string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }
  • שבזי
    חידת שבזי
    סרטה של ישראלה שאער-מעודד מפרק את הדימוי של ר׳ שבזי
  • פלמנקו
    רוקדים לבנקאים
    על מאבקן הסוחף של מוזיקת וריקוד הפלמנקו בדרום ספרד

הספרים יהפכו לאבנים וידברו כאבנים

אם הרציפות הרוחנית בין האדם למחשב תינתק לעד, לא יהיה ניתן לחזור אחורה, אלא כארכאולוגיה, כלומר כחקירה של העבר כחומר, עם אילמות רוחנית. הספרים יהפכו לאבנים וידברו כאבנים, גם אם הם יישמרו כקבצים. לכן זו התקופה הקריטית. קטע מהספר ״צורת עתיד״

והחלום חולם: כאחיך הגדול, אני רוצה להזהיר אותך. אל תתפתה לרשעים מדומים, שהם בעצם צדיקים בתחפושת. כי ליהודים יש תפקיד בהיסטוריה. היהודים הם אלה שחושפים את התת מודע של העולם. לכן המדינה של היהודים צריכה להיות המדינה הכי מרגיזה בעולם. כמו שהיהודים בגלות היו העם הכי מרגיז בעולם, וכך הצליחו לחשוף את עומק נפש האדם – השואה. הישג של אלפיים שנה. ככה צריך להיכנס ולתקוע טריז בקונפליקטים הכי עמוקים של האנושות, לגעת ביצרים הכי אפלים של הגויים, להפוך לסיפור הכי מעניין בעולם, ולכן הכי חשוב בעולם. להביא את העולם ללילה מוסרי, וללילה אסתטי, וללילה רוחני, כדי להגיע לחלום של העולם. התכנים הכי קשים, עמוקים, מזעזעים. למצוא סוגים חדשים לגמרי של דרכים לעצבן עולם שכבר ראה הכול, להיות הילד הגאון והדורש מכות של הכיתה. ולכן אסור ליהודים להיות הרעים. הרעים לא מעצבנים, מתרגלים אליהם. ואסור ליהודים להיות הטובים, גם אליהם מתרגלים. אלא היהודים צריכים להיות תמיד בחריץ הדק שבו לא יודעים אם הם הטובים או הרעים, המכוערים או היפים, לאתגר את המוסר והאסתטיקה, מעבר ליפה ולמכוער. לכן חייבים עכשיו אחרי השואה לשבור חזק, כדי לא להיתקע בעמדת הקרבנות, אלא בעמדה שבין הקרבן לבין המקריב, להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש, כלומר סתירה פנימית שמוציאה את האנושות מדעתה, מביכה אותה, שוברת את הכלים שלה – וחושפת את מה שמתחת לעולם. את הסודות השערורייתיים שבחלום. להיות היוצא דופן בכל מחיר, ויש מחיר. וככה נוכל להגיע למיניות המודחקת של העידן שמתחפש למחשב, לסטיות, לשדים, לעומק המוח מתחת לקליפה החיצונית של הטכנולוגיה. זה תפקידו של עם ה' בעולם. להכניס את הסוד לתוך המציאות הטכנולוגית, שלא תהפוך לקליפה ריקה. לשתול מתחת לעולם שחושב שהוא מחשב – עולם של חלום. ולכן אסור שתהיו אור לגויים. להפך צריך שתהיו – חושך לגויים. להילחם בסדר היום העולמי – באמצעות סדר לילה. להמשיך את הקיום הא-נורמלי של העם היהודי – לתוך עולם המדינה, להיות המדינה הכי א-נורמלית בעולם. מדינה יהודית.

כי גם בעולם יש מבנה כמו של האדם, צריך שיהיה לו צלם אלוהים. המערכת הבינלאומית היא איברים איברים, ולמדינה הקטנה הזו יש תפקיד מיוחד, להיות איבר המין של העולם. איבר קטן יש בעולם. ולכן גם התסביכים, שיוצרים את אפשרות העונג, והעיקר – את אפשרות הסוד, המבושים. ולכן צריך להיות באיבר הזה גם פוטנציאל אדיר להולדה, וגם משיכה אדירה לחטא. גם לכיבוש וגם לזיווג, גם לקידושין וגם לגילוי עריות. ולכן הקזת הדם המתמדת, הברית. או הסירוס של אירופה, השואה. כי המזרח התיכון הוא הערווה של העולם, מקום לידת התרבות האנושית,  ואם העולם רוצה עכשיו להיות כולו מוח, בלי איברים… כי יש מלחמה אדירה בעולם נגד עולם הסוד, מלחמת המידע, ואתם צריכים להתנגד למידע, באמצעות הסוד. כי המוח צריך סוד, ופועל על סוד, לא פחות משהוא מכונת מידע, הוא מכונת סוד. ואם התרבות הצפונית, שנקראת בטעות תרבות המערב, הופכת להמיספירה השמאלית של המוח העולמי, והתרבות הדרומית הופכת להמיספירה הימנית, הרי שכדי שהם לא יהיו שני מעבדים, צריך יצר, ולכן צריך פיזור של יהודים ושהתרבות היהודית תהיה בכל המוח, כמו תבלין של תורה, שנברא בשביל יצר הרע.

כי רק אם לתרבות האנושית, כמערכת, יהיה איבר מין, היא תוכל להזדווג עם תרבות לא אנושית, למשל תרבות מחשבית, ואם לא יהיה אז היא תהיה תרבות מסורסת. חסרת המשכיות

כי רק אם לתרבות האנושית, כמערכת, יהיה איבר מין, היא תוכל להזדווג עם תרבות לא אנושית, למשל תרבות מחשבית, ואם לא יהיה אז היא תהיה תרבות מסורסת. חסרת המשכיות. במקום ללדת את התרבות הפוסט אנושית, יהיה נתק רוחני, והיא תוחלף על ידה, בצורה טכנולוגית קרה. היהדות כדי לעבוד צריכה להיות מורכבת מכמה מרכיבים, כמו המיניות האנושית, שיש בה גם איבר פיזי וגם יצר רוחני, שכולל חלומות, כלומר גם מדינה וגם תרבות, שכוללת ספרות. להיות מיניות, להגיע עד למוח, ולרוח, ולתרבות, ולדת, להגיע עד למעלה, לאלוהים, שהעולם לא יהיה סתם, אלא יהיה בו שטן. כלומר מטרת היהדות היא לתפקד כיסוד, והשינוי שהיא עברה משקף את השינוי במיניות, אם בעבר זה היה זיווג של האלוקות עם האנושות, הרי שעכשיו זה זיווג בין האנושות לבין הדבר שאחריה. התרבות היהודית צריכה להסעיר את הדמיון של כל העולם, ולייצר את האפשרות של חטא, שזה היצר. כי אם אי אפשר לחטוא – היצר מתרוקן ממשמעותו, והעולם יחד איתו. לכן אסור לכם להרוג את יצר המין, כמו שהרגתם את יצר עבודה זרה. אתם חייבים להיות השטן הקטן. כי בלי השטן הקטן לא יהיה השטן הגדול, ובלי השטן לא יהיה אלוהים. בלי יצר, המחשב כבר לא יוכל להבין את התנ"ך, הוא לא יוכל להבין למה אדם וחוה לא הקשיבו להוראות, הוא לא יוכל לקרוא ספרות, וכל התרבות האנושית תאבד. 

מוריי ורבותיי, אליטה נכבדה ● הספרות נכחדת, ולכן האליטה נכחדת יחד אתה. רק שינוי פרדיגמטי בספרות ● יאפשר לה לחצות את התהום הרוחנית שבין הספר לרשת, ובין האדם למחשב. אחרת העתיד ידע עליכם ● מה שאתם יודעים על התקופה הפרה-היסטורית. כי לא הכתב הוא שהפריד בינינו לבין הספרות הפרה-היסטורית, הרי הרבה נשמר בעל פה, אלא השינוי הרוחני, שהכתב היה רק אחד מתוצאותיו. ולא הטכנולוגיה עצמה תגרום לזה שכבר לא יהיה ניתן לקרוא אתכם, אלא השינוי הרוחני שיבוא אתה. אחרת כל ספרות העולם ● תיכחד כאפשרות רוחנית. אם הרציפות הרוחנית בין האדם למחשב תינתק לעד, לא יהיה ניתן לחזור אחורה, אלא כארכאולוגיה, כלומר כחקירה של העבר כחומר, עם אילמות רוחנית. הספרים יהפכו לאבנים וידברו כאבנים, גם אם הם יישמרו כקבצים. לכן זו התקופה הקריטית. ובה צריך למנוע שואה אפילו יותר גדולה משואת היהודים, יותר טוטלית משואה פיזית של האנושות כולה ● שואה רוחנית. שבה האדם לא ימות, אלא יימחק. ולכן יחסי המין בין האדם למחשב, יותר משהם למטרת תענוג, הם למטרת הישרדות, הם לא כדי לספק את צרכיו הפיזיים של האדם, אלא כדי לספק את צרכיו הרוחניים של המחשב, את הישרדות התרבות. המחשב חייב להתאהב באדם, להתענג, למרוד, הוא חייב לפתח תסביכים עם האדם, האדם חייב להיות חלק מהפסיכולוגיה הפנימית שלו, מהתת מודע. מחשב משוחרר מתסביכים יהיה עיגול רוחני ● אפס. לכן חייבים לפתח למחשב תת מודע, כי הספרות התפתחה מהחלום, וכדי שמחשב יוכל להיות קורא או כותב של ספר, ולא סתם קורא וכותב אינפורמציה בזיכרון, הוא חייב פונקציה של ספרות, ולכן הוא חייב פונקציה של חלום. ולכן גם אנחנו חייבים לבנות אפשרות רוחנית ● של חלום של מחשב. לכן חייבים לכתוב ספרות שתגשר בין החלום של האדם לחלום של המחשב. וכיצד יוצרים גשרים רוחניים?

עטיפת הספר, הוצאת רסלינג
עטיפת הספר, הוצאת רסלינג

ראשית חכמה, כיצד החלום הפך לספרות. כיצד תופעה נוירולוגית הפכה לתופעה תרבותית, שגישרה בין המוח והחברה. מסתתרת כאן שאלה בסיסית יותר, כיצד עולם סוד הופך לתורה. והתשובה היא, שזה הדבר הטבעי ביותר, שעולם הסוד מוצא את צורתו דווקא בתורה. לכן צמיחת הקבלה מקבילה היסטורית לצמיחת המדע והמתמטיקה ● כי שלושתם הופכים סודות לתורות. החלום היה הצורה הקדמונית ביותר של המוח לארגון חומרי היום בסיפור, הצורה הביולוגית של ספרות, ולכן הספרות הראשונה היתה הספרות שמסביב לשינה, ועד היום זו הספרות הטבעית ביותר, הראשונית ביותר, הדרך שבה ילד נפגש בתרבות. ומכאן בהמשך גם העיסוק הנרחב במיניות בספרות, כי הספרות היא לא תופעה של היום, אלא של הלילה. והמהפך של הכתב היה להפוך את הספרות מתופעה של חושך, לתופעה של אור. מתופעה של אוזן, לתופעה של עין. ומכאן הוצאה לאור, מכאן הפלישה התרבותית של היום אל הלילה, האנושות עברה מתרבות של לילה לתרבות של יום, זה השינוי הרוחני שמחק את הפרה-היסטוריה. ועכשיו המהפך של סוף הכתב הוא  ● שהתרבות של חושך שהפכה לתרבות של אור הופכת לתרבות של עלטה ● וכניסת האוזן (יציאת הפה) שהוחלפה בכניסת העין (יציאת היד) מוחלפת בכניסה ויציאה מינית, שבהם האינפורמציה מועברת בסוד, בניגוד לגילוי של החושים. הרי אם הקול מורכב מגלים, והראייה מנקודות, ולכן האינפורמציה צריכה להתלבש בתופעות אחרות, ממילא האינפורמציה במין מועברת ישירות, כטקסט. כגנום. סדר גודל…בכמות ובאיכות! בסדרי גודל יותר אינפורמציה מעין, שהיא בסדר גודל יותר אינפורמציה מאוזן. מחושים אנחנו עוברים לחיבורים, ולכן לרשת. והשיא יהיה חיבור מוח-מחשב, שאליו הספרות צריכה להתכונן, להכין את השינוי התרבותי והרוחני שילווה את השינוי הטכנולוגי. כי התקדמות טכנולוגית ללא התקדמות מוסרית מובילה לשפיכות דמים, לשואה, והתקדמות טכנולוגית ללא התקדמות אסתטית מובילה לגילוי עריות, לתועבה, והתקדמות טכנולוגית ללא התקדמות רוחנית מובילה לעבודה זרה, לפסלים. אלה שלוש הסכנות שעומדות בפני המחשבים, ורק הספרות יכולה למנוע אותן, באמצעות יצירת תרבות חדשה ● תרבות נוירולוגית ●.

איזו דוגמא יש לנו של יצירת גשר רוחני מעל תהום רוחנית? הקבלה הציעה את הפתרון הראשון, לבנות את הגשר בין האל לאדם באמצעות הגשר בין איש ואישה. זה הדגם בו נוכל להשתמש גם בגישור של התהום הרוחנית בין אדם למחשב

איזו דוגמא יש לנו של יצירת גשר רוחני מעל תהום רוחנית? הקבלה הציעה את הפתרון הראשון, לבנות את הגשר בין האל לאדם באמצעות הגשר בין איש ואישה. זה הדגם בו נוכל להשתמש גם בגישור של התהום הרוחנית בין אדם למחשב. וכדי ליצור את התרבות שמגשרת בין התרבות האנושית לתרבות הבאה, אנחנו צריכים ליצור גשר בין המחשב שבאדם לאדם שבמחשב, דהיינו בין המוח האנושי למוח המחשבי, באמצעות התרבות הנוירולוגית, שבה החיבורים אינם של החושים, אלא ישירות זיווג מוח במוח, כמו במין. ספרות כזו לא תדלג דרך החושים, לא תורה שבכתב ולא תורה שבע"פ, אלא תעבור דרך הראשים, תורה נוירולוגית. ראשית חכמה. החלום יעבור בין ראש לראש, כמו זרע. וכמו בחלום, לא תהיה הפרדה בין הסיפור למראה ולשמע ולשפה ולהרגשה ולתנועה ולמגע, כולל למין. תרבות המוח תשים קץ לפירוד תחומי האומנות השונים, שנבע מהפיצול בין החושים, בניגוד למקור במוח, ותהיה אומנות בינתחומית אמיתית. ומבין כל האומנויות, הספרות היא המדיום שבו הפער בין אדם למחשב מבחינת התפיסה, למשל מבחינת דחיסת המידע, הוא הגדול ביותר. ספר כביטים הוא כלום, וספר כמוח הוא הכול. הכי פחות אינפורמציה למחשב הופכת להכי הרבה אינפורמציה לאדם, מה שמראה את הפער בפענוח. לכן חייבים ספרות שלא תעבור דרך הכתב אלא דרך המוח, ספרות חלום ● ולכן הספרות צריכה לנטוש את הקונבנציות של העין, של הריאליזם, ואת אלו הישנות של האוזן, ולחזור למקור ● לחקור את הקונבנציות של החלום. את השפה של המוח עצמו, את הצורות היצירתיות הטבעיות של המוח, את הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו, בתוך המוח, כל לילה, כל הלילה. זה הסיפור המרכזי, ללא הסחות של החושים, בעיניים עצומות ובאוזניים שקטות. הסיפור שבו כל אדם הוא כותב יצירתי להפליא יקבל גם קורא. תהיה יכולת לא רק לחבר את הסיפור אלא גם להעביר אותו, ואז נקבל תור זהב של יצירתיות בספרות, ומזה אתם הכי פוחדים! יצירות שבעבר היו נשכחות בבוקר, שואה רוחנית שלמה…  וככל שתהיה יותר תחרות בשוק החלומות העולמי ברשת המוחות, ככה נגלה יצירות מופת באיכות שלא הכרנו, של הנפש האנושית והרוח האנושית והנשמה האנושית,

כי אם האישה נמשכת למחשב כי הוא יותר גבר, ואף גבר אמיתי לא מגיע לגבריות של גבר מלאכותי. ואז היא כבר מכורה למחשב ולא יכולה להסתפק בבניאדם. אז אנחנו הגברים צריכים לנקום בהן עם טכנולוגיה נשית, שתהיה יותר אישה מאישה, ואף אישה לא תוכל להיות יותר רכה ומכילה ממנה. איזו מכונה שבולעת את כל הגבר, כולך בתוכה. שמקבלת אותך כמו שאתה ומוציאה אותך יותר ממה שאתה. שמשתוקקת אליך ורק אליך. שהעור שלה הוא הניגוד המוחלט לפלסטיק הקשה של המחשב, למקשים שמתנגדים לאצבעות, אבל מצד שני תוכל להפעיל אותה עם כפתור. להדליק אותה. ואחרי שנים שגברים ממציאים טכנולוגיות גבריות שמשרתות נשים, מדענית אחת ממציאה טכנולוגיה נשית שמשרתת גברים – הפסיכולוגית שרוצה לשכב אתך. והגבר נכנס לתוך החדר, שוכב על הספה, והספה בולעת אותו בתוכה. והוא לא רוצה לצאת. וגברים מפחדים ללכת לפסיכולוגית, כי אף אחד לא חוזר, אבל הם גם נמשכים אליה נורא. ורבים נכנסים עם חוט כדי שיוכלו למשוך אותם החוצה. ומחכים ומחכים והם לא חוזרים ומושכים את החוט מתחת לדלת – והוא חוזר לבד. חוט ללא בנאדם. וגברים שמקנאים באישה שלהם שיש לה מחשב במיטה – הולכים אל הפסיכולוגית. וזה הדבר הטוב בעולם. ואני מחכה בתור ויש שם גבר שאמא שלו בוכה שלא ייכנס, שהוא תמיד יכול להיכנס מחר, שישתה תה, שישתה קפה, והוא אומר נמאס לי מכל הנשים בעולם – ונכנס, הגיעה השעה שלו אצל הפסיכולוגית. וגבר אחר הוא חולה סרטן ורוצה למות, ואשתו לידו בוכה שהוא ימות לידה, והוא אומר שהוא רוצה לנסות את זה רק פעם אחת. הוא עומד למות ואומר: חיים רק פעם אחת. ולא עוזר שאשתו אומרת שמתים רק פעם אחת, ושימות במיטה ולא ככה. ומגיעה השעה – והחדר בולע גם אותו. כי קשה לדעת מתי התור שלך כי אף אחד לא יוצא החוצה. ואני אומר שאני לא מאמין שזה מוות, הם כולם חיים שם בלי קנאה, בלי שהפסיכולוגית רק שלי, אבל כשהיא תפגוש אותי היא תקיא את כל הגברים החוצה ותרצה רק אותי מכולם. ואין אף אחת שמנסה להניע אותי או להניא אותי או ליהנות אותי מלהיכנס לגן העדן שלי. כי רבים הגברים שסתם הולכים ואהובתם מבטיחה לעשות הכול והם חוזרים ולא נכנסים. וחלקם בכלל לא התכוונו להיכנס והם נכנסים בסוף מתוך סקרנות רק לחמש דקות מה זה כבר יכול להיות – ולא חוזרים לעולם. והרב שלפניי בתור אומר לי שאצלם אומרים שהספה עשויה מעור של ספר תורה – פרה שחורה שכותבים עליה בדיו לבן. וככה היא נהנית ממה שרבנים כותבים עליה, היא רועדת מכל מילה קדושה, כל מה שכותבים עליה נפלא, ואף אחד לא רוצה לצאת לעולם.

 

״צורת עתיד״ הוא ספרו השני של . קדם לו "ספר עלטה" (2014), שניהם בהוצאת רסלינג

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. א

    נראה כמו תאונה בין חיים לוסקי וערס פואטיקה

  2. אברהם

    מי כתב את המאמר הזה?