string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

הקיר נהרס אבל ייבנה מחדש

שכם אל שכם אנחנו נעמדים לפינוי ההריסות. אבנים לחוד, פח לחוד. מיכה רחמן על פעולה לבנייה מחדש של בתים שנהרסו בידי צה״ל בכפר הבדואי הלא מוכר אום אל חיר
מיכה רחמןמיכה רחמן

פעיל חברתי. חבר ב"קשת הדמוקרטית המזרחית", פעיל בקבוצת "המעברה" ובתנועת "יש גבול"

ביום שבת האחרון נסענו אל אום אל חיר, לעזור בבנייה מחדש של בתים שנהרסו בהוראת שלטונות הכיבוש ובביצוע חיילי צה״ל. אום אל חיר הוא כפר בדווי קטן השוכן ממש מתחת להתנחלות כרמל. הנסיעה מירושלים כולה שלווה ופסטורליה, מלבד אולי כמה מחסומים המעידים על המציאות. צומת גוש עציון שומם, אין זכר לגל הפיגועים. כביש ירושלים-באר שבע מתפתל בתוך שדות וכרמים ורועי צאן רועים את צאנם בשלווה. עוברים בכביש העוקף את חברון, קרית ארבע ממש ממולנו, ממשיכים דרך חלחול, יטא, ומגיעים לכביש המוביל אל כרמל. מתחת להתנחלות שוכן אום אל חיר ואנחנו מתקבלים בברכה בסוכה מאולתרת שהוקמה במקום המרכז הקהילתי שנהרס.

מאז אוגוסט 2016 הרס המנהל האזרחי 20 בתים ו-13 מבנים בכפר. 53 תושבים, מהם 25 קטינים, נותרו ללא קורת גג. כל המבנים באום אל חיר נמצאים תחת צו הריסה, והמנהל האזרחי הורס בכל פעם בניין שנראה לו מרכזי מספיק. כך הוצאו לפועל צווי הריסה פעמיים בשלושת השבועות האחרונים. אום אל חיר, השייך לשבט הג'יאלין, כפי שמספר לנו המאחר שלנו, עיד, הוא כפר של פליטים. כמו עוד תושבים בדויים שגרו בנגב, גם הם היו צריכים לברוח מאימת מלחמת 48׳ והתיישבו כאן. ישנה תמיכה מסוימת מהרשות הפלסטינית, אבל היכולת של האחרונה לעזור מוגבלת משום שמדובר בשטח B הנמצא תחת שליטה ביטחונית של ישראל.

אום אל חיר הוא יישוב לא מוכר, ממש כמו אום אל חירן שבנגב שם הרסו את הישוב הבדווי כדי להקים יישוב יהודי. כאן אנחנו משקיפים מן הסוכה אל ההריסות של המרכז הקהילתי. אין מים זורמים ואין חשמל. ממול, על הגבעה, ניצבת ההתנחלות עם בתיה הבנויים היטב, מוקפים גינות ודשאים, מים וחשמל. הבאנליות של הכיבוש מתבטאת במה שלא נראה לעין: השקט השורר בכל, העדרים הממשיכים לרעות, בתי אום אל חיר שעדיין עומדים על תלם. מי שמטייל להנאתו בשטחים שמסביב או יושב בהתנחלות השלווה עשוי לא לדעת שהכיבוש נמשך. אבל תושבי אום אל חיר מרגישים אותו בכל יום.

אנחנו יוצאים לפנות את ההריסות של המרכז הקהילתי שתושבי הכפר נחושים להקים מחדש. על קירות המבנה שהוקם בעזרת תרומות מהעולם ציירו חברי "המרכז היהודי לאי אלימות" ציור קיר רק בחודש שעבר. הקיר נהרס אבל ייבנה מחדש.

אוםאלחיר
אום אל חיר, 11.09.16

יש משהו מרגש ויפה בבנייה משותפת של בתים שנהרסו, בחוויה של הבנייה המשותפת עצמה כדרך להראות לתושבים שהם לא לבד, וגם כדרך מאבק בהרס, בגירוש ובכיבוש. שכם אל שכם אנחנו נעמדים בשרשרת לפינוי האבנים, לפירוק ההריסות ולמיון החומרים. אבנים לחוד, פח לחוד. תושבי אום אל חיר, לוחמים לשלום ותעאיוש, יחד עם המרכז היהודי לאי-אלימות, יזמו את הפעולה. מעבירים אבנים מיד ליד, מדברים, מכירים. עוד מעט תשקע השמש, וכולם כבר מחכים שעיד, תושב הכפר שניצח על המלאכה, יגיד לנו "חלאס, מספיק, אפשר כבר ללכת הביתה".

השמש יורדת מעל ההתנחלות שעל הגבעה ואנחנו נכנסים לאוטובוס חזרה לירושלים. עד להריסה הבאה.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. דןש

    אני מתנגד לחלוטין להריסת בתים והמיוחד אלו המוגדרים כ"לא חוקיים" במגזר הבדואי.
    את נושא המגזר הבדואי, שנעשה לו עוול גדול, חייבים לפתור במהרה ולא בדרך "אלימה".
    למרות זאת אם ההריסה נעשתה בדרך חוקית באישור בית המשפט – הבניה מחדש מהווה הפרת חוק. אינני יכול להיות שותף להפרת חוק כזאת.

    1. נתן

      איזה חוק?
      הרי מדובר בשלטון שאינו שואב את סמכותו מרצונם של הנשלטים שבחרו בו אלה מכוח הזרוע של הצבא ולכן הוא שלטון בלתי חוקי בעליל וכל חוקיו אפר ואבק.

  2. רחמן חיים

    אזרחים יקרים, לצערי הפעילות שלכם מציג את ישראל כאילו שהיא מדינה שוחרת שלום. עליכם לא לפעול, כדי שפעולות הכיבוש, ההרס וההתנחלות יוצגו לבדן בעולם ללא פעולות ה'איזון' שלכם. אולי אז רודנות ודיכוי שלטון הכיבוש באמצעות המדכאים שהם המנהל האזרחי, צהל מפקדיו וחייליו, ובראשם המתנחלים יביאו לזעם מקומי ובינלאומי של אזרחים בעולם המביטים מבחוץ על הרוע והרשע שמתרחש כאן.

  3. נפתלי אורנר

    יישר כוח. כל הכבוד לבונים מול ההרס הבלתי מוצדק של המדינה המתעמרת בכל מי שאינו יהודי

  4. אחמד

    הבושה עברה מן העולם .
    הכיבוש הוא התוצאה , צריך לשאול מה הסיבה ?
    אולי 100 שנה של שחיטת יהודים ב1929 ב1936 ב1948 1956 1967 1973ועוד ועוד…..
    אם היה לנו איזה רצון לשלום או תקווה לשלום היינו מחנכים את ילדינו אחרת ולא לדמוניזציה של הישראלים .
    אין לנו לבוא בטענות אלה רק לעצמינו .