string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }
  • שבזי
    חידת שבזי
    סרטה של ישראלה שאער-מעודד מפרק את הדימוי של ר׳ שבזי
  • פלמנקו
    רוקדים לבנקאים
    על מאבקן הסוחף של מוזיקת וריקוד הפלמנקו בדרום ספרד

איך אפשר לחשוב על יפו בלי המואזין

הקריאות לתפילה וצלילי פעמוני הכנסיות אינם אקטים פוליטיים, כי אם חלק אינטגרלי מזהותנו ומזהות ערינו. ״חוק המואזין״ שמלווה בסיסמאות שקריות על ״איכות חיים״ יהודית בלבד מוביל אותנו צעד נוסף לקראת הטרנספר של ערביי ישראל
עבד אבו שחאדה

פעיל בל״ד וסטודנט לתואר שני במדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים

כמיטב המסורת של הימין הישראלי, גם השנה הגיעו צלילי המואזין לכנסת. בפעם שעברה היתה זו ח"כ לשעבר אנסטסיה מיכאלי מישראל ביתנו, והפעם זה ח"כ מוטי יוגב מהבית היהודי אשר מתחילת הקדנציה הנוכחית פועל לקדם את ״חוק המואזין״. ההצעה האחרונה אושרה שלשום בוועדת השרים בנוסח בוטה ומסוכן שלא מותיר שום מקום לדמיון: "…בבתי תפילה ייאסר השימוש במערכות כריזה על מנת לקרוא למתפללים או על מנת להעביר מסרים דתיים או לאומיים ולעתים אף דברי הסתה". יוגב הוא אותו חבר כנסת שכל כך דואג לאינטרס הציבורי, עד שהציע זה מכבר לעלות על בג”ץ עם כף של D9 – כי מדוע שאזרחים יזדקקו להגנה מפני עריצות שלטונית כאשר הבית היהודי בשלטון?

ציניות בצד, פעמים רבות שמענו את דבריהם של חברי הכנסת מהבית היהודי ונדהמנו מרמת הבורות והאכזריות שמאפיינת את המפלגה: מבצלאל סמוטריץ׳, שלא מאמין שיש ערבי אחד שעבר פסיכומטרי, ועד יושב ראש המפלגה, שר החינוך נפתלי בנט, שמתגאה בהרג ערבים בקריירה הצבאית שלו. אולם למרות הקלות בהצבעה האוטומטית על אטימותו של הימין הישראלי בכללותו, ״חוק המואזין״ כלל לא היה מוצע לשרים אלמלא היה זוכה להסכמה ציבורית רחבה, כחלק מניסיונה המתמשך של החברה הישראלית היהודית לעצב את המרחב הציבורי בזהותה ובדמותה, או כמו שאומר יוגב – למען ״איכות חייהם של אזרחי המדינה״ (למרות שבתור איש צבא, הוא בוודאי מודע לכך שיהיו מחאות גורפות מצפון עד דרום כנגד חוק זה, כאלה שיפגעו ב״איכות החיים״ של הציבור). כך שהמניע העיקרי לחוק מסוג זה הוא תחושת עליונות של אזרחי המדינה היהודים, שהסממנים הדתיים היחידים שמקובלים עליהם הם אלו של הדת היהודית.

מה שמדהים את החברה הערבית בנוגע לכל השיח הזה, הוא לא העובדה שלא עלה בדעתנו שמישהו יעשה זאת, אלא שהעניין זר לנו לחלוטין: בקונטקסט היפואי, בשכונות הערביות נוזהא, עג׳מי, ג׳בלייה, מתקיים מרקם חברתי ערבי הכולל גם נוצרים וגם מוסלמים, ואף פעם לא עלה בדעתנו לחשוב על יפו בלי המואזין או בלי צלילי הפעמונים של הכנסיות, על אחת כמה וכמה להשתיק כליל פולחן דתי של קבוצה אחרת. בתודעה הערבית, הקריאות לתפילה וצלילי פעמוני הכנסיות אינם אקטים פוליטיים ולא נתפסים ככאלה, כי אם חלק אינטגרלי מזהותנו ומזהות ערינו.

עם כניסתם של יהודים ממעמד גבוה לשכונות הערביות, כמו אנדרומדה למשל, נדהמנו לגלות שהתושבים החדשים החולפים ליד המסגדים והכנסיות ומפזרים במתק שפתיים סיסמאות והטפות לדו-קיום ולרב-תרבותיות, מלאים במקביל בתלונות כנגד מקומות התפילה, תוך התעלמות מוחלטת מרגשותיהם הדתיים והתרבותיים של הוותיקים

הפעם הראשונה שהדבר בכלל עלה לסדר היום, היה עם כניסתם של יהודים ממעמד גבוה לשכונות הערביות, כמו אנדרומדה, למשל, או-אז נדהמנו לגלות שהתושבים החדשים החולפים ליד המסגדים והכנסיות ומפזרים במתק שפתיים סיסמאות והטפות לדו-קיום ולרב-תרבותיות, מלאים במקביל בתלונות כנגד מקומות התפילה, תוך התעלמות מוחלטת מרגשותיהם הדתיים והתרבותיים של התושבים הוותיקים. את הג׳נטריפיקציה של השכונות הערביות רואים היהודים האלה בתור אקט חיובי, מבלי להבין את הפולשנות שבו.

המבט הכובש הזה ניצב בבסיס התנהלותה של החברה הישראלית. אנחנו יכולים לכתוב מאמרים וספרים המספקים הצדקות דתיות ותרבותיות אודות המואזין – אך באוזני הכובשים הדברים יתפרשו תמיד כאקטים של התקוממות. הם ישמעו את המואזין ויאמינו בכל לבם שהוא מדבר נגדם בשפה הזרה שחונכו לשנוא. לחיילים מביניהם זה יזכיר את ימי שירותם בשטחים, והם לא יסכינו עם הדיסונאנס, ובצדק, כי עולמם מתחלק בין כובש לנכבש והפלסטינים בישראל מפירים היגיון זה. בפועל, התנהגות זו המתורגמת ל״חוק המואזין״ נועדה להכריח אותנו לשנות את מנהגינו על מנת שלהם יהיה יותר נוח פיזית ונפשית בהגדרת המרחב הציבורי שלהם. אם בעבר טענתי שהתנהלות מסוג זה מעידה על עומק הג׳נטריפיקציה, כעט אני מבין שזה הרבה יותר חמור מכך; מדובר בעוד צעד ליצירת האווירה החברתית לכיוון טרנספר של החברה הערבית.

אם כך, אינני מקבל את הטענה שמי שמוביל את המהלך הוא הימין הישראלי. זהו קונסנזוס ישראלי, בו אנו עדים לשיתוף פעולה בין ימין ושמאל, כאשר שני הצדדים מונעים ממניעים גזעניים שמסווים בסיסמאות על "איכות חיים". במקרה ש״חוק המואזין״ יעבור, נהיה עדים לתרחיש בו ידרכו השוטרים הראשונים על ריצפת מסגד על מנת לפרק את מערכות הכריזה במקום. זוהי פגיעה שתגרור תגובות חריפות ולא צפויות, עידן חדש ביחסיהם של הערבים והיהודים. הייתי מעוניין לסיים עם משפט אופטימי, למשל שאני לא מאמין שחברי הכנסת הישראלים עד כדי כך טיפשים בכדי להצביע בעד חוק זה – אבל עם בחירת טרמפ לנשיא ארה"ב למדתי שהכל אפשרי.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. טל בר

    המואזינים הם מפגע סביבתי ולא רק בערים ובשכונות ערביות, כי הקול נישא למרחוק מאוד. יש גם ערבים רבים שסובלים מהבעיה, חלקם מפחדים להתלונן. אז די להכשיר כל שרץ בשם הדו קיום, מותר לדרוש גם מערבים לכבד את רשות הכלל.

  2. יוסי

    קול המואזין זה על הכיפאק, אבל האם אפשר בכל זאת להגביל את הדציבלים?

    קשה להכחיש שהמסגדים, כמו טנקי המצוות של חב"ד ואולמי החתונות, מגזימים לא פעם עם הווליום. היה נחמד אילו במקום חוק היו בעלי המגאפונים, באשר הם, מגבילים את עצמם לרמה סבירה סתם מתוך התחשבות בסביבה.


    גילוי נאות: אני די אוהב לשמוע את סלסולי המואזין. זה בהחלט מוסיף לקסם של יפו וירושלים ועוד מקומות. הבעיה היחידה שלי עם זה היא הווליום שהולך ומתגבר עם השנים והשדרוגים במערכות הכריזה. האם זה הופך אותי לגזען בעיניך?

    1. עירית חכים

      מסכימה איתך לחלוטין.
      גם אני אוהבת להקשיב לקריאת המואזין, אבל מאז הכריזה היא בדציבלים כלכך גבוהים זה ממש בלתי ניסבל.
      אגב, כך גם באזני חברים ערבים שלי.

      החוק עצמו נשמע גזעני .
      מקווה שהפיתרון יהיה נאות.

  3. אלון לקח

    מר אבו שחאדה מציין במאמר את כניסתם של "יהודים ממעמד גבוה" לשכונות הערביות ביפו. הוא טועה. אין בישראל "יהודים ממעמד גבוה". כוונתו ליהודים אמידים, עשירים, מיליונרים, מולטי-מיליונרים, אך חשבון בנק תפוח או נכסים מרבובים אינם מקנים לבעליהם השתייכות למעמד גבוה. למען האמת, חלק ניכר מהעשירים הללו משתייכים למעמד נחות של גזלנים, נוכלים, מעלימי מס, וסתם עבריינים. האם הפושע אהוד אולמרט משתייך ל"מעמד גבוה"? (רמז: לא). האם קומבינטורים כמו נוחי דנקנר (בדרך לכלא) נמנים עם המעמד הגבוה? פחחחח. אם כבר, מדענים ואנשי רוח כמו פרופסור עדה יונת, פרופסור זאב שטרנהל, ואשת המופת אילנה המרמן — הם-הם המעמד הגבוה האמיתי.

  4. מתי

    לאף אחד אין בעיה עם המואזין
    הבעיה עם מערכת הכריזה
    קשה לי להאמין שמחמד ציווה על שימוש במערכות כריזה
    המואזין אמור חהשתמש בקולו הוא

  5. דןש

    אם המוסלמים ואחרים היו מקפידים על "חוק הרעש" – חוק המגביל את שעות ה"רעש" ואת עוצמתו בדציבלים, לא היה מקום לחוק מיוחד.
    גם ככה אין צורך בחוק מיוחד – חייבים פשוט לתגבר את האכיפה.

  6. ליכודניק

    "בתודעה הערבית, הקריאות לתפילה וצלילי פעמוני הכנסיות אינם אקטים פוליטיים ולא נתפסים ככאלה, כי אם חלק אינטגרלי מזהותנו ומזהות ערינו."

    דומני שהקופטים במצריים והנוצרים בבית-לחם יחלקו על כך.