string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

הרדיפה הפוליטית של בל"ד בצל הוויכוח בין גטאס ופריג׳

במקום להתמודד עם הטיעונים על תרומתו של פרס לכיבוש בקונטקסט היסטורי ומוסרי, קפצו ח״כ פריג׳ ושאר ערביי מחמד להגן על הנשיא לשעבר ולהסית נגד הלגיטימיות של בל״ד. הם לא נקטו בעמדה המוסרית המתבקשת גם כאשר היום לפנות בוקר נערכו פשיטות ומעצרים ליליים מיותרים של פעילי המפלגה
עבד אבו שחאדה

פעיל בל״ד וסטודנט לתואר שני במדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים

היום לפנות בבוקר פתחה המשטרה בגל מעצרים של 20 בכירי ופעילי בל"ד, בגין חשדות לגבי התנהלותה הכספית של המפלגה ומימון פעילותה. החשודים מובאים כעת לדיון בהארכת מעצרם (ואנו נביא כאן עדכון על ההחלטה בהמשך). החקירה החלה בעקבות דוח מבקר המדינה בנושא מימון מפלגות, אך במקום הליך משפטי מסודר – כפי שמצופה במקרה של האשמות מסוג זה – התבצעו מעצרים נוסח השב"כ תוך פשיטות על בתים באמצע הלילה בכוונה להפחיד את הפעילים וליצור מצג שוא כי מדובר במפלגה "מסוכנת"; זהו עוד ניסיון לפגוע בתדמיתה של בל״ד בקרב החברה הערבית, ומעצר הפעילים אף מעיד על ענישה קולקטיבית משום שלמרביתם אין כל קשר להתנהלות הפיננסית של המפלגה.

גם במקרה שאמנם התבצעו עבירות בתחום התנהלותה הפיננסית של המפלגה, זהו אינו דבר חריג בפוליטיקה הישראלית: האשמות דומות חוזרות על עצמן גם בקרב מפלגות אחרות, אך מה שמייחד את ההאשמות נגד בל״ד הוא הקלות שבה תיק שאמור ולרוב מסתיים עם קנס כספי של כמה אלפי או עשרות אלפי שקלים (ראו למשל אצל בנט), הופך למבצע צבאי המנוהל על ידי השב״כ. עם זאת, לא ניתן לומר כי יש חדש תחת השמש: מיום הקמתה חווה בל"ד רדיפה פוליטית מצד המשטר הישראלי. מה שחשוב במקרה הנוכחי הוא השיח הציבורי בחברה הערבית בשבוע האחרון, שהכין את הקרקע לאירועים האלה.

כידוע, פושע המלחמה ונשיא מדינת ישראל לשעבר מאושפז בבית החולים, וח״כ באסל גטאס פרסם פוסט מדובר בפייסבוק בו הוא מציג טיעונים אודות תרומתו של פרס לפגיעה בעם הפלסטיני במקביל לטיפוח תדמיתו כאיש שלום: ״עלינו, לכל הפחות, לזכור במותו את מהותו האמיתית כרודן וכאחראי ישיר לפשעי המלחמה שבוצעו נגדנו״, כתב גטאס. ״דמנו מכסה את ראשו ואפילו את סוליות נעליו״. אישית, הייתי מוסיף ומדגיש גם את סימני שאלה לגבי תרומתו של פרס בכל הקשור להיעלמם של ילדי תימן, ובכלל, לנרטיב הגזעני כלפי עדות המזרח.

והנה, טיעוניו של גטאס גרמו לערבי המחמד של מרצ, עיסאווי פריג׳, לחוש לא בנוח. הלוא כיצד ערבי במפלגה ציונית יכול לחוש בנוח בין אדוניו, אם לא יגנה את אמירותיו של ערבי לא מתנצל? פריג׳ יצא בהצהרה תוקפנית בפייסבוק, המגנה בכל תוקף את גטאס ומנגד מגנה בעוז על הנשיא לשעבר. ויינט לא ויתרו כמובן על האייטם ופרסמו תגובה נרחבת של פריג׳ תוך אהדה לעמדותיו התוקפניות כלפי בל"ד. גם העיתונאית לוסי אהריש נרתמה להגנתו של פרס ושלחה את גטאס להתנצל תוך שהיא מכנה אותו ׳אוכל חינם׳:

פריג׳ אינו ערבי המחמד היחיד בחברה הערבית, כמובן, ובמקום להתמודד עם הטיעונים לגבי תרומתו של פרס לכיבוש בקונטקסט היסטורי ומוסרי, קפצו כל אותם ערביי מחמד ממסדיים להסית נגד גטאס ונגד בל"ד והלגיטימיות שלה. הסתה זו הכשירה את הקרקע עבור כוחות הביטחון לפשיטה על בתיהם של פעילי בל"ד, כאשר ידוע להם שהלך הרוח הציבורי כרגע לא יוביל לגל מחאה – אפילו לא של חלק מחברי הכנסת הערבים. האחרונים מסרבים להבין שההסתה והשתיקה שלהם משרתים בסופו של דבר גם את הפגיעה בהם ובכל מי שלא מיישר קו עם הקונסנזוס של הימין הישראלי.

אני בהחלט מבין כיצד אי-הסכמות פוליטיות עשויות להקשות על פעילי מפלגות לנקוט בעמדה המוסרית הדרושה, אך לא מדובר בעניין וולונטרי – כי אם בחובה. בשנת 1992, בתוכנית ״פופוליטיקה״ שהנחה דן מרגלית, הוזמן פרופ׳ ישעיהו ליבוביץ' לדון בסוגיית גירוש 415 פעילי חמאס ללבנון תחת ממשלת רבין ותמיכת שרי מרצ בהחלטה. מרגלית שאל את ליבוביץ', שהתנגד למהלך מתוך עמדה מוסרית (!), מה דעתו על תמיכתם של שרי מרצ בהחלטתו של רבין, וליבוביץ' נשען לאחור ואמר: ״יש אנשים שבשעת המבחן נתגלים כסמרטוטים״. כנראה שמאז ועד היום הדי.אן.איי של מרצ לא השתנה. מפלגה שטבוע בה להיות מפלגת סמרטוטים עם מוסר מפוקפק.

מעבר לכך, לגבי אותם ערביי מחמד שתרמו גם הם להסתה נגד בל"ד, צריך להבין שישנם מי שהפנימו מנטליות של נחיתות מול האדונים היהודים. בנאומו המפורסם בארה"ב של שנות ה-60 מסביר מלקולם אקס את השוני בין סוגי העבדים האפריקאים-אמריקאים בתקופת העבדות: house niger, שגר בביתו של האדון הלבן, היה קרוב אליו וניסה לחקות אותו, נאמן עד הסוף, וה-field niger (הרוב), שגר במתחם נפרד בשדה, ותיעב את האדון, את ביתו ואת ערכיו. האנלוגיה הזו מסבירה הרבה באשר לבסיס המחלוקת בין גטאס לפריג׳, בין זהות חדורת כבוד עצמי וגאווה לבין זהות נחותה וכנועה.

הגיע הזמן שפריג׳ וחבריו במרצ יבינו שבזמנים אלה תרומתם להסתה כנגד כל מפלגה ערבית מעמידה את כולנו בסכנת מעצר. כל מי שרואה עצמו חלק מהמפה השמאלית, צריך להבין כי כאשר מתבצעים מעצרים ליליים נגד פעילי מפלגה, פחות משנה לאחר שמפלגה אחרת (התנועה האיסלאמית) הוצאה מהחוק בעזרת תקנון לשעת חירום, והכול ממשיך כרגיל, בסופו של יום יגיעו גם לדלת ביתו.

הערב תתקיים עצרת תמיכה נגד הרדיפה הפוליטית של בל״ד, בכיכר השעון ביפו בשעה 19:00

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. אסף

    זה נכון שפריג' ולוסי אהריש הם די חנפנים, והאמת היא שההיסטוריה של פרס לא אמורה לזכות אותו באהבה של ערבים. אפשר לומר שאת רוב הקריירה שלו הוא הקדיש לחיזוק מדינת ישראל, הרבה פעמים מתוך גישה תוקפנית כלפי ערבים שמבחינתם הסתיימה בתוצאות טרגיות.
    אבל מה שלא ברור הוא – מה יש לך להתלונן על הגישה התוקפנית של הממסד כלפי בל"ד. בל"ד ותומכיה מתעבים את ישראל וחפצים בהפסקת קיומה, במתכונת זו או אחרת. אז למה אתם מתפלאים שישראל שונאת אתכם בחזרה? להיפך, כלוחמי חירות ערבים גאים, אתם צריכים לשמוח ולהתגאות בזה שהאויב שלכם חושש מכם ורודף אתכם. הנה, גם אתם כמו מלקולם אקס מטרה למשטרה החשאית של המדינה שאתם כל כך שונאים.
    ועוד: הטיעון שאיתו סגרת את המאמר פשוט לא נכון. פריג' לא צריך לחשוש שיום אחד זה יגיע גם אליו. זה לא. הוא ערבי מתון שתומך בהשתלבות בישראל כמו שהיא, ולא חפץ בהפסקת קיומה. לכן, לא ירדפו אותו לעולם, אלא רק אתכם.

  2. דני

    שנבין, הטיעון שלך זה שלבל"ד מותר להלבין כספים ולעבור על חוקי מימון מפלגות וחוק העונשין? אולי שאולי יש לה איזה פטור גורף מהחוק? ודרך אגב, גם פוליטיקאים יהודים מקבלים טיפול לא נחמד מהמשטרה, והרשימה מאד מאד ארוכה, וכוללת גם אנשים שעיקר חטאם היה בעניני חוקי מימון, כמו עומרי שרון למשל. ומעצרים מתוקשרים הם גם לא תרגיל שהמשטרה שומרת רק לחשודים ערבים, תשאל את מרים פיירברג למשל, או את שלומי לחיאני. בקיצור, טענות האפלייה שלך מעוררות גיחוך. לגבי ההערה שלך על שמעון פרס, שיש כאלה שטענו תמיד שהאמא שלו ערבייה ואתה טוען שהוא חטף ילדים תימניים ושני הטיעונים נראים לי אינטיליגנטיים ואמיתיים במידה שווה, נראה לי מיותר להגיב. ולגבי הגדרת ח"כ פרייג' כערבי מחמד, אם נקצין קצת את הגישה שלך אז גם הכתיבה שלך בהעוקץ עלולה להפוך אותך בעיני אנשים מסויימים לסוג של ערבי מחמד. הרי הכל יחסי. אז אל תפסול מהר כל כך אחרים שסך הכל מנסים לתקשר עם החברה שהם חיים בתוכה.

  3. שבתאי לוי

    ישנם שני סוגים של ערבים. סוג אחד ניקרא ערביי ישראל, ערביי מחמד, ערבים ציוניים, יסמינים שנאמנים למדינה הציונית ומשרתים אותה בנאמנות, בצבא, במשטרה, בשב"כ, כשופטים, וכמלחכים פנכה, קוויזלינגים עלובים, משתפים, סייענים ועמילים, שמוכנים להקריב חייהם למען המדינה.
    הסוג השני, הם ערבים פלסטינאים גאים, שנאבקים בכיבוש ובדיכוי, בגזענות ובאפרטהייד.
    ערביי המחמד, ברוב שיפלותם, ובלהיטותם לשרת את הבוסים שלהם, רוקדים ליפני אדוניהם ריקוד "מה יפיתי". וכאילו לא די להם, רוקדים גם את "ריקוד שיבעת הצעיפים", שבסופו פושטים את כל צעיפיהם ובגדיהם, ומופעים בקלונם ובמערומיהם מול הפריץ הציוני.
    כך יהיה סופם של ערביי המחמד, כסופה של שלומית, (סלומה), שרקדה בעירום מול אביה החורג הורדוס, שייתן לה את מבוקשה, את ראשו הכרות של יוחנן המטביל, ושילמה על כך בראשה הכרות.

    1. יוסי אמיתי

      האמת, לא חיבבתי את הסגנון המשתלח של הפוסט שפרסם ח"כ באסל ע'טאס בעת אשפוזו של הנשיא לשעבר שמעון פרס. אבל "לא חיבבתי" זה דבר אחד, וגינוי חריף וחד משמעי של מסע הציד המתוקשר על מפלגת בל"ד זה דבר אחר. צריך להיות חירש, שוטה וקטן כדי לא לקלוט את התיזמון הבלתי מקרי ואת מנגינת הרקע של המסע הזה. לאלה המתנחמים בכך שהתרגיל הזה כוון נגד ה"מתפרעים" מבל"ד בלבד, אך לעולם (לעולם!?) לא יגיע אליהם, אני מציע להרהר בכך שנית.

      1. מישהי

        צריך להיות מטומטם כדי לחשוב שתיזמנו את זה בכוונה בסמוך להצהרתו של גטאס. כאילו שקיים תיזמון שהוא לא בסמיכות לפרובוקציה של בל"ד.
        וערבים אחרים לא צריכים לחשוש כי הם שומרים על החוק (גם בל"ד לא צריכים לחשוש אם הם לא הפרו את החוק).

    2. דני

      אם נלך לפי האבחנה המקובלת עליך ועל כותב המאמר, בין "מחמד" ל"לא מחמד", אז במידה והמדינה היתה תחת שליטה ערבית, אותך ללא ספק היה ניתן להגדיר כיהודי מחמד.

  4. שבתאי לוי

    תגובה פלסטינית הולמת
    תגובתנו למעשה השפל נגד בל"ד, שכל מחנה השלום, וערבים הפלסטינאים, (לא ערביי המחמד, ולא ערבים ציונים, ומשתפים), יתאחדו ביחד למאבק נגד הגזענות.
    שבתאי לוי

  5. דןש

    קושרים כאן מין שאינו מינו. מה הקשר בין חקירה בעקבות דו"ח מבקר המדינה לבין פעילותו של שמעון פרס למען הקמת מדינת ישראל לבין "ערביי המחמד".
    הכתב כבר יודע מה תהיינה תוצאות החקירה וקוצב את העונש המגיע.
    פשיטות על בתים באמצע הלילה ומעצר פעילים, נעשה בכל מקרה, גם לגבי נציגי ציבור בכירים, כאשר קיים חשד לסריחתם. החקירה מניבה את אלו שכשלו ונמשך מעצרם ( באישורו של שופט ) ואת אלו המשוחררים לבתיהם. אני מאחל למרביתם העצורים במקרה דנן, שיוכח שאין להם כל קשר להתנהלות הפיננסית של המפלגה.
    אכן שמעון פרס בפעולותיו היה שותף ל"דריסת" ערביי ארץ ישראל במהלך הקמתה של מדינת ישראל ומלחמותיה. אבל מאוחר יותר הוא פעל למען רווחתם ושילובם כאזרחים מן השורה. ישנם ערביים שאינם סולחים לו בדיוק כפי שישנם יהודים כאלו.
    באשר ל"ערביי המחמד" הם אותם הערבים החפצים להשתלב בחברה הישראלית להיות שותפים שווים להקמת המדינה וייצובה ולדאוג למגזר ממנו באו. שלא כמו בלד הפועלים בכל כוחם כנגד מדינת ישראל ומייחלים לכשלונה והתפרקותה. דואגים לארגוני הטרור ושוכחים את בוחריהם מבית. אני תוהה מתי בוחריהם יתעוררו ויבינו זאת. רק מדינה שלווה, בטוחה וחסרת איומים תטיב את מצבם ותביא אותם לשוויון מלא.
    כדי שלא אובן נכון לדעתי גם כיום זכאים כלל אזרחי מדינת ישראל לשוויון מלא ולהזדמנות זהה. אבל בפועל הדבר אינו מתקיים בגלל חשדנות בלתי מבוססת ובלד תורם את תרומתו לזאת.

  6. נפתלי אורנר

    הלאומנות הישראלית מונעת מאיתנו יחס הוגן ושיוויוני למיעוטים אחרים, ובעיקר לערבים הנתפסים כחתרנים נגד קיומנו כאן. יש לשנות את ה"דיסקט" ולהתחיל לחשוב "שלום ושיתוף פעולה" בינינו לבין שכנינו הערבים בחוץ ואזרחינו הערבים מבית

  7. דפנה

    לפי ההסבר של מלקולם אקס, לא מדובר בתכונת אופי מולדת, אלא בהתנהגות נרכשת. ה- house niger שחי בבית האדון הלבן ניסה לחקות את אדונו, ושמר על נאמנותו כלפיו, בעוד ה – field niger תיעב את אדונו, את ביתו ואת ערכיו.
    אילו נבחר ה – field niger מלכתחילה לעבוד בבית אדונו, היה הוא ה – house niger שמעריץ את אדונו, וכך גם להיפך.
    באותו אופן ניתן לומר שאילו באסל גטאס היה מוצא לעצמו חברים יהודים, היה הוא הופך להיות עיסאווי פריג'.
    וגם עבד אבו שחאדה, אילו הצליח למצוא לעצמו יהודי שיכניס אותו לביתו, היה הופך למין ערבי מחמד שכזה, נטול גאווה וכבוד עצמי.

  8. אלי אמינוב

    השלטונות הישראליים, המנהלים מסע הסתה ושיסוי נגד מפלגת בל"ד מציגים בכך בבהירות את מדינת ישראל כישות חולה. זאת מדינה שהמשטרה שלה, ממשלתה, מנגנוני הדיכוי שלה, מוסדותיה ומערכת התקשורת שלה על כל גווניה מורעלים בגזענות. מדינה ששירותי הביטחון שלה הם המוסד העליון האמיתי בתוכה. ההסתה, העלילה והרדיפה נגד בל"ד והרשימה המשותפת, נועדו להפחיד את האוכלוסייה הפלסטינית בישראל, וליצור דה לגיטימציה של שאיפותיהם האזרחיות והלאומיות.
    עלילת הדם הנוכחית מזכירה את האשמות השווא של אותו מוסד עליון -השב"כ נגד עזמי בשארה, שנרקמו לאחר כשלון מלחמת לבנון השנייה. אותם פושעי מלחמה שהוציאו את הצבא למלחמה נמהרת שנכשלה – אלה אשר הפקירו בקור רוח ובכוונה תחילה את תושבי צפון הארץ לקטיושות כדי לקבל תקשורת יותר "מאוזנת" בחו"ל , אלה שכדי ליצור איזון תקשורתי ניסו להראות לעולם כמה אזרחינו מסכנים ולא רק הלבנונים, חוזרים כעת לאותה מדיניות לאור כישלונם לטפל באינתיפאדה הנוכחית, באותם צעירים מיואשים היוצאים לפעולות הקרבה ומחוסלים על ידי כוחות הכיבוש.
    חברי הכנסת הערביים עושים "שירות לאומי" יחיד במינו, באותו פרלמנט דמה המשמר את משטר האפרטהייד של מדינת היהודים. הם נענשים יום יום בתוקפנות, עלבונות, שנאה וניסיונות בלתי פוסקים לדה לגיטימציה שלהם ושלילת זכויות שולחיהם.
    יש צורך דחוף להחליף את מוסד האפרטהייד הזה במוסדות דמוקרטיים המייצגים את כלל האוכלוסיה המורכבת מאזרחים שווים . הפשרה ההיסטורית היחידה האפשרית בין קהילת המתנחלים שהשתלטה על הארץ ובין עם הילידים שהודח ממנה, היא הקמת מדינה חילונית דמוקרטית בכל שטח הארץ , החזרת הפליטים, הפרדת הדת מהמדינה. במילים אחרות מדינה של כל אזרחיה אינה יכולה להיות אלא רפובליקה חילונית דמוקרטית.

    1. דןש

      "עלילת הדם" = לממצאי מבקר המדינה בהקשר לניהול ה"דמים" של המפלגה והיא נחקרת בדיוק כפי שנחקרים כל אנשי הציבור החשודים בפלילים ( ראה לאחרונה ראשת עירית נתניה – המקורבת לשלטון ).
      האשמות מתבררות לאחר ואם מוגש אישום – ע"י בית המשפט. עד מועד זה החשוד זכאי ואין לאף אחד למעט בית המשפט לקבוע שההאשמות הן ההאשמות שווא ( ראה דרעי, קצב, אולמרט ואחרים ). עצם בריחתו של עזמי בשארה מ"אימת" החוק אינה מוסיפה נקודות לזכותו.

    2. דפנה

      בבניין ציון תנוחם !

      1. דפנה

        התגובה הופנתה לאלי אמינוב ולשבתאי לוי.