string(2) "he"
string(2) "he" -array(5) { ["pll_language"]=> string(2) "he" ["_ga"]=> string(27) "GA1.2.1065397417.1548075311" ["_gid"]=> string(27) "GA1.2.1491875374.1548075311" ["_gat"]=> string(1) "1" ["_fbp"]=> string(29) "fb.1.1548075311663.1338141962" }
  • קול העות׳מנים
    לשון הרע
    כנגד אידיאל החד-לשוניות של הציונות האשכנזית
  • yali hashash
    לא בבית ספרנו
    איך ארע שלקו הסיום של איוש משרה זו הגיעו אשכנזים בלבד?

מרצ היא שמאל של עולם ישן

חרף השאיפה של מרצ לקושש קולות אצל המזרחים, בשכונות ובעיירות הפיתוח לא יצביעו לה כי הרטוריקה שלה אינה מעוררת הזדהות והשפה הכלכלית שלה נעה בין ניאו-ליברליזם לבין תפיסת הקיבוצים כפרח בגני
גל לויגל לוי

חוקר וכותב בנושאים של אזרחות, מזרחיות חינוך ודמוקרטיה, ובמיוחד אקטיביזם פוליטי עכשווי. בעבר חבר בקשת הדמוקרטית המזרחית

אקדים ואומר שיש משהו עצוב בהתנהלותו של הוויכוח ובאופיה של המחלוקת בצידה השמאלי של המפה הפוליטית. העצב טמון, מצד אחד, במה שמכונה תכופות "הצטמקותו" של השמאל בישראל. במישור הפוליטי הפורמלי השמאל (כפי שהוא מכונה שם, הסתייגויות בהמשך) הולך ופוחת. גם מבחינה רעיונית וגם מבחינת היקפו. מצד שני, זה עצוב שבעוד שבעולם הגדול יש התעוררות של השמאל כרעיון פוליטי, כאן הדבר בקושי מותיר את רישומו, בעיקר בגלל החשש של מי שפועלים כשמאל להזדהות כשמאל.

אחת הבעיות של השמאל, כך שבים ואומרים, שהוא לא מתחבר או לא מסוגל להתחבר לעם, או לעממיות. במלים אחרות, השמאל מנותק מהמזרחים ומהסיפור המזרחי. אם יש משהו שמערכת הבחירות לכנסת ה-20 לימדה את הפוליטיקאים, לאחר הניסיון הכושל לקיים ממשלה נטולת מזרחים, הוא שהמזרחים זה הסיפור. ובכל לאור ההתעוררות במרצ, כולל ניסיון לפריימריז פתוחים, במטרה להתחבר לפריפריה, או איך שירצו לקרוא לזה. חשוב להבין מהן האפשרויות העומדות בפניה.

ככל שאנחנו מוכנים לקבל שבישראל יש שמאל על המפה הפוליטית (וזה לא מובן מאליו, לב גרינברג רואה בתוויות האלה תיוגים שבטיים ולא עמדות פוליטיות אידיאולוגיות, ואני מסכים), מרצ היא כטענתה "הבית של השמאל". בלה-לה לנד של הפוליטיקה הישראלית, מספיק שכל מה שתרצה זה להיפרד משטחי 1967 ומהפלסטינים על מנת להיקרא שמאל. אם אתה אחד מאותם גנרלים מפוחדים החוששים שאחמד טיבי יהיה ראש ממשלה אז אתה שמאל-מרכז (העבודה… סליחה, "המחנה הציוני"), ואם אתם קצינים (זוטרים על-פי רוב) המבקשים לחדול ממלאכת הכיבוש (מטרה ראויה ללא ספק) אתם שמאל ציוני (קיצוני בז'רגון העכשווי). אם את תומכת גם בהכרה בזכויות הפלסטינים (כולל זכות ההגדרה העצמית, שוב – דבר ראוי בפני עצמו), הרי שאת מרצ. בכל מקרה, מוטיב ההיפרדות, קרי הרצון לערבב ככל המעט יהודים וערבים, הוא שקוׁדם כמעט לכל שיקול אחר. זה שמאל, הייתי אומר, במובן מאד מאד מסוים ומצומצם. כי כאשר מסתכלים החוצה לעולם, על מנת להיות שמאל יש לעמוד בעוד תקן אידיאולוגי או שניים.

נבחרת מרצ לבחירות שנערכו במרץ 2015. צילום: עמוד הפייסבוק של מרצ
נבחרת מרצ לבחירות שנערכו במרץ 2015. על מנת להיות שמאל יש לעמוד בעוד תקן אידיאולוגי או שניים. צילום: עמוד הפייסבוק של מרצ

אז מה הבעיה עם מרצ, "הבית של השמאל"? אני דווקא רוצה להתחיל ברטוריקה. אני לא צריך לכתוב את כל מה שאני יודע על הבעיה של השמאל הציוני עם המזרחים. היא נמצאת בסוף כל משפט שנכתב בציונית. גם בימין, הציונים לא פחות אירופאים מאחיהם בשמאל. אבל אני חושב שלרוב הרטוריקה השלטת במרצ, זו שמעצבנת אותי לפחות, היא זו האנטי-חרדית, ולא רטוריקה אנטי-מזרחית. אני חושב שעיקר האיבה במרצ לש"ס לא נובע ממזרחיותה אלא מחרדיותה. מקרה מייצג הוא פרשת יוסי שריד-משולם נהרי, שנסובה על הכספים הייחודיים החרדיים, ולא על צבעו של נהרי. הרטוריקה האנטי-חרדית, שלעתים גובלת בשפה אנטישמית ממש, אולי מאפיינת שמאל של עולם ישן, שהיה צריך להדגיש את חילוניותו. בעולם החדש השמאל מחויב להכרה בייחודו של האחר ולא ברמיסה שלו. לי אישית, יש הרבה מחלוקות פוליטיות עם המפלגות החרדיות, אבל הרטוריקה של מרצ אינה מעוררת הזדהות, ומבחינה פוליטית היא מעמיקה את האנטגוניזם כלפיה גם בקרב מזרחים לא-חרדים.

הרטוריקה האנטי-חרדית, שלעתים גובלת בשפה אנטישמית ממש, אולי מאפיינת שמאל של עולם ישן, שהיה צריך להדגיש את חילוניותו. בעולם החדש השמאל מחויב להכרה בייחודו של האחר ולא ברמיסה שלו

מהרטוריקה לפרקטיקה. כאן האנטגוניזם של מרצ מופנה, במישרין או בעקיפין, כלפי המזרחים. הגורם המעמדי יכול לעזור להבין את מהות הבעיה. הפנטזיה של מרצ, כמו בסיסמא הידועה "כסף לשכונות ולא להתנחלויות", היא לגייס את השכונות בשם השמאל. בשם המאבק בהתנחלויות. אבל השכונות ועיירות הפיתוח לא תהיינה מאגר קולות חדש למרצ כל עוד השפה הכלכלית שלה נעה בין ניאו-ליברליזם לבין תפיסת הקיבוצים כפרח בגני.

​​מה שנשאר, אם כן, זה שמרצ תפנה אל המעמד הבינוני המזרחי. במידה מסוימת זה כבר עובד. מזרחים על-פי מוצא ולרוב לא על-פי תודעה מצביעים למרצ, מעצם היותם חלק מהמעמד הבינוני שמתאפיין יותר בהיותו יונה פוליטית. זוהי הצבעה מעמדית, לא עדתית. בין אלה אפשר למצוא גם את המזרחים המודעים, מי שזהותם אינה תלויה בהצבעתם הפוליטית. אני יכול להיות אחד מאלה. היפותטית. אבל עבור מי שהחוויה שלהם היא של מזרחיות תרבותית, מי שעבורם המזרחיות היא לא בחירה אלא חלק מבית הגידול שלהם, המזרחיות הפוליטית הייתה כורח, וזו התממשה בליכוד כזכור ולא במפא"י. לך תוציא אותם עכשיו משם ותצפה מהם להצביע למרצ, המזוהה בראש וראשונה עם המפאיניקיות וכל מה שמגיע בחבילה הזו.

שעתיים אחרי שכתבתי את הטיוטא לדברים האלה קראתי בפייסבוק שדודי מזרחי, פעיל יקר, הודיע על הצטרפותו למרצ לנצח. איני יכול לדבר ממקומו של דודי ואני לא רוצה לזלזל בתקווה לשנות את מרצ מבפנים, גם אם אני לא שותף לה. אני רק יכול לקוות שהשמאל בישראל, כלומר השמאל האשכנזי-ציוני יבין שצריך לדבר מחדש על מהו שמאל (השמאל המזרחי הבין את זה מזמן!). הבלגן שנוצר אצלנו בין שמאל לימין מעיד על כך שהשמאל באמת זקוק לבית. בינתיים, יש לו – בקושי רב – בוטקה!

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. ליאור לוי

    חבל מאוד, כי אנשי מרץ בעלי האג'נדה החברתית, עשו יותר מכולם עבור השכבות המוחלשות ואנשי השכונות באמצעות חקיקה חברתית. כל שנה נמדדים חברי הכנסת החברתיים ביותר ותמיד יוצא שאלה חברי כנסת ממרץ ומהעבודה.

  2. א

    מרצ תכחד כי היא מייצגת שמאל מתאבד שמזמן לא קורא את המציאות ולכן חוץ מאשכנזים צפונבונים מנותקים שחושבים שכל העולם נראה כמוהם אף אחד שפוי לא יצביע להם.

  3. ששת

    בבחירות האחרונות הצבעתי למרץ, בזמן האחרון אני רואה דברים אחרת. מרץ היא ההתגלמות של ה"ימניות" אם חושבים במונחים עכשויים, מרץ בעד בידוד הפלסטינאים ה"ילידים" של הארץ בגבולות שהם יקבעו להם, בעד מדינה מערבית נקייה ונגד רב תרבותיות, בעד חילוניות גמורה ונגד דעות ומורכבות חברתית.
    מרץ לא מבינים אנשים.

  4. נתן

    מיליוני הישראלים שעומדים בתורים לחלוקת מזון לקראת הפסח הם אותם מיליונים שמצביעים לשלטון הימני-דתי ולעולם לא יצביעו למר"ץ ועל זה אמרו חז"ל : מי שנולד עבד ישאר עבד כל החיים.

    יאללה למחוק….

    1. דפנה

      אני מסכימה אתך נתן. כתבתי את זה כבר, אבל בריוני "העוקץ" מחקו אותי. אני מניחה שגם את השורות האלה לא יצא לך לקרוא.

  5. דןש

    המסר של מר"צ במילותיו של שאול טשרניחובסקי
    "כי עוד נפשי דרור שואפת,
    לא מכרתיה לעגל פז,
    כי עוד אאמין באדם,
    גם ברוחו, רוח עז.
    אאמינה גם בעתיד,
    אף אם ירחק זה היום,
    אך בוא יבוא – ישאו שלום, "
    מר"צ מאמינה בגדלותו של האדם כאדם חופשי, שאינו תלוי בהחלטות אלוהה כל שהוא.
    כפי הנראה (על פי המאמר), המזרחים אינם מסוגלים לזה. עד שלא יאמינו ברוח האדם ובאל האבסטרקטי האמור לשכון בכל אחד מאתנו – מר"צ תהיה להם זרה ולזרה.
    אז וברכה לאום מלאום.

    1. גל

      לא זוכר שהייתה פעם אחת דןש שלא ראית בכל דבר את אשמת המזרחים. אז זה מה שאתה מצליח לחלץ כל פעם מהכתוב כאן באמת חבל על הזמן שאתה משקיע בקריאה בהעוקץ.

  6. אסתר בן חור

    היגיע הזמן לשים זאת על השולחן: הבעיה העיקרית פה היא הדת.

    שמאל זה לא רק כיבוש ושכונות. שמאל פירושו לשים את האדם במרכז. ימין זה לשים את אלוהים ו/או הלאום במרכז.
    … וזה מה שמסביר למה רוב המזרחים מצביעים ימין. ברובם הינם מסורתים או דתיים.
    …וזה מה שמסביר מדוע מזרחים שמאלנים מוכנים ללכת עם הגנב דרעי, או עם מי שעושק אותם יותר מכל דרך הכלכלה הניאו-ליברלית,נתניהו,ובלבד שלא שמאלה.
    אם היו מספיק מזרחים שמאלנים אפשר היה להקים מפלגת שמאל מזרחית

  7. אלי אמינוב

    הטענה של גל לוי שמרץ תומכת בזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני אינה נכונה. מרץ תומכת בגירסה הישראלית הציונית של מה שהיא מכנה "זכות ההגדרה העצמית של הפלסטינים", הקשורה להסכמי אוסלו ושנועדה רק ליצור הפרדה בין יהודים וערבים. האיזור בו הייתה אמורה להתממש ההגדרה העצמית האמורה מספיק בקושי לבנטוסטאן אותו ינהלו מבפנים קבלני משנה של הכיבוש ובעיקר של מדינת האפרטהייד הישראלית. עם הילידים הפלסטיני ,אינו יכול לממש את זכותו להגדרה עצמית, כלומר לשחרורו ולאיחודו במולדתי בבנטוסטאן הנשמר מבחוץ על ידי כוחות הכיבוש הציוני ומבפנים על ידי משתפי הפעולה שלו. בשטח הנשלט על ידי ישראל ,גבולות 48 וכיבושי 67 מצויים ששה מליון פלסטינים ואילו בגלות יש עוד ששה מליון.לכן השאלה הלאומית הפלסטינית לא תימחק ולא תיעלם גם אם הציונים, ינסו בנטוסטאנים, טיהור אתני נוסף או ג'נוסייד. מרץ היא לא רק שמאל של עולם ישן, השמאל הציוני בכללו הוא שמאל קולוניאלי, המתקיים על עקרונות המצויים כבר בפח האשפה של ההיסטוריה.

  8. ג. אביבי

    המסר של המאמר מבולבל במשהו. המחבר מבין שמרצ זרה למזרחים אך מייחל ליום שהמוני מזרחים יצביעו לה, ואם לא לפחות המזרחים המודעים.
    מזרחי מודע לא יכול להצביע למפלגה שנלחמת לשימור כוחן של האליטות הקיימות.
    מרצ מגינה על טהרנותה של המערכת המשפטית האנטי-דמוקרטית הנשלטת ע"י אליטה אשכנזית מנוכרת וגזענית לבנה. מרצ ממשיכה להגן על האחיזה של הקיבוצים והמושבים הוותיקים ("ההתיישבות העובדת") בשטחי המדינה, מה שמנציח חלוקת משאבים לא שוויונית המקפחת את תושבי עיירות הפיתוח לטובת רווחתם המופרזת של בני "ההתיישבות העובדת". בכל הקשור לפשעי הממסד האשכנזי נגד המזרחים (חטיפת ילדי תימן, ההקרנות הקטלניות לילדי המרוקאים, מדיניות האכלוס והקצאת המשאבים המנחשלת, הדרה ממוקדי הכח והתרבות, וכו') מרצ תמיד הייתה בצד המשתיק את הפשעים ולכן תומך בהמשכם.
    כאשר מפנים משפחות של מזרחים מבתיהם (גבעת עמל, כפר שלום כדוגמה) בהם חיו עשרות שנים, מרצ תומכת בפינוי האכזרי והגזעני הזה (גם אם ח"כ גילאון כיחיד בא למחות). לעומת זאת, רבים מתומכי מרצ חיים בבתים יקרי ערך שהוחרמו / נתפסו לאחר שהאוכלוסייה הילידית (הפלסטינים) גורשה מהם, והבתים נרשמו בטאבו על שמם.
    גל לוי, חשוב שנית.

    1. גל לוי

      חשבתי, ולא הצלחתי להבין איפה קראת שאני מייחל שהמזרחים יצביעו למרצ

  9. איזה גורן

    משטר ארור עדי היסוד נחריבה
    מגב שפוף נפרוק העול
    חרות אדם אנחנו שנשיבה
    ויום יבוא, ישוב ישלוט השמאל

    זה יהיה קרב בכלל לא קל
    אל מול פאשיזם מקולל
    עד שעיוור יפקח את העיניים
    וירומם את מרץ עד שמיים

  10. איתי אפק

    אם יש ציבור מזרחי שמזדהה עם יציאה מהשטחים, ראיית הפלסטינים כבעלי מעמד שווה וכו' כמו מרצ, אבל לא מוחל גם על הזהות המזרחית, למה הוא לא מקים אלטרנטיבה למרצ? אולי בגלל שהציבור המזרחי עם המאפיינים האלה קטן אף יותר מהמצביעים למרצ?
    יוסי יונה הצטרף למחנה הציוני ולא למרצ. מה עם עוד פעילים מהקשת הדמוקרטית המזרחית? אולי המזרחים "המודעים" עם דעות שמאל כמו של מרצ (כולל יוזמות לחוקים חברתיים טהורים, שלא מבדילים בצבע) הם מיעוט והם רק אוהבים להתנצח עם מרצ ועל הצבע הלבן שלה? אני שואל, ולא מציג שאלה רטורית. אשמח לדעת מה אחרים חושבים, בלי כינויים, אלא תשובות לעניין.

    1. גל לוי

      השאלה היא אם צריך להקים אלטרנטיבה למרצ, ומה הטעם בעוד מפלגה