגב
    סרט רע
    כשמירי רגב החליטה להלאים את הקולנוע בשם המזרחיוּת

להוציא את ״הסודות של גנדי״ ודומיו לאור

מפעל הנצחת מורשת גנדי 'נקי' מהאמת ומהזכויות שנגזלו מנשים וצרובות על גופן ונפשן, ולחשוב שאנו, חצי מהאוכלוסייה, מממנות בכספי המיסים שלנו את המורשת של האדם הזה בלתי נתפסת. עלינו לחשוף את ההיסטוריה הלא-כתובה של דמויות אפלות כאלה

למען האמת, ביוגרפיות שלמות שהחדירו ועודן מחדירות בנו ערכי מנהיגות ודוגמה אישית נעדרות צדדים אפלים וכואבים, ומשמרות רצף של פגיעה ללא תיקון עבור קורבנותיה של תרבות אונס מיליטריסטית ופוגענית כלפי נשים באשר הן. האחרונה שבהן, תחקיר ״עובדה״ על גנדי ו״מורשתו״ האלימה, הציף את אחת הסוגיות הקשות ביותר הקשורות בכתיבה היסטורית: כתיבתה על ידי גברים, המייצרים נרטיב שעיוור לחצי הנוסף של האוכלוסייה – נשים, שמקומן נעשק והושתק. אמנם, ההיסטוריה שופטת כיום אחרת אישי ציבור, בין היתר בזכות גישות פמיניסטיות שממשיכות להתרחב תוך כדי תביעה נחרצת בכל הקשור לתקיפות והטרדות מיניות. השיח הציבורי תובע את אחריותן של דמויות ראשיות אשר כשלו פלילית ומוסרית בסוגיות הללו, ודיכאו רצון וחירות נשית רק בשל כוחם כגברים בעלי שררה ומעמד. אולם ההשלכות של ההבניה העמוקה הזאת באות לידי ביטוי עד היום.

״הסודות של גנדי״ מהווה חלק חשוב מאין כמוהו בתהליך ההחלמה החברתי של ההבניות המעוותות הללו, שיצרו מצב בו בעל כוח, הנתפס כגיבור לאומי ואיש צבא, יכול לעולל ככל שעולה על רוחו לנשים בלי לשלם על כך מחיר. לדאבוננו, אנו עדים לתופעה זו גם בימינו: קציני צבא ומשטרה נחשדים ומואשמים בתקיפה, ניצול מרות ואף אונס בשנים האחרונות, אולם הלך הרוח הציבורי אינו מסוגל להתמודד עם ניפוץ תדמיתו של ״הגיבור הלאומי״; אדרבא, הוא מאפשר למערכת הקשרים והיח"צ של התוקף לעשות היקש בין השניים ולבטל את האמינות והלגיטימיות של המתלוננות והנפגעות – ראו למשל המקרה של אופק בוכריס.

"הוא רכב על רוח התקופה… ניצל אותה", מציינת יעל דיין בתחילת התחקיר של ״עובדה״, ובכך היא מביאה את תמצית הסיפור מאחורי ההתנהגות הרומסת של גנדי: אותה רוח שבה כולם ידעו ושתקו, ויותר מכך – כולם ידעו וטייחו! הזעזוע מכך שעשרות תלונות על תקיפות נמחקו ו"נפתרו", דרך רמיסת חווייתן של חיילות צעירות, לא נותן מנוח. הידיעה שהמתלוננות הן אלו שהיה להן יותר אומץ, שלא נאנסו ״באופן מלא״ – מבעיתה. שהרי החלק החסר בתמונה מוליך אותנו הישר אל קשר השתיקה של שאר הנשים, שגורלן היה ככל הנראה מר יותר.

gandi
מתוך תחקיר ״עובדה״. הזעזוע מכך שעשרות תלונות על תקיפות נמחקו ו"נפתרו", דרך רמיסת חווייתן של חיילות צעירות, לא נותן מנוח

"כמעט אלים", מכנה הכתב נחום ברנע את אלופי צה"ל באותה תקופה (ואם זה כמעט אלים, נשאלת השאלה מה אלים לגמרי?): "זאבי היה מיוחד מבחינה זאת הוא… לקח את זה למקומות שאחרים לא העיזו לקחת". הכוונה היא לא רק לרצח מחבלים לאחר שנתפסו ונאזקו וללא משפט. גם לא לסיכון חיילים לשם מבצעי רהב מפארים עבורו ולעסקאות אפלות עם גורמים מהמאפיה. אלא לשימוש בנשים כאילו נועדו לשרת אותו ואת יצריו.

בתקופה בה נשים חששו להפוך לשק החבטות של מערכת היח"צ של הזרם הלאומני שמעדיף הנצחה שקרית מסגירת מעגל, האתוס הותאם לצרכי הנרטיב, והוא 'נקי' מהאמת ומהזכויות שנגזלו מנשים וצרובות על גופן ונפשן

האיש, שהיה מגדולי המתנגדים לחוק למניעת הטרדות מיניות בנקודת זמן בו הוא חוקק במרבית מדינות העולם המערבי, חשב שהחיילות תחת פיקודו הן כלי למימוש הסטיות שלו. התחקיר מעלה כי לא רק שהיה מאפיונר ועבריין שרמס כל מי שהעז לחלוק עליו בפומבי או בשיחות פרטיות, אלא אדם שתיכנן מעשי אונס בקפדנות דרך הטעיית החיילות אותן תקף. כמו כן, הוא השתמש בחיילים תחת פיקודו למשימות תקיפה אלו. יש להתעכב על הנקודה הזאת לרגע: אדם שהחליט לאנוס אשה הוא מתועב ונפשע, אך מי שתכנן פעם אחר פעם מעשי אונס אלימים של בנות 18, שהיו תחת פיקודו מתוך ציות לערכים לאומיים ותחושת שליחות, הוא שפל עוד יותר. על פי העדויות הקשות לפנינו סיפור על אנס סדרתי. זאת האמת המרה. אחת הנשים האמיצות שהסכימו לדבר על התקיפה, מסרה באופן מצמרר: "כמו הנמרים שלו, הוא שם את החיה בכלוב ויכול לעשות בה מה שהוא רוצה".

עשרות שנים יכולות לעבור, אבל המעשים הנתעבים לא יימחקו, גם לא הטיוח שלהם. כולם ידעו, ולא רק ששתקו, גם איפשרו והזינו. הבושה היא של מדינה שלמה. לרחבעם (גנדי) זאבי, יש מפעל הנצחת מורשת שלא בצדק. בתקופה בה נשים חששו להתעמת, לסכן את פרטיותן ופרטיות משפחותיהן, חששו להפוך לשק החבטות של מערכת היח"צ של הזרם הלאומני שמעדיף הנצחה שקרית מסגירת מעגל, האתוס הותאם לצרכי הנרטיב, והוא 'נקי' מהאמת ומהזכויות שנגזלו מנשים וצרובות על גופן ונפשן. לחשוב שאנו, חצי מהאוכלוסייה, מממנות בכספי המיסים שלנו את המורשת של האדם הזה בלתי נתפסת ומקוממת.

שום זעקה שתחפה על העניין בשל מותו לא תצדיק זאת. מחובתנו לדרוש שצדדים נוספים בהיסטוריה של אישי ציבור יהיו חלק מה שנכתב עליהם, שינוי חברתי שורשי עובר דרך התיקון הזה. ודאי שלא ניתן לעבור לסדר היום עקב הקריאות לקבור עדויות של נשים שחיות את מעשי הזוועה. מערכות שהזינו תקיפות מיניות הן לא דבר שולי, ואנו כחברה שרוצה לבנות כאן עתיד צריכה להוקיע את זה גם על ידי ההכרה ההיסטורית.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. מזרחי שחום חלק

    לא ממש מעניין אותי למה הן לא התלוננו או למה הן לא "רצו לספר" בזמנו, אבל כן מעניין אותי למה הן המשיכו לעבוד איתו לאורך זמן של לפחות עשור. הרי נשים מספרות הכל אחת לשניה, הן כל הזמן מדברות ומעבירות מידע, במיוחד מידע חברתי מהסוג הזה. אנחנו מדברים אחרי הכל כאן על הדרג הזוטר והכי לא-מסווג שיכול להיות, ברמה של פקידות זוטרות ומש"קיות. אפשר להניח שהעניין של גנדי ששולח ידיים ויותר מכך היה מוכר בציבור הנשים הרלוונטי (סטרייטיות אשכנזיות צעירות). אז למה הם המשיכו להצטוות ללשכה שלו? לא צריך לצאת בהצהרות, לא צריך לפוצץ את הסיסטם, אפשר פשוט לכתוב "תל השומר" במקום "נווה יעקב" בטופס שיבוץ.

    1. ליכודניק

      אתה רציני? איזה כוח היה בצה"ל של שנות ה-60' וה-70' לחיילות מול קצין בכיר שחיפש טרף? מי בכלל שואל פקידה אם היא רוצה להיות בלשכת האלוף או באחת מעשרתו הלשכות האחרות בפיקוד?

      1. מזרחי שחום חלק

        אם שואלים בצבא מישהו זה נשים. גיוס נשים תמיד היה נומינלי, צה"ל לא ישבור את הראש בגלל כמה בנות שאומרות שלא נעים להן. ואפשר פשוט להצביע ברגליים, לא כזה מסובך.

        1. נטליה קוצקי

          נכון, מזרחי שחום חלק, הן היו צריכות להקים בשנות השבעים קבוצת פייסבוק "נמנעות מהאלוף זאבי". נכון, כל בוגרת התיכון – מראשון לציון, מיבנה, מלוד, מקרית עקרון – היתה צריכה להיות מעודכנת בזמן אמת בשמועות שהסתובבו בקריה. ככה דברים עבדו אז. עם ניסוח כל כך מדויק של רוח הזמן, אתה מבזבז את עצמך כאן במקום לעמוד על קתדרות החוג להיסטוריה.

        2. נטליה קוצקי

          אגב, גם אם היו מקרים אחדים כאלו, של בנות שקרובות למעגלים הרלוונטיים וניזונו מהשמועות האלו וביקשו לא להיות שם, תמיד יהיו מספיק כאלו שלא תדענה. יצא לך להסתובב בתיכונים פעם? יש שם הרבה בנות. הרבה מלשביות. הרבה טרף, עד היום, לאלופים נבובים ופסיכופטיים.

          תהיותיך המיתממות מנסות להשחיל ארומה של "כנראה זה לא היה נורא כל כך" לדיון. הכי פאסיב-אגרסיב.

          1. מזרחי שחום חלק

            הן לא היו צריכות להקים שום קבוצה, זאת בדיוק הנקודה. הן כבר דיברו זו עם זו, בבתי קפה או בשקם או דרך יד שניה ושלישית. ואף אחת מקרית עקרון לא שירתה בלשכה של אלוף פיקוד המרכז בשנות ה-70, תעשי לי טובה, את יודעת על איזה אוכלוסיה אנחנו מדברים.

          2. נטליה

            מזרחי שחום חלק, קשקשן ומפריח סברות כרס תמיד היית. עכשיו מתברר שאתה גם שוביניסט. הצלחת לאכזב, למרות הסטנדרטים הנמוכים. ואני חוזרת: מאחורי ההיתממות וההמצאות מסתתרת ציניות מרושעת כאילו זה לא היה כזה נורא, ומה הן מתבכיינות. סתם מחפשות תשומת לב.

    2. יוסףה מקיטון

      כמה מייאש ומפחיד ומעציב ומרתיח לקרוא תגובות כגון זו שכתבת פה, תגובה שרוויה בהאשמת הקורבנות, בחוסר הבנה מיתמם באשר לטבעם של יחסי כח ודרכי הפצת מידע. אם במחסומים מתעללים בפלסטינים – למה הם ממשיכים לבוא אליהם? אם בבתי-החולים לנפגעי נפש מתעללים בחוסים – מדוע הם ממשיכים לאשפז את עצמם שם? אתה יודע מה זה סמכות? כח? כפייה? כפייה סמויה? כפייה בוטה? התגובה שלך היא בושה לי, כמי שלעיתים משתייך לקבוצה המכונה "גברים". התגובה שלך מכתימה אותי, ויש לי אחריות כלפיך, ליטול קורה מבין עינך. אם המעסיקים השונים בחייך גוזלים את זכויותיך – מדוע אתה ממשיך לעבוד? עכשיו תהיה רגע נערה לפני גיוס, לפני עידן ועידנים, לפני החוק למניעת הטרדה מינית, לפני האינטרנט (מה גם שהמצב לא השתפר בהרבה אחרי החוק והאינטרנט) ותראה אם אתה יכול לדעת, ואם אחרי שאת יודעת, אם את יכולה לסרב לשרת תחת פיקודו. ואם את מצליחה לסרב – האם לא ישלחו לשם מישהי אחרת, חסרת מזל שלא הצליחה? מישהי חלשה אף יותר? בחיי שרציתי רק לקלל אותך כשקראתי את התגובה שלך, מקווה שהצלחתי להתאפק מספיק כדי לכתוב לך דבר מה משמעותי.

      1. מזרחי שחום חלק

        רגע יוסףה אז את רוצה לומר לי שאנחנו צועדים מדיכוי לשחרור הדרגתי? האם אני קולט מבין שורותיך סממנים של נראטיב הקידמה הליברלי המערבי? וואלה

        1. יוסףה מקיטון

          לא כל טענה על שיפור בתחום כלשהו, בפרק זמן כלשהו, היא טענה קוסמית על קידמה. לעיתים שכשמשהו משתנה לטובה (נניח חוק נגד הטרדה מינית) משתנים גם דברים לרעה (למשל היתדרדרות לעוד יותר קפיטליזם עוד יותר נצלני). ודאי אינך טוען שאף פעם אין שום שיפור בשום תחום, נכון?

          התגובה שלך נטפלת לתפל ביחס לטענות שהעליתי בתגובה שלי. מה דעתך על עיקר הדברים?

          1. נטליה

            עזוב, יוסףה. זאת הרמה. הוא כאילו שנון, אבל תמיד נטפל לתפל, בדיוק כמו שציינת. אנחנו כנראה צריכות לברך על העובדה שהיו אז בתי קפה שהיה אפשר אז לדבר בהם, באותם ימי שנות השבעים העליזים. הוא לפחות מאשר לנו את זה בדיעבד. עכשיו כבר הגזמנו כנראה. טוב שיש אותו, עם האצבע-החלקלקה-משומן-השליטה על הסכר.

          2. מזרחי שחום חלק

            דעתי היא שנסיונות להיכנס לנעליים של מלש"ביות מהסיקסטיז הם תפלים ונואלים (אפילו על ידי אלה מאיתנו שאכן היו מלש"ביות בסיקסטיז). בכל מקרה תעיין בהודעתי המקורית תראה שאין התייחסות למלש"בית ספציפית כזו או אחרת אלא לקבוצה גדולה שלהן ("הן") על פרק זמן של יותר מעשור, כלומר לתבנית סטטיסטית מסוימת; באותה מידה, אין הטלת אשמה אלא תשוקה לידע, שיכול להוות הטלת אשמה או שלא, הכל בעיני המתבונן. זה שאת והשניה מנסים להפוך הכל לשיח קורבני-פלילי זאת בחירה פרשנית לה אינני אחראי, בכל מקרה האיסור על הכרה בתבניות הוא אבי-אבות הדיכוי.

        2. יוסףה מקיטון

          "אבי אבות הדיכוי" כמו שאתה קורא לזה, הוא חוסר יכולת להכיר ביחסי-כח. לא ענית לי לטיעוניי העיקריים, המבוססים בדיוק על הכרה זו ביחסי-כח ופערי עוצמה. זאת אני מניחה מפני שאין לך מה להשיב להם. ניחא, נסתפק בכך.

  2. שבתאי לוי

    איך קרה, שמושחת, רוצח, ואנס סדרתי, זכה לכינוי גנדי?.
    עד להיכן התדרדרה המדינה הציונית, שפשעיו של רחבעם, מטוהרים בגלל פשעיו למען המדינה.
    אילו, היה מתקיים בזמנו משפט על פשעיו, אין ספק שהפושע הציוני, היה מזדכה מיד בגלל תרומתו לביטחון המדינה, ובגלל שהרג המון ערבים.
    שבתאי לוי

  3. דןש

    ב"זכות" המורשת התגלה צדו האפל במערומיו, תרתי משמע. השמועות "ריחפו" באויר גם במהלך חייו – אבל לא יצאו לאור.
    המליונים ש"בוזבזו" בעבור הנצחתו הביאו לדיון ציבורי, שהוציא את האמת אל האור. "הנצחתו" חייבת לשמש כאבן דרך כנגד המעשים המיוחסים לו. הנצחתו חייבת לטהר שורותינו מאנסים בחזקת המרות; להדגיש את הצד המוסרי של צה"ל ולמנוע הרג מיותר של ערבים ( בגלל שהם ערבים ); למנוע כוחניות, ברוטליות וחבורה לארגוני פשע; ובזאת יצא שכרינו והעמדת סכר בפני מעשים שאסור שיהיו חלק מהווי חיינו.

    1. נתן.

      אני חושב שאין ראוי מגנדי להיות סמל לאומי של ישראל בשנת 2016 , לא ברור לי מה רוצים אלה שדורשים את הפסקת הנצחתו, להיפך. אם רוצים לבטל עדיף כבר לבטל את הנצחתו של הרצל שבינו לבין מה שקורה היום במדינת ישראל אין שום קשר.