string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

ההפרטה נמשכת ובטחון תעסוקתי - אין

כ־400 אלף עובדים מועסקים כעובדי קבלן במגזר הציבורי. לפי דו"ח של "המרכז להעצמת האזרח" שהתפרסם השבוע, הסכם קליטה של 15 אלף מהם להעסקה ישירה מיושם באיטיות, למרות יחסי הציבור הנלהבים של ההסתדרות
יוסי דהאןיוסי דהאן

מרצה למשפטים ומנהל אקדמי של "החטיבה לזכויות האדם" במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, מלמד פילוסופיה באוני׳ הפתוחה, יושב ראש מרכז אדוה לחקר החברה בישראל

שוק העבודה הישראלי הוא ג'ונגל. זהו שוק נעדר סולידריות, המפוצל למעמדות וקסטות. כך ניתן למצוא במקום עבודה אחד אנשים שונים שמבצעים בדיוק את אותן משימות אך זוכים לסל זכויות שונה לחלוטין. יעבדו בו אלה לצד אלה עובדים ותיקים המאוגדים בארגון עובדים, שתנאי עבודתם מוסדרים באמצעות הסכם קיבוצי (הסכם המכונה דור א'); לצידם עובדים חדשים יותר שגם תנאי עבודתם – הנחותים מתנאי דור א' – מוסדרים בהסכם קיבוצי (דור ב'); ולידם יעבדו קבוצות עובדים נוספות, ותיקות עוד פחות, שתנאי עבודתם מוסדרים בהסכמי דור ג' ודור ד' שתנאיהם גרועים יותר מקודמיהם. לצד עובדים מוגנים יחסית אלה עשויים להיות במקום גם עובדים המועסקים בחוזה אישי ארעי או עובדי קבלן שתנאי עבודתם הם הנחותים ביותר ושמעסיקם הפורמלי הוא קבלן שירות המספק אותם כסחורה למקום העבודה אחרי שזכה במכרז.

מאז שנות ה־80 הולך ופוחת בישראל, כמו גם במדינות רבות אחרות, מספרם של העובדים הנהנים מביטחון תעסוקתי ומתנאי עבודה סבירים, והולך וגדל מספרם של העובדים, בעיקר הצעירים, שסל זכויותיהם מצטמק בהדרגה ושעבודתם ארעית וחלקית. לפי הערכות, כ־40% מהצעירים באירופה כיום מדלגים בין עבודות ארעיות המשלמות שכר נמוך. הם חלק ממעמד העובדים החדש אותו כינה הכלכלן האנגלי גיא סטנדינג “Precariat” – מעמד הולך וגדל של עובדים המשתכרים שכר נמוך בעבודה זמנית ללא ביטחון תעסוקתי וללא רשת ביטחון סוציאלי.

אבי ניסנקורן, יו"ר הסתדרות העובדים החדשה, היה צריך להתמודד בשבועות האחרונים עם הזעם של קבוצות עובדים שמאסו במציאות התעסוקתית הזו – זעם שהתבטא במרד שפשט בקרב עובדים בחלק ממעוזיה של ההסתדרות: נמל אשדוד, חברת החשמל, רשות השידור ומקומות אחרים. כך נטשו כ־700 "עובדי דור ב'" בנמל אשדוד את ההסתדרות החדשה ועברו להסתדרות העובדים הלאומית, למרות ההיסטוריה הבעייתית שלה בהגנה על זכויות עובדים. הם עשו זאת בטענה שההסתדרות דאגה לעובדי "דור א'" וזנחה את האינטרסים שלהם.

פרולטריון עצום שיצרה המדינה והופקר במשך שנים רבות על ידי ארגוני העובדים, הסתדרות העובדים החדשה והסתדרות העובדים הלאומית, הוא "עובדי הקבלן" שמרבים מהם נגבו לאורך שנים דמי חבר ודמי טיפול מקצועי ארגוני ללא כל תמורה, כפי שקבעו בתי הדין לעבודה ובית המשפט העליון. ישראל, יש לציין, היא אחת השיאניות בהעסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם.

הפגנת עובדות המשפחתונים מול בית רה"מ, 18.7.2016. צילום: טוהר לב גייקובסון, כוח לעובדים
הפגנת עובדות המשפחתונים מול בית רה"מ, 18.7.2016. צילום: טוהר לב גייקובסון, כוח לעובדים

קשה לאמוד את מספרם המדויק, אולם לפי ההערכות הקואליציה להעסקה ישירה, המבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר עובדי הקבלן במגזר הציבורי מגיע לכ־400 אלף עובדים. בניסיון לצמצם את ממדי התופעה, חתם לפני חצי שנה ניסנקורן עם שר האוצר על הסכם קליטה של 15 אלף עובדי קבלן להעסקה במגזר הציבורי. ההסתדרות גאה מאוד בהסכם הזה ודאגה לפרסמו באמצעות מסע יחסי ציבור נרחב שהציג תמונות של עובדים מאושרים, אלא שלפי דו"ח של "המרכז להעצמת האזרח", שהתפרסם השבוע, ההסכם מיושם באיטיות, ונכון לעכשיו רק 20% מעובדים אלה עברו למודל של העסקה ישירה.

יתרה מזאת, האבסורד הוא שבעוד זרזיף קטן זה של עובדי קבלן הופך לעובדים מן המניין, בסקטור הציבורי (הכולל את המדינה, הרשויות המקומיות וגופים ציבוריים אחרים) ממשיכים בשגרת הפרטת שירותים באמצעות פרסום מכרזים לקבלני שירות. מכרזים אלה ממשיכים להזרים מבול של עובדי קבלן מוחלשים, מעוטי זכויות, חסרי הגנה וללא תחושת שייכות. השגרה הזו אינה זוכה, כמובן, למסע יחסי ציבור של ההסתדרות והאוצר.

פורסם בידיעות אחרונות

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. ליכודניק

    "ישראל, יש לציין, היא אחת השיאניות בהעסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם"

    מוכר לך בודאי המחקר של מכון טאוב, לפיו ההבדל הוא בהגדרת "עובד קבלן"- בישראל נספרים גם עובדי קבלן שירות, ולא רק מי שמועסקים ע"י קבלן כ"א (ומקבלים הוראות מאנשי הארגון עצמו), ולו ההגדרות היו שוות- ישראל היתה יורדת למרכז הטבלה הבינ"ל.
    http://taubcenter.org.il/wp-content/files_mf/contractworkers.pdf.pdf

    בנוסף, יש מאפיינים ייחודיים לישראל- אוכלוסיה צעירה (שנוטה יותר למשרות זמניות- גם בקבלנות), ותחום האבטחה (שכמובן גדול בארץ בהשואה למדינות אחרות, ורובו ככולו- דרך קבלנים).

  2. מיכאל לינדנבאום

    ליוסי דהאן.כל מלה בסלה.במשטר הניאו-ליבראלי שמתחילת שנות השמונים מפריט ללא רחמים,והופך את עובדי ישראל לעובדי קבלן עשוקים חסרי עתיד,ההסתדרות היא משת"פית של משטר הזוועה ששהפחית תוך 35 שנה את העבודה המאורגנת מ-90% ל20-25% מכלל העובדים.גם בעצם ימים אלה משמעות ההפרטה בחברת חשמל,הרכבת,התעשייה האווירית או כל חברה ממשלתית או ציבורית,היא פיטורים המוניים והפיכת כולם לעבדים עובדי קבלן.

  3. רחמן חיים

    כמו כל מערכת מוסדית/ממסדית שגדלה והופכת למסואבת ובוגדנית לציבור שהיא צריכה לשרת, גם ההסתדרות זנחה את ציבור העובדים ו'מנהיגיה' הלכו לעשות לביתם. אין ספק שצריכים לקום ארגוני עובדים חדשים כדי לסיים את הניצול המחפיר של העובדים כעבדים בידי חברות הקבלן והמוסדות בהן עבדים אלה מנוצלים.