string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

משדר מיוחד על ילדי תימן: ערוץ 1 מעלה גרה ומשתף פעולה עם הממסד

חרף העדויות שנתגלו באחרונה עם פתיחת הארכיונים ובמקום להפנות לגורמים ממסדיים שאלות נוקבות, יוצרי המשדר העמידו במרכזו, ועוד בגאון, תוכנית משנת 1986 – כאילו שהפעם ההיא לא הייתה גרועה מספיק
שושנה מדמוני-גרבר

אם יצא לכם לראות את המשדר המיוחד על פרשת ילדי תימן בערוץ 1 הגוסס, בוודאי לא הופתעתם מכך שאפילו על ערש דווי לא מצא הגוף המיושן הזה את טיפת האינטגריטי העיתונאי הדרושה כדי להסיר את האצבע המאשימה מההורים התימנים ולהפנות אותה לעבר נציגי הממשל. מה שהוצג כ"משדר מיוחד של מחלקת תעודה המנסה לעשות סדר" הכולל בחינה המחודשת של "שאלות שלא מרפות" היה למעשה מפגן של חומר לעוס וממוחזר, שבו שגיאות ואי דיוקים, שנתן תשומת לב זניחה לנקודות מבט קריטיות; שני ראיונות עם העיתונאית והאקטיביסטית יעל צדוק ועם המשפטן בועז סנג'רו, נפרשו על פני 13 דקות בלבד מתוך 90 הדקות שהוקדשו למשדר הכולל.

המנחה, איתי לנדסברג, אמנם חילץ את הפרשה ממיקומה כנחלתם של תימנים בלבד והעלה אותה מדרגה לכדי "פרשה לאומית". הוא אפילו כינה את היעלמות התינוקות והילדים "בלתי ניתנת להכחשה", אך המסגרת הכללית עגנה בכל זאת בתיאוריית הבלגן הישנה של ראשית ימי האומה. חרף העדויות החדשות המדהימות שהצטברו לאחרונה, יוצרי התוכנית בחרו להעמיד במרכזה, ועוד בגאון, את התוכנית משנת 1986 – כאילו שהפעם הראשונה לא הייתה גרועה מספיק. אמנם בפעם הזו ניכרה נימה יותר אוהדת כלפי מצוקתם של ההורים, אך התוכנית הסתיימה בלעיסתו של אותו נרטיב ישן ומתנשא לפיו הפרשה היא תוצאה של חוסר הבנה שהתרחש בזמן הבלגן האדיר בקליטת גלי העלייה.

לפי הגישה הזו, תינוקות תימנים שאומצו בעצם הוצלו על ידי אנשים טובים וזכו במשפחות חדשות שטובות להם יותר. לפי הגישה הזו, הורים תימנים נוטים להיות פרנואידים ולרדוף "בעלי חזות תימנית" שאינם ילדיהם. כמו כן, הרוב המכריע של הילדים האבודים נפטרו ולאחיות ורופאים שהיו עסוקים עד מעל הראש בהצלת חיים, לא היה זמן להודיע להורים שלהם.

דאג המרשלג מהאו"ם מבקר ילדי עולים מתימן בגבעת יערים, 1956. צילום: משה פרידן, לע"מ
דאג המרשלג מהאו"ם מבקר ילדי עולים מתימן בגבעת יערים, 1956. צילום: משה פרידן, לע"מ

המסמך התיעודי הממוחזר של ורד ברמן ורוני סרנת, התמקד בזווית הממסדית/אשכנזית, ועקב בין היתר אחרי סיפוריהן של שלוש נשים תימניות שאומצו בילדותן. העריכה המקוטעת הצמידה את עדותו הכואבת של אב תימני המחפש את בתו עם ילדה תימניה שמחה המאומצת על ידי משפחה אשכנזית. במקום לחקור את הטענות על מאות, אם לא אלפים, של ילדים שנחטפו מהוריהם, בחרו  ברמן וסרנת לשלב בעדויות ההורים תמונות של ילדים מורעבים וסיפורים של יתומים; מה הקשר בין אלה לאלה? כמו שטענה יעל צדוק, "אין לי ספק שחלק מהם מתו, אבל אני מדברת על אלה שנחטפו". דרך המסירה הזו זורה חול בעיני הצופים ומדגישה את הבלבול המדומה של המצב, ובכך משמרת ומצדיקה את התעקשות הממשלה למקם את נטל ההוכחה על ההורים; דרישה שכמו שסנג'רו טוען, היא בלתי אפשרית ובלתי צודקת בעליל.

התוכנית ביקשה לסתור את אישומי המשפחות על ידי כך שהדגישה שוב ושוב שילדים חולים ללא זיהוי הגיעו על בסיס יומיומי למחנות הקליטה ושרבים מהם מתו או הוזנחו או ננטשו על ידי הוריהם. מה שהתרחש במחנות הקליטה תואר במהלך התוכנית כמזעזע. תמונות של ילדים חולים ושל עולים כפריים מבולבלים תרמו לדימוי של סיוט לוגיסטי טרוף-מחלות. אחות אחת אמרה שהתינוקות התימנים "מתו כמו זבובים ולא היה לנו זמן להודיע להורים". אחרת אמרה שהורים תימנים לא רצו את הילדים שלהם בחזרה אחרי שהחלימו מפני ש"אחד היה צולע או שהייתה חסרה לו יד… ההורים לא רצו אותם."

במקום לחקור את הטענות על מאות, אם לא אלפים, של ילדים שנחטפו מהוריהם, בחרו ברמן וסרנת לשלב בעדויות ההורים תמונות של ילדים מורעבים וסיפורים של יתומים; מה הקשר בין אלה לאלה?

על הרקע הזה תואר בתוכנית סיפורו המוכר של דוד שוקר שחיפש את בתו מאז היעלמותה בשנות ה-50. חיפושו היה נרחב, מתועד היטב ובסופו של דבר – מוצלח. בנוסף תוארו שני סיפורים על אימוצים סמי-חוקיים של ילדות שחיו בשמחה עם משפחותיהן המאמצות. מניפולטיבי במיוחד היה הבלבול של תמר צוקר עם דוד שוקר (באחת הפעמים אף הופיע על המסך השם שוקר כשצוקר דיברה). תמר, שאומצה על ידי רות צוקר מחיפה, זכתה לזמן מסך נרחב, בעוד שסיפורו הטראגי של שוקר הוקטן כך שבסופו של דבר המסקנה המתבקשת היא שלתינוקות תימנים שננטשו על ידי הוריהם היה טוב יותר במשפחותיהם המאמצות.

שימוש כזה בחומר הישן הוא מאוד תמוה לאור העובדה שראיון מלא עם שוקר, עם בתו מרים ועם אמה המאמצת כבר נחשף בתוכנית "עובדה" בשנת 1996, והציג תמונה מורכבת הרבה יותר, בין היתר של הנסיבות מעוררות השאלות של אימוצה ה"חוקי". אז נחשפה הקלות שבה המשפחה המאמצת זכתה בגישה למרים, הבת של שוקר, באמצעות קשר אישי עם רופא המעברה. בנוסף נחשף עוד תהליך דומה ותמוה של לקיחת ילד מבית התינוקות על ידי הורים מאמצים ללא כל מסמכים; שני המקרים הגיעו רק מאוחר יותר לבית המשפט, ולפחות לטענת המדינה, אושרו כהליך אימוץ חוקי.

ה"משדר המיוחד" הנוכחי קיבל בנינוחות רבה יותר את נרטיב ההצלה הידוע. רות, אמה המאמצת של תמר, תוארה כגיבורה: "הם הציעו לי לאמץ ילדה בלונדינית, אבל אני אמרתי לא. יש תור ארוך של אנשים שרוצים ילדה בלונדינית; אם לתמר אין אף אחד, אני רוצה לאמץ אותה." בהמשך הוסיפה שהרופא אמר לה שלאור ההזנחה והתחלואה, ייתכן שהיא תהיה "דבילית", אבל היא בכל זאת התעקשה לאמץ אותה. רות אמרה שהיא איתרה את הוריה של תמר, ושלא הייתה להם כל התנגדות לאימוץ. שוב, הקלות שבה אותרו ההורים במקרה של צוקר, בניגוד לגרסת האירועים המוצגת על ידי האחיות, מעולם לא אותגרה. כשנשאלה האם רצתה למצוא את הוריה הביולוגיים, תמר אמרה: "לא, מי שנטש את הילד שלו לא יכול לבוא ולחפש אותו עכשיו."

צילומסך מתוך המשדר המיוחד בערוץ 1.
צילומסך מתוך המשדר המיוחד בערוץ 1. "במקום לחקור את הטענות על מאות, אם לא אלפים, של ילדים שנחטפו מהוריהם, בחרו ברמן וסרנת לשלב בעדויות ההורים תמונות של ילדים מורעבים וסיפורים של יתומים"

במקום להפנות לגורמים ממסדיים ורפואיים שאלות נוקבות, ברמן וסרנת ניצלו את כישורי התחקיר שלהם על מנת "לחשוף" את המשפחות המחפשות באופן נואש את אהובי נפשם; הם הוצגו כטיפשים או סהרוריים, מתקשרים בשעות משונות, או מבצעים פעולות בילוש גמלוניות. קורע לב במיוחד היה הסיפור על משפחת קריטי שפנתה במר ייאושה ליחיאל שייביץ. האישה שחשבה שיחיאל הוא אחיה הוצגה כמטומטמת, המשתמשת בשיטות מגוחכות על מנת להטריד משפחה תמימה. לא נחסכו מאמצים לסתור את ניסיונותיה של משפחת קריטי למצוא את בנם, כולל ראיון עם פקיד ממשרד הפנים. איפה היה הראיון עם ראש הממשלה דאז, שמעון פרס, המעמת אותו עם השאלה מדוע התנגדה הממשלה לחקירה פלילית רצינית במשך זמן כה רב? מדוע הושמדו המסמכים בארכיונים? מדוע לא זומנו לוועדות עדי מפתח?

החלק הזה הסתיים בעדותה של תמר, המרמזת על כך שהיא כמאומצת תימנייה יכולה לדבר כמקור  מוסמך על הנושא. היא מספרת למצלמה שלא היה לה שום עניין במשפחתה הביולוגית ושהיא שמחה הרבה יותר במשפחתה המאמצת. המשפחה התימנייה הוצגה כ"מנג'סת" – כאילו היו הם הפושעים המבקשים להפריד ילדה ממשפחתה ומהאישה שהצילה אותה. שביעות הרצון של תמר שירתה כרציונל לטענה שאין צורך בחקירה נוספת. הצופים יכולים היו להסיק שמאומצים מבוגרים אחרים הרגישו דברים דומים. תהא באשר תהא בתו של שוקר, הצופים הונחו להאמין שזה בכל מקרה היה לטובתה.

"החוקרים הצליחו לפתור את התעלומה"

בזמן שבו שודר התחקיר הזה לראשונה, ערוץ 1 היה ערוץ השידור היחיד בישראל וספינת הדגל של הממסד. זה היה ברור מדוע נעדרה מהתחקיר כל פרספקטיבה ביקורתית, ומדוע התיישרו היוצרים עם גרסת הממסד לפרשה; אבל מדוע לחזור עכשיו לטיעון המביש הזה לאור העדויות המשמעותיות החדשות שנחשפו עם פתיחת הארכיונים? איך אפשר להסתמך אחרי כל השנים האלה על התיאור בקולו הפומפוזי של ירון לונדון המצהיר: "העיתונות חשפה… הכנסת דנה… החוקרים הצליחו לפתור את התעלומה…" סליחה?! עוד בשנות התשעים נחשפו עדויות של אחיות, נהגי אמבולנס ואימהות שהעידו על אנשים שהתעניינו בילדים ועל ילדים בריאים שנלקחו מבתי התינוקות. רק לאחרונה חשף אהוד עין-גיל מממצאי הארכיון כי הליך "רישום מאוחר" ככל הנראה אפשר "פתח לשילוב תינוקות במשפחות זרות תוך עקיפת הליך האימוץ המשפטי והפיכת המאומץ לילד 'טבעי' של המשפחה הזרה". איך אפשר להתעלם מעובדות מפלילות אלה?

ברמן וסרנת ניצלו את כישורי התחקיר שלהם על מנת "לחשוף" את המשפחות המחפשות באופן נואש את אהובי נפשם, ולא מצאו לנכון להפנות שאלות נוקבות לגורמים ממסדיים

מטרת התוכנית מ-1986 הייתה למזער את הסיפור ולהציג את תביעת התימנים לוועדת חקירה ממלכתית כבלתי נחוצה ולא לגיטימית. האג'נדה הטלוויזיונית הזו זכתה לתמיכה נרחבת בעיתונות, ששיבחה את התוכנית כ"תחקיר מצוין". תחת הכותרת "רק לא עוד ועדת חקירה" (30 בספטמבר 1986), העיתון "דבר" למשל ציטט את פוטנציאל "המשבר הנפשי שיתחולל בנפשם של אותם ספק נעדרים" כסיבה להימנע מחקירה. אפילו הדה בושס חדת הלשון על פי רוב כינתה במאמר שכותרתו "הפעם האשכנזים אינם אשמים" את התוכנית "כתבה תיעודית מעולה ומרתקת" וכ"מעניקה ביטוי מרגש מאוד לאספקט האנושי" (הארץ, 26 בספטמבר 1986).

heda 1

הפרדת תינוקות מהוריהם בכוונה תחילה ללא זיהוי ראוי אינה סיפור זניח, ולבטח לא תירוץ לגיטימי. מדובר במעשה גזעני ופלילי שהיה צריך להיחקר כהלכה כבר בשנות ה-60. אך חקירה כזו לא בוצעה אז ולא נעשית עכשיו. חובת החקירה וחובת ההוכחה היא על המדינה שהפרידה ילדים ותינוקות מהוריהם. אבל כמו שסיכם סנג'רו, אפילו ועדת החקירה הממלכתית "פעלה באין חשד". בניתוחו המצוין הוא חושף את הסתירות הרבות ששימשו כ"הוכחה" במסקנות הוועדה לפיהן רוב התינוקות נפטרו ובכך הטיל ספק בעבודת הוועדה כולה. בבקשה תפסיקו לכנות את הדוח המביך הזה חקירה. אל תאשימו את ההורים, והפסיקו לבקש להשתכנע. למרות הראיונות המאלפים עם צדוק וסנג'רו, סיכם לנדסברג באומרו "המסקנות ברורות. אין בסיס ראייתי לחטיפת ילדים". טעות! מה שברור הוא ששום חקירה פלילית על החטיפות לא בוצעה עד כה, ולא נעשה כל מאמץ להכיר בטרגדיה. אם אתם יכולים לעמוד מנגד ולא להאמין למאות הורים שבורי לב שהעידו שהילדים שלהם נלקחו מהם, כדאי שתשאלו את עצמכם למה.

ד"ר שושנה מדמוני-גרבר היא פרופ' חבר ומרצה לעיתונות ותקשורת באוניברסיטת Suffolk בבוסטון. ספרה  – "Israeli Media and the Framing of Internal Conflict – The Yemenite Babies "Affair ראה אור בהוצאת פלגרייב מקמילן בשנת 2009

לראיון של פרופ' מדמוני עם יעל צדוק במסגרת "השעה האזרחית" ברשת א' 

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. רחמן חיים

    ההתנשאות של הממסד החל מבן גוריון שקרא לחלק מן העולים 'אבק אדם' ועד לחטיפות של ילדי העולים, בתואנות שונות של 'הצלתם' ולכאורה מכירתם למשפחות עשירות חסרי ילדים, היא כתם שלעולם לא יתנקה מדפי ההיסטוריה של השטעטל שכאן.

  2. המשפחות האבלות

    כרגיל, מאשימים את הקורבן

  3. תסמונת שטוקהולם

    לכל התוהים היכן כל התינוקות והפעוטות שנחטפו?
    ובכן

    * ישנם מאומצים שכבר מצאו את משפחתם הביולוגית
    * ישנם כאלו שעדיין מהססים וחוששים מתהליך הגילוי, החשיפה ושינוי הזהות והפגיעה במשפחה המאמצת.
    * ישנם כאלו שנאמר להם ע"י המשפחות המאמצות שננטשו ע"י הוריהם אשר לא רצו בהם, ושגדלו עם כעס וטינה כלפי ההורים הביולוגים ואין להם כוונה לפתוח את תיק האימוץ.
    * ישנם כאלו שאין להם מושג שהם בכלל מאומצים כיוון שהוריהם המאמצים כבר הלכו לעולמם יחד עם הסוד
    * ישנם כאלו שאומצו בחו"ל ואין להם מושג מהפרשה הזו. מי יודע לאלו משפחות ומדינות התגלגלו…
    * ישנם כאלו שכבר נפטרו, לצערנו. מדובר בחטופים שכיום אמורים להיות בני כ 70+/-
    * ישנם כאלו שיתכן ונפטרו לאחר שנלקחו מהוריהם, שנאסר עליהם לבקר את ילדם, שכן ידוע שללא דמות אם מטפלת ואוהבת בשלבי הינקות אין חיים!
    * ישנם כאלו שיתכן שנפטרו כתוצאה מהדבקה במחלות ע"י הצוות הרפואי בעקבות תנאי היגיינה ירודים מצד האחיות, למשל, אשר מודות באי-חיטוי המזרקים בשימוש מאדם לאדם. (אני תוהה אם באותם ימים אותן אחיות הסכימו לטיפול מסוכן כזה גם כלפי ילדיהם…אין שום תירוץ לא לחטא מזרק, גם לא באותה תקופה, לא נדרש ציוד מיוחד לכך!)
    * יתכנו עוד הרבה סיבות, אך אין זה מחובתן של המשפחות להסביר את היעלמות ילדיהן. זו תפקידה של המדינה והמשטרה לחקור את התלונות ולתת להן תשובות!
    מצער מאוד שמאוחר מדי אחרי שרוב ההורים וחלק מהאחים כבר נפטרו…

    חשוב מאוד לציין שבניגוד לכתבה הילדים שנולדו בארץ לא סבלו מרעב או מחלות ולא נראו כמו אלו שבתמונות אשר הגיעו לארץ אחרי תלאות וסכנות רבות בדרך.
    הילדים שנעלמו נראו ימים ספורים קודם לכן על ידי בני משפחתם כשהם בריאים וחיוניים!
    אך לפתע נתבשרו ההורים שילדיהם מתו, ללא שראו תעודה, קבר או גופה.
    רבים מההורים לא חיפשו את ילדיהם שכן האמינו לבשורת האיוב מפי אחיהם היהודים, עובדי הצוות הרפואי, וישבו שבעה. רק שנים מאוחר יותר נחשפו לעדויות נוספות של היעלמות ילדים בשיטה דומה.
    לכן רבים מהם בכלל לא התלוננו ולא העידו בחקירות. מדובר בתופעה של היעלמות ילדים באותה תקופה בהיקפים הרבה יותר גדולים ממה שניסו לגמד בחקירות.

    נשארנו אנחנו הדור השלישי ששמענו את העדויות וחווינו את הצער והשבר הגדול ממקור ראשון ונוסף לכך, כאבנו את כאבן הכפול של השחרת פני העדה וגלגול האשמה עלינו המשפחות האבלות ע"י השותפים לפשע, על מנת לנקות את ידיהם ולהשקיט את מצפונם.

    1. מינימידימקסי

      ילדים מאומצים הופכים עולמות כדי לגלות את הוריהם הביולוגיים, וכמובן גם את אחיהם ואחיותיהם. יש לזה הרבה סיבות: סקרנות טבעית, נסיון להגיע לחקר האמת, רצון לקבל מידע גנטי, וכמובן שגם מה שנקרא "קול הדם".
      מוזר מאוד לפיכך שדווקא ילדים שאתם קוראים להם חטופים, נוהגים בשונה מילדים אחרים.
      הסיבה האפשרית היחידה היא שאין בנמצא ילדים כאלה.
      הטענות שהועלו כאן על ידי "תסמונת שטוקהולם" פשוט מגוחכות.

      1. חובת הוכחה לטענה של מוות

        גם אם זה נכון, חובה על המדינה להוכיח לכל הורה והורה שהילד שלו באמת מת.
        איזה מן דבר זה לזלזל בעולה חדש ולנצל את חולשתו, למנוע ממנו לבקר את ילדיו ולהניק אותם ולא להראות לו גופה, תעודת פטירה או קבר?
        כעת משעברו עשרות שנים וההורים וחלק מהאחים כבר הלכו לעולמם, חובת המדינה לחקור תלונה אחר תלונה ולפתוח את הקברים, אם צריך, ולתת תשובות לכל משפחה ומשפחה שנעלם לה ילד.

  4. ג. אביבי

    לפנות לבית הדין הבינ"ל בהאג ולתבוע את מדינת ישראל על חטיפתם של אלפי תינוקות. תינוק שלא ימצא יחשב כמי שמת באחריות מדינת ישראל.
    כך גם בפרשת הגזזת.
    התמהמהות לא תסייע לעשיית צדק.

    1. מינימידימקסי

      אז למה באמת אתה מתמהמה?
      תפנה להאג, תבע את מדינת ישראל, ואולי סוף סוף, בזכותך, יגיע פתרון לתעלומה הזו, ותביא גאולה ומנוח למשפחות.
      לא? לא אתה? שוב אתה מחכה שמישהו אחר יעשה בשבילך את העבודה?
      כמה טיפוסי.

      1. דנה

        שלמינימידימקסי, אני תוהה מאין הציניות והעוינות למשפחות הקורבניות שיקיריהם נעלמו ביום בהיר אחד?
        תואיל להאיר את עיננו איך בדיוק נוכל לחקור ולעלות אחר עקבות יקירינו כאשר וועדות החקירה הודו שארכיונים הושמדו ומסמכים רלוונטים הועלמו. ואת מי נחקור לאחר עשרות שנים של חיסיון וטיוח משפטי, כשכל המעורבים בחטיפות הלכו לעולמם, זו לא נשמע לך התנהלות תמוהה וחשודה?
        שהרי גם היום, על אף כל החוקים, מנגנוני האכיפה והפיקוח ומוסדות הדמוקרטיה המפותחים, השחיתות חוגגת.
        כל מה שצריך זה קומץ עבריינים ועוד מעט פונקציונרים יסמנים צייתנים מול קהילת מהגרים חלשה פוליטית,כדי לבצע פשעים.
        התמורה עבור מכירת כל ילד הייתה משתלמד מאוד! כלכלית, וידוע שכאשר מעורבים כספים אנשים הופכים נבזיים.
        סחרו בילדים גם במדינות כמו בריטניה, ארגנטינה וכדומה. וגם היום במדינות עולם שלישי זה קורה בכל רגע. מדוע אתה שולל על הסף שדברים כאלו התרחשו גם אצלנו?
        מדוע שמשפחות יהודיות ציוניות, ערכיות, אוהבות הארץ לדורותיה ומשרתות אותה, ימציאו דבר היעלמותם של קרוביהם?
        אנו הדור השלישי כבר מעורבב היטב בישראליות על מגוון עדותיה. אין בנו שנאה, אלא רק אהבה וכמיהה לאיתור יקירינו.
        בעבר כבר הוכח שמתחת לכמה מהקברים לא הוטמנו קרובינו הנעדרים. אפשר בהחלט להסיק מכך בסבירות גבוהה שגם כל שאר המצבות שהוקמו הם שקר אחד גדול המכסה על כתם שחור לאומי. (ובכלל ממתי המדינה וחברת קדישא מסייעת למשפחות נפטרים, הרי הן מנצלות את ההזדמנות בשפל ימי חולשתנו וכאבנו כדי למצוץ את כספינו, עוד תמרור אדום מיני רבים לכפות על שערורייה)

        1. מינימידימקסי

          ציניות? עוינות? אני?
          האיש, ג. אביבי, מתרוצץ כבר שנים וצועק "האג", "האג".
          אז בבקשה, שיפנה להאג.
          מי הוא מצפה שיעשה את העבודה בשבילו?
          וביחס ליתר הדברים שכתבת, אם תחשבי בהגיון אולי תביני שאי אפשר לחטוף ולהעלים אלפי ילדים.
          אף אחד לא ראה ולא שמע? איפה השכנים? איפה הנשים המיניקות? איך האכילו מאות תינוקות בימים שלא היו תחליפי חלב? ולמה הילדים לא יצאו לחפש את בני משפחותיהם כמו שעושים ילדים מאומצים ברחבי העולם? במיוחד לאור העובדה שהנושא עולה מידי פעם לכותרות, והם אמורים להיות מודעים למצוקה ולסבל שעוברים על בני משפחותיהם הביולוגיים.
          תפנימי, – אין ילדים חטופים. (למעט אולי מקרה בודד פה או שם שלחלוטין לא מעיד על הכלל)

          1. דנה

            למיני' אתה טועה.
            היו עשרות שנים לפני הפרשה תחליפי חלב, מזון תינוקות ופורמולות להכנה עצמית
            http://www.ranlevi.com/texts/baby_formula_text/
            בבקשה אל תעשה אותנו מטומטמים, השיח שלך לא מכבד אותך.
            בבקשה היצמד לעובדות מבוססות ואל תפיץ בורותך.
            אם אתה טוען טענה כ"כ חזקה של מות יקירינו – מחובתך להוכיחה!
            מצדי שיפתחו את הקברים (הריקים, כצפוי)
            ושוב בשבילך, ילד לא רוצה להאמין שהוא מאומץ אם גם הוריו התכחשו לכך, ואם סיפרו לו שהוריו נטשו אותו אין לו סיבה לחפש אותם.
            תינוקות שנחטפו בגיל ינקות יתכן ולא שרדו ללא דמות אם, בנוסף לטיפול בציוד רפואי מזוהם מאדם לאדם כפי שהאחיות העידו, ויתכן שגרמו בטיפשותן למגיפה.
            אנחנו המשפחות אין לנו מושג לאן יקירינו נעלמו. זה על המשטרה לחקור כל תלונה (כך אמור להיות במדינה דמוקרטית).
            מי אתה שמתיימר לדעת? אולי יש לך אינטרס להכחיש?

            אני לא בדעה, שיש צורך לפנות להאג. במדינתנו מוסדות ובעלי תפקידים שמסוגלים לחקור זאת באופן יסודי ועדיין לעמוד איתן מול חשיפת כל אמת מביכה וקשה ככל שתהיה. כך לגבי המשפחות הפגועות וכלל החברה הישראלית, המונעים לא משנאה, כי אם מאהבה ורצון לדעת מה עלה בגורל התינוקות והפעוטות, לגלות את האמת, להכיר בסבל המשפחות ולשים סוף לפרשה, כדי להמשיך הלאה.

      2. ג. אביבי

        מר מינימיקרונאנו, אתה ממחזר את עצמך תחת שמות שונים וחוזר על התעמולה השקרית גזענית שלך. גם הוריך האידאולוגיים ממרכז אירופה של שנות ה30 – 40 למאה הקודמת סברו שאם חוזרים על השקרים מספיק פעמים, בסוף הרוב הגדול יאמין לבלופים הנמכרים להם. אבל מה לעשות, המזרחים לא קונים את הסברי הממסד על תועמלניו/כתביו השקרנים, ובוודאי גם לא לתועמלנים הגזענים פתולוגיים שממחזרים כאן את עצמם לעייפה.
        לא יעזור לך ולשאר גזעני אשכנז, הכנת התביעה בוא תבוא והנבלות יישפטו ויורשעו. אחת מהתוצאות הצפויות בעקבות הרשעת מדינת ישראל והממסד האשכנזי שלה – ומכאן פחדך העמוק – שמי שימשיך להכחיש את הפשעים הללו יחשב כפושע נאו-נאצי ועלול לשבת שנים מאחורי סורג ובריח.

        1. מינימידימקסי

          ברררר……
          איזה פחד……

  5. ג. אביבי

    הדים מבית בושס.
    תגובתה השקרית של הדה בושס משנות ה80, כתוספת לתעמולת ההכחשה וההתקרבנות האשכנזית, היא מאותן תגובות צבועות ומתחסדות, אותן כינה אורי אבנרי בזמנו "הדים לבית בושס".

  6. ג. אביבי

    ולמי שעדיין לא הפנים, הכתבה שפורסמה ב"ישראל היום" מה 14 ליוני 2017 נותנת יותר מרמז אחד.
    נחטפו אלפי תינוקות בריאים אבל לא כולם נמכרו למאמצים בארץ ובחו"ל. אינני יודע כמה מתוכם לא הגיעו לאימוץ, אבל היום ברור שלפחות עשרות / מאות. מה שעלה בגורלם של אותם עשרות / מאות עוללים – הוא מה שעלה בגורלם של אלה שלא שרדו את "מעבדת המחקר" של ד"ר מנגלה – הם נרצחו תוך מסכת עינויים מפלצתית. לא רק תינוקות נרצחו בשיטה הזאת אלא גם מספר לא מבוטל של אמהות תימניות נותחו עד מותן בכוונות מכוון "מחקריות" כמו של הנאצים. אולי גם כדי לאמן סטז'רים בניתוחים על שפני ניסיונות בצורת אדם (לשיטתם של חניכי תורת הגזע הגרמנית משנות ה30 – 40).
    התלמידים של ד"ר מנגלה עבדו כאן אלפי שעות נוספות בשנות ה50. הם עשו זאת בחסות הממסד הציוני-אשכנזי ובתמיכתם של הארכי פושעים דוד בן גוריון וחבר מרעיו.

    1. מראה

      לג. אביבי, אי-אפשר לקרוא ולהקשיב לך עם כל מילות השנאה שלך! שמעידות על הסגנון הנמוך שלך.
      ממני שבעד חקירת האמת, אבל נגד גזענים מכל עדה שהיא.
      לא כל יוצאי אירופה הם פושעים. אם אכן היו פשעים, וזה עדיין לא ברור גם לי כיוצא/ת העדה, ברור שלא כולם היו מודעים או שותפים לה. עבריינים מתפלגים דומה בכל אוכלוסייה. לצערי, לא חסרים כאלו גם בעדה שלנו.

    2. מינימידימקסי

      איזה יופי לך מר אביבי. פורסמה כתבה ב"ישראל היום".
      זו מן הסתם ההוכחה שחיכית לה שנים.
      אני מניח שאתה כבר על המטוס, בדרך להאג…
      עכשיו תראה לבן-גוריון מה זה.

      1. בבואה

        מיני, גם אתה איש קטן.
        בעל שיח שמבזה אותך.
        תינוקות ופעוטות נעלמו בארץ להורים שהתאבלו עד יום מותם – מינימום התחשבות ברגשות הצער של המשפחות!
        זה אינסטינקט הורי לוודא אם ילדך מת או לא. עם כל הכוונות הטובות, אם היו, או סתם התנשאות, אם לא גזענות, רשלנות רפואית ופשע – לאסור על ההורים לבקר את ילדם בבית החולים ואף לא להניקם, ואח"כ לנפנף אותם בביטול בטענה שהילד מת, מבלי להסביר ולהוכיח להם זאת (כאשר במקרה משפחתי שלי [שמעולם לא העידה], הוא נצפה ע"י אחד האחים מחלים וחיוני) – לא נשמע לך התנהלות הזויה, בלתי תקינה ולא מוסרית? ובעוד שכן התגלו מאז אימוצים בלתי חוקיים, גם אם לא ידוע על מקרים רבים כאלו.
        נכון, משפחתי השלימה עם העובדה שכנראה לעולם לא נדע מה באמת קרה, בשל הכאוס וההתנהלות הגרועה. הם כן האמינו אז וישבו שבעה.

        אתה האיש השפל והמיתמם מהקיצון השני של עמנו.
        אם אין לך דברי טעם לומר – תשתוק!

        1. מינימידימקסי

          צל יקר/ה, את/ה הממונה מטעם עצמך על תקינות ההתבטאויות של המגיבים בדיון הזה, –
          אם תטרח/י לקרוא את דברי תבין/י שאין בהם שום הבעה של חוסר כבוד למשפחות ולכאבן. מעולם לא חשבתי, וממילא גם לא כתבתי, כי המשפחות לא איבדו את ילדיהן.
          כל שכתבתי הוא שהאשמות בחטיפה הן האשמות סרק, שאינן מגובות בעדויות או בראיות אחרות. את זה קבעו שלוש וועדות שונות.
          כל הוועדות הגיעו למסקנה שרוב הילדים נפטרו. לגבי כמה עשרות ילדים הוועדה [האחרונה] לא הצליחה לקבוע מה עלה בגורלם. לפני כחצי שנה התראיינה אצל רינו צרור השופטת דליה קובל, [שהייתה חברה בוועדה האחרונה], ואמרה שלגבי מספר קטן מאוד של ילדים, [נדמה לי שהיא דיברה על 6, אבל אני לא זוכרת בוודאות], נמצא שהם אכן נמסרו לאימוץ. עם אחד הילדים הוועדה הצליחה ליצור קשר ולדבר איתו. הוא סירב ליצור קשר עם משפחתו הביולוגית.
          כל אחד רשאי כמובן להגיע למסקנה משלו באשר למה שארע לילדים, לרבות לאלו שהוועדה הגיעה למסקנה שהם נפטרו, אבל הטחת האשמות שהן לחלוטין בלתי מבוססות היא בלתי נסבלת בעיני, ולכך הגבתי. קל וחומר כאשר דור שלם מואשם בחטיפה ממוסדת של ילדים, במכירתם, ועכשיו גם בניסויים ובעינויים.
          והאבסורד עוד גדל כשמדברים היום על העמדה לדין, ועל ענישה. את מי בדיוק יעמידו לדין? כל אשכנזי שחי בשנות החמישים בארץ ועדיין חי כיום? מי הם ה-אשכנזים וה-מפא"יניקים שאמורים לתת את הדין?
          כל המסתערים על "הממסד" שוכחים שממסד זה גוף מאוד מצומצם. סבי וסבתי שעבדו קשה מבוקר עד ערב היו "הממסד"? הם אחראים להעלמותו של ילד תימני אחד? ובמה הם אחראים יותר ממשפחה ספרדית שגרה בבית ממול? זה כאילו שיאשימו אותך עכשיו בהפקרת הילדים חולי הסרטן בירושליים. אולי גם נתניהו אשם, וליצמן, ורוטשטיין, והרופאים, והאחיות, אבל גם את/ה. ובעוד 70 שנה יקום דור חדש של מאשימים ויתבע את דמם ממך. הגיוני?
          ויותר מכך, רוב מוחלט של האשכנזים וה"מפא"יניקים" החיים כיום טרם נולד באותם ימים, או שעדיין לא עלה ארצה, אז על מי בדיוק מתנפלים?
          מקוממת אותי אפילו יותר הטחת האשמות אבסורדית בראשי היישוב דאז, וההשוואה הבלתי נתפסת עם הנאצים, אבל די. להתייחס לזה זה אומר לתת במה נוספת לתיאוריה מטורפת.
          ובאמת מוזר שלא ראיתי באתר הזה מילה אחת על מה שמתרחש כיום ב"הדסה", ומעט מאוד הוקדש לקצבאות הנכים כיום. אבל דיונים על ארועים משנות החמישים של המאה הקודמת יש כאן בלי סוף. הכי קל כנראה לתקן את העבר.

          1. סילואט

            מיני' אתה איש קש. מי דיבר על ענישה? אל תשים מילים בפינו שלא אמרנו ואל תעוות את דברינו. אנחנו קוראים לחקירה ולחשיפת האמת.
            גם אתה חייב לדרוש זאת, כאזרח המעוניין לחיות במדינה מתוקנת.
            כי גם אתה לא יודע מה עלה בגורל הילדים של אז.
            המדינה שולחת משלחות לחלץ ולאתר אחרי נעדרים וגופות של מטיילים ושל חיילים. אז ממאות אם לא אלפי ילדי תימן מצוננים היא מתעלמת?
            אז איך אתה מעז לומר ש"כל אחד רשאי כמובן להגיע למסקנה משלו באשר למה שארע לילדים?"
            ו"לרבות לאלו שהוועדה הגיעה למסקנה שהם נפטרו"? זה יפה שלוועדה יש מסקנה. אבל מעולם לא הוכח שהילדים מתו. זה מחובתה להוכיח מה עלה בגורלו של כל ילד!
            אם אתה עכשיו מנהל בית ילדים, אתה אוסר על ההורים לבקר אותם? ופוטר את עצמך בטענה שלא היית מסודר ולכן אתה לא מאתר את ההורים של הילדים?! אתה רציני או סתם עושה מעצמך צחוק?
            גם אם הם מתו ממחלה, ואני עדיין בספק רב בכך, אתה היית מנפנף הורה בביטול שהילד מת?
            בדעותך אתה מסכים ומגבה את ההתנהלות האיומה הזו לדורות. ולא משנה שעברו כמה שנים. לא מדובר בתקופת האבן, שגם אז היו לבני האדם רגשות.
            זה הזוי!!!
            ולא ההורים והמשפחות המושמצות, שעל גבם נראה מכסים על מעשים אפלים.
            לי אין מושג מה היה. אבל אני רוצה לדעת את האמת.
            בטוחני שאמשיך לאהוב את המדינה גם אם יתגלו דברים איומים. אבל אני רוצה שהיא תלמד ותשתפר מכך.
            אני בניגוד אליך לא מבטל/ת, משחיר/ה ומזלזל/ת בכל. חשיבתי לא דיכוטומית שחור או לבן. אני רואה גם את נקודות האור והחוזק של עמי ושל מדינתי. ומודה על הדברים הטובים שהיו ושישנם כאן.
            אני גם בדבריי לא מסכים/ה לשום ביטויי גזענות או זלזול מהעדה שלי או מכל עדה אחרת. ולא מסכים/ה להכללה ולהטחת האשמות וביטויי נאצה.
            אבל העובדה היא שדודי נעלם ומעולם לא העדנו, אגב (כל האחים/יות לפניו ולאחריו שרדו, כך שכבר לא מתו ילדים ממחלות בארץ באותה תקופה כפי שמנסים לפטור את העדה בטענה זו), כך ש
            1) יש חשד לפשע, שיש לחקור מי היה שותף לו, וזה לא משנה אם מישהו מהממשלה או אזרח אחר. פשע הוא פשע. ובמדינה מתוקנת חייבים לחקור ולחשוף אותו במיוחד בשל ההיקף והעוצמה שלהם.
            2) בטוחני שהמספרים גדולים יותר ממה שהוצגו בוועדות, רק כדי לא לגרום למכשול ולאלימות בהקמת מדינתנו שלנו ולהמשך שרידותנו אנו.

          2. דין וחשבון

            מיני, נראה שאתה מנסה לעשות פוליטיזציה על הפרשה הזו.
            אבל הפרשה הזו היא חברתית ואינה אמונה אידאולוגית של ימין או שמאל. גם אם נגועים בה פוליטיקאים כאלו או אחרים או מגזרים שונים.
            מה קשור המחדלים בהדסה והנכים לעניין נעדרנו? אלו בעיות מזעזעות ואנו נגד מקבלי ההחלטות הנבזיים הנוגעים בדבר. כיהודים וגם מניסיוננו המצער, אנו תומכים בקולנו ובמעשנו בכל קבוצה או מיעוט חלש פוליטית, ומתנגדים לבריונים מנותקים שמנצלים את כוחם לרעה על חשבון אחרים!
            אנו בעד מנגנונים וחוקים שירסנו את הקרובים לצלחת, את בעלי אינטרסים צרים, ואת בעלי ההון הדורסניים מהתנהלות מושחתת ונבזית כלפי כל אדם באשר הוא אדם.
            אבל אתה כתבת
            "לגבי כמה עשרות ילדים הוועדה לא הצליחה לקבוע מה עלה בגורלם"
            "…לגבי מספר קטן מאוד של ילדים, נמצא שהם אכן נמסרו לאימוץ".
            אתה שומע מה אתה אומר?
            הוועדה לא יודעת מה עלה בגורלם של ילדים? ולא חוקרת כל מקרה ומקרה?
            הוועדה מודה שהיו אימוצים בהליך לא תקין וזה עובר בשקט?
            מה זה? סתם מספרים? משחק במתמטיקה? בדיקה מדגמית?
            מדובר פה בילדים שנעלמו!!!
            מומלץ לך לעשות דין וחשבון עם עצמך ולבדוק איך קרה שנעשית איש כל כך אטום לסבלם של אחרים השונים ממך?
            גם היום דברים לא טובים קורים במדינתנו ולכן חשוב שהעתיד כאן יהיה טוב יותר.
            המסר שלנו הוא ברור! אל תתעלם ותפחית מערך המחדלים שנעשו, שלא לדבר על פשעים, אם יתגלה שנעשו, רק כי זה לא נוגע וכואב לך אישית.

  7. מינימידימקסי

    אופל יקר, מתגובה לתגובה עמדותיך מקצינות, ופניך האמיתיות הולכות ונחשפות.
    אתייחס כאן רק לדרישתך להקמת וועדת חקירה, ואזכיר לך שהיו כבר שלוש כאלה. אתם פשוט לא משלימים עם מסקנותיהן.
    עד שלא תקום הוועדה שהמסקנות שלה יהיו אלה שאותן אתם רוצים לשמוע, לא תנוחו ולא תשקטו. אולי באמת אצטרף כאן לדרישה:
    תוקם מיד וועדת חקירה, בראשות ג. אביבי, וחבריה הנוספים יהיו רינה מצליח, פרופ' מדמוני, ורחמן חיים.
    הוועדה תקבע שאלפי ילדים נחטפו ונמסרו לאימוץ, וגם עונו ועברו ניסויים איומים, וגם נרצחו.
    הוועדה תקבע גם שכל אשכנזי שחי בארץ בשנות החמישים, וכל צאצאיו עד דור אחרון, אחראים למעשה הפשע הנורא.
    הוועדה תקבע גם שהעדה התימנית עברה שואה בארץ, לא פחות מהשואה שעברה יהדות אירופה, והאחראי העיקרי לה הוא דוד בן גוריון ימח שמו וזכרו.
    כל אשכנזי יחוייב לזחול למרגלותיה של משפחה תימנית, להכות על חזהו, ולומר "אשם אנוכי".
    כל משפחה תימנית תזכה לפיצוי נאות, "כמו שקיבלו נצולי שואה מגרמניה", או יותר.
    מרוצה??

    1. לטרול

      הפוסל במומו פוסל.
      אתה הקיצוני.
      אתה מקרה אבוד.
      היכן טענתי דבר אחד משלל טענותיך המבוהלות?
      אחזור ואומר, לי לא ידוע מה קרה.
      בקשתי לבדוק *כל* נעדר מה עלה בגורלו.
      אם צריך – לפתוח קברי אחים (מזעזע כמו שזה נשמע, אך זה מה שבוועדה עצמה משערים שעשו לילדים).
      אין טעם בהמשך דיון בוטה, ומבזה מצדך. צר לי אתה מקרה אבוד ודוגמה לגסות הרוח. צר לי עוד יותר שאתה דוגמה למיעוט פנאטי, רועש, שאין לו תרבות דיון, חמלה ואנושיות. ושעוד *מאמין* שהכול התנהל באופן תקין ורק הקורבן הוא האשם, ואינו נותן מקום לספקות, לשאילת שאלות ואינו דורש ראיות חותכות להיכן נעלם כל ילד וילד…

      1. צלם אנוש

        אני רוצה לראות איך אתה ובני משפחתך היו מגיבים אם היו אומרים לכם ביום בהיר אחד שילדכם "מת. שלום"….
        סוף דיון

        life is like a wheel….

        1. עוז אושרי

          לא מבין איך אתם עונים לאיש הנאלח שמכנה עצמו בשם מיני….. ? להזדהות בשם עצמו הוא לא יכול .
          "אדם" ?ל ששם את עצמו כסנגור השטן.
          כרגיל , בתמימותכם ..עדיין .טפוסי מהסוג של "מיני…. לא ראויים
          להתייחסות או ..דרושה התעלמות מוחלטת ממנו /ממנה .
          מה , אתם מטילים ספק
          בעודות כשאתם

          1. מינימידימקסי

            אבל את התגובות של ג. אביבי ורחמן חיים אתה ממש אוהב. נכון?
            אגב, מאחר והזדהית בשמך, (ובהנחה שזה שמך האמיתי), כדאי אולי שתלמד להתנסח בצורה ברורה, לשים את סימני הפיסוק במקום הנכון, ולעשות הגהה עצמית לפני שאתה לוחץ על כפתור ה"שלח". אתה הרי לא רוצה שהכתיבה שלך תבזה אותך.

          2. רחמים

            אולי הטרול זה אותו ירון לונדון, הזועם והעוין על ההורים והמשפחות, הגועש והרועש, הדרמטי והתיאטראלי. אותו אחד שהעיד על עצמו: "בתקופת עיצובי היו חייהם מרים ולכן גם חיי מרים היו", ואותו אחד שהתעלם מבנו מחוץ לנישואים…
            בהחלט לא מייצג את רוב יוצאי אירופה הטובים

        2. מינימידימקסי

          Darkness יקר/ה,
          איך אני ומשפחתי נגיב? לא נגיב. אנחנו הרי אשכנזים, ולאשכנזים כידוע אין רגשות. מין אנשים קרים כאלה, שלא מסוגלים לשמוח, וכמובן גם לא לכאוב.
          אין טעם כמובן להתייחס לשום דבר ממה שכתבת. כל מה שאכתוב יפול על אזניים שלא רוצות לשמוע.
          אבל אני כן רוצה לצטט מהזכרון דברים ששמעתי אתמול מעו"ד ציון אמיר, בנושא אחר לגמרי, (הקשור לאחיו שנהרג).
          הוא ציין שהוא נושא בליבו רגשות אשם כבדים הקשורים למות אחיו, אך מעולם לא דיבר על כך עם שום אדם, כי לפעמים עדיף להשאיר את הסכין נעוצה בלב, או את הקליע בגוף. אם ישלפו אותם, ייגרם שטף דם כבד.
          אובדן הילד כבר קרה. מה שאת/ה ודומיך עושים, זה לשלוף את הסכין. הנזק שאתם גורמים לקרוביכם בהעלאה חוזרת ונשנית של הנושא, בנטיעת תקוות שווא כאילו הילדים יחזרו, או שלפחות ניתן יהיה לקבל עוד מידע על מותם, הוא כבד. ואתם אחראים לנזק הזה.
          לפעמים צריך להניח לדברים. למען האנשים שאתם מתיימרים לפעול לטובתם.

          ועכשיו אכן הגיע הסוף לדיון.

    1. טמנסקי

      מרדכי וירשובסקי, אז חבר ועדת הפנים: "לוועדת שלגי לא היו סמכויות של ועדת חקירה. תאורטית אפשר היה לשקר לה. לא הייתה חובה להתייצב לפניה או לכתוב לה, וגם לא הייתה חובה להגיד את האמת כמו לפני ועדת חקירה…חבר הכנסת שילנסקי ואני הצענו כבר לפני עשר שנים להקים ועדת חקירה בעלת סמכויות, אבל לא שמעו לנו. היו מספיק אנשים שהבינו שדברים שייצאו משם — יותר טוב שלא ייצאו".
      https://www.haaretz.co.il/yemenite-children/1.2920584