• ביטון-יפעת-1
    פודקאסט חדש
    "אנחנו הגנרליות של הביטחון החברתי" - ראיון עם יפעת ביטון
  • קושמרו ואברמוביץ
    בעקבות הבבונים
    מה קרה כשכתבי אולפן שישי יצאו לפגוש את הילידים בשדרות?

קליפים למצעד הגאווה, עופו לי מהוודג׳

שני הקליפים הרשמיים ששוחררו לרגל שבוע הגאווה – לשיריהם של דודו אהרון ורותם שפי – מצליחים להיות סקסיסטיים, טרנספובים, מיזוגנים, גזענים, הומופוביים ופשוט פוגעניים. תשע סיבות למה

1.

מאז שיצא "תל אביב" של עומר אדם לכבוד מצעד הגאווה של 2013, יוצאים בכל שנה "המנוני גאווה" מרימים, שירי פופ מזרחיים שעושים שימוש בסלנג הומואי, בביצוע זמרים וזמרות שאינם מזוהים בהכרח עם הקהילה הגאה. אחרי עומר אדם בלטו "פה זה לא אירופה" של מרגלית צנעני, "קרקס" של שרית חדד ו"מלכת השושנים" של עדן בן-זקן (שאמנם לא נכתב עבור מצעד הגאווה, אבל משתמש בסלנג הומואי בצורה דומה, ועל כן הפך ללהיט מצעדי גאווה). כל אלה הפכו ללהיטים שחורגים מפלייליסטים של מסיבות גייז, ונכנסו ישר לתוך המיינסטרים. יאחתי, פאטוץ', תרימי, דיט ודוט, רג'אל, לירדים וכמובן וודג' – כל אלה הפכו למילים שגורות בכל פה.

2.

השנה הצטרף לחגיגה גם דודו אהרון עם הלהיט בפוטנציה "קצפת עם תות", בשיתוף הבר אוויטה. הקליפ מתאר את קורותיו של דודו אהרון בחדר הכושר, אשר אחריו מחזרת בבוטות לא אחרת מאשר דמותה של "תותית", שמשחקת גיתית פישר. דודו בכלל מעוניין במישהי אחרת, הדוגמנית ומלכת היופי לשעבר שני חזן. במהלך הקליפ מבלים דודו ושני בכל מיני מקומות פסטורליים כמו חוף הים ושדרות רוטשילד, כשתותית רודפת אחריהם, ובעיקר אחריו, באובססיביות. בסוף הקליפ, בלי סיבה נראית לעין, כולם וכולן מתחילים לרקוד. פתאום במהלך המסיבה מתבררת האמת המרה – שני חזן בכלל אוהבת בנות.

3.

לעתים נדירות אני נתקל בתוצר תרבותי כלשהו – שיר, קליפ, סרט, ספר – שמעצבן אותי כל כך עד כדי כך שאני אפילו לא יודע מאיפה להתחיל. גם אם נניח שאני יכול להבליג על הבחירה בדוגמנית סטרייטית לשחק לסבית עבור קליפ של מצעד הגאווה (כל כך קשה היה למצוא לסבית?); או להתפשר על הטקסט הסטריאוטיפי והסקסיסטי ("היא מתה על הדרבי בדיוק כמוני / לא בקטע של שופינג בלי דאווינים / לא עושה סרטים מתארגנת עשר דקות"); אני אפילו יכול להעלים עין מהגניבה של הסי-פארט מ"מודה אני" של עומר אדם (במנגינה של "לכה דודי").

4.

אבל אחרי כל ההבלגות, הפשרות והעלמות העין, נשארנו עם בעיה מרכזית אחת – "תותית". אפשר להתווכח על המשמעויות הנלוות לייצוג של טרנסים וטרנסיות על ידי סיסג'נדרים (עתליה ישראלי-נבו כתבה מאמר על הבעייתיות של ״טרנספייס״). אבל איך אמורים להגיב כשדמות אשר לועגת לקהילה, נבחרת לייצג אותה עבור מצעד הגאווה? אני מודה שהקליפים של תותית הצחיקו אותי בהתחלה (ועדיין מצליחים להצחיק אותי מדי פעם). אבל כשהחלה להתפרסם בעקבות הקליפים הראשונים של "תותית", התראיינה השחקנית גיתית פישר לטיים אאוט: "בפורים התחפשתי לקוקסינלית אז כבר היו לי אביזרים, וכך נולדה תותית". לא רק השימוש במילה הפוגענית "קוקסינלית" הפריע לי, אלא בעיקר הסתמיות וחוסר ההבנה שבבעייתיות שבבחירה: פישר בוחרת לחקות טרנסית פשוט כי "זה תופס". היא לא בוחרת להשתמש בחיקוי הזה כדי להגיד משהו על מצבן של הטרנסיות, או על משהו בעולם בכלל. לדמותה של תותית לא אכפת שטרנסיות וטרנסים סובלות מאלימות בלתי נתפסת בכל פעם שהן יוצאות מהבית. לא אכפת לה שמדובר באחת הקהילות המודרות ביותר בישראל ובעולם. לא אכפת לה מרצח והתאבדויות בקהילה הטרנסית. אכפת לה שהיא מצחיקה ומקבלת לייקים.

5.

רותם שפי, ששרה בחיקוי של מבטא ערבי, מדברת על "מרחב שהקול הזה נמצא בו", אבל לא מבינה את המעמד שבו היא ממוקמת ביחס לקול הזה. את ההבדל בין כובש ונכבש. את ההבדל בין "לשמוע את המואזין" ובין לנכס אותו לעצמך על מנת לגרוף הון, תרבותי וממשי, או "סתם בשביל הצחוק". המילה "כבוד" לא פותרת הכל

יש הרבה ייצוגים מרגשים ומאתגרים של נשים טרנסיות על ידי גברים, ועל ידי נשים סיסג'נדריות. אבל גם אם לא מאמינים שדמויות טרנסיות צריכות בהכרח להיות מגולמות על ידי שחקניות טרנסיות, הרגע הזה שבו שחקנית סיסג'נדרית נבחרת לייצג טרנסיות במצעד הגאווה – ברור שיש בו הדרה חמורה ומעוררת תהיות. כשמוסיפים לכך את הפוגענות הבוטה שבייצוג הספציפי של תותית, הרי שמדובר בקליפ שהוא פשוט יריקה בפרצוף של קהילה שלמה, קהילה שגם ככה סובלת מאפליה, שנאה ואלימות קשה.

6.

הייצוג של תותית ב"קצפת עם תות" הוא לא רק טרנספובי; הוא גם סקסיסטי למדי, כשהוא מציג את הסטריאוטיפ של האשה הנואשת והאובססיבית, שכמובן שונאת כל אשה שעומדת לה בדרך. גם השיוך העדתי של תותית, אפילו אם אינו מאופיין באופן ישיר, לא מריח לי טוב.

7.

לבחור בתותית לייצג טרנסית בקליפ לכבוד מצעד הגאווה זה כמו לבחור ביהודייה לחקות ערבייה ביום שעל דגלו חרותים סובלנות ושוויון. נשמע מרחיק לכת? במקביל להכתרת "קצפת עם תות" כהמנון הגאווה של 2016, עיריית תל-אביב הכריזה על קליפ נוסף: קאבר לשיר "Pink" של אירוסמית' שמבצעת שפיטה (הזמרת רותם שפי), שמוכרת בעיקר בזכות, או אולי בגלל, הקאבר ל"Karma Police". אציין לטובה שבקליפ מופיעות רק נשים (!), חלקן בעלות נראות לסבית. את השיר של אירוסמית' שרה שפי במבטא ערבי בוטה, כמיטב המסורת המפוקפקת שיצרה. למה לשיר במבטא ערבי? בראיון בעקבות פרסום הקאבר המצליח ל-"Karma Police" אומרת שפי שהיא שרה במבטא

"סתם בשביל הצחוק. אני אוהבת לעשות דברים כאלה – חיקויים, מבטאים […] יש אנשים שאמרו 'איך העזתן' ושזאת חוצפה וזלזול, אבל זאת לא היתה הכוונה. להיפך, זה נעשה עם הרבה כבוד. חוץ מזה, אנחנו חיות בתוך מרחב שהקול הזה נמצא בו. גדלתי בכרמיאל. כל בוקר הייתי שומעת את המואזין של מג'דל כרום".

8.

קצת כמו גיתית פישר, נראה שגם רותם שפי לא מבינה את מערך הכוחות בתוכו היא נמצאת. שפי מדברת על "מרחב שהקול הזה נמצא בו", אבל לא מבינה את המעמד שבו היא ממוקמת ביחס לקול הזה. את ההבדל בין כובש ונכבש. את ההבדל בין "לשמוע את המואזין" ובין לנכס אותו לעצמך על מנת לגרוף הון, תרבותי וממשי, או "סתם בשביל הצחוק" (ראו למשל את הקליפ הזה, שנעשה בעקבות הקליפ של שפי). המילה "כבוד" לא פותרת הכל.

9.

אני מבין את שפי ואת פישר על כך שהסכימו, ובטח שמחו להשתתף בקליפים. אין הרבה נשים בישראל שיכולות להרשות לעצמן לסרב להצעות עבודה, במיוחד לא הצעות ששכרן בצידן. אבל יוצרי הקליפים, והשותפים להפקה – וביניהם "אוויטה" ועיריית תל אביב – יש לי בקשה מכם לשנה הבאה; זו לא בקשה מסובכת ואני אנסה לנסח אותה במילים פשוטות: אם אתם מחליטים ליצור קליפ לכבוד מצעד הגאווה, בבקשה שלא יהיה סקסיסטי, טרנסופובי, מיזוגני, גזעני, הומופובי או בכלל פוגעני. אוקיי? עד אז, עופו לי מהוודג'.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. יוסףה מקיטון

    בגלל שאין לי פייסבוק במשך כמה שבועות חשבתי שאני היחיד שמתעצבןת מהערב-פייס של רותם שפי (לא תתפסו אותי קוראת לה שפיטה). טוב לחלוק את הזעם.