string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

משורר טבעי שצמח מכל דבר - לזכרו של יחזקאל קדמי

פרסום ראשון למחזור השירים ״חדר מצוקה״ מאת המשורר יחזקאל קדמי, שהלך השבוע לעולמו. יהי זכרו ברוך
יחזקאל קדמי
עוד בנושא

מתוך ההספד של חביבה פדיה, כ״ה באלול התשע״ו:

אפשר להגיד שבכל אדם, בשמו, יש משהו משם האנשים הגדולים שעליהם הוא קרוי, ויחזקאל קרוי על שם הנביא יחזקאל. יחזקאל הנביא שניסה להביע את ייסוריו אמר "אני מופתכם". אני מופתכם – מה זה אומר? שהייסורים שלי הם הסימן של הגורל של עם ישראל. כך התכוון הנביא יחזקאל, שחווה את חורבן המקדש. כך גם יחזקאל קדמי שחווה חורבן עכשווי, חורבן המזרח, וקיבל – וזה לא תענוג לקבל מתנה כזאת – להיות אדם שבגורל הבודד שלו נושא בדידות גדולה יותר, הבדידות של הקולקטיב המזרחי.

אני זוכרת אותך יחזקאל באותם ימים שקראתי את השירה שלך. נרעשתי. לא האמנתי שיש שירה כזאת בעולם. עברתי על כל ה״קדמי״ בספר הטלפונים של ירושלים, אחד-אחד התקשרתי, עד שלבסוף הגעתי למישהו שאמר לי שבאמת הוא אחיו של יחזקאל. הגעת עם אח שלך למכון ון ליר והתרגשתי מאוד להכיר אותך. ההתלהבות שלך, הדיבור שלך, היחודיות שלך, המבט שלך, הכרת הטוב שלא עזבה אותך בגורל הקשה שלך… והיכולת שלך להיות משורר. משורר טבעי שצמח מכל דבר, בין אם זה שירי אורי צבי גרינברג ובין אם זה דפי העיתון.

פעם אחת שאלתי אותך מה פשר השם המוזר של ספרך: "רחלה מזרחית אחות לעמוד העיר". אמרת לי שהיית שומר בשער האוניברסיטה, ומהמקום שלך השקפת וראית שהבחורות האשכנזיות מופיעות במין איזו גאווה טבעית בהליכה שלהן והנערות המזרחיות מופיעות באיזו מין ביישנות, כאילו שהן צל.

הרגישות שלך תחסר לנו מאוד.

יחזקאל קדמי. צילום: כרמן אלמקייס
יחזקאל קדמי, 1951-2016. צילום: כרמן אלמקייס

חֲדַר מְצוּקָה

 

יוֹם יָבוֹא, יוֹם, יָבוֹא יוֹם סַעַר,

יָבוֹא יוֹם סַעַר, יוֹם מִבּוֹא יוֹם יָבוֹא,

מִנִּי יָמִים רַבִּים יָבוֹא הַיּוֹם בְּסַעַר,

מְהַיָּמִים פְּנִימָה הֵַחֶדֶר יָבוֹא הַיּוֹם בְּסַעַר.

בְּאוֹתוֹ יוֹם תִּסְעַר גַּם הַנֶּפֶשׁ, בְּיוֹם הַסַּעַר

וּבַאֲשֶר אֲנִי בָּא – אוֹתוֹ יוֹם סַעַר

לַחֶדֶר אֲנִי בָּא אותו יוֹם בְּסַעַר.

 

הַחֶדֶר חֲדַר הַמְּצוּקָה וּמִשְׁפַּחְתִּי בּוֹ שְׁפוּפָה כַּאֲבֵלִים בְּמוֹשָׁב אַבְלוּתָם

פְּנֵי אָבִי וְאִמִּי, פְּנֵי אַחִי וַאֲחוֹתִי, כִּפְנֵי הַסּוֹבֵל מִשַּׁחַר יוֹמוֹ וְעַד סוֹף עוֹלָמוֹ.

 

פְּנִימָה הַחֶדֶר אֲנִי בְּשַׁחַר יַלְדוּתִי וְעוֹדִי בּוֹכֶה בּוֹ כַּאֲשֶׁר בָּכִיתִי מֵעוֹדִי.

פְּנִימָה הַחֶדֶר אֲנִי עַתָּה בְּבַגְרוּתִי וְעוֹדִי בּוֹכֶה בּוֹ כַּאֲשֶׁר בָּכִיתִי מֵעוֹדִי.

 

תָּמִיד אֲשֶׁר הָלַכְתִּי וְתָמִיד אֲשֶׁר בָּאתִי, פְּנִימָה הַחֶדֶר בּוֹכֶה נִשְׁאַרְתִּי.

אֲנִי פְּנִימָה הַחֶדֶר גַּלְמוּד מַרְאֶה פְּנִימָה, הַחֶדֶר גַּלְמוּד.

 

אוֹר צֵל, עֲלָטַת הָעֲרָפֶל בּוֹ,

חֶשְׁכַת הַחֲשֵׁכָה הַכְּבוּיָה בּוֹ,

אוֹר פְּתִילַת הַמְּנוֹרָה דָּעַך בּוֹ,

לֹבֶן סִיד קִירוֹת כָּהַה בּוֹ,

כָּל הָרָהִיטִים אֲפְלּוּ בּוֹ,

כָּל הַקִּשּׁוּטִים נָפְלוּ בּוֹ,

כָּל הַחַלּוֹנוֹת הֹשְחֲרוּ בּוֹ,

כָּל הַדְּלָתוֹת חָרְקוּ בּוֹ.

 

ב

יוֹם יָבוֹא, יוֹם, יָבוֹא יוֹם סַעַר,

יָבוֹא יוֹם סַעַר, יוֹם מִבּוֹא יוֹם יָבוֹא.

 

יֵש בַּגֶּשֶם סַעֲרַת הַטּוֹב

אֲשֶׁר הָעוֹמֵד בָּאֲוִיר מִנֶּגְדָהּ

גַּם הוּא נִשְׁטָף בָּהּ.

יֵש בַּגֶּשֶם סַעֲרַת הַטּוֹב –

הַחֶדֶר עוֹמֵד בָּהּ

וְאֵינוֹ נִשְׁטָף בָּהּ.

יֵש בַּגֶּשֶם סַעֲרַת הַטּוֹב

אִוְשַׁת הַלַּחְלוּחִית בָּאֲוִיר

הַחֶדֶר חֲלָלוֹ דֹם

כָּל אִוְשָׁה תִּדֹּם

יֵש בַּגֶּשֶם סַעֲרַת הַטּוֹב

יֵשׁ שָׁמַיִם שְׁחֹרִים

תְּכוּלִים

עוֹמְדִים לַנֶּצַח

זַךְ נָשׁוּך בְּזַּךְ

יֵש בַּגֶּשֶם סַעֲרַת הַטּוֹב

יֵשׁ חֶלְקַת שָׁמַיִם

לְבַדָּהּ חָשְׁכָה לַנֶּצַח

הַנְהָרָה לֹא תִפְקֹד בָּהּ

כִּי חֶלְקַת הַחֶדֶר בָּהּ.

 

ג

מִנִּי יָמִים רַבִּים יָבוֹא הַיּוֹם בְּסַעַר

מְהַיָּמִים פְּנִימָה הֵַחֶדֶר יָבוֹא הַיּוֹם בְּסַעַר.

 

שְׁעַת צָהֳרַיִם הִיא הַשָּׁעָה, עִיר וּרְחוֹבוׁתֶיהָ דְּמּוּמִים כְּמֵתִים.

בַּחֶדֶר צֵל וְדִמְמַת מָוֶת כְּמִיָּמִים יָמִימָה, יְמֵי הַחֶדֶר.

צֵל בְּלוֹבֶן סִיד קִירוֹת, שְׁתֵּי מִטּוֹת עוֹמְדוֹת לַקִּירוֹת

אִמִּי וְאָבִי יוֹשְׁבִים בַּמִטּוֹת, וַאֲנִי, בְּנָם, יוֹשֵׁב בַּמִּטּוֹת בֵּינוֹתַם.

 

אֲנִי, בְּנָם, מְלַטֵּף שַׁעַר רֹאשָׁם, רוֹצֶה בְּנָם לְנַחֲמָם עַל יְמֵי עוֹלָמָם.

וְלֹא זָז אֵבֶר בְּגוּפָם עָלֵי מִטּוֹת יָשְׁבָם

כְּאֵין כְּלָל בְּנָם שְׁאֵרִית בְּשָֹרָם הוּא אֲשֶׁר בְּיָדוֹ לוֹטֵף לָהֶם.

 

כְּאִלּוּ לֹא שָׁת, אָדִישׁ גּוּפָם לִבְנָם

כְּאִלּוּ לֹא שָׁת, אָדִישׁ גּוּפָם לִבְנָם

 

אָדִישׁ גּוּפָם, גַּם לִבָּם אָדִישׁ לִבְנָם

אַךְ לְעוֹלָם לֹא אָדִישׁ בִּכְיָם שֶׁל הוֹרִים לִבְנָם.

 

וְרֶגַע עֵינֵיהֶם בּוֹכוֹת, פִּיהֶם מְיַבֵּב וּגְרוֹנָם חָנוּק, בּוֹכִים הֵם אָבִי וְאִמִּי.

וְגַם אֲנִי, בְּנָם, בּוֹכֶה עִמָּם.

וְאֵין נִחוּמִים לְהוֹרִים וְלִבְנָם

בְּזֶה חֶדֶר יְמֵי עוֹלָמָם.

 

ד

בְּאוֹתוֹ יוֹם תִּסְעַר גַּם הַנֶּפֶשׁ, בְּיּוֹם הַסַּעַר

וּבַאֲשֶׁר אֲנִי בָּא – אוֹתוֹ יוֹם סַעַר

לַחֶדֶר אֲנִי בָּא אוֹתוֹ יוֹם בְּסַּעַר.

 

בַּחֶדֶר אָחִי וַאֲחוֹתִי – בָּשָּׂר מִבְּשָׂרִי – שְֹרוּעִים בִּיצוּעָם אַחַי

בְּשָׂרַי.

פְּנֵיהֶם חִוְרוֹת עֵינֵיהֶם פְּקוּחוּת מַרְאָם כְּחַיּוֹת הַשְֹּרוּעוֹת

בְּמַחֲבוֹאָן.

 

חַיּוֹת הַשְֹּרוּעוֹת בְּמַחֲבוֹאָן מַרְאָן לֹא יִיטַב,

אַחַי שְֹרוּעִים בִּיצוּעָם, מַרְאָם לֹא יִיטַב.

 

אֵין זִיו בְּמַחֲבוֹאֵי חַיּוֹת שְׂרוּעוֹת, אֵין זִיו בְּזֶה חֲדַר הַמַּחֲבוֹא.

יוֹדֵעַ אֲנִי חַיּוֹת פְּצוּעוּת פִּצְעֵי דָּם, בּוֹכוֹת הֵן כְּאַחַד הָאָדָם

בְּמַחֲבוֹאָן.

אַחַי הַשְּׂרוּעִים עַל יְצוּעָם, בּוֹכִים הֵם כְּחַיּוֹת בְּמַחֲבוֹאָן.

 

ה

אֲחוֹתִי, אֲנִי וְהַבְּכִי בְּחֶדֶר וְלַיְלָה יִשְׂרְאֵלִי.

נוּגֶה חַדְרִי בַּחֲדָרִים, נוּגֶה לֵילִי בְּעוֹלָמִים.

אֲהַבְתִּיךָ, חַדְרִי, בְּלֵילִי אֲהַבְתִּיךָ, לֵילִי בְּלֵילִי

בְּלֵיל חַדְרִי אֵדַע לֵילִי, מְזוֹר חַדְרִי,

כֹּה לִירִי חַדְרִי, כֹּה לִירִי מִלֵּילִי.

מוּאָר חַדְרִי בַּלַּיִל בְּאוֹר תֹּם יְרֵחִי.

בְּלֵילוֹת חַדְרִי רָצִיתִי שְׁלֵּילִי יִהְיֶה נִצְחִי

אַךְ בְּלֵילוֹת חַדְרִי יָדַעְתִּי סוֹף בָּקְרִי.

יחזקאל קדמי ברק מויאל
יחזקאל קדמי. איור: ברק מויאל

 

כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות