string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

במלכודת ה״ערכיות״ של סרבנות המצפון

מי לערסים ומי לנאורים? השיח סביב הסרבנית תאיר קמינר מנציח שוב את עיוורון הצבעים של השמאל
תום מהגרתום מהגר

פעיל בעמותת עמר"ם לקידום תרבות וזהות מזרחית

השיח הציבורי ביחס לסירובה של תאיר קמינר לשרת בצבא ממחיש לנו שוב את עיוורון הצבעים שבו לוקה השמאל הישראלי. פעם אחר פעם, השמאל מתעלם מהפיל האשכנזי-מזרחי שבמרכז החדר ובכך גוזר על עצמו תחושות ניכור מצד רוב החברה הישראלית, דבר שלא מפריע לנציגיו להמשיך ולפרסם גילויי הערצה עצמית ל״מחנה הנאור״.

למשל, הפובליציסט של עיתון ״הארץ״ אורי משגב מהלל את קמינר בטורו מהשבוע בעבר: ״קמינר היא אדם צעיר וערכי, עם תודעה פוליטית ואזרחית מפותחת. אחרי לימודיה היא התנדבה לשנת שירות בשדרות, שם עבדה עם ילדים מוכי טראומה״. דברים דומים נכתבו על קמינר במקומות אחרים (כאן, כאן).

מעניין להתעכב על המפגש בין ״צעירה ערכית״ לבין הפריפריה המזרחית, במקרה זה העיר שדרות. כיצד בני נוער בישראל, דוגמת קמינר, הופכים להיות ערכיים? מהו תהליך שעוברים צעירים בישראל בדרך להיררכיה שמפרידה בין ״צעיר ערכי״ לעומת, לדוגמה, הנערים אשר הפריעו לקיומו של הריאיון של רפי רשף עם הפקח פנחס ג'ינו והוגדרו כ״ערסים״?

הממסד הישראלי מעולם לא ראה בבני נוער מזרחים פוטנציאל להיות ערכיים, ״עם תודעה פוליטית ואזרחית מפותחת״, כהגדרתו של משגב. נהפוך הוא. מערכת החינוך בישראל, מיום היווסדה ועד ימינו, פועלת בהתאם להנחה שנערים מזרחים הינם בעלי יכולת פחותה מזו של נערים אשכנזים. בני נוער מזרחים מודעים לכך. כאשר אמנון לוי, בסדרת כתבותיו החשובה ״הפנים האמיתיות של השד העדתי״, שאל אותם מה יעשו כאשר הם יהיו גדולים, הם ענו כדורגלן או שוטר. אחרים דיברו על האפשרות לשרת בצבא ביחידה קרבית וכך, אולי,"יסתכלו עליהם אחרת". הם מודעים היטב למבט הגזעני של הממסד כלפיהם מעצם היותם מזרחים.

הדבר מסביר את שיעורי הגיוס הגבוהים בקרב מזרחים ממעמד בינוני-נמוך ליחידות קרביות. הם צריכים את השירות הצבאי על מנת להרגיש תחושת ערך עצמי ושייכות חברתית. בניגוד החריף שבין השירות הצבאי של רוב המזרחים לבין סרבנות המצפון, ברובה אשכנזית, גלומים פריבילגיות של אשכנזים ביחס למעמדם בהווה ובעתיד. בניגוד לבני נוער מזרחים, בני נוער אשכנזים לא נמצאים במאבק על עצם הלגיטימציה שלהם להיות אזרחים ראויים בעתיד.

מעניין להתעכב על המפגש בין ״צעירה ערכית״ לבין הפריפריה המזרחית, במקרה זה העיר שדרות. כיצד בני נוער בישראל, דוגמת קמינר, הופכים להיות ערכיים? מהו תהליך שעוברים צעירים בישראל בדרך להיררכיה שמפרידה בין ״צעיר ערכי״ לעומת, לדוגמה, הנערים אשר הפריעו לקיומו של הריאיון של רפי רשף עם הפקח פנחס ג'ינו והוגדרו כ״ערסים״?

זווית חשובה אחרת שמדגישה את העיוורון של השמאל ביחס לסירובה של קמינר קשורה לדיבור החוזר ונשנה על שנת השירות שלה בשדרות, עיר שרוב תושביה מזרחים. מזה שנים ארוכות קיימת התעלמות של השמאל בארץ מהאג'נדה המזרחית ביחס לעיירות הפיתוח בפריפריה הישראלית, ושדרות ביניהן. נושאים כמו מערכת חינוך ללא הסללה, תכנים חינוכיים בנוגע להיסטוריה של משפחות ממדינות ערב והאיסלאם, רשות מקומית עם משאבים בשביל לפתח מערכת חינוך ותרבות פנאי ראויות ותעסוקה הוגנת לתושבים, הם ביטוי מובהק לפריבילגיות של אשכנזים, בתחומים שונים, על פני מזרחים. במצב הנוכחי, שנת השירות של קמינר עוזרת הרבה יותר לתדמיתה הציבורית ״הנאורה״, מאשר לעיר ותושביה.

אני לא מתנגד לעצם המעשה של קמינר. נהפוך הוא. לפני יותר מ-12 שנים סירבתי לשרת במחסום מזרחית לרמאללה, מחסום שכל מטרתו היתה ענישה קולקטיבית, ונשפטתי למאסר. מאז סירבתי עוד כמה פעמים עד ששוחררתי. אני תומך בסרבנות.

יחד עם זאת, צריך לשאול מהם התנאים הפוליטיים שיוצרים את המחנה השמאלני הכביכול ערכי, רובו אשכנזים ממעמד בינוני-גבוה, לעומת המחנה הכביכול לאומני שמורכב ממזרחים, יוצאי אתיופיה ויוצאי בריה"מ ממעמדות נמוכים יותר באופן משמעותי. השאלה הזו לא נשאלת בשמאל בכלל, ובשיח סביב הסירוב של קמינר בפרט. כל עוד לא נדבר על פריבילגיות של אשכנזים, שבין היתר מכוננות את השמאלני "הנאור", כל העיסוק במה שקורה בשטחים הכבושים יישאר נחלתה של קבוצה מאד מצומצמת. וזה דבר רע לכולנו.

כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. חזי

    צודק מאתיים אחוז! רק צריך להבין שגם האג'נדה השמאלנית כולה היא אשכנזית. מזרחים מודעים נוטים לריאליזם מדיני ולא למוסרנות נוירוטית.

  2. מישהו

    "אני לא יכול לסרב (או לצאת על קב"ן) כי האשכנזים לא יאהבו אותי" ),:

  3. מישהו

    יאללה כבר, אשכנזים אשכנזים אשכנים…. אשכנזים אשכנזים.. אשכנזים אשכנזים אשכנזים, תעשו עם עצמכם משהו. אז האשכנזים דופקים אותכם, הבנתי. אבל מה אתם עושים בעניין? החברה האלה שהזכרתה, אלה שרוצים "שיסתכלו עליהם אחרת" הם כלבלבים טובים. הם רוצים להתחבב בעיני האשכנזים. תמרדו כבר במקום לכתוב עוד פוסט פה על איזה עוד קמנרית אחת, לכו תקימו תפנתרים השחורים עוד פעם. כול היום וכול הלילה: אשכנזים אשכנזים, חאלס.

  4. יואב פלד

    תום צודק, כמובן, אבל התיזה הזאת, בדבר נטישת המעמד הבינוני האשכנזי-חילוני את הצבא ותפיסת מקומו על ידי מזרחים ודתיים-לאומיים-מתנחלים (כל קבוצה משיקוליה שלה) מפותחת בעבודותיו של יגיל לוי מזה זמן רב.

    1. תום מהגר

      תודה יואב. אני חושב שעובדתית אין מחלוקת על ההנחה שמזרחים צריכים יותר את השירות הצבאי, ולכן האופציה הסרבנית פתוחה יותר בפני אשכנזים (אני כותב אין מחלוקת למרות שהדברים מוכחשים ע"י פעילי שמאל אשכנזים).
      הנקודה שלי במאמר היא להבין שהתנגדות לכיבוש, וניסיון להרחיב את השורות בהקשר הזה, חייבת לעבור דרך דיבור על הפערים בין אשכנזים לבין קבוצות שאינן לבנות מבחינת התנאים הפוליטיים של כל קבוצה וקבוצה. וזה חסר מאד בשיח של השמאל, שלמעשה מניח "חופש בחירה" ליברלי ושקוף, שמכחיש את השוני, כאשר זה מגיע לסרבנות מצפון.

  5. אזרח

    זה נקרא: "אנטישמיות"

    כן, כן, כל האשכנזים בנקאים עשירים, כן, כן, הם שולטים במדיה ובבתי המשפט ומושכים בחוטים של הממשלה מאחורי הקלעים, כן, כן, הם חטפו ילדי מזרחים (כדי לאפות מצות מהדם שלהם?)

    כך נשמע השיח המזרחי לפעמים.

    וכמובן שיש אשכנזים שמחזירים להם שנאה בדיוק כמו שחלק מהיהודים בשטעטעל התנשאו מעל לגוי האיכר הרוסי\פולני.

    ישראל היא גרסת הפארסה של רוסיה הצארית.

  6. שלום

    עצוב-עצוב, שלא לומר פאתטי. תאיר קמינר יושבת חודשים ארוכים בכלא, ובשביל הכותב זו בסך הכול עוד הזדמנות לרדת על האשכנזים.

    1. דןש

      במדינתנו אין ערך למצפון. מי שאינו מוכן להתחזות כפסיכופט ו/או להתחבא אחרי שמלת הרב חייב לשבת בכלא בגין מצפונו.

  7. יותם בן מאיר

    אורי משגב הוא לא שמאל, והוא בהחלט אשכנזי וקוטף את פירות המאבק של אחרים. סרבני המצפון הם קבוצה קטנה, פיצית, כולל סרבני המצפון ה"אפורים". מרגע שסירבתי, איבדתי את כל הפריבלגיות שלי, אותן פריבלגיות שבהן אורי משגב משתמש כדי לנכס לעצמו את המאבק שלי, את ההקרבה האישית שלי. ואתה רק מצטרף אליו אל הניכוס הזה. להיות סרבן זו לא פריבלגיה, זה אקט של להיות מוצא מהמחנה, שמאל, ימין, ישראל של להשמיע קול שיש לו מעט מאוד השפעה על המיינסטרים.
    מערכת החינוך אינה מייצרת את ה"אדם הערכי" שמסרב, להיפך, היא מוקיעה אותו ועושה הכל כדי להקיא אותו ולפגוע בו. אפשר לנתח סוציולוגית מדוע יש יותר סרבנות ישירה בקרב מעמד חברתי גבוה ויותר סרבנות אפורה במעמד חברתי כלכלי נמוך, אבל לתת לאורי משגב לנכס סרבנות, ולהציג אותו כאיזה "שמאל", זו פשוט טעות בעובדות

  8. רננה

    תודה תום על מאמר מאיר ומעניין, רק שיש נקודה אחת, מהותית, שלדעתי אתה מפספס: הפריבילגיה לסרב היא אכן שמורה לאשכנזים, אבל חשוב להתרכז בנקודה של הסירוב הנשי, ואיך הוא מודר מכל פריבילגיה חברתית בארץ, מזרחית ואשכנזית כאחד.
    הרי נערה, בין אם היא מזרחית או אשכנזייה, אינה באמת מרוויחה את אותו "כרטיס כניסה" של גבר לוחם- ואם תסרב, היא לא תקבל את אותה תשומת לב ציבורית כמו גבר שסרב– אשכנזי או מזרחי!
    זה מוביל למצב, שכשנערות שוקלות לסרב, גם מזרחיות וגם אשכנזיות יכולות לעשות זאת, די בקלות, באופן אפור (קב"ן,נישואין,דת) — והיא תצליח לצאת לאזרחות בלי יותר מדי הקרבה (אלא אם כן כמו תאיר, היא תחליט להנכיח את דעותיה הפוליטיות).
    באזרחות — המזרחית תאבק מול ההסללה, שכר נמוך יותר מחברתה האשכנזייה, ופחות ראיונות קבלה לעבודה. שוב, בלי קשר לשירות או לחוסר שירות צבאי. רק מעצם היותה אשה מזרחית. אשה אשכנזית גם תצטרך להאבק על מקומות עבודה ותנאי שכר שווים לחבריה הגברים- קצת פחות מהמזרחית, אבל עדיין. בגלל שהיא אשה. שירותן או חוסר שירותן הצבאי לא מעניק להן יותר או פחות קבלה וערך בחברתנו המיליטריסטית. נקודת ההתחלה האזרחית של כל נערה בארץ, עם שירות צבאי או לא, הוא נקודת התחלה של מאבק בהדרה, חוסר שיוויון תעסוקתי, ושלא נתחיל לדבר על חוסר ביטחון במרחב האישי והציבורי…
    ההדרה החברתית של נשים ואופן סירובן הוא שיח מורכב יותר משיח האשכנזי-מזרחי ללוחמים וסרבנים. עם כמה שמהללים את תאיר על נאורותה, היא לא מגיעה לאותם הדים כמו סרבנים גברים מהעבר. בעיקר כותבים עליה ב"הארץ"– בגלל ששירותן וסירובן של נשים בחברה הישראלית נחשב לשיח משני, כי מעמדן בצבא הוא משני לזה של הגברים.

    גם על זה צריך לדבר, יש הרבה רבדים לשיח הפריבילגיות.

    שלא נדבר על כך שכן היו סרבניות מזרחיות לאחרונה: כמו איידן (מזרחית טרנסג'נדרית), שהעובדה שלא קיבלה את מלוא תשומת הלב כמו תאיר היא פתח לדיון רחב וחשוב על מגדר, מזרחיות, ופמיניזם כשלעצמו.

  9. דרור

    קשה לראות כאן את ההקשר האמיתי לאפליית המזרחיים בישראל. נראה שהאפשרויות הן: א. הכותב מתנגד לסרבנות (גם אני מעט חצוי לגביה) ומחפש דרך עקיפה לבטא זאת. ב. גם אם יתבקש הכותב לכתוב על הציפורים הנודדות בישראל, הוא יגיע מהר מאד לשנאת האשכנזים. בכל זאת: מסורת זו מסורת…

    1. תימני כינרת

      מסורת מסורת…
      מאוד קל להתבצר בעמדת הקורבן כלפי מזרחים הטוענים כנגד הרודנות האשכנזית בישראל. כן, עבור הבכיין האשכנזי המצוי והבלתי מתוחכם, מאוד קל להתייחס אל המזרחים כאל קוזקים העטים על השטייטל לטבוח באשכנזים.
      ל"מסורת" הזאת יש שורשים מראשית ההתיישבות הציונית בישראל – מיחס המתיישבים האשכנזים האכזרי והקלגסי לתימנים בראשית המאה ה20 דרך כל העוולות מאז ועד היום, שייצרו פער מעמדי אתני מובהק לטובת האשכנזים, בהן מדינת ישראל האשכנזית מעולם לא הודתה.

  10. בן דוד

    לכותב: אל תעז לדבר בשם המזרחים או "לקדם" תרבות וזהות מזרחית, כי אתה לא מייצג אפילו לא פרומיל מציבור זה. בניגוד אליך, כל המזרחים והספרדים בישראל הינם יהודים לאומיים ציוניים, שבסיס תודעתם הוא כזה: כל הערבים, כל הערבים, אילו יכלו, היו רוצחים את כולנו ושודדים את רכושנו (הם פשוט לא יכולים), וכל האשכנזים, מי פחות מי יותר, הוא גזען שונא מזרחים (זה בא להם עם חלב אמם).
    לפיכך, דעותיך וגישתך (כמו "סרבנות" עאלק) פסולים בעיני הציבור המזרחי, והם לא רוצים שתדבר בשמם או למענם. אתה פסול.

    1. תום מהגר

      בן דוד, מי אתה בדיוק שתקבע אם אני רשאי או לא רשאי לכתוב כמזרחי? במה בדיוק אתה יותר (או פחות) מזרחי ממני?
      הטענות שלך מכלילות מא' עד ת'. לא כל המזרחים חושבים את מה שכתבת, לא כל הערבים תומכים בגירוש (אם כבר הציונות היא זו שביצעה ומבצעת מדיניות של טיהור אתני), ואת הפשעים הגרועים ביותר נגד מזרחים פה בארץ ביצעה הציונות האשכנזית. במדינות ערב להרבה משפחות וקהילות יהודיות, כולל המשפחה שלי, היה קיום בכבוד ואפילו שגשוג.
      אני פסול? וואלה תמשיך לעקוב כפרה כי אני אמשיך לכתוב.

  11. אלפית

    במצב הכוחות הנוכחי, קמינר היא לא יותר מפריבילגית מפונקת שההערכה כלפיה נבנית על הסבל המזרחי (שדרות) והפלסטיני. למה היא זוכה בכלל לתשומת לב תקשורתית, ולא המזרחים בשדרות או הפלסטינים בשטחים? קמינר היא עוד אמצעי למירוק המצפון האשכנזי כדי שיוכלו לקרוא לעצמם שמאל, כשבפועל הם גזענים לכל מה שמזרח תיכוני, וממשיכים לקדש את המדינה היהודית-והדמוקרטית שמשמרת את הפריבילגיות שלהם. זה לא שמאל ובטח לא ערכים, זאת צביעות והתחסדות.