string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

ארכיאולוגיה בירושלים: מהן הבעיות?

סקר חדש מעלה שהתושבים היהודים והפלסטינים של ירושלים רואים את הפעולות הארכיאולוגיות בעיר באופן שונה לחלוטין, ושבעיני תושבי מזרח העיר סוגיות של זהות, דת והכרה בוערות הרבה יותר ממה שהימין והמרכז בישראל טוענים

מתברר שישראלים ופלסטינים חושבים שונה כלפי אותה פעולה או עשייה. זוהי אחת המסקנות מתוצאות הסקר שקיימנו ב״עמק שווה״ על האופן בו ישראלים ותושבי מזרח ירושלים מתייחסים לארכיאולוגיה בירושלים. לכאורה זהו סקר על נושא מאוד ספציפי, אולם תשובות הנשאלים מעידות שעוד לפני הניסיון להגיע להסכמה, ישנם פערים בנוגע לשאלה מה הן הבעיות. 

השאלה הראשונה שהעידה כיצד פעולה מסוימת נתפסת באופן שונה בקרב שני הצדדים היתה: מהן לדעתך המטרות של החפירות הארכיאולוגיות בעיר העתיקה? לנשאלים ניתנה האפשרות לבחור שתי תשובות. בקרב יהודים-ישראלים, 80% מהנשאלים חשבו שמטרות החפירות הארכיאולוגיות בעיר העתיקה וסילואן הם מדעיות; מטרתן – למצוא עדויות היסטוריות על החיים בעיר של כל מי שגר בה בתקופות שונות.

לעומת זאת בקרב תושבי מזרח ירושלים שתי התשובות הבולטות ביותר הם חיזוק האחיזה היהודית בירושלים (53%) ומחיקת העבר המוסלמי (57%); אל אלו ניתן להוסיף עוד 21% מהנשאלים שחושבים שמטרת החפירות היא למחוק כל עבר שאינו יהודי. רק 14% סבורים כי מטרות החפירות הן מדעיות.

המסקנה העולה מהשאלה הזו היא שבעוד רוב הישראלים (80%) רואים בחפירות הארכיאולוגיות פעילות מדעית. כלומר פעילות לא פוליטית שלפיכך, מבחינתם, אין בעיה בקיומה – הצד השני רואה בהם איום ברור על זהותו ומורשתו בעיר.

סקר עמק שווה 3

מהסקר מתברר שאתרי העתיקות בירושלים הם יעד פופולרי בקרב המבקרים בירושלים העתיקה. יותר מ-90% מהישראלים היו בירושלים בשלוש השנים האחרונות לפחות פעם אחת. 72% מהם ביקרו באתרי עתיקות כדוגמת עיר דוד, מרכז דוידסון, מנהרות הכותל ואחרים. לדעתנו, נתון זה מעיד על חשיבות הביקור דווקא באתרים ארכיאולוגיים בירושלים, עיר שיש בה שלל מוקדי עניין החל מהכותל המערבי וכלה בשוק מחנה יהודה, יד ושם ועוד.

כאשר שאלנו את תושבי מזרח ירושלים מה הנושא המטריד אותם ביותר, 67% ציינו את עליית יהודים להר הבית כבעיה הראשונה במעלה. השאלה הציעה להם מספר אפשרות וביניהן – חפירות ארכיאולוגיות, מניעת בנייה וחוסר בתשתיות (התשובות מסתכמות ביותר מ -100% מאחר וניתנה אפשרות לענות עד 2 תשובות). אלו היו תשובותיהם: 

סקר עמק שווה 4

לדעתנו, העובדה שתושבי מזרח ירושלים רואים בחפירות הארכיאולוגיות פעילות יותר מטרידה ממניעת בנייה ומחוסר בתשתיות מעידה על כך שהבעיה הפוליטית המרכזית בירושלים בעבור תושבים אלו היא חוסר ההכרה הישראלית בזהות ובקשר ההיסטורי של הפלסטינים לירושלים. כלומר התפיסה אותה הימין והמרכז הפוליטי בישראל מנסים לקדם, לפיה אם לתושבי מזרח העיר יהיו מגורים ראויים וחיים טובים יותר, הבעיות המרכזיות יפתרו – מבוססת על הנחה ישראלית ואולי גם נובעת מחיפוש אחרי פתרון קל, ולאו דווקא מהשאלה מה באמת צריך הצד השני. למרות העוני, המאבקים עם המתנחלים והמחסור כרוני בתשתיות בסיסיות – כאשר אנו עוסקים בהר הבית ובהיסטוריה של ירושלים, הפלסטינים מרגישים שמאיימים על זהותם, על דתם ועל זכותם ההיסטורית. מבחינתם, פגיעה בירושלים כסמל היא איום גדול יותר מהתנאים הפיזיים.

שתי מסקנות מרכזיות עולות מהסקר:

זהות, שייכות  לאומית, והצגת העבר הם נושאים מרכזיים בסכסוך הישראלי-פלסטיני. הפעילות הארכיאולוגית בסילואן וחפירות המנהרות מתחת לרובע המוסלמי נתפסות כאיום מרכזי על הפלסטינים. פעולות אלו לכאורה לא פוגעות באיכות חייהם, אבל הפגיעה בסמל דתם ולאומיותם מאיימת על התושבים יותר מאשר היעדר השקעה בשירותים ותשתיות.

המסקנה השנייה, שאינה קשורה דווקא לארכיאולוגיה אלא לסכסוך בכלל, היא שאולי הגיע הזמן לנסות ולהבין מהן הבעיות והאיומים שכל צד מרגיש. בעוד הישראלים בטוחים שארכיאולוגיה אינה סוגיה פוליטית, הפלסטינים רואים בה איום מרכזי. נראה שעוד לפני כל פתרון, הגיע הזמן למפות את הבעיות – לא לפי מה שנוח לנו הישראלים, אלא על בסיס הקשבה לשני הצדדים. הקשבה לאו דווקא למומחים כאלה ואחרים, אלא בעיקר לאלו שקולם לא נשמע אף פעם, כמו במקרה שלנו: הפלסטינים תושבי מזרח העיר. 

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. ליכודניק

    מעניין מאוד.

    מתבקש לשאול- האם ערביי מזרח ירושלים מוכנים לעמוד מאחורי המילה שלהם?

    אם ניתן להם "להשמיע את קולם", האם הם יהיו מוכנים להסכים בשתיקה להפסיק את האלימות תמורת ויתור ישראלי על עליה להר הבית וחפירות ארכיאולגיות בקרבתו?

    ולחילופין, האם ישראל תהיה מוכנה להפקיד את החפירות (שבהן היא רואה פעולה מדעית נייטרלית) בידי גורם נייטרלי, נאמר ועדה משותפת ישראלית-אירופאית-ירדנית?

  2. הגיג של גדעון

    היות והפלסטינים, תושבי מזרח העיר, לא נחשבים (ע"י) ממשלת מסיתיהו לבני-אדם בעלי זכויות בעירם – הם יעשו ה כ ל כדי להבהיר לו (ולנו, יהודיו) את האמת: אסור להרוס בתי שכונה בסילוואד, שבעיר הקודש, כדי להקים מקור הכנסה לחשוב באירגוני ישראבלוף
    "City of David". ** אגב, גם החפירות שמנהלת "אוניברסיטת אריאל" בתל רומיידה שבחברון, במימון ממשלתי (7 מליון ש"ח) לא העלו דבר! גם שם כוונת השליטים היתה למצוא משהו שיצדיק את הקמת עוד "City of David" כדי לממן את מתנחבלי חברון האלימים. *** לכן כדאי לשאול: האם מלכות דוד בן-ישי היתה באמת בעלת חשיבות כה גדולה, והאם היתה בכלל קיימת, או שהומצאה בידי כותבי "ספר הספרים". . .