string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

מנהיג המחאה בנעלין נורה בראשו

דרכיו היצירתיות לימדו את הסובבים כיצד מאבק עיקש, נחוש ואמיץ יכול להתנהל גם מתוך אמפתיה ורגישות לכאב שממנו סובל מי שעומד מנגד. כעת, הוא כפות למיטתו לאחר שנורה בראשו בהפגנת יום שישי, ועומד בפני אישום על זריקת אבנים
יורם שורק

הידיעה הלקונית על כוח צה"ל שירה ועצר מחבל שיידה אבנים בנעלין פורסמה רק באתרי חדשות לא מרכזיים, כי אתרי החדשות הגדולים לא מצאו את האינפורמציה הטריוויאלית הזאת ראויה אפילו לשורת המבזקים החולפת. ל"מחבל", כרגיל, אין שם מקצוע או משפחה. פרט לתמיהה קלה על זילות המונח "מחבל" – שפעם היה שמור למניחי מטענים ומחזיקי בני ערובה והיום מוענק למיידי אבנים מן השורה העין – חולפת על הידיעה מבלי להתעכב. שגרה.

אבל ה"מחבל" הפעם הוא מוחמד עמירה (אבו נאסר), מורה, ממובילי המחאה העממית בנעלין ומי שבאופן עקבי, לאור כל שנות המאבק מאז הופקעו שדותיו (עם חלק ניכר מקרקעות שאר התושבים) לטובת התנחלות חשמונאים, דבק במאבק בלתי אלים, ולא פעם מנע זריקת אבנים והסלמה בעימותים בין צעירי נעלין לצבא ולמג"ב.

היכרותי עם מוחמד עמירה התחילה בשנת 2011, כשהגעתי בפעם הראשונה להפגנת יום שישי בנעלין. ראיתי אותו צופה אל מטע הזיתים של משפחתו הנשקף מצידה השני של החומה והוא יכול רק לעקוב אחר העצים הגוועים לאיטם מהזנחה מתמשכת. בניגוד לכל מה שניתן היה לצפות, העוול הגזל והעלבון לא הפכו אצלו מעולם לשנאה או לתאוות נקמה.

כשענני גז מדמיע פורחים סביבו ודבריו נקטעים ברימוני הלם הוא פנה שוב ושוב אל מצפונם ומחשבתם של החיילים שמולו. מעורה באקטואליה הישראלית הצליח לקשור בין העוול שנעשה לו לעוולות אחרים, הוא דיבר מעומק הלב על האפליה כנגד האתיופים, הבדואים והדרוזים גם כשבני הקבוצות הללו כיוונו מולו את קני הרובים. היו חיילים ששמעו ממנו אפילו על נפגעי הדיור הציבורי והפקרת ניצולי השואה בישראל.

מוחמד עמירה נואם בעברית בעד השלום ונגד אלימות ודורש מהחיילים לתת לו להגיע לאדמתו שמעבר לגדר. צילום: שרית מיכאלי
מוחמד עמירה נואם בעברית בעד השלום ונגד אלימות ודורש מהחיילים לתת לו להגיע לאדמתו שמעבר לגדר. האישום של "יידוי אבנים" נועד להצדיק בדיעבד ירי חמור בהרבה כך שצפוי מאבק משפטי קשה מול מערכת משפט שעובדות וראיות תופסות בה מקום שולי בלבד. צילום: שרית מיכאלי
אתמול ראיתי לראשונה את אבו נאסר מצדה המערבי של הגדר. נכנסתי לחדר המחלקה הנוירו-כירורגית, שם קידמו את פני שוטרי מג"ב חמושים. גם כשהוא אזוק למיטה מצליח האיש הזה ליצור תעסוקה ל"כוחות הביטחון"

בשש השנים בהם אני משתתף בהפגנות נעלין זכיתי להיות תלמידו של אבו נאסר. ממנו למדתי שמאבק עיקש, נחוש ואמיץ יכול להתנהל לא רק ללא עויינות ואלימות אלא אף מתוך אמפתיה ורגישות לכאב ולעוול שמהם סובל מי שעומד מולך. בשנת 2009 הפך מוחמד חדר בבית למוזיאון שואה קטן: חדר שבו תמונות ומוצגים שקיבל מ"יד ושם". אתר הלימוד וההנצחה היחיד לשואה בשטחי פלסטין. לימוד השואה ואמפתיה עם קורבנותיה כחלק ממאבק לא אלים והומניסטי היא היוזמה החלוצית של מי שאזוק כרגע למיטת בית חולים בדרך למעצר.

אתמול (שבת) ראיתי בפעם הראשונה את אבו נאסר מצידה המערבי של הגדר. נכנסתי לחדר המחלקה הנוירו-כירורגית, שם קידמו את פני שני שוטרי מג"ב חמושים. מסתבר שגם כשהוא אזוק למיטה מצליח האיש הזה ליצור תעסוקה מרובה ל"כוחות הביטחון" שהגנו בגבורה על מדינת ישראל מפני הסכנה הנשקפת לה מדרישת שלום של אדם פצוע לחבריו ומשפחתו המנועה מלבקרו ומנותקת ממידע על מצבו.

את ההפגנה שבה נפצע ונעצר מוחמד החמצתי, אבל שמעתי את הפרטים מפי עדי ראייה. אבו נאסר התנתק מקבוצת המפגינים ונקלע לבדו למארב, חיילים ירו כדור ספוג מטווח קצר בראשו, הוא נגרר על הקרקע ואז נעצר. ירי ספוג כאמצעי ענישה, נקמה או פורקן עבור החיילים אינו חדש. תיעדתי בעבר מכונית חונה ששמשותיה נופצו בירי ספוג מטווח קצר מאוד. האישום בעוון "יידוי אבנים" נועד להצדיק בדיעבד ירי חמור בהרבה, כך שצפוי מאבק משפטי קשה מול מערכת משפט שעוּבדות וראיות תופסות בה מקום שולי בלבד.

המאבק לשחרורו של אבו נאסר קרוב ללבי כחבר אישי, אבל חשיבותו גדולה לכל מי שמאמין באפשרות של מאבק בלתי אלים: הדרך שאבו נאסר נושא את דגלה מזה כעשור. הצלחת הכיבוש ב"תפירת תיק" למוחמד והפללתו תהיה מכה כואבת לכל מי שמאמין בדרך הזו, ועצירת המחאה העממית בעקבות הירי והמעצר תהיה מהלומה כבדה אף יותר. בכל יום שישי פונה מוחמד עמירה לשכניו בקריאה "انضموا إلينا" – הצטרפו אלינו. כעת עלינו להפנות את הקריאה הזו לעצמנו ולהפגין סולידריות עם אבו נאסר, ביום שלישי במחנה עופר או ביום שישי בשדות נעלין.

סרטון המתעד את חיילי צה״ל יורים במוחמד עמירה ועוצרים אותו:

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. רחמן חיים

    בושה לממשלת ישראל ולאזרחי ישראל התומכים במדיניות הגזל שלה ובהתנהלות הנפשעת הגובלת בפשעים נגד האנושות בשטחים הכבושים. מי שמבצע דיכוי גזעני זה הם לא אחר מאשר הילדים/ות והנכדים/ות של אותם ניצולי שואה שניצלו מהגזענות, מהרודנות ומהכיבוש של הגרמנים הנאצים.

  2. איזה גורן

    דיכוי זה דיכוי זה דיכוי, אטימות לב זו אטימות לב זו אטימות לב, עוול זה עוול זה עוול. רשעות זו רשעות זו רשעות. ונתניהו הוא נתניהו הוא נתניהו.

  3. א

    אם הוא מנהיג המחאה וה"מחאה" כוללת זורקי אבנים אז שלא יבוא בטענות לזה שעפים שם כדורי גומי. בתור מנהיג מוטלת עליו האחריות לדאוג לכך שההפגנה תהיה שקטה ואם הוא לא עושה את זה אז זה שהוא מקבל כדור גומי בראש לא שונה מכל מפגין אחר. זאת חוכמה קטנה מאוד להיות "מנהיג" שנשאר "טהור" שמסביבו כל האחריחם מתפרעים.

  4. שמיל

    בנעלין לא היו נערכות הפגנות אלמלא ארגוני השמאל היו מתדרכים את התושבים, מסיתים מייעצים ותומכים בהם.
    גם אותה "תערוכה" לזכר השואה לא הייתה מוקמת אלה בעידוד ארגוני השמאל ממומני "הקרן לישראל חדשה", להזכירכם , מנכ"לית יד ושם היא דורית נובק, אימא של יולי נובק, מנכ"לית "שוברים שתיקה".
    בסרטון לא רואים שום ירי, לא יודעים מה היה לפני ומה אחרי.
    הוציאו את ארגוני השמאל מבלעין ומנעלין ויהיה שם שקט.
    לא מאמינים…..הצטרפו להפגנות "השקטות" ותבינו מי מתדרך ומי זורק אבנים.

  5. פריץ היקה הצפונבוני

    אי אפשר שלא להגיב בזעם על פשעי הצבא הישראלי .איני מוכן יותר להשתמש בתואר השקרי צבא ההגנה… זה צבא תוקפני של ממשלות סרבניות שלום שזה יובל הוא פוגע בנתיניו הפלסטיניםעדמתי? כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.

  6. הד רוט

    ממש אשמח לדעת איך אפשר לעזור, גם לגבי מיקום ותאריכים של ההפגנות או מישהו ליצירת קשר בנוגע להגפגנות ועם אולי אם יש דרך אחרת לתמוך בו עכשיו.
    תודה