string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

המזרחים ה'טובים' הם לא הבעיה

"די עם זה!", אמרה יו"ר הות"ת פרופ' יפה זילברשץ, כשנשאלה על הפערים בין מזרחים לאשכנזים בהשכלה הגבוהה. אולם לא זו בלבד שהשיעור הנמוך מאוד של מזרחים בסגל האקדמי ובקרב הסטודנטים חי וקיים, אלא שהנתונים על הפערים הגדולים הם כמעט בגדר סוד שמור – ואין מי שייקח עליהם אחריות
יונית נעמן ותמי ריקליס

בראיון שהעניקה יו"ר הות"ת פרופ' יפה זילברשץ לרותם שטרקמן וליאור דטל מדה-מרקר לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית, היא ביטאה קוצר רוח ("די עם זה!") כלפי ניסיון המראיינים לדלות ממנה את התייחסות הות"ת לפערים בין מזרחים לאשכנזים בהשכלה הגבוהה. זילברשץ, פרופסור למשפטים, לשעבר המשנה לנשיא אוניברסיטת בר אילן ודיקנית הפקולטה למשפטים, הצהירה על כוונת הות"ת לתקצב באופן מיוחד אנשי סגל ערבים ובמיוחד נשים ערביות, וטענה שלגבי מזרחים באקדמיה אין נתונים: "הנושא הזה יותר מטושטש," אמרה, ועל שאלת הרוב האשכנזי בסגל ציינה כי "ההגדרה הזאת סטרילית היום".

הפרופ' יהודה שנהב מאוניברסיטת תל אביב מסכים עם זילברשץ בעניין הנתונים. מאז עבודתו של ישראל בלכמן, שחקר בהנחייתו של שנהב את הרכב הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות בשנת 2007, לא נעשה כל מחקר מקיף בנושא. הנתונים שמצא בלכמן בזמנו מעידים על כך שהמזרחים מהווים 8.93% בלבד מכלל הסגל האקדמי. הרוב המכריע של הסגל, כ-73%, מורכב מגברים אשכנזים, בעוד נשים אשכנזיות מהוות כ-17% מהסגל. הייצוג הנמוך ביותר בסגל ניתן למרצים ולמרצות ערבים: בכל האוניברסיטאות נמצאו 34 גברים ערבים וארבע נשים ערביות. יחד הם מהווים פחות מ-1% מהסגל (את שיעור הערבים דווקא המשיכו לבדוק – ראו נתונים מעודכנים יותר במחקר של עמותת סיכוי משנת 2013).

"אין עוד מחקר שעושה את מה שבלכמן עושה," אומר שנהב, "בין היתר כי הדמוגרפיה היא מאוד מאוד מטעה. נורא קשה לזהות מי מזרחי ומי לא. העמימות הזאת משחקת לידיים של מי שאומרים 'הבן שלי התחתן עם מזרחית, אז מה הנכדים שלי?' בלכמן הוא עדיין המילה האחרונה וצריך להגיד שהסוג הזה של איסוף הנתונים והסקת המסקנות הוא אומדן מאוד שמרני של התופעה. בזמן המחקר של בלכמן היו 9% מזרחים בהערכה מופרזת, כי יש הרבה אנשים בתוך האומדן הזה שלא מחשיבים את עצמם מזרחים או שאין להם שום עניין במזרחיות. האומדן הוא מוגזם."

שנהב מדגיש כי המבחין העיקרי הוא לא ארץ המוצא, ושמזרחיות לא נבחנת על פי גנטיקה, אלא פי הפרקטיקה האקדמית, כלומר מזרחי נחשב מי שמסמן את עצמו באקדמיה כבעל עניין במאבק המזרחי ומקדם מחקרים על נושאים מזרחיים. "הגעתי לאוניברסיטה כמי שיודע סטטיסטיקה," אומר שנהב. "אילו הייתי מגיע לאוניברסיטה בשל מה שאני עובד עליו היום, בחיים לא היו מקבלים אותי. עם מזרחים טובים, במובן של צייתנים שלא עושים גלים, אין בעיה. גם כאלה יש מעט נורא בכל מקרה, אבל המזרחים ה'טובים' הם לא בעיה. יש חוקרים מצוינים שנכנסים למערכת ומתקדמים בה יפה מאוד בתנאי שהם מתעלמים מהסוגיות האלה, אבל מי שבא עם נדוניה מזרחית, אין לו סיכוי."

מה להערכתך השתנה מאז המחקר שהתפרסם בשנת 2007?

״האוניברסיטה היא אחד המקומות הכי שמרניים שיש, מה שמתבטא בהרכב הסטודנטים ובהרכב הסגל. יותר מזה, החופש האקדמי – שהוא כמובן דבר מאוד חשוב – משמש גם אצטלה להסתרת יחסי הכוח בתוך פרוצדורות שקשה מאוד לעשות להן רגולציה. ככל שדרגת אי הוודאות בדיסציפלינה יותר גדולה, כך דרגות החופש יותר גדולות, ובתוך זה גם היכולת ליצור אפליה״

צריך לזכור שהאוניברסיטה היא אחד המקומות הכי שמרניים שיש, מה שמתבטא בהרכב הסטודנטים ובהרכב הסגל. יותר מזה, החופש האקדמי – שהוא כמובן דבר מאוד חשוב – משמש גם אצטלה להסתרת יחסי הכוח בתוך פרוצדורות שקשה מאוד לעשות להן רגולציה. ערכנו פעם מחקר שבדק 150 דיסציפלינות וגילה שככל שדרגת אי הוודאות בדיסציפלינה יותר גדולה, כך דרגות החופש יותר גדולות, ובתוך זה גם היכולת ליצור אפליה בין גברים לנשים, בין אשכנזים למזרחים ובין יהודים לערבים. לדוגמא, למורה בבית הספר יותר קשה להפלות תלמיד בחשבון מאשר להפלות תלמיד בחיבור. כשהקריטריונים להערכה יותר עמומים, יותר קל להפלות נשים, מזרחים, ערבים. עוד דוגמא מעניינת בהקשר הזה היא אורך ממוצע של עבודות דוקטורט בתחום. ראיתי פעם עבודת מחקר במתימטיקה בסטנפורד שאורכה היה שמונה עמודים, לעומת זאת בתחומים הומניים יש עבודות דוקטורט שיכולות להגיע ל-700 עמודים. ממוצע המילים בדוקטורט מעיד על הסכמה, כך ככל שמספר המילים יותר גבוה, יש פחות הסכמה על הקודיפיקציה, על ההערכה, כך החופש האקדמי יותר גדול ועם זה האפליה יותר גבוהה.

צריך לשים לב למצבן של הנשים המזרחיות, כי מצבן הכי גרוע – יותר מערבים. כמובן שיש קורלציה חזקה בין מצב כלכלי למזרחיות. אבל המאבק הזה להגדרה של מיהו מזרחי, של סימון ושל ספירת ראשים, צריך להיעשות באופן יותר מתוחכם כך שיכלול כל מיני מורכבויות, כולל סוג העבודה, כלומר – תעודת הזהות המקצועית שלך – שם נעשות האפליות הכי גדולות. המחקר של בלכמן היה סוג של יתד שהיינו חייבים לתקוע, תוך ידיעה שזה אומדן יתר.

יהודה שנהב. צילום: יוסי גורביץ
יהודה שנהב. ״באים הקברניטים של האוניברסיטאות ואומרים: לא היו לנו מועמדות טובות, אז לא קיבלנו״. צילום: יוסי גורביץ

איך לדעתך אפשר לשפר את מדידת הפערים?

המצב כרגע הוא שיש מעין פיצול של תחומי המדידה, שאין ביניהם קשר. יש הפרדה בין מערכת החינוך היסודית, התיכונית, הצבא, האוניברסיטה. בכל מקום המדידה מתחיל מחדש. נגיד בנושא של נשות סגל מזרחיות, שמצבן כאמור הכי חמור, יש הרי כל מיני שלבים בדרך. באים הקברניטים של האוניברסיטאות ואומרים: לא היו לנו מועמדות טובות, אז לא קיבלנו. במחקר של אפליה רואים שאין גרירה של האפקט המצטבר. הכלכלנים אומרים: אנחנו לא מתייחסים לחינוך שקיבלו בפריפריה, רק לשלב שמתחיל אחרי החינוך. מבחינתם ככה המועמדות האלה הגיעו לשוק העבודה והם אומרים אנחנו לא אחראים לרמת החינוך. מחקרים שעוסקים בחינוך אומרים, אנחנו מתייחסים רק ללימודים בתיכון. לא בודקים קורלציות בין מצב כלכלי לאיכות החינוך, בין איכות החינוך היסודי להצלחה בחינוך העל יסודי ובין איכות החינוך העל יסודי להצלחה אקדמית.

מה אתה חושב על כוונת הות"ת לפתוח את שערי האקדמיה לערבים וחרדים, תוך דילוג על אוכלוסיית המזרחים, והאם אתה חושב שיש ממש בטענתה של פרופ' זילברשץ ובטיעונים קיימים אחרים ששיעור המזרחים באקדמיה עולה ושקשה לבדוק את הדברים אמפירית בשל חמקמקותם?

כמו בצבא – כשמודדים קב"א על סמך נתונים כלכליים של מקום מגורים וחדרים בבית – הנתונים המשמשים את משרד החינוך ואת האוניברסיטה הם למעשה נתונים של מעמד ולא נתונים של אתניות, בחלקו מפני שיותר קל למדוד מעמד, ובחלקו משום שהמעמד מטמיע בתוכו ומסתיר את האתניות.

״כמו בצבא – כשמודדים קב"א על סמך נתונים כלכליים של מקום מגורים וחדרים בבית – הנתונים המשמשים את משרד החינוך ואת האוניברסיטה הם למעשה נתונים של מעמד ולא נתונים של אתניות, בחלקו מפני שיותר קל למדוד מעמד, ובחלקו משום שהמעמד מטמיע בתוכו ומסתיר
את האתניות״

באוניברסיטת תל אביב, למשל, אם לוקחים את שיעורי הסטודנטים בתארים גבוהים, בכל זאת עשו משהו נוסח העדפה מתקנת לנשים וערבים. בשנות ה-90 ניהלנו מאבק לגבי ועדות הקבלה לדוקטורט לא הסכימו לאפשר העדפה מתקנת למזרחים – אלא רק לערבים ולנשים. גם אז הם אמרו שאי אפשר למדוד את שיעורי המזרחים באקדמיה.

יש לזכור שקיימת אבחנה בין מכללות פרטיות למכללות ציבוריות. במכללות הפרטיות נכנסו רק המזרחים העשירים ובציבוריות יש יותר מזרחים מאשר באוניברסיטה. מה שקורה בהעדפה מתקנת בדרך כלל, גם עם נשים ושחורים באמריקה, זה שתמיד חוד החנית יהיה האליטה הכלכלית מקרב האוכלוסיות המוחלשות.

מה דעתך על הכוונה של הטכניון להעלות את רף העברית כדי להקשות על סטודנטים ערבים להתקבל?

בשנה שעברה העברתי סדנה בערבית על סוציולוגיה של תרגום. בדרישת הקדם ביקשתי ידיעת ערבית, אז הזמינו אותי להנהלה לברר אם זו לא אפליה נגד יהודים. הם התנו את זה בכך שישתתפו בקורס לפחות חמישה יהודים. בסופו של דבר היו בסדנה ערבים ויוצאי 8200.

תראו, בנצרת מוכרים דירות במחירים שונים לערבים ויהודים. מישהו תמיד משלם את מחיר האפליה, ולכן המדינה צריכה לסבסד את המחיר הזה, זה מה שנקרא העדפה מתקנת. אם אני אומר, למשל, אני לא רוצה לטוס עם אישה טייסת ואני מוכן לשלם עוד 200 דולר כדי שישלמו לטייס, אני משמר באופן פרטי את המצב הזה. מה שהאוניברסיטאות מנסות לעשות עם רף העברית זה להעלות את מחיר האפליה.

פ
יהודה שנהב: "כשניהלנו מאבק לגבי ועדות הקבלה לדוקטורט לא הסכימו לאפשר העדפה מתקנת למזרחים – אלא רק לערבים ולנשים״

״נטולי זהות עדתית״

חוץ משיעור המזרחים והמזרחיות בסגל האקדמי, גם נתוני ההשכלה בקרב הקבוצות השונות מעידים על פערים גדולים בין אשכנזים לבין מזרחים. תלמיד המחקר רמי אבנימלך, שערך עם פרופ' שנהב ועם מייסלון דלאשה ויוני מנדל את הסקר הראשון מסוגו של ידיעת ערבית בקרב יהודים, עסוק בשאלות של ייצוג ושל התפלגויות על פי מוצאים ועדות. אבנימלך בדק בעבודת התזה שלו בנושא ״יהודים ממוצא מעורב״ בהנחיית דר' הדס מנדל, שמוגשת בימים אלו בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, נתונים הכוללים את ארץ הלידה של הסבא והסבתא מכל צד, לגבי בוגרי תואר ראשון ומעלה בישראל במכללות ובאוניברסיטאות.

״אופן איסוף הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינו מקרי –
יש פה אקט פוליטי של ניסיון מלאכותי למחוק זהות עדתית. באופן הבדיקה הזה אי אפשר לראות, למשל, שיש פערים בין קבוצות עדתיות שונות בתחומים שונים, ושהפערים הללו משתמרים״

הסקר עליו התבסס אבנימלך הינו הסקר החברתי האירופי (ESS) אשר נערך בשנת 2015 באמצעות מכון ב.י. ולוסיל כהן באוניברסיטת תל אביב. מספר המרואיינים בו הוא 2,452 – מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל מגילאי 18 ומעלה. ניתן לראות הבדל מובהק בין הקבוצות האתניות השונות בישראל, כאשר בראש הפירמידה ניצבות נשים אשכנזיות ובתחתיתה – גברים ונשים מזרחים ונשים ערביות:

בעלי תואר אקדמי בקבוצות השונות (אחוז בעלי ההשכלה מכלל הקבוצה האתנית)

נשים אשכנזיות – 48 אחוז
גברים אשכנזים – 41 אחוז
נשים יהודיות מעורבות – 35 אחוז
גברים יהודים מעורבים – 25 אחוז
גברים ערבים – 23 אחוז
גברים מזרחים – 17 אחוז
נשים ערביות – 17 אחוז
נשים מזרחיות – 17 אחוז

ילדים מזרחים
בתחתית הפירמידה (צילומסך מהתוכנית ״השד העדתי״ של אמנון לוי)

״הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עוסקת בשאלות של מוצא באופן חלקי וחסר ביותר״, אומר אבנימלך. ״הנתונים שהם אוספים הם על מקום הלידה של המרואיין עצמו ושל ההוריו, ולגבי למעלה מ-70 אחוז מהישראלים אינפורמציה זו אינה מספקת על מנת לקבוע את הזהות העדתית. נניח, אם את עצמך נולדת בישראל, הורה אחד שלך בישראל והורה שני במרוקו – מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אי אפשר לקבוע את המוצא שלך, כלומר את ״נטולת זהות עדתית״. הבחירה באיסוף נתונים מסוג זה אינה מקרית בעיני – יש פה אקט פוליטי של ניסיון מלאכותי למחוק זהות עדתית. באופן הבדיקה הזה אי אפשר לראות, למשל, שיש פערים בין קבוצות עדתיות שונות בתחומים שונים, ושהפערים הללו משתמרים״.

איך הגעת לעסוק בנושא?

״כל הנושא העדתי מעסיק אותי וקרוב ללבי. הילדים שלי מעורבים, אז אני צריך לדעת לאן הם הולכים. במקור רציתי לעסוק באופן בו נוצרת זהות בקרב המעורבים, כאשר כפי שגילתה טליה שגיב בעבודת המחקר שלה – הם בוחרים באופן מובהק צד. והנה, פעם בארוחת צהריים אצלנו בבית, אחד הילדים שם ברקע שיר של מאור אדרי והשני סיפר שהוא הולך ללמוד רוסית. שני כיוונים שונים לגמרי״.

כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. סמולן

    בשורות מעניינות, שכן שנהב טוען שהאקדמיה לא מפלה את מה שהוא מכנה "מזרחים טובים". ובכן, אולי אין אפליה, אבל יש פחות מדי מזרחים טובים. האם יתכן ששנהב טועה?

    1. יונית נעמן

      הוא לא טוען שאין אפליה, יש אפליה – כי כאמור החסמים שמונעים הגעת מזרחים לאוניברסיטאות הם רבים והקשר ביניהם לא נמדד ולא מכומת. אם כבר מצליח מזרחי לעבור את כל מסלול המכשולים, ההסללות ומה לא ולהגיע לאקדמיה, יש לו יותר סיכוי להתקדם אם הוא מזרחי שלא כותב על מזרחים ומזרחיות ואם הוא לא אישה מזרחית ואם הוא עוסק בתחומים שיותר קשה להפלות בהם.

      1. סמולן

        אני מבין מה את אומרת, אבל כמדומני שאפשר להבחין בין הטענות על היעדר המחקר – שכנראה נכונות – ובין הרגע שבו שנהב משיח לפי תומו כמומחה לא קטן לאקדמיה, שבה הוא חי ופועל עשרות שנים. נכון, אין מחקר מספיק. אבל נראה שהוא מאמין שיש לו השערת מחקר. הנה:

        "עם מזרחים טובים, במובן של צייתנים שלא עושים גלים, אין בעיה. גם כאלה יש מעט נורא בכל מקרה, אבל המזרחים ה'טובים' הם לא בעיה. יש חוקרים מצוינים שנכנסים למערכת ומתקדמים בה יפה מאוד בתנאי שהם מתעלמים מהסוגיות האלה".

        1. סמולן

          המשכון. היות ונטען במפורש שגם המזרחים הטובים המ"ט – מעטים מאד, וגם שהמערכת *לא* מפלה אותם כלל, נראה ששנהב טוען שמקור מספרם המצומצם של המ"ט-ים הוא במשהו לא-אפלייתי, ולכל הפחות לא אפלייה אקדמית. נדמה שהקבוצה הזו מעניינת במיוחד, גם כמעין ביקורת, אבל גם היות ונראה שהם עשויים לייצג מזרחים הנמצאים מעבר לאטפק האקטיביזם האנטי ציוני, כלומר הרוב הגדול.

  2. רחמן חיים

    לא צריך לעשות סטטיסטיקות מורכבות, רק לעשות רשימה של שמות המשפחה של חברי הסגל ולחלק אותם לפי המוצא העדתי שלהם – וכך אפשר לראות שהאוניברסיטאות בישראל הן הגופים הציבוריים הכי גזענים בשטעטל של ישראל. פרופ/ח' רחמן חיים – הטכניון

  3. איציק

    "מזרחי" שרוצה להצליח ברמה האקדמית לעולם לא יקבל שיקוף אמיתי של יכולותיו במעצמת תורת הגזע.

  4. שקד

    לא נותנים קבא לפי מספר חדרים בבית או לפי מקום מגורים.

    זה נכון שיש קורלציה בין הדברים, אבל יש גם קורלציה בין ציוני בגרות למקום מגורים, ואף אחד לא יחשוב להאשים את משרד החינוך בהענקת ציונים שונה למרכז ופריפריה.

  5. מאיר עמור

    שם אומלל לכתבה – למרות ההתחכמות

    יש שני סוגים של בעיות עם מזרחים ״טובים״.

    בעיה ראשונה היא שהם והן תמיד מגיעים/ת באיחור למסיבת המודעות והפעולה הפוליטית. זאת אומרת, הם והן מגיעים/ת רק לאחר שהאינטרס האישי שלהם עבר ללא פגע את סלקצית האשכנזיות. אז הם/ן רוצים/ת שכולם יקשיבו להם. רק להם/ן.

    בעיה שניה היא ש״המזרחים ה״טובים הם לא הבעיה״ היא הגדרה אשכנזית של מציאות פוליטית של דיכוי חברתי. לא רק שמזרחים/ת ״טובים/ת״ הם אזרחים/ת גרועים/ת. יותר מכך, אין בעיה של ועם מזרחים.

    בהחלט יש בעיה עם הגמוניה אשכנזית חמסנית ורודנית. זוהי הגמוניה חומסת, שודדת ואונסת את משאבי החברה הישראלית.

    זוהי הגמוניה כלכלית, פוליטית ותרבותית אשר רודה בישראלים באמצעות הפצת שקרים חברתיים, עירעור הביטחון העצמי והשרשת ההתנצלות והפיקפוק העצמי אצל כל מי שהוא לא חלק מהגמונית השלטון.

    אשכנזיות חמסנית ורודנית היא בעיה אזרחית-פוליטית מספר אחת בישראל. שאר ״הבעיות״ הן בסך הכל, הארות תחתית.

    1. תמי ריקליס

      יכול להיות שזו לא הכותרת הכי מדויקת, אבל עדיף להתייחס לתוכן הכתבה ולא רק לכותרת – כי לא נראה לי שאנחנו בוויכוח

      1. סמולן

        זו לא הכותרת. שנהב טוען, במשתמע, שיש מסאחיות אותנטית שאינה אנטי ציונית. ובנוסף, שכל מסלול פרט לאנטי ציונות מזרחית הוא מסלול לא אפלייתי באקדמיה. ומכאן – עוד משתמע – שהמספרים הנמוכים של חברי סגל מזרחים ציונים (או א"צ בפרופיל נמוך) נובעים ממשהו שאינו אפליה. כל אחת מהטענות היא התקפה רבתי על מפעל החיים השנהבי. ביחד, מדובר בהחלפת אישיות.

        ובקיצור,הטענות הללו לא הכי אמינות בעיני (לצערי), אבל הן כל כך מפתיעות פה.

        1. ג. אביבי

          "הגיון" סמולני.
          שנהב לא טוען שכל מסלול פרט ל"אנטי ציונות מזרחית" לא נתקל באפליה באקדמיה. מה שמשתמע מהסקר אותו ערך הוא שגם בנושאים ה"לא אנטי ציוניים מזרחים" המזרחים מופלים לרעה. אתה כרגיל לוקה בהבנת הנקרא. לכן מה שלא אמין כאן היא הטענה (בסאב טקסט) שאתה מסוגל להבין מאמר כגון זה.
          לגבי אמירתך: "היות ונטען במפורש שגם המזרחים הטובים המ"ט – מעטים מאד, וגם שהמערכת *לא* מפלה אותם כלל, נראה ששנהב טוען שמקור מספרם המצומצם של המ"ט-ים הוא במשהו לא-אפלייתי, ולכל הפחות לא אפלייה אקדמית. נדמה שהקבוצה הזו מעניינת במיוחד, גם כמעין ביקורת, אבל גם היות ונראה שהם עשויים לייצג מזרחים הנמצאים מעבר לאופק האקטיביזם האנטי ציוני, כלומר הרוב הגדול." –
          ראשית לא נטען ש"המזרחים הטובים" (לשיטתם של גזעני אשכנז) לא מופלים, אלא שלמזרחי שמצהיר על עמדתו כנגד הגזענות הציונית הממוסדת במחוזות האקדמיה הישראלית, סיכויי הקידום וההישרדות נמוכים שבעתיים עד בלתי קיימים. אם יש כל כך מעט כאלה ("מזרחים טובים") בסגל האקדמי, למרות שרוב המזרחים בציבור כולל הסטודנטים הם ציונים, אפשר להבין מזה שאפליית המזרחים לא פוסחת גם על"המזרחים הטובים" (לממסד האשכנזי הגזעני ולסמולנים). מסקנה הפוכה משלך.

          כרגיל הגיון וסמולן הם כמו שני קווים מקבילים.

          1. סמולן

            כדי לחדד: אני לא מסכים עם המסקנות של שנהב, ולכן כתבתי שהן לא אמינות בעיני. מה שהיה נראה לי מוזר, אני כותב שוב, היא עצם האמירה שלהן, פרסומן פה בהעוקץ, והשימוש בקטע הזה בדיוק ככותרת לפרסום.

            אבל, לצערי, אני כן חושב שיש בעיה בקידום של מזרחים באקדמיה בארץ, כולל מזרחים ציונים שהם הרוב הגדול. ברור שהחברה כולה מפסידה מזה, ברור שצריך לשנות, ברור שהשינוי צריך להיות קצת רדיקלי אבל לא מאד, וברור שהוא לא קורה, או קורה לאט מדי.

  6. אור ארנסא

    "נניח, אם את עצמך נולדת בישראל, הורה אחד שלך בישראל והורה שני במרוקו – מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אי אפשר לקבוע את המוצא שלך, כלומר את ״נטולת זהות עדתית״ – הרי מתוכם יש רבים כמוני שכן מגדירים עצמם מזרחים וכן היו באקדמיה, אך כאמור אינם נספרים, וע"כ מורידים את הנתונים שמציגים תמונה עגומה יותר ממה שיש במציאות, לא? לפחות כך אני מקווה.

  7. זיו

    ידידי אביבי, שאפו שאתה בכלל מנסה להבין את הברברת הנפתלת של הסמולן. ולעניננו, בתואר הראשון יש באוניברסיטאות בישראל הרבה מאז מזרחים. בודדים מהם (כמו בודדים מהאשכנזים) הם אנטי ציונים, או אפילו ביקורתיים כלפי הציונות (לא רק בהקשר של אפליית המזרחים). רובם העצום הם מה ששנהב מכנה ״מזרחים טובים״. ובכל זאת, לתארים המתקדמים מגיעים מעט מאד מזרחים. נכון, שכלפי המזרחים הביקורתיים האפליה קשה יותר, אבל גם המזרחים ״הטובים״ ניצבים בפני מחסומים שמקשים עליהם מאד את ההתקדמות. זה מאד פשוט וחבל בכלל להתעכב על ההתפתלויות של הסמולן (והסמול בכלל), שאינם אלא ספינים של הסמול האשכנזי הנאור בעיני עצמו בלבד.

    1. זיו

      ועוד משהו לאביבי. חשוב לבוא חשבון עם האשכנזים על הגזענות שלהם. אבל חשוב גם לציין את חלקם של מזרחים בעלי כח שמסתפחים לציונות האשכנזית כנגד המזרחים. את רון חכלילי, הביקורתי והמוכשר, העיפו מהתכנית עם מרגול. מסתבר, שמרגול היתה שותפה לסיפור הזה, ורגב ״הפנתרה״, שלא מחמיצה שום הזדמנות להגיב את עצמה לדעת בכל עניין, שותקת. גם חכלילי עצמו בראיון היום בידיעות מסרב לדבר על זה, וזה חבל מאד. לעולם לא נגיע לשום מקום אם לא נחשוף גם את אלה המזרחים, שמדברים גבוהה גבוהה נגד ״האיליטות״ ונגד ״הגרבוזים והקוטלרים״ אבל בפועל משתפים איתם פעולה כנגד המזרחים הביקורתיים ובכך מנציחים למעשה את שליטת הציונות האשכנזית.

      1. ג. אביבי

        זיו יקר,
        אנו מסכימים על הברברת הסמולנית. הבעיה אתו מתחילה בכך שהוא לא מבין מה הוא רוצה להביע, מעבר לאנטי מזרחיות שלו.
        לאותם מזרחים בעלי כוח שמסתפחים לציונות האנטי-מזרחית היו תואמים בשנות ה30 וה40 באירופה. הנאצים כינו אותם אידיוטים שימושיים. כך, גם מרגול וגם אותם מזרחים שמספרים ש"אין אפליות וכו'" הם אידיוטים שימושיים לשיטתם של מחוללי הגזענות הלבנה כאן. תמיד יהיו "גיבורים/ות" כמו מרגול, שלא שוכחים את תפקידם האמיתי – בתוך השיח בגנות האליטה הלבנה הם יצליפו באינטלקטואלים מזרחים ויקראו אותם לסדר בנוסח "לא מתאים לי עודף עדתיות". הם יקבלו את השכר שלהם מהממסד הלבן (כגון הקלות בכתב האישום נגד מרגול ובעונשה) ומכאן המוטיבציה שלהם לציית לסדר הלבן.
        לגבי רגב, לדעתי (עד שלא אתבדה), ברגע שהבוס הלבן רק ירמוז לה ש"מזרחים זה passe" (אם למשל הוא יחשוב שזה לא יעזור לו בבחירות הבאות) היא תמהר לרקוד לצלילי הגרבז'-קמיעות והקוטלר-גבב, תגנה את כחלילי ואת חסן ותשתלח ככל יכולתה בערבים ובמהגרי העבודה השחורים.
        מסכים אתך שיש לחשוף את העסקנים המזרחים המדברים נגד האליטות אך משתפים פעולה עם דיכוי המזרחים, הפלסטינים והאתיופים. לא פחות חשוב לחשוף את השיטה ואת האינטרסים שלהם.

  8. מנדרינה

    גם היום יש הגירת יהודים מקהילות עתיקות בארצות ערב, שבקושי נשארו יהודים שם. זאת הגירה מתמשכת, וזה לא בגלל מלחמה אלא בגלל ניכור מתמשך מהשילטונות ומהחברה הערבית שסביבם. הם מהגרים למערב, לקנדה למשל. בישראל, בגלל כל הבעיות מהשכנים, היהודים היו צריכים לשמור על עליונות מסויימת, גם מדעית, גם צבאית, גם תרבותית, כדי להציג לעולם השיגים ופרסים ע"פ סטנדרטים שנקבעו עי המערב. דהיינו, יש מי "ששולט" גם על האשכנזים. יש מי שמכתיב מה נכון ומה מוסרי ומה יפה ומה חכם, ולמרות שאנחנו קוראים על כך בעברית, הרי שהרבה פעמים מדובר בתרגום סטנדרטים של המערב. הספרות שעליה מסתמכים באוניברסיטאות היא ספרות באנגלית, הניואנסים וההקשרים משתרבבים גם לתוך השיח באוניברסיטה, ומי שקל לו יותר להתמודד עם זה, נחשב גם למוצלח יותר. נוצרה הגמוניה של מי יש לו יותר זיקה למערב ומי יכול ללמד אחרים לחשוב מיתוך הזיקה הזו. מי יכול לעזור לסטודנט להוסיף מישלו של הטקסט שקרא באנגלית, ומי קובע שזה הדבר הנכון להוסיף, ואחכ מי קובע שהדוקטורט\סמינריון\עבודה אקדמית מצויינת, ראויה לפרסום, והיכן.
    אף אחד לא קבע שבגלל שלמישהו יש סבתא דוברת ערבית, יש לו פחות יכולת ללמוד אנגלית מאשר מי שיש לו סבתא דוברת רוסית, והמרצה אולי לא מבין את ההקשרים וההוספות של מי שהוא ספרדי כמו את ההבנות של מי שהוא רוסי, או שסבתו דוברת פולנית או גרמנית. זה עניין של לסמוך על המרצה , לא רק על מה שהוא מייצג מבחינה תרבותית אישית, אלא שינחה את הסטודנט עפ המטרות של המוסד האקדמי שבו הוא עובד. כמו שכתבתי, בדרכ פני המוסדות הם לכיוון מערב, לא רק למאפיין אותנו בארצינו. המרצים אינם מהווים חסם לסטודנטים ממוצא ספרדי מלהשמיע דברים בעלי ערך מדעי ברמה מקומית או בינלאומית, שאחרת הם חוטאים לתפקידם. בכל מקרה, בדרכ, על מנת לפרק הגמוניה, צריך שיהיו סיבות הקשורות למטרות מחוץ להגמוניה הזו. יתכן שצריך לחשוב במה יש עליונות "טיבעית" לסטודנטים ולמרצים ממוצא ספרדי, ולחשוב איך העליונות הזו תשרת את הציבור בישראל ואולי העולם גם. סהכ אנחנו גרים בסביבה ערבית, יתכן שמי שיש לו סבתא דוברת ערבית קל לו יותר בדברים מסויימים שהיה רצוי שיפתח במקום שיתביש בהם.