string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }
  • bds
    ברוגז לעולמים
    מורה נבוכים לטענות יהודים ותאומיהם הסיאמיים כלפי הבד"ס
  • מירירגב
    סרט רע
    כשמירי רגב החליטה להלאים את הקולנוע בשם המזרחיוּת

יתומיו של הטוטם הקומוניסטי

תמיכת חד"ש ברודן הסורי מעידה על הסירוב להתפכח מאוטופיה שגבתה יותר חיי אדם מאשר הצילה נפשות. פשעי מלחמה לא מזיזים להם, גם לא טיהור אתני – קורבנות ההתעמרות הישראלית סבורים שקורבנותם מעניקה להם רישיון לצדד בפשעים נגד האנושות
מרזוק אלחלבימרזוק אלחלבי

משפטן, יועץ אסטרטגי, עיתונאי וסופר בעל טור קבוע בעיתון "אלחיאת"

תמיד הפצרתי בחבריי היהודים אשר ביקורתיים כלפי ממשלות ישראל והציונות: אנא מכם, חברינו היהודים, אל תעשו לנו – הפלסטינים בישראל – הנחות ואל תוותרו לנו בענייני מוסר, ערכים ודרך ארץ. אלא שתמיד היצר הפטרוני ניצח את תחנוניי. ואנו, מצדנו, אמרנו בסתר לבנו "יתומים אשרינו", והמשכנו לשיר אחוזי תזזית "אחווה יהודית ערבית" ולדרוש דמוקרטיה מהותית ולעתור לבג"צ מדי יום חמישי כיאה לאנשים זקופי קומה. אך בסתר ובגלוי לא הצטיינו במחויבות לאותם ערכים שבשמם ולמענם נאבקנו.

לפעמים, למשל, גילינו חוסר רגישות כלפי הדמוקרטיה כפרקטיקה ולא רק כפרפראזה חלולה, ולא לחיי אדם וקדושתם. גם בנו דבק כשד אותו דפוס נואל לפיו המטרה מקדשת את האמצעים. הגדילו לעשות הקומוניסטים הערבים שגילו עד התייתמותם מבריה"מ גישה נציונליסטית, סולידריות ואהבת עמים ללא הבדל לאום, גזע ומין. ואני, כשאר חבריי במפלגה בזמנו, הייתי מודע למאבקם של תנועות השחרור הלאומי ברחבי תבל, מספר באוזני אבי המנוח והספקן את סיפורם של עמים מדוכאים המשוועים לחירות ועצמאות. ידעתי בעל פה שמות של מנהיגים מהפכניים, פוליטיים וצבאיים, ופיארתי את חדר הסטודנט שלי בדיוקנאות שלהם. כך "תרבתו" אותנו בזמנו והכינו את הדור הצעיר לבאות.

מאז, הרבה דיוקנאות נתלשו ונתלו במקומם דיוקנאות של מנהיגים מנוגדים בתכלית הניגוד למנהיגי אותה התקופה, הו צ'י מין, צ'ה גווארה, לומומבה, מנדלה ועוד. לפי השיח בפיהם של מנהיגי המפלגה כעת, לא מן הנמנע, למשל, למצוא בחדרי בני ובנות המפלגה את הקצב מדמשק, אסד הבן ואולי גם האב, את חמינאי והמצביא סולימאני, את פוטין הדיקטטור ואת נסראללה המטיל אימה על לבנון כולה. איך אחרת ניתן להבין את תמיכתם הנלהבת עד איבוד הדעת בפשעים הנוראיים של אסד ובני בריתו בעם הסורי? איך ניתן להסביר את שמחתם לאיד לאור מעשי המשטר הרודני ובני בריתו בחאלב ובערי סוריה המתנגדות למשטר?

בימים אלה ניטשת מערכה רבתי סביב עמדת הקומוניסטים הערבים בישראל בשאלה הסורית. שאלה זו, שפרצה לתודעה עם פרוץ האביב הערבי, האירה גם את המשבר של המפלגה הקומוניסטית בישראל – במיוחד באגף הערבי שלה. מנהיגיה ודובריה גמגמו תחילה לאור ההתקוממות האזרחית בסוריה, אם כי שמחו וכתבו שירים הלל לזו שבמצרים ובתוניסיה. בהזדמנות הראשונה, עת שהמתקוממים פנו להגנה עצמית מזויינת, הקומוניסטים נתנו דרור למשאלת לבם והחלו מגינים בחירוף נפש על משטרו של הקצב מדמשק בתואנות שונות.

בכירי חד"ש בהפגנה, צילום: עמוד הפייסבוק של חד"ש
בכירי חד"ש בהפגנה (צילום: עמוד הפייסבוק של חד"ש)

הם הצדיקו את עמדתם בשלל טיעונים ילדותיים או שקריים לחלוטין. למשל, צידדו באסד כי ערב הסעודית וקטאר צידדו במורדים, וסייעו בכסף ובנשק ובהסברה ובגיוס שכירי חרב לשורות המורדים. בהקשר זה, טענו לאחר מכן כי המורדים הם לא יותר מאשר תנועות ווהאביות סלפסטיות וכי אסד עדיף עליהם פי אלף. כשהמדינה האסלאמית (דאעש) נכנסה לפעולה בשטח סוריה, אנשי המפלגה הקומוניסטית בישראל יצאו מגדרם וחגגו את ניצחונם התודעתי: "אמרנו לכם", הטיחו במבקריהם! הם טענו גם כי המרד העממי בסוריה הוא לא יותר מקונספירציה אמריקאית–סעודית-תורכית עולמית נגד סוריה כמדינה ועל כן צריך לעמוד איתן לצד המשטר.

לאנשי המפלגה, קומיסרים כחיילים, לא הפריעו העובדות היבשות שהתגלמו במרחב ובזמן הסורי. ניסינו לשכנעם שהמרד בסוריה הוא בדיוק חזרה על המרד העממי בתוניסיה ובמצרים וחלק מהתקוממות ערבית כללית – אביב העמים הערביים. לא הסתייע בידינו. אמרנו להם, כי ההתקוממות העממית בסוריה הייתה אזרחית לחלוטין במשך תשעה חודשים שלמים, רבבות יצאו כל סוף שבוע להפגין בכל עיר ועיירה כשמשטר הדמים טובח בהם ללא רחם באמצעות שריוניות וצלפים ומיליציות "שביחה". המתקוממים אף הציעו מפות דרכים להבטיח שלום בתקופות מעבר כשהמשטר שותף למהלך. הדברים עברו ליד אוזניהם ומיאנו לגעת בתוף. אמרנו שסוריה מוכרת כבעלת משטר רודני, אלים ודכאני עשרות שנים לפני 2011 וכי חברי המפלגה הקומוניסטית בסוריה סבלו מנחת זרועו והתנכלותו וכי בכל רגע נתון היו בסוריה אלפי אסירי מצפון פוליטיים לרבות קומוניסטים שחלקם נמק בכלא וחלקם הועלם – גם זה לא תפס!

לאנשי המפלגה, קומיסרים כחיילים, לא הפריעו העובדות היבשות שהתגלמו במרחב ובזמן הסורי. אמרנו להם, כי ההתקוממות העממית בסוריה הייתה אזרחית לחלוטין במשך תשעה חודשים שלמים, רבבות יצאו כל סוף שבוע להפגין כשמשטר הדמים טובח בהם ללא רחם באמצעות שריוניות וצלפים ומיליציות "שביחה". אמרנו להם, יא חביבי, לכל משפחה סורית יש בן שנכלא או הוברח לחו"ל על רקע פוליטי והמוני אינטלקטואלים סורים נעקרו לגלות. הם לא השתינו לכיווננו!

אמרנו להם, יא חביבי, לכל משפחה סורית יש בן שנכלא או הוברח לחו"ל על רקע פוליטי והמוני אינטלקטואלים סורים נעקרו לגלות. הם לא השתינו לכיווננו! הבאנו הוכחות על יחסים בין המשטר לדאעש, שיחות חשאיות, מסחר בנפט ובגז, שימוש בדאעש נגד האופוזיציה האזרחית והחופשית, כסף ועוד, הבאנו את העובדה שבסוריה פעלו כ-66 מיליציות פרו איראניות ושכירי חרב מפקיסטאן, אפגניסטאן, לבנון, עיראק ואיראן ומכ-40 מדינות שונות וכי אלה טובחים בסורים. כל זה, כמובן, לא נעם להם בהחלט ולכן הם נשארו נאמנים לא רק לאסד אלא גם לנרטיב שמסב להם נחת עם השקר שלהם.

אחת הטענות השקריות שלהן הייתה שמשטר העריצים בדמשק סייע לעניין הפלסטיני ולהתנגדות בלבנון. סיפרנו להם איך כלא פעילים ופעילות פלסטיניים שלא היו לרוחו, ואיך טבח בפלסטינים ובתנועה הפטריוטית הלבנונית במחנה תל אלזעתר, הרבה לפני סברה ושתילה, ואיך הרס את מחנה נהר אלבידר על ערפאת וחבריו, ואיך ניסה לשלוט בשאלה הפלסטינית ולכפות את השקפת עולמו על אש"ף… כמו שאמר ג'ורג' חבש, משטר דמשק הרג יותר פלסטינים מאשר ישראל – ושוב, הדברים נפלו על אוזניים ערלות. תודעה שקרית זו מהדהדת היום בכל בית ערבי.

פשעי מלחמה לא הזיזו להם, טיהור אתני גם לא עשה עליהם רושם, הרס ערים על יושביהם, מעשי טבח בכל עיירה ועיר, אלפים שנרצחו בדם קר במרתפים של שירותי הביטחון ובבתי כלא, שימוש בנשק אסור על פי הדין הבינלאומי. לא הטריד אותם שהמשטר אחראי למותם של 95% מן הקורבנות ול-98% מההרס בערים ובתשתיות, שהעם הסורי הוא הוא קורבן של משטר האימים – כל העובדות האלה לא שכנעו את המפלגה הקומוניסטית לחוס על העם הסורי ולגלות חמלה והבנה לסבלו, כפי שגילינו אנו בשנות השבעים והשמונים סולידאריות עם עמים שבכלל לא הכרנו ולא שכנו במרחק שתי אצבעות מאיתנו.

הודעה רשמית שפורסמה בעמוד של חד"ש ב-16.12.16
הודעה רשמית שפורסמה בעמוד של חד"ש ב-16.12.16. מדובר בחיים במערה המסרבים לצאת את פתחה

קשה לקרוא לתופעה הזו קהות חושים ולנוח. מדובר בחיים במערה המסרבים לצאת את פתחה. זו הטראומה של ההתייתמות מהטוטם הקומוניסטי, הסירוב להתפכח מהחלום נכזב ומאוטופיה שגבתה יותר קורבנות מאשר הצילה נפשות. זה הפרדיים הנפשי והמעשי של טוטליות מחשבתית, שהחל עם הרעיון של דיקטטורה של הפרולטריון, התבטא מעשית בסטאלין וטרם מש מהעולם הפנימי של אנשים אלה. זו האטימות המוסרית של מי שחושבים כי עצם היותם קורבנות של שלטון ישראלי המתעמר בהם מעניק להם רישיון לתמוך בפשעים נגד האנושות ולהישאר צודקים. זה אי היכולת להכיל את העולם אחרי תום המלחמה הקרה והאצת הגלובליזציה האימתנית, פיגור ממשי בקריאת שינויים דרסטיים במערכת הבינלאומית, האזורית והגלובלית. זוהי תוצאה של עולם צר ממדים שבו יש מקום רק לשניים, הטוב והרע – דיכוי מתמשך הגורם לאדם ולקבוצה לשנוא את עצמה בדמותם של מדוכאים אחרים ולהאדיר את המדכא. זהו הצורך הקיומי ב"ניצחון" ולו מדומה כדי להגיע לאיזון בעולם חסר כל איזון.

נעלם מעיני הקומוניסטים הערבים כאן, כי לא ניתן להעלים עם סורי המונה 22 מיליון נפשות ולא את שאיפותיו לחירות וכבוד ככל העמים. איך יכולתם לדחוס עם של הוגי דעות, יוצרים/ות, משוררים/ות סופרים/ות ואנשי רוח דגולים לפיסת האידיאולוגיה הצרה שלכם, איך יכולתם לבטל את קורבנו של עם שנלחם בתורכים ובצרפתים הכובשים עד שחרור? איך יכולתם להפוך שכירי חרב הסברתיים לרבי מרצחים? למה כך בחרתם להיות לאחר שכבר ירדתם מבמת ההיסטוריה? נעלמה מאנשים אפורים כמוכם העובדה שאין דמו של העם הסורי נופל בערכו מזה של העם הפלסטיני, ואין זכויותיו פחותות משלו! עם דלות רוח כזו, עם שפל מוסרי כזה, אינכם האנשים המתאימים לטעון לשחרור או להרים את דגל הזכויות והדמוקרטיה. ולהגיד לכם את האמת – לו הייתי יהודי, לא הייתי מאמין לאף מלה שלכם על זכויות או על סיום הכיבוש. ועוד דבר, הכיבוש הישראלי, על כל זוועותיו והן רבות ומצמררות, נראה לעומת חאלב כשדה בחיק הטבע.

כצאצא של משפחה שהגיעה לכאן מאזור חאלב לפני כ-220 שנה, החלטתי להפסיק כל שיתוף פעולה עם אנשים אטומים שמכרו את נשמתם לעריצים ורודנים. אני קורא לחברי היהודים ללכת בעקבותיי, רק כך תסייעו למדוכאים הקומוניסטים להתפכח מתודעה כוזבת ופושעת.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות