string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

מי מפחד מהסלמה

האירועים האחרונים ומצבה ההולך ומידרדר של החברה הערבית מובילים למסקנה אחת בלתי נמנעת: לא עוד סטטוס קוו, לא עוד נאומים, הגיע הזמן להעלות הילוך במאבק
עבד אבו שחאדה

פעיל בל״ד וסטודנט לתואר שני במדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים

עוד לפני שמתחילים לפזר אמירות על איך ״לאור האירועים האחרונים ההנהגה הערבית צריכה לנהוג באחריות ולהרגיע את הרוחות״, אני מוצא את עצמי מחויב להזכיר עד כמה המצב רע כבר זמן רב, רב מדי, ומדוע הסלמה היא הפתרון היחיד. השיח הציבורי והתקשורתי המתנהל כעת ייצור ויוצר כבר תמונת מצב בה לפיה שגרת ואיכות חייהם של האזרחים הערבים הופרעו על ידי כמה אירועים חריגים. אבל רק ביום שבת האחרון נרצחו שני צעירים ביפו, לפני שבוע נרצח עוד אדם בלוד וביום ההפגנה הגדולה בשבת נערכה קטטה המונית באום אל פחם. כל ניתוח של ״מצב החברה הערבית״ חייב לשקף תמונה הוליסטית הכוללת את העוני, המחסור בתקציבים, הגזענות הממוסדת וכוח משטרתי המתנהל כמו אחרוני העבריינים. כך שבלי קשר לאירועים הקשים האחרונים, יש להעביר הילוך במאבק.

בעקבות מה שאירע בקלנסווה ובאום אל-חיראן, החליטה ועדת המעקב של ערביי ישראל על הפגנה מרכזית בערערה בשבת האחרונה. כמצופה ולאור המצב, אכן הגיעו קרוב לעשרת-אלפים איש מצפון ועד דרום (מתוכם גם כמה מאות יהודים). ההפגנה יצאה מהכניסה לערערה, ובאמצע הדרך התפצלה באופן סימבולי לשתי קבוצות: קבוצה ראשונה שהתאפיינה באוכלוסייה מבוגרת יותר פנתה שמאלה והמשיכה לפי התוכנית לצעוד מאחורי ההנהגה המסורתית – כלומר מנהיגי כל המפלגות הפוליטיות, בתוך ומחוץ לכנסת – ולשמוע נאומים בישיבה על כסאות פלסטיק, ואילו הקבוצה השנייה וברובה צעירים פנתה ימינה והמשיכה את ההפגנה לוואדי ערה, שמהר מאד הובילה להתנגשויות עם המשטרה; להזכירכם, אותו גוף האחראי לרצח יעקוב אבו-אלקיען.

הצעירים עמדו אל מול כוחות המשטרה ונשק לפיזור הפגנות כמעט לבד, כאשר כמה מאות מטרים מהם אנשי ההנהגה המסורתית עלו לבמה ונאמו ארוכות על צדק, על הקרבה ועל המאבק הלאומי. הרבה מחשבות עלו בי בעקבות האירוע הציני הזה, בתוך תקופה של חוסר ודאות. מצד אחד הצעירים, שחלקם גדלו בתוך המפלגות והושפעו ממנהיגיהן, החליטו שנמאס להם מעוד הפגנה שקטה שמסתיימת באותם נאומים ורצו לאתגר את המשטרה ולחסום כבישים, ומנגד ההנהגה הערבית שלא מעוניינת בהסלמה ומציגה ניתוחים ופרשנויות פוליטיות המובילים כולם לצורך להיות "אחראים".

הצעירים עמדו אל מול כוחות המשטרה ונשק לפיזור הפגנות כמעט לבד, כאשר כמה מאות מטרים מהם נאמו אנשי ההנהגה המסורתית על צדק, הקרבה והמאבק הלאומי

במקום להתמודד עם הטענות, החל דיבור על כך שהצעירים האלה ״לא אחראים״ ופעלו על דעת עצמם במקום להקשיב להנהגה. גישה שמרנית, המתקשה להפנים שההפך הוא נכון – שהם הקשיבו להנהגה מאז שנולדו והושפעו מדבריה, ובאמת האמינו בצדקת דרכה ובאמונה שעדיף להיאבק על מה שצודק מאשר לחיות בהשפלה. ההנהגה עצמה היא זו שלא הקשיבה לעצמה. באופן אבסורדי לחלוטין, לאחר שראיתי לאן הדברים מובילות ההתנגשויות עם המשטרה, הייתי תמים להאמין שהנואמים המכובדים יירדו כעת ויפגינו אחריות בעצמם, אך אלה התיישבו בכיסאות ונאמו את נאומיהם על איך עדיף למות בכבוד מאשר לחיות בהשפלה. לא האמנתי למראה עיני, כיצד הם פה על הבמה רחוקים כמה מאות מטרים מירי של גז מדמיע וכדורי גומי, ומרשים לעצמם להגיד דברים כאלה מבלי לעמוד בקו הראשון. גם אם לדעתם זו לא החלטה נכונה, מחובתם היה לעמוד אל מול כוחות המשטרה. הלוא כל מה שהיה צריך זה החלטה של שוטר אחד וכדור אחד בשביל אסון.

ההפגנה באום אל פחם, 21.01.17. צילום: מתי מילשטיין ©
ההפגנה באום אל פחם, 21.01.17. צילום: מתי מילשטיין ©
ההנהגה צריכה להפנים שרצונה לא רלוונטי. הממשלה קיבלה החלטה להסלים את היחסים עם החברה הערבית, תוך גיבוי מלא מהחברה הישראלית שרוצה נקמה

כמובן, אין לזלזל בהנהגה שפועלת זה כמה עשורים. אך כמו כל ארגון אחר במצבן, המפלגות המסורתיות נוטות לפעול באופן כמעט טבעי בכדי לשמר את הסטטוס קוו. לכל אלה שחושבים אחרת, רק צריך להסתכל על ההתנהלות של הרשות הפלסטינית, שחלק ממנהיגיה הקריבו המון למען העם הפלסטיני, אך ההתמסדות פוגעת בכל סיכוי לשינוי מהותי כאשר הם יוצאים כנגד הטבע המהפכני של הצעירים. ההנהגה צריכה להפנים שרצונה לא רלוונטי. הממשלה הישראלית קיבלה החלטה להסלים את היחסים עם החברה הערבית, תוך גיבוי מלא מהחברה הישראלית שרוצה נקמה. ערוץ 10 יכול להביא עוד עשרים הוכחות לאיך המשטרה אשמה ברצח יעקוב אבו-אלקיען והשוטר ארז (עמדי) לוי, זכרונם לברכה, אך לעובדות אין שום לגיטימיות ומשמעות בשיח הציבורי.

כמעט 70 שנות כיבוש, שבמהלכן הגיל המבוגר יותר בחברה הישראלית מודע היטב למה שקרה ביפו ובחיפה בשנות ה-40 וה-50, והצעירים שמתגייסים רואים מה קורה בחברון ובשכם, כולם יודעים שיש מצור וראו בשידור חי שתי מלחמות על עזה ולמרות זאת לא התנגדו לאי צדק שנעשה - וההנהגה הערבית עדיין מאמינה שלאותה חברה באמת יפריע אם מחר יוחלט להחזיר את המשטר הצבאי? הם מסרבים להאמין שבשדה הפוליטי בו אנו קיימים אין ביכולתם באמת להשפיע דרך מוסדות המדינה, וגם אם הקימו עמותות הם עדיין יהיו כפופים לרשם העמותות, כאשר כפי שראינו עם התנועה האסלאמית הצפונית, בהחלטת שר ושימוש בתקנון לשעת חירום כל מוסדות התנועה נסגרו וכספה הוחרם. בדיוק זה מה שעלול לקרות לכל שאר המפלגות ברגע שיצברו די כוח כדי לאתגר את המדינה בעזרת מוסדותיהם.

אינני רוצה ליצור רומנטיזציה של המאבק. אבל הסלמה יכולה גם ליצור תקווה ולכוון את תסכולם של הצעירים הערבים לעבר מי שבאמת אשם במצבם – המדינה. אם צומת הדרכים של החברה הערבית הוא הבחירה בין סטטוס קוו לבין ההסלמה, צומת הדרכים של ההנהגה הוא הבחירה בין תפקיד המתווך בין החברה הערבית למדינה ולחברה הישראלית, לבין היות חלק מההנהגה הלאומית הפלסטינית, ולנצל את תפקידם בכדי ליצור קונצזוס לאומי כחלק בלתי נפרד מהעם הפלסטיני ומאבקו לשחרור לאומי.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. דןש

    בשום פנים ואופן – לא להסלמה
    למרות הכל נדרשת השתלבות והשלב הראשון הוא הסרת החסמים מהשתתפות בשרות הלאומי. שרות המיועד לסייע לכלל האוכלוסיה – כולל האוכלוסיה הערבית. שרות שיביא להשתלבות במאמץ המשותף לקידום החברה ובמיוחד לקידומו של הנוער. שרות הבא לגשר על הפערים שבין "מתן" המדינה לצרכים החיונייים הנדרשים להיות אזרח תורם ראשית לעצמו ולמדינה כולה.

  2. רחמן חיים

    אכן צריכים הסלמה ביחסים בין האזרחים (היהודים והערבים) כלפי השלטון הגזעני והמושחת – שכדי להסית את דעת הקהל משחיתותה והעוולות שהיא עושה, מקריבה אזרחים ושמה את דמם להפקר. השלטון הנוכחי הם ברובם פושעים כלכליים מנקודת המבט של אזרחי המדינה, ופושעי מלחמה מנקודת הראות של כל איש/אישה נאורים בעולם.

  3. יוסי אמיתי

    במשך כמה עשורים, במיוחד מאז ביטול הממשל הצבאי בשנת 1966, קיימות בקרוב הציבור הערבי בישראל שתי מגמות: חתירה לשוויון ולהשתלבות בחברה הישראלית מחד, והתבדלות מן המדינה הציונית מאידך. או, בניסוח הערבי, בין "אסרלה" (ישראליזציה) ל"פלסטנה" (פלסטיניזציה). זכור לי ויכוח נוקב בין הסוציולוגים יוחנן פרס וסמי סמוחה איזו משתיהן דומיננטית. אני הקטן הייתי סבור, ועודני סבור גם היום, ששתי המגמות מתפתחות בו זמנית, ואין להבינן כדיכוטומיות האחת לשנייה.
    הלהט של הדור הצעיר להסלמה ולעימות מובן בהחלט, אבל האחריות שמגלה ההנהגה הפוליטית (הרשימה המשותפת, ועדת המעקב העליונה, ארגונים אזרחיים) ושיקול הדעת המביא בחשבון ובשיקלול את התועלת והנזק העשויים לצמוח עבור הציבור הערבי – אף הם אינם מיותרים. הלכי הרוח של הדור הצעיר באו לביטוי בהיר בספרם המשותף של ח'אולה אבו בכר ודני רבינוביץ' ,"הדור הזקוף". שווה עיון.
    הסלמת המאבק משולה לשטרודל: אתה יודע מה אתה מכניס לתנור, אך אינך יודע מה תוציא ממנו. לכן, ככל שהמאבק על עניין צודק הוא מאבק נכון, כדאי לתחום לו גבולות על פי שיקול פוליטי מפוכח, ולא "לשרוף את המועדון".

  4. ליכודניק

    כתמיד, תודה על זוית הראיה שאינה נגישה לי בד"כ-
    ותהייה מדוע לפנות לציבור הערבי בישראל בעברית?..

    להבנתי, אלפי ערבים ישראלים לומדים כיום באוניברסיטאות בירדן. בדוק איתם כמה נוחים החיים במדינה לאומית פלסטינית, ללא כיבוש, ללא אפליה תקציבית, ללא הגמוניה יהודית אשכנזית, ללא גזענות מצד המשטרה וכו'. אולי זה יקרב אותך מעט לדעת מנהיגי הציבור מהם אתה סולד.

  5. נתן

    לכו על הסלמה, זה יעזור לכם כמו שזה עוזר לכם כבר 100 שנה.

  6. ליכודניק נוסף

    "צומת הדרכים של ההנהגה הוא הבחירה בין תפקיד המתווך בין החברה הערבית למדינה ולחברה הישראלית, לבין היות חלק מההנהגה הלאומית הפלסטינית, ולנצל את תפקידם בכדי ליצור קונצזוס לאומי כחלק בלתי נפרד מהעם הפלסטיני ומאבקו לשחרור לאומי".

    נשמע שהמשפט הזה אומר, שההנהגה הערבית בישראל שיש לה יצוג בכנסת בישראל, לא מתכוונת ליצור "קוצנזוס לאומי" עם היהודים בישראל, אלא "קונצנזוס לאומי" עם הערבים בגדה.
    נשמע שהנוער הערבי לא רואה את היהודים ממטר, גם לא דרך תיווך ההנהגה, כי ההנהגה מעוניינת ב"שחרור לאומי". איך מצפים מנוער כזה להיטמע בחברה שבה הרוב הוא יהודי? איך מצפים מנוער כזה למצא תעסוקה בין יהודים? ברור ששוק העבודה המגזרי הוא קטן מהכללי, היה רצוי להכשיר את הנוער שרוצה לחיות כאן לשוק העבודה בישראל, אך עברית שהיא שפת הארץ אינה שפה ראשונה ברוב בתי הספר במגזר, אז כנראה שמכשירים את הנוער לקוות למדינה פלסטינית שתקום במקום ישראל.

    1. יוסי אמיתי

      ליכודניק או לא ליכודניק, יש לך בעיה בהבנת הנקרא.

  7. א

    צודק. המדינה אשמה. היא אשמה בזה שלכל בדואי יש 4 נשים ו 25 ילדים. היא אשמה בזה שהבדואי מעדיף לחיות בפחון עם ילדים שחיים בתוך זבל העיקר לגנוב עוד שטח לבנות 15 בתים!! על קרקע שהוא יודע שאינה שלו. היא אשמה בזה שהערבים מעדיפים להתחתן עם בני דודים והילדים יוצאים עם מחלות גנטיות. היא אשמה בזה שהערבים בזים לחוקי המדינה ובעיקר לחוקי התנועה ושיעור המוות שלהם הוא פי 6!! מהמגזר היהודי. אתם חייבים להסלים את המאבק שחס וחלילה יהיו פה ערבים משכלים ונאורים כי עדיף שכולכם תמשיכו לחיות במאה ה 8 בפיגור וזוהמה כמו כל אחיכם שאינם גרים במדינות שמשפריצות נפט. ברור שהמדינה אשמה, אתם לא אשמים בכלום. פשוט גיבורים אחד אחד.

  8. איזה גורן

    אני, אני מפחד מהסלמה. מפחד מאוד.זאת- משני טעמים . 1. משלטונו של הימין המקצין והולך. 2. מהתייחסותו של הבורא אל עמו הנבחר ואל הארץ הנבחרת. שהרי פעמיים כבר הוכיח את אדישותו ו/או התעלמותו ממה שקורה לעם , לארץ ולמקדש. אי לכך ובהתייחס
    למה שכבר קרה. האם ניתן להניח שדוקא נתניהו, בנט ורגב, הם הם שיצליחו לעורר אותו מאדישותו.
    לעומת זאת איני יכול שלא להתייחס למה שקרה ולפחד ממה שקרה לעמים ולמדינות שנשלטו ע"י ראשים ושרים דומים לשלנו.
    וכדאי לשים לב רבותיי. כדאי מאוד.
    עד לאחרונה מדיהת ישראל הפצפונת הייתה חשובה לארה"ב בשל היותה כעין שלוחה של המערב במאבק בין הגושים. האם באמת ניתן לסמוך על הבוק הג'ינגי' המתנה אהבים עם פוטין כי … בין השאר ידחה וידחה וידחה את העברת השגרירות ובסופו של יום ילמד את הנתניהו הילכות בסיס באורח השתנת דגים.
    המסתמכים על ההתלהמות של ביטן וחזן ועל גבורת צה"ל, דעו לכם שעדיין לא קרה ולאורך כל שנות ההסיסטוריה שעם שיצא ללחום על עצמאותו ועל חירותו לא ניצח צבאות עצומים וחזקים הימנו פי שבעים ושבע מונים ומאבק כזה מנהלים כיום הפלשתינאים ואליהם יצטרפו הדרוזים והבדואים וערביי ישראל
    ובסופו של יום גם העניים והדפוקים מבין היהודים.

    1. ליכודניק

      "עדיין לא קרה ולאורך כל שנות ההסיסטוריה שעם שיצא ללחום על עצמאותו ועל חירותו לא ניצח צבאות עצומים וחזקים הימנו פי שבעים ושבע מונים"

      והלא בעצמך הזכרת שתי דוגמאות.. "שהרי פעמיים כבר הוכיח את אדישותו ו/או התעלמותו ממה שקורה לעם , לארץ ולמקדש"

      וגם בעת החדשה יש לנו דוגמאות מצפון אירלנד, סרי לנקה, סוריה, צ'צ'ניה, קולומביה (FARC) וטיבט.. אין כאן מדד אובייקטיבי לאיזה מאבק "לגיטימי ולכן יצליח" ואיזה מאבק "טרוריסטי ולכן ייכשל". ואולי-אולי- דוקא ישראל היא העם שנלחם על עצמאותו וחירותו נגד צבא ערבי עצום, כולל גיס חמישי?..

  9. יוסףה מקיטון

    יושבים להם יהודים מאחורי מקלדת, במדינת אפרטהייד, קוראים מאמר של פלסטיני נתין המשטר הציוני ששולט בשמם, חלקם אף הצביעו למפלגת השלטון, ומרשים לעצמם לדון בהצעותיו של כותב המאמר כאילו הם חלק מהעם המדוכא. מקסים. בעד, ונגד, ואחריות והסלמה… פוי.

    בכל דרך שהציבור המדוכא הפלסטיני יבחר להיאבק בה – אנחנו צריכים וצריכות להתיצב מאחוריו. המשטר בשמנו שולט, בשמנו מדכא, ולא לנו להביע עמדה על אמצעי ההתנגדות לדיכוי של הפלסטינים, בין אם בשטחי 48 או 67.

    יש להגיע להפגנות ולאירועים האחרים שמארגן הציבור הפלסטיני ולהתייצב לצידם. זה הכל. ובשאלות שהן דיון פנימי פלסטיני, כמו בשאלת אמצעי המאבק ואופיו – להקשיב ולשתוק. גם אם מישהו היה נחמד ודיבר אליך בעברית.

  10. אשכנזיה חד הורית בדירה שכורה

    הדיונים באתר הזה ממש טובים. אני שמחה שאדם כמו עבד אבו שחאדה מכניס לדיון נושא של אחריות אישית אחרי\לפני הטלת אחריות על המדינה, או על מגזר, או על אפשרויות התעסוקה. זה מהות החינוך . בין אם מדובר בחינוך אישי בבית, או חינוך לדמוקרטיה , או חינוך מגזרי ובין מגזרי. אולי צריך ליישר קו ולהבין מה מצופה מכל אחד בארץ הזו, ומהן הדרכים הנאותות לניעות חברתית. בהקשר למילה הסלמה במאמר, צריך לעשות זאת כשיח ציבורי לכלל, לא כשיח מתלהם, ואז גם לא תהיה הסלמה, ואז גם ניתן יהיה לעשות הפרדה בין צרכים כלכליים לצרכים לאומיים. מהמאמרים באתר נראה שבמגזר הערבי לא מעוניינים לעשות את ההפרדה הזו, ובמאמר הזה יש את שאלת הביצה והתרנגולת, מה בא קודם, הצורך הלאומי של הפלסטינים, או העוני ביחס ליהודים עשירים במרכז (ואולי גם במגדלי אקירוב גרים ערבים, מי יודע)

  11. אשכנזיה חד הורית בדירה שכורה

    רציתי להוסיף, שגם אם היתה הפרדה בין שאלת הזהות הפלסטינית של ערביי ישראל והמצב הכלכלי, או הרצון לבניה ללא אישורים במגזר הערבי, זו היתה הפרדה מאולצת. למתבונן מהצד קשה לדעת האם מדובר בבניה ללא התרים שהיא בבסיס ההסלמה עליה מדובר בכתבה כחלק מאידיולוגיה פלסטינית , דהיינו רצון לא ליישר קו עם חוקי המדינה היהודית, והדבר מוצג כצורך קיומי של כל אינדבידואל בחברה הערבית מבחינה כלכלית. כל אחד יכול לכתוב דיעה איך זה התחיל, האם מפאי רצו כך או אחרים רצו אחרת, האם זה קרה בגלל מלחמה או אינתיפאדה כזו או אחרת, השאלה באמת האם אין רצון לאינטגרציה של המגזר הערבי בחברה כולה, או האם המגזר הערבי בעצמו יוצר את הבידול על רקע לאומני או על רקע של חינוך ומנהגים. אני לא בטוחה שיש סטטיסטיקות מדוייקות בגלל שהבחינה החברתית היא ככ מתלהמת, שזה יוצר לחץ על אנשים להסתיר זהות ערבית. יש רופאים ערבים, יש משפטנים ערבים, יש אנשים לא עניים גם במגזר הזה שחיים בין יהודים, ואף אחד לא נכנס לקרביים של כל אחד מהם עד כמה הם מזדהים עם המאבק לשחרור לאומי, ועד כמה הם האנשים שמפעילים את ההנהגה הערבית כבעלי ההון מאחורי ההנהגה, כמו שנאמר שבעלי הון יהודי מפעילים את ההנהגה היהודית. אולי זה שווה בדיקה, אם כבר מדברים על דמוקרטיה. אולי שווה בדיקה להבין מה המניעים שלהם במקום לבא בהנחות שכולם אותו דבר, כמו שנאמר שכל היהודים הפכו פאשיסטים וכך נוצר מצב שבעלי ההון מרוויחים מבניה יקרה בשל מחסור בקרקעות, בעוד הערבים בונים היכן שהם רוצים.

  12. אשכנזיה חד הורית בדירה שכורה

    ז"א בונים היכן שהם רוצים בגלל המדיניות הפשיסטית של היהודים

  13. חזי

    לגזור ולשלוח לספונסרים של העוקץ.